מסמך רשמי של הרשות הפלסטינית קורא להסתה לרצח יהודים בדרשות המתקיימות היום במסגדים "הו עבד אללה, זה יהודי מאחורי, בוא והרוג אותו"

מסמך שפרסם הבוקר (שישי) משרד ההקדשים ברשות הפלסטינית ונחשף על ידי מחלקות המחקר של הקול היהודי ותנועת רגבים, מפרט שורת הנחיות ומסרים לקראת דרשות יום השישי, ביניהם מסרי הסתה נחרצים: "אנו קוראים לבני עמנו הפלסטיני.. השמירה על הרכוש הציבורי והאישי היא חובה לאומית דתית ומוסרית.. עמנו הפלסטיני, למרות הכאבים והטרגדיות אינו יכול להרים דגל לבן עד לסילוק הכיבוש והקמת המדינה הפלסטינית העצמאית ובירתה ירושלים"
וכן סימוכין מתוך השריעה, ביניהם ביניהם החדית' האנטישמי המסית לרצח יהודים: "לא תגיע השעה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים והמוסלמים יהרגו אותם, עד אשר היהודי יתחבא מאחורי האבנים והעצים והאבנים או העצים יאמרו "הו מוסלמי, הו עבד אללה, זה יהודי מאחוריי, בוא והרוג אותו."

המסמך הזה מהווה הוכחה בוטה ונוספת לכך שאין הבדל מהותי בין מטרות חמאס למטרות הרשות הפלסטינית שמעוניינת גם היא בדבר אחד – רצח יהודים באשר הם וסילוק היהודים מכל רחבי הארץ.

המסמך הוא הכרזת מלחמה לכל דבר ועניין. אסור לשגות באשליה שהרשות הפלסטינית שונה מחמאס, והמחשבה להעניק להם שליטה בעזה מסוכנת וחסרת אחריות. הקריאה המפורשת להסתה מצטרפת לשורת הצהרות תמיכה במתקפה הרצחנית בשמחת תורה, לתשלומי משכורת לרוצחים ומשפחותיהם, בתוכם גם רוצחי התינוקות והקהילות בעוטף עזה ובדרום. המסרים האלו יובילו ישירות למתקפות ורצח, אסור ומסוכן לאפשר להן להתקיים.

כואבים והמומים על רציחתו של שותף לדרך, ידיד יקר של תנועת רגבים, איתן נאמן.

נאמן, בן 45 ואב לשבעה, תושב טנא עומרים, היה רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים סרוקה בבאר שבע ורופא לוחם בגדוד 7008.

איתן נהרג בהיתקלות עם מחבלים בעיר שדרות ב7.10. תנחומים למשפחת נאמן היקרה ולכל משפחות הנרצחים.

הלב כואב ומדמם, הרוח פועמת.

יהי זכרו ברוך.

*תמונתו של רס"ן ד"ר איתן נאמן הי"ד שתועד מניח תפילין דקות לפני שנפל בהיתקלות עם מחבלים

ביחד ננצח,
רגבים

למרות שהקונספציה הביטחונית התפוצצה בפרצוף לאזרחי מדינת ישראל ולעם היהודי כולו, יש עדיין כאלו שמנסים להחיות אותה בכח.

אז מה יקרה ביום שאחרי?
יש מי שמשמעים קולות על הצורך להעביר את השליטה ברצועת עזה מידי חמאס לרש"פ, ואנחנו אומרים בקול ברור: אסור אפילו לחשוב על זה מהסיבה הפשוטה
רש"פ = חמאס
וכעת קיבלנו לכך הוכחה ברורה מתגובת בכירי הרש"פ לטבח הנורא בעוטף.

אם חיפשתם לשמוע גינוי לטבח מפי בכירי הרשות הפלסטינית ולא מצאתם, זה לא סתם, בזמן שאתם חיפשתם גינוי הם בדיוק כתבו שיר הלל על הטבח הנורא שהם הפכו ליום חג.

צפו, ואל תפספסו את המסר החשוב בסוף>>


שתפו!

ביחד ננצח,
רגבים

מאות מיליונים נתרמים מדי שנה ממדינות זרות לפליטים הפלסטינים ה"אומללים".

כך ארגוני הטרור מוליכים שולל אלפי תורמים מרחבי העולם,
כשמאחורי המילים היפות Free Gaza,
עומדות כוונות ברורות להשמדת העם היהודי.

אז איפה הכסף?!

קראו את מאמר הדעה של מנכ"ל רגבים מאיר דויטש, בישראל היום >>
https://did.li/1WagT

החמאס: "אין אף ישראלי שהוא 'אזרח'"

הרש"פ: "אם צריך לגנות מישהו, זה את הדמוקרטיה היחידה במזה"ת"

מספיק לשמוע דקה מתוך הראיון הזה, כדי להבין את ההזיה:

באסם נעים, דובר חמאס בעזה בראיון לרשת התקשורת העולמית SKY מתעקש שהם לא הרגו אזרחים כלל.

