יו"ר הוועדה לבטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל בסיור רגבים בנגב

בסיור שעסק בסוגיות המשילות בנגב בדגש על היבטים בטחוניים, השתתפו ח"כ צביקה פוגל יו"ר הועדה לבטחון לאומי וצוות לשכתו, יחד עם מאיר דויטש מנכ"ל רגבים וגורמי מקצוע נוספים מהתנועה.

הסיור נפתח בתצפית לקיה עם סקירה היסטורית על ההתיישבות הבדואית בנגב ונסיונות ההסדרה של ממשלות ישראל לאורך השנים שהובילו למציאות המורכבת כיום. משם המשיך ליישוב חורה להכרת תופעות הפוליגמיה, הפרוטקשן ונשק לא חוקי, והמשיך לרכס הר בריח לתצפית על שטחי האש של בסיס נבטים והכרת האיומים הבטחוניים מהפזורה הבלתי חוקית היושבת על הגדרות בצמוד לשטח.

הסיור נחתם בגיחה מוטסת למבט ממעוף הציפור על היקפי הפזורה הבלתי חוקית, ובהצגת תכנית "שדה בוקר" המציבה חזון לנגב 2050.

פוגל הביע עניין רב בהיבטי המשילות והביטחון האישי בנגב, כפי שעולים מהסיור בשטח, וכן הביע נכונות גבוהה להמשך שיתוף פעולה ולהכנת תוכניות מתאימות לטיפול בבעיות הנגב, תוך העלאת חלק מהנושאים לדיון בועדה לביטחון לאומי.

אנו תקווה שאכן ניכנס לעבודה משמעותית בטווח הקרוב ונהפוך את האידיאלים והחזון לתכניות עבודה.

תושבי אפרת תיעדו עבודות מדידה שביצעו פלסטינים בוואדי הסמוך, מחלקת המחקר של רגבים חשפה כי מדובר בתכנית פלסטינית לרישום מקרקעין בשטחי C. צפו בתיעוד👇

א' תושב הדגן, אחת השכונות הצפוניות באפרת, הבחין ממרפסת ביתו בעבודות מדידה שביצעו פלסטינים בואדי הצמוד לגדר הישוב אשר נמצא בשטח C, בשליטה ישראלית מלאה. תיעוד ודיווח לתנועת רגבים העלה כי מועצת ארטאס, הכפר הפלסטיני הממוקם בין בית לחם לאפרת, הוציאה קול קורא לתושבי האזור "להסדיר את הקרקעות שלהם" במתחם המכונה על ידם "אום רוקבא – אגן 11", ולמעשה להסדיר את רישום הקרקע בטאבו הפלסטיני.

ההודעה לציבור, שפורסמה בדף הפייסבוק של המועצה, מזכירה את הודעות מינהל התכנון והבניה המקומיות שאנו מכירים. ההודעה מציינת כי במקום מתוכננות להתבצע עבודות בניה ופיתוח לשכונות מגורים, ומי שטוען לזכויות בקרקע מתבקש להגיע להסדיר את רישום הקרקע ברשות.

מדובר בתופעה המתרחשת בשנים אלו בהיקפי ענק: אל מול הואקום השלטוני של מדינת ישראל בשטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, הרשות הפלסטינית מבצעת הסדר מקרקעין שיטתי בשטחי יהודה ושומרון, בדגש על שטחי C, תוך התעלמות מוחלטת מההסכמים. את ההליך מובילים משרד המשפטים ורשות הקרקעות הפלסטינים והוא כולל רישום קרקעות, חלוקה לגוש, חלקה, אגן ומגרשים, בדיקת זכויות בקרקע ולבסוף, קביעת בעלות ורישום הקרקעות בטאבו. בהמשך, במקרים רבים מבוצעות עבודות תכנון ופיתוח תשתיות חשמל, מים וצירי גישה.

הליך המדידה הוא חלק מתוכנית הסדר מקרקעין שיטתי בשטחי C שאינו חוקי בשום צורה! את ההליך מובילים משרד המשפטים ורשות המקרקעין הפלסטיניים, במסגרת ההליך מתבצעת קביעת בעלות ורישום הקרקעות ב'טאבו', בהמשך אף מבוצעות עבודות תשתית.

במשך שנים אנחנו דורשים מממשלת ישראל להתעורר ובינתיים, הרשות הפלסטינית קובעת עובדות בשטח. הגיע הזמן להשיב את הצדק ולבצע הסדר מקרקעין ישראלי, ויפה שעה אחת קודם.

