ביקורת בבית המשפט המחוזי בדיון בעתירת רגבים נגד מחצבה פלסטינית בלתי חוקית. השופט ביקר את המדינה על כך שלא בדקה בשנתיים האחרונות את מצב הפגיעה באתר הארכיאולוגי במקום, אל מול תיעוד שלנו על עבודות מאסיביות בשטח. רגבים: "זלזול מופגן בבית המשפט, בסביבה ובציבור"

ממשיכים להתרחב, מחצבת בית פג'אר- המחצבה הבלתי חוקית הגדולה ביותר בארץ

בית המשפט המחוזי בירושלים דן ביום חמישי האחרון בעתירת תנועת רגבים נגד מחצבת בית פג'אר, המחצבה הבלתי חוקית הגדולה ביותר בארץ הממוקמת במזרח גוש עציון. בדיון דחתה המדינה את הטענות כי ישנה פגיעה מתמשכת בארכיאולוגיה וטענה כי המצב במחצבה סטטי ואין בה התרחבות משמעותית מאז שנת 2005. מנגד, הציגה תנועת רגבים ממצאים מהשטח המוכיחים את ההפך, לאור זאת תהה השופט שחם מדוע המדינה אינה מעודכנת ואינה נמצאת בשטח ודרש לבצע בדיקות עדכניות ולהשיב בתוך 60 יום.

כאמור, מחצבת בית פג'אר ממוקמת במזרח גוש עציון בשטח C ומתפרסת על שטח עצום של כ1,600 דונם. בשתי עתירות שהגישה תנועת רגבים בעשור האחרון כנגד המחצבה, התחייבה המדינה להסדיר אותה ולמנוע את הרחבתה ולפיכך העתירות נמחקו.

תכנית גרנדיוזית שקידם המינהל האזרחי להלבנת עשרות מחצבות פלסטיניות בלתי חוקיות, גרמה להקפאת האכיפה במקום, אף על פי שנעצרה בשנה הקודמת על ידי ועדת החוץ והבטחון לאחר שהתברר כי היא כוללת כשלים סביבתיים חמורים. זאת ועוד,
בחודשים האחרונים נחשף על ידי ארגון "שומרים על הנצח" כי העבודות פגעו אנושות באמת המים הקדומה והשמידו ממנה מקטע שלם וכן תיעודים מהשטח של פקחי מועצת גוש עציון ורכז השטח ברגבים מוכיחים כי הפעילות במחצבה ממשיכה ומתרחבת, לאור כל זאת עתרה רגבים בשלישית לבית המשפט.

במהלך הדיון השופט נעתר לבקשת רגבים והורה להשלים בדיקות בשטח כולל תצלומי אוויר, תצהיר קמ"ט ארכיאולוגיה או כל גורם רלוונטי אחר, כל זאת בתוך 60 יום.
"מה שקרה בדיון זו תצוגת תכלית מבישה של המינהל האזרחי שלא מכיר את המציאות בשטח" אומר עו"ד אבי סגל "מדובר במחצבה עצומה בלתי חוקית שמגלגלת מאות מליוני שקלים בשנה ופוגעת באופן מזעזע בסביבה ובאתרי מורשת. הזלזול של המינהל האזרחי רק מוכיח כי כל התחייבויותיו לבית המשפט לאורך השנים הן אחיזת עיניים ואין להם שום כוונה לפעול בנדון."

תגובת ארגון "שומרים על הנצח":
"השמדת אמת המים כמוה כהשמדת בריכת הסולטן ומינהרות הכותל. זהו פשע בינלאומי של מחיקת מורשת, כשהפעם לא ניתן להאשים אלא את משרד הבטחון שמספסר בנכסי מורשת לאומיים ועולמיים. אנו קוראים לממשלה להפסיק להתחבא מאחרי תירוצים בירוקרטיים, להפסיק מייד את ההרס במקום, ולהגן על אמת המים לירושלים במסגרת תכנית החירום הלאומית למורשת. הגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים!"