לטענתו, אין אף ישראלי שהוא ״אזרח״. מסתבר שהרוקדים במסיבת הטבע, התינוקות והנשים הם "מתנחלים", רוצחים, לוחמי סייבר ושורפי הכפר חווארה.

הוא ממשיך בנסיונות נואלים להצדיק את הטבח הברברי ב 75 "שנות הכיבוש" וטוען שאף בעזה נהרגו מאות תושבים חפים מפשע.

צפו בראיון בלחיצה על התמונה>

ישנן אינספור עדויות לחיבור ההדוק בין הרש"פ לחמאס ולטבח שמתחולל משבת האחרונה.

בסוף שבוע שעבר פורסם מסמך של משרד ההקדשים הפלשתיני הרותם את האימאמים לקרוא בדרשותיהם ביום שישי לתרום "לאחיהם בעזה" לתמוך בתושבי עזה ובחמאס לאחר תפילת הצהריים של יום שישי.

הרשות הפלסטינית היא חלק בלתי נפרד מהחמאס בעזה.

תזכרו את זה כשהשקט יחזור והאבק ישקע, ו"חיזוק הרשות הפלסטינית" יחזור להיות יעד מדיני על השולחן.

בימי הלחימה הקשים

עם ישראל כאיש אחד – מתגייסים לסיוע

ומחזקים את הרוח הלאומית!

לחצו על התמונה וצפו בעם ישראל במיטבו!

הכירו את שטח אש 203- שטח אימונים של צה"ל הממוקם פחות מקילומטר מבתי הערים ראש העין ואלעד, שטח אסטרטגי המחבר בין מערב השומרון לערי המרכז.

בשנים האחרונות החלו פלישות חקלאיות לאזור יחד עם בניה של עשרות מבנים בלתי חוקיים, תוך שהרש"פ מחברת את אותם מבנים למים וחשמל, וכל זה קורה מתחת לאף של הרשויות.

למרות שעל פי סדרי העדיפויות לאכיפה של המינהל האזרחי- שטח האש נמצא בעדיפות גבוהה בשל היותו בתוך שטח אש, על אדמות מדינה ובקרבה לגדר המערכת, לא מתבצעות בשטח פעולות אכיפה כלל.

לאחר חודשים של פניות למינהל שחזרו ריקם הגשנו יחד עם מועצת שומרון עתירה לבג"ץ הדורשת לבלום את הפלישות ולהרוס את הבניה הבלתי חוקית.

הסיפור של שטח אש 203 הוא רק דוגמה מההפקרות המשתוללת בשטחי האימונים של צה"ל ביהודה ושומרון. מאז 2009 חל זינוק במספר המבנים הבלתי חוקיים בשטחי האש בכ־440%, ומספרם עמד נכון ל־2022 על 3,738. ועוד לא דיברנו על תופעת ההברחות, מפגעי הסביבה ושריפות הפסולת שבאות יחד עם היעדר האכיפה באיזורים אלו.

רק לאחרונה נורו רקטות משטח ג'נין ליישובי הגלבוע. אם מדינת ישראל לא תעורר ותחולל שינוי עמוק בשטח, גם מרחבים אלו עלולים להפוך לשטחי אש – אבל הפעם כזו שתופנה לעבר ערי ישראל.

לכתבה המלאה>> https://katzr.net/c58a77

בשבוע שעבר יצאנו לסיור שטח עם חברת הכנסת לימור סון הר-מלך. הסיור בשיתוף עם מחלקת הקרקעות של מועצה אזורית גוש עציון, התמקד באיזורים הבלתי מוכרים של גוש עציון ומדבר יהודה ונגע בהכל מהכל: מבניה והשתלטות ערבית בלתי חוקית, דרך תעשיית המזבלות והמחצבות הפיראטיות ועד פגיעה בטבע ובארכיאולוגיה.

המחשנו את הסכנה הגדולה בבניה בלתי חוקית צמודה לצירי התנועה (זו שבגללה סוללים כבישים עוקפים) , נסענו ל'שמורה ההסכמית' במדבר יהודה, וראינו את העיר הערבית הנבנית במדבר תוך רמיסת הטבע. צפינו בלייב בעשרות כלים העובדים בשטח, משאיות שופכות פסולת בלב השמורה, במשרפת הפסולת האלקטרונית, וזיהום נחל דרגה שהוסיפו ניחוח "מרנין" לסיור.

לפני סיום, יצאנו לתצפית פנורמית על מחצבת בית פג'אר העצומה – המחצבה הפיראטית הגדולה בארץ, ובה עובדים 70 כלים שמחריבים את האדמה ואת ההיסטוריה שטמונה בה ותחתיה.