דיון בכנסת עסק לראשונה במיזמי הבניה האסטרטגית של הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים באזורי A ו-B!

השתתפנו בדיון סופר-חשוב שקיימה ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בנושא ההשתלטות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.

אז רגע לפני שאתם מפהקים כי דיברנו על זה מיליון פעמים – אז נכון, לאורך השנים היינו הגורם היחיד שעמד והתריע. הובלנו אינסוף דיונים בעניין "המערכה על שטחי C", חשפנו שוב ושוב נתונים קשים על ההפקרות בשטח ועל תכנית פיאד שהולכת ומתממשת.

אבל, הדיון הזה, שנערך ב19 ליולי, ביוזמת חבר הכנסת אביחי בוארון , עסק לראשונה במיזמי הבניה האסטרטגית של הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים באזורי A ו-B. אמנם 'על הנייר' חלקם נעשה כחוק, אבל הם כוללים השלכות מרחיקות לכת לביטחון הלאומי של מדינת ישראל – ואז כבר לא מדובר בסוגיה אזרחית, אלא באירוע מהזירה המדינית-בטחונית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ שהשתתף בישיבה סיפר על השינויים התפיסתיים שחלו סביב שולחן הממשלה הנוכחית, ועל קידומה של תכנית ממשלתית מקיפה בנושא.

אנו מברכים את השר סמוטריץ, ומודים ליו"ר הוועדה חה"כ יולי אדלשטיין שמוביל בעקביות את פיקוח הכנסת בסוגיה חשובה זו כבר שנים רבות, ומקווים לראות קידום משמעותי של התכנית כבר בקרוב!

קרדיט לתמונה: חזקי ברוך

הכפרים הבדויים: דו"ח חדש של רגבים מפריך את הנרטיב הבדואי על "הכפרים ההיסטוריים"

מעשה בבדואים, שנחלו כישלון בבתי המשפט, והבינו שהם זקוקים לנרטיב אחר כדי להצדיק את ההשתלטות על קרקעות הנגב ואת דרישתם לזכויות.

לפי הדו"ח, שבוחן תצלומי אוויר בנגב החל משנות ה40: ברוב הכפרים כלל לא היו מבנים טרם הקמת המדינה ובשנות ה- 50 וה- 60, ובאף אחד מהם וודאי לא עמד כפר.

לצערנו, סיפורי הבדיה על התיישבות בדואית קדומה מחלחלים לשיח הציבורי ומכשירים את השטח להלבנת מקבצי השתלטות נוספים, מהלך שהוכח כלא יעיל.

את ההתיישבות הבדואית צריך להסדיר, אך לא על בסיס טיעונים מופרכים ולא באמצעות הלבנת הבניה הבלתי חוקית, אלא ביישובים מתוכננים המספקים את כלל שירותי החינוך והבריאות לתושביהם, לפי כל הסטנדרטים הישראליים.

היכנסו לקרוא את הדו"ח המלא

ואת הטור של קלמן ליבסקינד במעריב

התפרסם תחקיר שערכנו עם חנן גרינווד כתב ישראל היום- בואו לגלות כמה עולה קרקע בלב מדבר יהודה

זהו סיפור על שמורת טבע ייחודית בלב מדבר יהודה. בשמורה היו מצויים עד לפני כמה חודשים צמחים נדירים ובעלי חיים מדבריים. לצערנו, היום מדובר בפרויקט נדל"ני פלסטיני רחב היקף שפלסטינים בונים בו במרץ, בלי ששום דבר עומד בדרכם.

השמורה נמצאת בשטחי B, בשטח בעל מעמד מיוחד של שמורת טבע. במסגרת ההסכמים נמסרו לפלסטינים שטחי ענק במדבר יהודה, תוך התחייבות מצדם לשמור ולהגן על ערכי הטבע. אך, המציאות בשטח רחוקה מכך.

קרוב לשלושה עשורים חלפו מחתימת ההסכם, בהם הפלסטינים בסיוע ותמיכה של האיחוד האירופי, רומסים את הטבע ללא היכר: סלילת כבישים, פריצת דרכים, בניית מבנים ופיתוח מגרשים. בשנים האחרונות ישנה תנופת בניה מואצת ולנגד עינינו מוקמת עיר חדשה, בלב שמורת הטבע.

שיגרנו מכתבים לשר הביטחון ולמינהל האזרחי ופנינו לחברי כנסת ושרים כדי שיעצרו את הטירוף הזה, אך לצערנו המחדל ממשיך ואין שומר לשמורה.