ראש מועצת גוש עציון ויו"ר מועצת יש"ע שלמה נאמן:
"אנו מתריעים כבר זמן רב כי מדינת ישראל מאבדת את האחיזה בשטחים הפתוחים.
הערבים פוגעים בנכסי טבע בכל יו"ש ואנו מאבדים את קרקע במלחמה מתוכננת עליה הכריזו ברשות הפלסטינית.
הגיע הזמן שמדינת ישראל תפנים שזהו מאבק שלה ומאבק על העתיד של כולנו. מדובר במחצבות פירטיות, במשרפות זבל לא מפוקחות, בפגיעה בשמורות טבע ועוד. רשויות המדינה חייבים להתעשת"

בתגובה למאבק בהחלטת בג"ץ, אותו מנהלים ארגוני השמאל על ידי הפצת פייק ניוז, אנחנו דואגים להתראיין ולפרסם את כל העובדות ואת כל האמת על הפולשים שפלשו בעשרים השנה האחרונות, בניגוד לחוק, לשטח אש 918 שבדרום הר חברון.

צפו באברהם בנימין, מנהל אגף מדיניות בתנועת רגבים:

שטח האש 918 משתרע על פני כ-33,000 דונם בהר חברון, מזרחית לעיירה יאטה. מדרום למושב מעון ועד ל'קו הירוק' בואכה בקעת ערד. הוא הוכרז כשטח אימונים של צה"ל בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת (להלן: "צו ההכרזה").

במשך שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, שימש שטח האש לאימוני יחידות שונות של צה"ל, לרבות חיל האוויר. בתקופה זו המינהל האזרחי פעל בשטח האש לאכיפה וסילוק מבני קבע בלתי חוקיים שהפרו את צו ההכרזה. בצד האכיפה הותרה כניסת חקלאים ורועי צאן לשטח, כאשר לא מתקיימים בו אימונים (בעיקר בסופי שבוע ובחגי ישראל). מדינת ישראל אף הסכימה להימנע מאימונים במשך שתי תקופות של חודש מדי שנה, כדי לאפשר זריעה וקציר בשטח ולצרכי מרעה.

עתירה ראשונה – בג"ץ 517/00

בשנת 2000 עתרו לבג"ץ כ-85 תושבים ערבים (אליהם הצטרפו בהמשך עוד 112) כנגד צווי הפינוי וההריסה למבנים הבלתי חוקיים בשטח האש 918 . צו ביניים שהוצא בתיק הקפיא את המצב בשטח נכון לזמן הגשת העתירה – כלומר מנע הריסת מבנים קיימים, אסר הקמת מבנים חדשים ואיפשר את כניסת העותרים לצורך מרעה ו'מגורים לצורך מרעה' בחלק מהשטח.

בתגובה לעתירה עמד שר הביטחון על הצורך הביטחוני בשימוש בשטח האש לצורך אימונים, על השימוש החקלאי והארעי שנעשה בשטח על ידי חלק מהעותרים, ועל היעדרה של התיישבות קבע בתחומי שטח האש. בירורה של עתירה זו נמשכה כ- 12 שנים (!). באוגוסט 2012 ניתן פסק דין שקבע כי צווי הביניים  והסכמות הצדדים (בעניין הקפאת המצב, הסכמה לרעיה, שהייה בשטח כחודשיים בשנה לצרכי חקלאות, ושהיית קבע בחלקו הצפוני מערבי של שטח האש, אשר יתקיימו בו אימונים "יבשים" בלבד) יוותרו בתוקף למשך מספר חודשים נוספים.

בחסות צו הביניים שאמור היה להקפיא את המצב בשטח ובחסות התמהמהות פרקליטות המדינה בניהול התיק, האכיפה אמנם הוקפאה, אך עבריינות הבניה המשיכה במלוא עוזה.

