דף הבית » בתקשורת » חרף התרעת המבקר: במועצות הבדואיות לא משלמים ארנונה

חרף התרעת המבקר: במועצות הבדואיות לא משלמים ארנונה

מאות מיליוני ₪ מועברים מדי שנה למועצות האיזוריות הבדואיות, אך תושביהן כלל לא נדרשים לשלם ארנונה. עתירה חדשה של רגבים לבג"ץ חושפת התחמקות שערורייתית של משרד הפנים || איפה הכסף

תקציביה השנתיים של כל רשות מקומית בישראל – עיר, מועצה איזורית או מקומית – נסמכים על שני מקורות עיקריים: הכנסות עצמיות של הרשות ותקציבים ייעודיים ממשרדי ממשלה. מטבע הדברים, ברשויות אמידות, מצטמצם היקף הסיוע הממשלתי, וברשויות עניות הוא מהווה חלק משמעותי יותר בתקציב השנתי.

על מנת לתמרץ את הרשויות להפוך לרווחיות יותר, מותנים חלק מתקציבי הממשלה בהוכחות לייעול ההכנסות העצמיות כדוגמת גביית הארנונה, הכנסות תאגיד המים המקומי, תשלומי מתנ"סים וכדומה.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ50% בממוצע מתקציבן השנתי של עיירות הפיתוח בנגב, הסתמך על תקציבי ממשלה, בעוד שברשויות הבדואיות בנגב היווה התקציב הממשלתי כ-80% מהכנסותיהם.

הבולטת מכולן היתה המועצה האיזורית אבו-בסמה שבנגב שתקציבי הממשלה השונים היוו 98.2% (!) מתקציביה לשנת 2011. המועצה נתמכת בתקציבי ממשלה בסך של קרוב ל-180 מיליון ₪ מדי שנה.

ארנונה? לא משלמים. וילות באבו בסמה. (צילום: תנועת רגבים)

ארנונה? לא משלמים. וילה באבו בסמה. (צילום: תנועת רגבים)

מבקר המדינה מתריע

בסוף שנת 2011 פרסם מבקר המדינה דו"ח על הביקורת בשלטון המקומי. בפרק שדן במועצת אבו בסמה תיאר המבקר כיצד שנה אחר שנה, חרף התקציבים הגבוהים שמעבירה הממשלה, מסיימת המועצה את שנת הכספים בגירעון של מיליוני שקלים, אולם חמורה מכך היא העובדה, כי באופן שערורייתי, המועצה כלל לא התאמצה להגדיל את הכנסותיה העצמיות.

"נמצא כי המועצה אינה מחייבת את התושבים בארנונה בעד שטחי מגורים, אינה מנהלת מערך חייבים וגבייה ואין ברשותה נתונים בדבר שטחי הבניינים והנכסים שבתחום שיפוטה לרבות נתונים על הבעלים של אותם נכסים. בשנת 2008 גבתה המועצה ארנונה בסך 1.63 מיליון ש"ח, ובשנת 2009 גבתה ארנונה בסך 1.98 מיליון ש"ח. את רובה גבתה בעד מחצבה שבשטח שיפוטה ואת היתרה בעד מתקנים שונים", ציין המבקר.

משמעות הדבר כי בעוד מדינת ישראל משקיעהמאותמיליוני שקלים לממן את השירותים הניתנים לתושבי המועצה, התושבים עצמם כלל לא נדרשים לשלם תשלומי ארנונה עבור התושבים הניתנים להם.

בדו"ח המבקר צויין כי "המועצה מסרה בתשובתה למבקר המדינה, כי היא קיבלה ממשרד הפנים תקציב מיוחד לקידום ביצועו של סקר נכסים ביישובי המועצה, שיאפשר, בין השאר, את גביית הארנונה, וכי היא נמצאת בשלב אפיון צורכי הסקר".

בנוסף נכתב בדו"ח המבקר כי "משרד הפנים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאוגוסט 2011 כי המועצה פנתה אליו בבקשה לקבלת סיוע כספי לביצוע הסקר, לאחר שהשלימה את האפיון לביצוע הסקר כולל אומדן העלויות".

לסיכום, הורה מבקר המדינה למועצה כי "עליה לפעול לכך שביצוע הסקר יושלם בהקדם האפשרי,לשם הסדרת גביית המסים והאגרות והגדלת הכנסותיה העצמיות, שכן הגבייה המצומצמת שמבצעת המועצה פוגעת ביכולתה לספק שירותים בסיסיים לתושבים".

 

מבקר המדינה התריע - הרשויות מצפצפות. וילה באבו בסמה. (צילום: תנועת רגבים)

מבקר המדינה התריע – הרשויות מצפצפות. וילה באבו בסמה. (צילום: תנועת רגבים)

איפה הכסף?

בראשית פברואר 2012, כשלושה חודשים לאחר פרסום דו"ח המבקר, פנתה רגבים לשר הפנים דאז, אלי ישי, וממונה על מחוז דרום במשרדו בדרישה לממש את סמכותכם ולפעול לאלתר להקמת מערך לגביית ארנונה מנכסי המגורים בשטח אבו בסמה.