לכתבה המלאה >> https://did.li/rmyTY

רגילים לשמוע שאמון הציבור בחברי הכנסת נמוך?
הסקר שלנו מוכיח אחרת!

בסקר מדד אמון שערכה עבורנו השבוע חברת דיירקט פולס עולה כי אמון הציבור בכנסת גבוה בהרבה מהאמון בבג"ץ. בעוד 77% מהנשאלים בקרב המדגם הביעו אמון בחברי הכנסת, רק 50% הביעו אמון בבג"ץ.

מה לגבי הנשיא?
כן, זה שמוביל את שיחות הפשרה? על פי הסקר, 53% בלבד מביעים בו אמון.

תוצאות הפוכות – איך זה יכול להיות?

ההסבר לפער בין הסקרים נובע מאופן ניסוח שאלת הסקר: המכון הישראלי לדמוקרטיה שואל לגבי "רמת האמון בכנסת" אך ברור לכל בר דעת, שאין ציפיה שמצביע ליכוד ייתן אמון בחברי הכנסת של מפלגות השמאל, ולהפך.
לכן, בסקר 'מדד האמון' שהוצאנו, שאלנו את המשתתפים את אותה השאלה אך באופן הנכון יותר: "מה רמת האמון בחברי הכנסת בהם בחרת".

התוצאות מוכיחות כי הרוב המוחלט של הציבור נותן אמון בנבחריו – עובדה המצביעה על מציאות בריאה מאוד בדמוקרטיה פרלמנטרית.
השאלה של המכון הישראלי היא למעשה ניסיון להצדיק את החלשת כוחה של הכנסת אל מול מתן סמכויות יתר למערכת המשפט.

להרחבות קראו את הכתבה של עטרה גרמן במקור ראשון >> https://did.li/xjQ5q

לאחר שלא נתן את תשובתו ביום הדיון בעתירה, אתמול בבוקר, דחה בג"ץ את העתירה השישית שלנו בסוגיית חאן אל אחמר.

חאן אל אחמר הוא בעצם סיפור אחד, שמספר את הסיפור הענק של ההשתלטות הפלסטינית על הקרקעות בשטחי C, ומצביע על מחדלי ממשלות ישראל מול הכאוס שנוצר.

אז מה אנחנו דורשים? דין שווה!
בעתירות 'אחרות' דוגמת עמונה, נתיב האבות ומגרון, בהן המדינה טענה כי ישנם "שיקולים מדיניים", בג"ץ סרב לקבל טענה זו ודרש בכל זאת לאכוף את החוק.
בית המשפט העליון אף ציין באופן נחרץ שאין מקום לשיקולים מדיניים באכיפת חוקי התכנון והבניה.

לעומת זאת, לא כך בעתירה נגד הבניה הבלתי חוקית בעליל בחאן אל אחמר.
התקפלות המדינה בפני לחץ בינלאומי והגושפנקה שנותן בג"ץ להתקפלות זו מובילים את המדינה לסף אנרכיה:
בכל פעם שמדיניות הממשלה לא תמצא חן בעיני גורמים בינלאומיים אלו ואחרים, הם יפעילו לחץ והממשלה תיסוג.

ברוח ימים אלו- המילה המתאימה ביותר היא בושה!
בושה לממשלת ישראל
ובושה לבג"ץ

לאחר דיון סוער, בג"ץ דחה את החלטתו בעניין חאן אל אחמר

בג"ץ דן הבוקר (שני) בעתירת תנועת רגבים הדורשת לממש את צווי ההריסה שהוציאה המדינה עוד בשנת 2009 לפינוי המתחם.

בדיון טען נציג המדינה כי אין התנגדות לעצם מימוש הצווים אלא לעיתוי ולאופן בו ימומשו, וכי הדבר כרוך בשיקולים מדיניים וביטחוניים. ראש המל"ל, צחי הנגבי הופיע בדיון באופן אישי והמדינה ביקשה כי טיעוניה יועברו בדלתיים סגורות.

השופטים תהו בכמה זמן עוד מדובר ומה מבטיח שאכן יבוצעו הצווים כפי שהמדינה התחייבה לאורך השנים ולא ביצעה. ראש ההרכב השופט סולברג שאל, האם לדעת המדינה מדובר למעשה בעניין בלתי שפיט.
השופט שטיין הקשה כיצד ניתן לדחות עתירה הדורשת לממש צווי הריסה, כשהמדינה למעשה לא מוכנה לתת שום תאריך לפינוי.

התקהלות מחוץ לאולם הדיונים

תושבי חאן אל אחמר הביעו אף הם התנגדות לקיום דיון חסוי.