עתירה שניה – בג"ץ 413/13

בינואר 2013 הוגשה עתירה חדשה. נכון לזמן זה שטח האש כבר היה זרוע בבניה בלתי חוקית ופלישה מאסיבית ששיבשה ומנעה את המשך האימונים והשימוש בשטח כשטח אש על פי ייעודו, וגרמה לצה"ל לצמצם את היקף פעילותו בשטח ולשנות את מתכונת האימונים.

בעתירה החדשה דרשו העותרים– השוהים הבלתי חוקיים בשטח האש והאגודה לזכויות האזרח– לא רק למנוע את הריסת המבנים הבלתי חוקיים, אלא אף להסדרת מגוריהם בשטח האש וביטול צו ההכרזה. זאת בטענה כי הם התגוררו באיזור באורח קבע שנים רבות לפני צו ההכרזה, באופן המחייב על פי דין את בטלות צו ההכרזה.

בג"ץ הוציא שוב צו ביניים, ושלח את העותרים ואת המדינה אל השופט בדימוס יצחק זמיר להליך גישור, שלאחר פרק זמן נוסף הסתיים בכישלון. המדינה מצידה הקפיאה את הליכי האכיפה, ואילו העותרים כהרגלם, הרחיבו בתקופת הגישור את הפלישה והבניה הבלתי חוקית.

בחסות ההליכים המשפטיים שנמשכו מעל שני עשורים, הוקמו בשטח אש 918 כ-12 מאחזים וכפרים ערבים בלתי חוקיים (לצד מספר מאחזי לוויין נוספים) בהובלת הרשות הפלשתינית ובמימון ובסיוע אירופי מאסיבי ובכלל זה של האיחוד האירופאי. בכניסה ל"כפרים", שחלקם בנויים על אדמות מדינה, מתנוססים שלטים המכריזים על היותם חלק "ממדינת פלסטין". שטח האש המדברי אשר עד תחילת שנות האלפיים היה ריק לחלוטין התמלא במאות מבנים בלתי חוקיים: בתי מגורים ומבני חקלאות, מסגדים בתי ספר ומבני ציבור, פריצת דרכים מאסיבית והקמת תשתיות מים וחשמל, לצד פלישה חקלאית מאסיבית לאלפי דונמים.

במאי 2022 ניתן פסק הדין בבג"ץ 413/13. בג"ץ דחה את העתירה, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על העותרים שניצלו לרעה את ההליך השיפוטי וצווי הביניים וקבע כי היה ראוי לדחות את העתירה על הסף ולו מחמת חוסר נקיון כפיים של העותרים.

בית המשפט קבע כי לחלק ניכר מהעותרים יש בתי קבע בכפר יאטה. אשר לשאלת התיישבותם "ההיסטורית" בשטח, ציין בית המשפט כי עתירה לבג"ץ, ככלל, אינה המסגרת המתאימה לבירור מעמיק של שאלות עובדתיות מורכבות, אולם במקרה זה שאלת התיישבות הקבע קודם לצו ההכרזה אינה שאלה עובדתית סבוכה, וכי עיון בצילומי האוויר (חלקם החל משנת 1967) שהגישו הצדדים להליך ובכלל זה העותרים עצמם, מגלה אף בעין בלתי מיומנת מסקנה ברורה וחד משמעית: עד שנת 1980 לא ניתן לזהות בכל השטח סימנים למגורים בכלל ולמגורי קבע בפרט, אולם במהלך שנות ה-90 ובעיקר החל משנת 2000 והלאה, ניכרת מהצילומים תנופת בניה בשטח.

הראיות שעלו מתצלומי האוויר, בדבר העדר מבני קבע לפני שנת 1980 בצד תנופת בניה בחסות ההליכים וצווי הביניים בבג"ץ, קיבלו שני חיזוקים נוספים: האחד, מעצם קיומם של אימוני תקיפה מהאוויר של חיל האוויר עובר למועד ההכרזה על שטח האש ועד לשנת 1993.  והשני, מדיווחי פעילות יחידת הפיקוח וגורמים נוספים בין השנים 1980-2000 . טענת העותרים למגורי קבע באזור קודם להכרזה הוכחה כשקרית.