חברת הכנסת סון הר-מלך עומדת בראשות שדולת ארץ ישראל בכנסת. הסיור יעמיק את מעורבותה של השדולה בעבודה הפרלמנטרית ובהבאת הסוגיות בהן אנו עוסקים – מהשטח אל הכנסת.

החוק, שאושר בקריאה ראשונה הוא למעשה תיקון לחוק התכנון והבניה והוא מקנה לרשויות האכיפה סמכויות מנהליות לנתק חשמל ומים למבנים שנבנו ללא היתר.

עיקר הדגש הוא על איזורי "עדיפות לאומית", כלומר בניה שמונעת פיתוח תשתיות כמו כבישים, קווי חשמל וגז, וכן בניה על קרקעות חקלאיות, שמורות טבע או בסמוך לחופי הים.

זוכרים את חוק קמיניץ? (אם לא, מוזמנים להיזכר: https://fb.watch/mtBOfMXRCz/) החוק בו המדינה סוף סוף השכילה להבין שאכיפת בניה שעוברת רק דרך מערכת המשפט היא רעיון גרוע, ושעברייני הבניה מנצלים זאת לרעה.

תיקון חוק קמיניץ הביא לירידה משמעותית בהיקפי הבניה, התיקון הנוסף עשוי להוות קומה נוספת במאבק בבניה הבלתי חוקית.

אנו מברכים את שר הפנים משה ארבל שהוביל את תיקון החוק (ומאחלים לו בהזדמנות זו גם רפואה שלמה), וכן מקווים לראות צעדים נוספים לשמירה על אדמות המדינה.

במקום שיש ניסיון להשתלטות בלתי חוקית על אדמות מדינה, המדינה חייבת לאכוף:

לא קוראים לזה גזענות- קוראים לזה משילות.

_

רגבים,

מחזירים את הריבונות למדינה

זה סיפור של דוד מול גוליית, מעטים מול רבים, פסיקה כמעט תקדימית של בית המשפט, עוד>>

בדיון בעתירה נגד מאות בדואים שפלשו לקרקע פרטית יהודית בנגב, בית המשפט דרש בתוקף מהמדינה לפנות את הפולשים ולהשיב את הגזלה לבעליה.

אז למה אנחנו בעצם עושים מזה סיפור? מה כל כך מרגש כאן?

אחרי שנים של דיונים ועתירות בבתי המשפט למדנו שיש אנשים ויש אנשים אחרים. יש פסיקות יש פסיקות אחרות.

יש את הישוב מגרון שבו פינו כ50 משפחות בגלל הטענה שהיישוב הוקם על קרקע פרטית אפילו שלא הייתה הוכחת בעלות על הקרקע, ויש את פזורת ביר הדאג' שפלשה לקרקע יהודית פרטית בנגב ובג"ץ לא ראה עילה והצדקה להתערבות.

יש את נתיב האבות, ששם מפנים בית בגלל חצי חדר 'לא חוקי' ויש בית של מחבל שהורסים בו חדר אחד במקום בית כדי 'לא לפגוע במשפחתו'. והדוגמאות עוד רבות ומפלות…

למעשה עד היום, כל פעם שהונחה על שולחן בית המשפט טענה על פלישה לקרקע פרטית, בית המשפט רצה קודם 'להכיר את הפנים במשפט': אם העותרים היו ערבים או ארגוני שמאל נגד התיישבות יהודית – בית המשפט הורה מיידית על פינוי, ואם היו אלו פניו של יהודי שבדואים פלשו לו לקרקע, בג"ץ לא ראה עילה משמעותית להתערבות.

אז מה קרה בעתירה הזו?

המדינה הודתה כי תכנית ההסדרה שהציגה לפני כעשור בבית המשפט והובילה למחיקת העתירה הראשונה שלנו הייתה מצג שווא. לא רק שהמדינה לא הסדירה את פינוי הפולשים, היא גם לא הרסה בניה חדשה כפי שהתחייבה, וכך הגענו ממצב של 150 משפחות פולשות למצב בו יש כעת על הקרקע הפרטית 550 משפחות, שמסרבות בתוקף לשתף פעולה עם ניסיונות ההסדרה. (והסדרה זה אומר, מגרש מפותח בחינם ביישוב חוקי פלוס פיצוי של מאות אלפי שקלים).

בעקבות כך, בית המשפט הורה על הוצאת צווי הריסה לכל המבנים בפזורת אל זרנוג.

הסיפור הזה מזכיר לנו למה אנחנו כאן, למה אנחנו ממשיכים לפעול גם בזירה המשפטית.

פסק הדין הזה מחזיר את התקווה לבעלי הקרקע, וללא ספק גם לנו, כי יש עוד סיכוי שהצדק ייעשה.