תנועת רגבים הסכימה לקיום דיון חסוי, אך ביקשה כי בית המשפט יתייחס לזכות הציבור לדעת אם הגורם המעכב את שלטון החוק מלממש את הצווים הוא מעורבות מדינות זרות.

בתום הדיון החסוי קבע ההרכב כי פסק דין או החלטה תישלח לצדדים.

נזכיר כי מדובר בדיון בעתירה השישית בסוגיית המאחז הפלסטיני חאן אל אחמר הממוקם במישור אדומים בצמוד לכביש ירושלים – המלח, כאשר כל העתירות הקודמות נמחקו בשל התחייבויות המדינה לאכוף את החוק ולפנות את המתחם, וכבר לפני כ 5 שנים הוכשרו מגרשים לקליטת המפונים בג'אהלין מערב, על אדמות מדינה סמוך לאבו דיס. בנוסף, על פי טענות המדינה בוצעו צעדים רבים להגעה להסכמה עם תושבי המתחם.

מאיר דויטש מציג את תגובת רגבים לדיון בערוץ אל-ג'זירה

עו"ד אבי סגל המייצג את רגבים בעתירה זו מוסר: "על אף שבאופן עקרוני נכון שבית המשפט לא יתערב בסוגיות מדיניות, הרי שבמקרה בו המדינה נמענת במשך 15 שנים מלאכוף את החוק ובחסות מצב זה הרשות הפלסטינית ותושבי המתחם ממשיכים בהשתלטות על השטח, אין מנוס כי בית המשפט ישים סוף לסאגה ויקצוב לוח זמנים סביר למדינה לאכיפת החוק במקום."

שבוע לפני יום הזכרון לשואה ולגבורה, הגיעה מנהלת המחלקה הבינלאומית ברגבים נעמי קהאן לאירופה, לכנס בינלאומי בהאג בנושא המאבק המדיני והמשפטי נגד ישראל באו"ם

מימין לשמאל: פרופ' רובי סגל, מנהלת המחלקה הבין לאומית- נעמי קאהן, ע"ד נטשה האוסדורף, פרופ' וולפגנג באק, פרופ' אנדרו טאקר

בשבוע שעבר, ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה, השתתפה נעמי קאהן מנהלת המחלקה הבינלאומית של רגבים, בכנס THINC הבינלאומי בהאג, של ״יוזמת האג לשיתוף פעולה בינלאומי״ בנושא "ישראל עומדת למשפט: המאבק המדיני והמשפטי נגד ישראל באו"ם ובמוסדות אחרים – ודרכי פעולה אפשריות להתמודדות".

הכנס נערך בעקבות פרסום מחקר מעמיק על מדיניות אירופה במזרח התיכון, "שתי מדינות לשני עמים? מדיניות אירופית והסכסוך הערבי-ישראלי" ולקחו בו חלק אנשי אקדמיה ופעילי שטח, מומחים למשפט בינלאומי, קובעי מדיניות אירופאים, נציגי מכוני מחקר מובילים וארגוני חברה אזרחית מישראל, אירופה, ארצות הברית ואפילו מאוסטרליה הרחוקה וקיימו דיון מקצועי ומעמיק על המציאות הנוכחית, המדיניות והאתגרים העומדים בפני ישראל והציונות.

במפגשי מליאה, סדנאות ודיוני שולחן עגול, מומחים מהשורה הראשונה דנו בין היתר בשימוש בזירת המשפט הבינלאומי ככלי לרדיפת מדינת ישראל, במדיניות האירופאית כלפי ״פתרון שתי המדינות" ובתמיכה אירופית בפעילות בלתי חוקית ביהודה ושומרון. בנוסף, דנו באתגרים חסרי התקדים העומדים בפני ישראל בגופים בינלאומיים, כולל ועדת החקירה של UNHRC, בית הדין הפלילי והבינלאומי בהאג למשפט פלילי ובית הדין הבינלאומי לצדק.

לתנועת רגבים ישנה תרומה ייחודית ומשמעותית, כגוף היחיד המביא לשולחן הדיונים עובדות מוצקות מהשטח, כמו לדוגמה תיעוד מעורבות אירופית בבניה בלתי חוקית ובפלישה חקלאית והסברת תוצאות המדיניות האירופאית בזמן אמת. מעבר לעבודת ההסברה החשובה, הכנס הוליד שיתופי פעולה לטובת קידום ההגנה על זכויות מדינת ישראל והעם היהודי בכל שטחי המולדת.