באוקטובר 2022 דחה הרכב שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, את הבקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין. לבג"ץ נדרשו יותר שני עשורים כדי לתת למדינה אור ירוק לפנות את הפולשים משטח האש. לאחר שנכשלו במערכה המשפטית, פתחו ארגוני השמאל הקיצוני בקמפיין הכפשה בינלאומי, המציף מחדש את שלל הטענות השקריות שנדחו ופורקו לגורמים בפסק הדין.

לסיכום: לאחר שאיבדה זמן ומשאבים רבים, על מדינת ישראל להשיב את המשילות בשטח, לפנות את הפולשים ולאפשר לצה"ל לשוב ולהתאמן בו אימונים חיוניים לביטחון המדינה ואזרחיה.

המינהל האזרחי עקר הבוקר כרם יהודי סמוך ליישוב יצהר, במרחק 300 מטר בלבד ממסגד לא חוקי.

משרד הבטחון מתכנן לעקור הבוקר כרם בבעלות יהודית בסמוך לישוב יצהר בעקבות עתירה פלסטינית לבג"ץ וזאת למרות שלא הוכחה כל בעלות בקרקע. לבעלי הכרם, הנמצא במקום קרוב לארבע שנים, הוצא "צו שימוש מפריע" המאפשר לפנות חקלאות גם ללא הוכחת בעלות, צו אותו מוציא המינהל האזרחי כנגד ישראלים בלבד.

במרחק 300 מטר בלבד מהכרם המדובר, בפאתי הכפר בורין הסמוך, עומד מסגד לא חוקי שהוצא נגדו צו הריסה כבר לפני כ-15 שנה. בעתירה שהגישה תנועת רגבים נגד המסגד הבלתי חוקי לבג"ץ, התחייבה המדינה להרוס אותו אך עד היום הוא עומד על תילו וסביבו עוד עשרות מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו במרחב.

אחד הצעדים הראשונים שהשר סמוטריץ' חייב לנקוט, הוא ביטול אותו "צו שימוש מפריע" וכי מדובר בכלי דרקוני המופעל כנגד יהודים בלבד, כפי שקבע דו"ח אדמונד לוי לפני שנים.

המינהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד מסגד פלסטיני לא חוקי מעל 15 שנה למרות התחייבותו לבג"ץ לאכוף את החוק בעתירת רגבים ומנגד ממהר לפנות כרם יהודי בנזק של מאות אלפי שקלים. שלטון החוק צריך להיות שוויוני לכולם והמקרה הזה הוא עוד דוגמה להתנהלותו העקומה של המינהל האזרחי.

בעוד היא חייבת עשרות מליוני שקלים ומסרבת לגבות ארנונה ומים מתושביה, יצאו אמש כלל עובדי מועצת אל-קאסום לחמישה ימי נופש בדובאי הכוללים שלל אטרקציות ומופעים.

עובדי מועצת אל-קאסום עלו אמש על מטוס בדרכם לחמישה ימי נופש בדובאי והותירו מאחור מועצה כושלת ללא גביית ארנונה ומים, חובות של מיליוני שקלים, הסתרת מידע וקנס מצטבר על בזיון בית משפט. בתנועת רגבים מותחים ביקורת חריפה על המועצה ומגישים עתירה לבג"ץ נגד שרת הפנים איילת שקד וראש מועצת אל –קאסום סלאמה אלאטרש, הדורשת למנות ועדה קרואה ולמעשה לפטר את ראש העיר.

הנופש כולל טיסות, לינה וארוחות וכן סיורים עם אוטובוס צמוד במוזיאונים וגלריות, ביקור בשווקים המקומיים, מסגדים וארמונות, תצפיות וקניוני פאר, שייט, סיור ג'יפים ומופעי פולקלור וחזיון אור קולי, כל זאת בעלות 1,800 ₪ בלבד לעובד והיתר, עשרות אלפי שקלים נוספים, במימון ועד העובדים, שתקציבו מורכב מתשלומי העובדים והשתתפות רשותית, בנוסף מקובל כי ימי הנופש נחשבים ימי עבודה ואף הם ממומנים על ידי הרשות. כאשר מדובר במועצה החייבת כ- 20 מליון ₪ לחברת מקורות ומפגינה התנהלות כושלת ללא מערך גביית ארנונה ומים מתושביה על אף התחייבויות חוזרות לבית המשפט, יציאת העובדים לשבוע נופש מפואר גוררת מן הסתם, הרמת גבה.

