דף הבית » סליידר » הטרגדיה בפזורה – תוצאה של מכת גניבות האמל"ח

הטרגדיה בפזורה – תוצאה של מכת גניבות האמל"ח

בתנועת רגבים מבהירים: הכפר הבדואי אל זרנוג בו נהרגו שני ילדים באופן טרגי לאחר ששיחקו בתחמושת – רחוק  יותר מ-10 קילומטרים משטחי האש הפעילים. "זוהי תוצאה מזעזעת לאי הטיפול במכת גניבות התחמושת, עליה התרענו במשך שנים"

בעקבות מותם הטרגי אתמול של שני ילדים בדואים צעירים בכפר הלא חוקי המכונה "אל זרנוג" שליד באר שבע, קוראת תנועת רגבים לרשויות החוק לנקוט בפעולה מיידית שתמנע את גניבת התחמושת משטחי האש של צה"ל על ידי עבריינים, כדי למנוע טרגדיות כאלו בעתיד.

מדיווח ראשוני של המשטרה עולה, כי שני הילדים עומר ומוחמד אבו קוידר, בני 8 ו-10, נהרגו לאחר ששיחקו בחומר נפץ בלתי מזוהה שהתפוצץ והרג את שניהם. הכפר בו נהרגו הילדים, נמצא במרחק של יותר מעשרה קילומטרים משטחי האש הפעילים של צה"ל, בהם מתקיימים אימונים באמצעי לחימה ובאש חיה. באיזור הכפר, מתקיימים רק ניווטים בהם חל איסור חמור על שימוש באמצעי לחימה. המשטרה קבעה בבירור, כי האירוע לא התרחש כתוצאה מפיצוץ גז או מכל סוג אחר של תאונה ביתית.

יותר מעשרה קילומטרים בין מקום האסון לשטחי האש הפעילים (צילום: תנועת רגבים)

יותר מעשרה קילומטרים בין מקום האסון לשטחי האש הפעילים (צילום: תנועת רגבים)

עמיחי יוגב, מנהל הפעילות של תנועת רגבים באיזור הדרום אומר, כי "במשך שנים אנחנו מנטרים אירועים בהם מגיעים עבריינים כדי לגנוב אמצעי לחימה וברזל מבסיסי צה"ל ושטחי האש בנגב. זו תופעה שתועדה וזכתה לפרסום רב, אך לא קיבלה טיפול הולם. הזהרנו שוב ושוב את הרשויות במטרה למנוע את הטרגדיה לה היינו עדים אתמול. ברור לחלוטין שהתחמושת לא הושארה במקום על ידי חיילי צה"ל. דווקא עכשיו, יחד עם הצער על גדיעת חייהם של שני ילדים צעירים, אני מקווה שתינקט סוף סוף פעולה שתמנע בעתיד מקרי מוות ופציעות מיותרות".

 

יוגב הוסיף כי הכפר אל זרנוג עצמו, בו התגוררו שני קרבנות האסון, נבנה באופן בלתי חוקי על קרקע יהודית פרטית, שהעתירה שהגישה רגבים על מנת לפנותו לעיר רהט, נדחתה על ידי בית המשפט העליון.

אל זרנוג ומסמכי הרכישה (צילום: תנועת רגבים)

אל זרנוג ומסמכי הרכישה (צילום: תנועת רגבים)

"שבט אבו קווידר מבקש לעבור לרהט מזה כשני עשורים, והמדינה אף חתמה עימם על חוזה בשנת 1998, אך בכל הפעם המתווה נתקע מסיבות שונות, כעת בגלל התנגדותו הנחרצת של ראש עיריית רהט שמסרב לקלוט אותם בעיר. אם בני השבט היו גרים ברהט, בה יש תשתיות ראויות, שירותי חינוך ומערכת אכיפת חוק – סביר להניח שהילדים היו משחקים במגרש המשחקים, ולא היו מגיעים למצב בו הם מתעסקים בחומרי נפץ".

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.שדות חובה מסומנים בכוכבית *

*