לאחר כחצי שנה בה נשלחו למשרד הפנים תזכורות חוזרות ונשנות שלא נענו, פנתה רגבים במהלך יולי 2012 למועצת אבו בסמה בדרישה כי תקים מערך לגביית ארנונה. בתשובת המועצה נטען בין השאר, כי היא אינה גובה ארנונה מאחר ומשרד הפנים טרם אישר לה את העברת התקציב לביצוע סקר הנכסים.

דברים אלו עמדו בסתירה גמורה לתשובת המועצה למבקר המדינה שהובאו לעיל, לפיהם התקציב המיוחד לביצועו של סקר הנכסים התקבל ממשרד הפנים. פניית 'חופש מידע' נוספת מטעם רגבים למועצת אבו בסמה העלתה, כי המועצה העניקה רשיונות עסק ל21 עסקים, אולם גבתה ארנונה רק ממחציתם.

בשלהי 2012 פוצלה מועצת אבו בסמה לשתי מועצות איזוריות; נווה מדבר ואל-קאסום, וזמן קצר לאחר מכן מונה גדעון סער לשר הפנים החדש.

רק בחלוף כ-15 חודשים לאחר פניית רגבים למשרד הפנים, ולאחר תזכורות חוזרות ונשנות, התקבלה במאי 2013 תגובה עניינית מטעם הממונה על המחוז הדרומי במשרד הפנים.

"כידוע, 11 היישובים של המועצות הינם בעלי מאפיינים ייחודיים שיש בהם כדי להקשות ולעכב הליכים, לרבות קשיים באיתור וזיהוי תושבים… אין מדובר בביצוע סקר נכסים רגיל כי אם בהליך מורכב יותר", ציין הממונה.

לדבריו, עד לסוף שנת 2013 יקבעו המנגנונים, התקציב ושילוב המערכות, "לשם השתת ארנונה על תושבי המועצות כבר בשנת 2014".

המניעים הנסתרים נחשפים

חרף ההתחייבות הברורה, בשנת 2014 טרם בוצע סקר הנכסים, ולא נשלחו שומות ארנונה לתושבים. התרעת 'קדם עתירה' נשלחה למשרד הפנים, שנאלץ, לבסוף, להסגיר את הסיבה האמיתית לחוסר ביצוע סקר הנכסים וגרירת הרגלים הנמשכת על פני שנים ארוכות.

"ביצוע הסקר באמצעות התקציב הרגיל של המועצות אינו יכול לקבל ביטוי, היות שכלל הפעילות השוטפת של המועצות מבוססת על מענקים של משרדי הממשלה השונים" ציין אבי הלר, הממונה על מחוז דרום, במכתב מחודש אפריל 2014.

"סקר הנכסים האמור ידרוש להתייחס לבניה הקיימת בשטח תוך איתור בעלי המבנים. ביצוע האמור מחייב סריקה פיזית בשטח תוך התעמתות עם האוכלוסיה, כאשר ברור לכולנו שקבלת שיתוף פעולה מצד האוכלוסיה שואף לאפס", הודה הממונה.

את ההתנהלות הבלתי מתקבלת בעליל ניתן לסכם בקצרה: בשנת 2014 המועצות לא החלו בגביית ארנונה מהתשובים ומרוב העסקים הפועלים בתחומיהן, ובמשרד הפנים טוענים כי המועצות אינן גובות ארנונה בשל הצורך לביצוע סקר נכסים. זאת כאשר בשנת 2011 טענה המועצה בפני מבקר המדינה כי קיבלה ממשרד הפנים את המימון הנדרש לביצוע סקר הנכסים, ומשרד הפנים טען כי המועצה "השלימה את האפיון לביצוע הסקר כולל אומדן עלויות".

לאחר שהובהר מעבר לכל ספק כי משרד הפנים והמועצות הציגו בפני מבקר המדינה מצג שווא לפיהם משרד הפנים יממן את הכנת הסקר, והמועצה תחל לגבות את הארנונה, מבלי להציג את המניעים הסמויים לחוסר המעש, הגישה רגבים עתירה לבג"ץ (5663-14) המפרטת את העובדות דלעיל, ומצביעה על חוסר הסבירות הקיצוני בהתנהלות משרד הפנים.

"ככל שמאחורי אי הקמת מערך הגביה עומדים מניעים סמויים שהוסתרו ממבקר המדינה, ובעיקרם הרצון שלא לפגוע בהגירה מהפזורה לשטחי המועצות – הרי שמדובר בטעות קשה בשיקול הדעת", מציין עורך הדין עמיר פישר מ'רגבים' בדברי הסיכום לעתירה. "הפיכת המועצת לאקס-טריטוריה פוגעת בבסיס עליו עומד הליך ההסדרה. ככל שהמדינה מעוניינת לקדם את ההגירה למועצות, הרי שיש לעשות זאת על ידי תוספת תקציבים ושיפור השירותים הניתנים לתושב, ולא ע"י מתן פטור גורף מחובת תשלום מיסי ארנונה".

מסמכים להורדה: 

 

פורסם בשבועון 'עולם קטן', גיליון 465.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.שדות חובה מסומנים בכוכבית *

*