כבר לפני עשור, בשנת 2012, משהתגלה כי לא קיים מערך גביית ארנונה במועצה, פנינו בדרישה לתיקון הליקוי. לאחר הליך משפטי ארוך העתירה נמחקה מכיוון שמועצת אל קאסום התחייבה בפני בית המשפט כי תסדיר את הנושא ואף יצאה למכרז לחברת מדידת נכסים לצורך כך. השנים חלפו ומשגילינו כי המכרז בוטל והסוגיה לא קודמה, פנינו שוב למועצה בבקשה לקבל את נתוני הגביה אך לא קיבלנו מענה. לאחר פניות חוזרות ונשנות נאלצנו שוב לפנות לבית המשפט אשר פסק כי על פי דין חופש מידע, על המועצה לחשוף את המידע.

החודשים חלפו, המועצה לא מסרה את המידע ובשלב זה פסק בית המשפט קנס יומי בשל בזיון בית המשפט, הקובע כי על כל יום בו המועצה לא תיתן את המידע, תשלם 250 ₪. גם לכך המועצה לא הגיבה ועד עצם היום הזה מסתירה את המידע, בעוד הקנס מצטבר מדי יום ביומו ועומד כעת על למעלה מ70,000 ₪.

מועצה שמתקיימת על חשבון אזרחי ישראל ומצפצפת על כולנו, לא מתביישת לקחת את עובדיה לטיול פאר בחו"ל. לא הגיוני שמדינת ישראל מאפשרת מציאות כזו. ראש המועצה אל-אטראש פשוט עושה מה שבא לו, מתנער מחובותיו, מתעלם מפסיקות בית המשפט ובמקום לקחת אחריות, לוקח את העובדים לנופש מנקר עיניים. הקנס הכספי לא מאיים עליו כי הוא יודע שגם אותו, הוא לא ישלם. מדינת ישראל חייבת לשים סוף לבזיון הזה ולהוכיח שהיא מסוגלת לקחת אחריות על מה שקורה בנגב.

בעקבות פניית שלנו לשר הבטחון הנכנס יואב גלנט ולשורת חברי כנסת, יתקיים דיון דחוף בוועדת החוץ ובטחון הזמנית בסוגיית החתרנות של האיחוד האירופי וזאת בעקבות חשיפת מסמך של האיחוד האירופי, המפרט צעדים לחיזוק ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C.

המסמך הסודי של האיחוד האירופי חושף שוב את הפנים האמיתיות והצביעות של האיחוד האירופי. במסווה של פעילות הומניטרית, הוא חותר תחת מדינת ישראל, פועל בניגוד לחוק ובניגוד לדין הבינלאומי ומעורב עמוקות בהשתלטות האסטרטגית של הרשות הפלסטינית על שטחי C, על ידי שורת צעדים המחזקים את הרש"פ ואת ההשתלטות, ביניהם מיפוי הקרקעות בשטחים בכדי להוכיח זכאות פלסטינית על הקרקע, ניטור ומעקב אחר פעילות ארכיאולוגית ישראלית בשטח וחיזוק תשתיות לפלסטינים בשטחי C.

כפי שחשפנו כבר בשנת 2014 בדו"ח "הקולוניה האחרונה", (קראו כאן) ובמעקב שאנו מבצעים לאורך השנים אחר ההשתלטות הפלסטינית, האיחוד האירופי משקיע מאות מיליוני אירו בפעילות בלתי חוקית של הרשות הפלסטינית בשטחי C, ומסייע להקמה דה פקטו של מדינת טרור פלסטינית בין הירדן לים.

