דף הבית » סליידר » דו"ח חדש מוכיח: בג"ץ מפלה לרעה את עתירות הימין

דו"ח חדש מוכיח: בג"ץ מפלה לרעה את עתירות הימין

עכשיו זה בדוק: בג"ץ מפלה לרעה את עתירות הימין לעומת עתירות השמאל. כך עולה מניתוח ההליכים הפרוצדוראליים שליוו את העתירות שהוגשו בעשור האחרון כנגד בניה בלתי חוקית || לדו"ח המלא 

דו"ח 'הכל מדיד' בהוצאת תנועת 'רגבים', בוחן את התייחסותו של בית המשפט העליון לעתירות הרבות שהוגשו משני צדי המתרס הפוליטי במהלך השנים 2005-2013, בסוגיות של בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון.

חלק מהעתירות הוגשו בידי ארגוני שמאל, וכוונו כנגד ההתיישבות הישראלית וחלקן, שהוגשו בידי ארגונים ציוניים – לאומיים, כוונו כנגד בניה בלתי חוקית במגזר הערבי. כלל העתירות הוגשו כנגד מבנים אשר אין חולק על היותם בלתי חוקיים וכוונו כנגד רשויות האכיפה ביהודה ושומרון (המנהל האזרחי), בטענה כי הן נמנעות מלבצע את המוטל עליהן ולאכוף את החוק כנגד הבניה הבלתי חוקית.

הדו"ח התמקד בבחינת המרכיבים הפרוצדוראליים של ההליך, המתקיימים בהליך עוד בטרם נבחנו הסוגיות העולות בו לעומקן, ובכך משקפים את נקודת המוצא ואת העמדה הבסיסית ממנה ודרכה ניגשים השופטים אל הסוגיה.

הפרמטרים שהושוו בין עתירות השמאל לעתירות הימין, היו מספר הימים שקצב ביהמ"ש לתגובה ראשונית של המדינה לעתירה, ואת אחוז צווי הביניים או צווי הארעי, הניתנים כסעד ראשוני לעותרים.

בנוסף נבחן ההרכב הדן בעתירה ואחוז השתתפות נשיא בית המשפט בעתירות מימין ומשמאל, פרק תקופת ההמתנה לדיון הראשון בעתירה, הוצאת צו על תנאי, וכן אורך חיי העתירה המשתקף במספר הדיונים שהוקדשו לכל עתירה ומספר החודשים שחלפו עד סגירת התיק.

סיכום ממצאי דו"ח 2014 (הקש להגדלה)

סיכום ממצאי דו"ח 2014 (הקש להגדלה)

לאחר הוצאת דו"ח ראשוני בשנת 2010 בסוגיה זו, תקף השופט משה גל ששימש אז כמנהל בתי המשפט (בדימוס), את הדו"ח וממצאיו וכינה  אותו כ"מסמך הלוקה בפרשנות מוטה וחסרת בסיס".

ממצאי דו"ח 'הכל מדיד' שבחן מחדש את אותם מדדים, מלמדים, כי עתירות הערבים וארגוני השמאל זוכות עדיין ליחס מועדף באופן מובהק ובוטה על פני עתירות הארגונים הציוניים-לאומיים.

מדד האיזון של מערכת המשפט

בדו"ח מוצג לראשונה גם 'מדד האיזון' של מערכת המשפט לשנת 2015. מדד זה ניטר בשלוש נקודות זמן, את מגמות השינוי שחלו לאורך השנים ביחס שהפגין בג"ץ אל העתירות השונות.

הציונים של 'מדד האיזון' משקפים יחס חיובי או שלילי של בית המשפט אל העתירות השונות כפי שנבחנו לאורך השנים. בסופו של תהליך הבדיקה, הופק ציון משוקלל המתבסס על ממוצע הפרמטרים המחושבים באחוזים: מתן צו ביניים / ארעי; מתן צו על תנאי; נוכחות נשיא/ה בהרכב הדיון.

מדד האיזון

מדד האיזון

מדד האיזון המשוקלל של שנת 2009 משקף כי עתירות השמאל נהנו מיחס חיובי של בג"ץ עם ציון ממוצע של 61, ומנגד, עתירות הימין קיבלו יחס שלילי ביותר המתבטא בציון 0!

מדד האיזון המשוקלל של שנת 2011 משקף ירידה ביחס החיובי אל עתירות השמאל (ציון 45), מול מגמת עליה קלה ביחס החיובי אל עתירות הימין (ציון 8).

מדד האיזון המשוקלל של שנת 2013, משקף כי היחס החיובי אל עתירות השמאל טיפס שוב והגיע לשיאו (ציון 65). מנגד, ביחס החיובי אל עתירות הימין נשמרת מגמת השיפור הקלה (ציון 17).

ממצאי הדו"ח: אזעקת אמת למערכת המשפט

מגמת השינוי החלה להתרחש בשנת 2011, מיד לאחר פרסום הדו"ח הראשוני בנידון והיא מעידה כאלף עדים כי ממצאי הדו"ח, אותו ניסו גורמים במערכת המשפט לנפנף כלאחר יד, היוו אל נכון אזעקת אמת. עם זאת, לא ניתן להסתפק בשינויים קוסמטיים שכאלו, מאחר ובדו"ח 2014 ממשיכים לבלוט הפערים המלמדים על המשכה של ההתייחסות הבלתי שוויונית, המפלה לרעה את העתירות שהוגשו מצידה הימני והלאומי של המפה הפוליטית.

אין בהסברים מקומיים כדי להניח את הדעת המוטרדת בשל התנהלות בלתי סבירה זו, הגורמת לנזק בל יתואר לשלטון החוק ולמקומו המרכזי של מוסד השפיטה בכלל, ובית המשפט העליון בפרט, בחברה ובמדינה דמוקרטית.

ממצאים אלו מהווים תמרור אזהרה הקורא לשופטי בג"צ לעשות חשבון נפש ובדק בית נוסף בנוגע להתנהלותם, ודורש מנבחרי הציבור ברשות המחוקקת, לפעול למען איזון אמיתי באולמות המשפט, על מנת לשקם את תדמיתו האובייקטיבית והנקייה של בג"צ ואת אמון הציבור בו.

הדרך להצגת תמונה מאוזנת כדבעי, עוד רבה וארוכה. דו"חות המעקב של 'מדד איזון' שיצאו לאור בשנים הקרובות, יעקבו ויפרסמו באופן תקופתי את המשך המגמות.

קריאה נוספת

הכל מדיד – דו"ח האיזון של מערכת המשפט לשנת 2015, בהוצאת תנועת 'רגבים'

2 תגובות

  1. מעניין האם הדוח הזה יפורסם בתישקורת השמאלנית שלנו

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.שדות חובה מסומנים בכוכבית *

*