בעקבות חשיפת המכתב פנינו לשר הביטחון המיועד יואב גלנט יו"ר ועדת חוץ ובטחון הזמנית, בבקשה לכנס דיון דחוף בעקבות הפרסום במהדורת חדשות 13 על המסמך.

בפניה לגלנט ציינו כי אנחנו מבצעים מעקב לאורך שנים אחר מעורבות האיחוד האירופי ביהודה ושומרון, החותר תחת מדינת ישראל, פועל בניגוד לחוק הישראלי והדין הבינלאומי במסווה של פעילות הומניטרית, ומשקיע מאות מיליוני אירו בפעילות בלתי חוקית של הרשות הפלסטינית בשטחי C, וכך מסייע להקמה דה פקטו של מדינת טרור פלסטינית, ושפעילות האיחוד איננה דיפלומטיה ואיננה סיוע הומניטרי, אלא חתרנות אסורה תחת מדינה סוברנית. על מדינת ישראל לפעול בנחרצות נגד המעורבות הגסה ולשים לדבר סוף.

אנו מברכים את השר המיועד ואת חברי הכנסת השותפים על גינוי המסמך וההירתמות המהירה לנושא זה ומצפים לראות מעשים בשטח

אנו מברכים את השר המיועד ואת חברי הכנסת השותפים על גינוי המסמך וההירתמות המהירה לנושא זה ומצפים לראות מעשים בשטח."

ארגונים פרו פלסטיניים תקפו את הגעתה של מנהלת המחלקה הבין לאומית שלנו למסע הסברה בקהילה היהודית בטורונטו וקראו להחרים את המפגשים עימה ולשלול את זיכוי המס לתרומות.

נעמי קאהן, מנהלת המחלקה הבינלאומית שלנו יצאה לחמישה ימי הרצאות בקהילה היהודית בקנדה, בשיתוף שורת ארגונים ציוניים ופרו- ישראליים, ביניהם: המועצה הציונית טורונטו, הקרן הקנדית נגד אנטישמיות וקנדים למען הזכויות המשפטיות של ישראל.

בשבועות שקדמו להגעתה פורסמו ברשתות החברתיות ובתקשורת המקומית קריאות מטעם תנועות אנטי ציוניות למנוע את הגעתה ולהחרים את המפגשים. בנוסף פורסמה כתבה באתר הארגון Samidoun התומך באסירים פלסטיניים והוצא בארץ מחוץ לחוק בשל היותו ארגון טרור המשתייך לחזית העממית, שכותרתה "התנחלויות לא חוקיות אינן צדקה" הקוראת לשלילת זיכוי המס לתרומות עבור תנועת רגבים.

אף על פי כן, מאות חברי הקהילה היהודית ותומכים השתתפו בהרצאות וקיבלו מידע על סוגיות במדינת ישראל אותן מקדמת רגבים בהיבט הפוליטי ומדיני, משפטי ותקשורתי: המשילות ואובדן הקרקעות בנגב, תכנית הרשות הפלסטינית להשתלטות בלתי חוקית על שטחי C ביהודה ושומרון ויישומה בשטח.

הנסיון לסתום לנו את הפה מוכיח שני דברים. ראשית, תנועות שחורטות על דגלן ליברליזם וחופש ביטוי נחשפות שוב כתנועות אנטישמיות שפועלות לסתימת פיות, שנית, אין להם יכולת אמיתית להתמודד עם העובדות ולכן בוחרים להשתמש בדמגוגיה והכחשה. אני מברכת את מאות חברי הקהילה שהשתתפו, התעניינו והביעו תמיכה כנה בנעשה בישראל.

על רקע המשא ומתן הקואליציוני בנוגע לשאלת עתידו של המינהל האזרחי, אנחנו מפרסמים סרטון פארודי המותח ביקורת על תת התפקוד של המינהל בנוגע לאכיפת בניה בלתי חוקית פלסטינית: "הטיעון 'סדרי עדיפויות' מהווה תרוץ לחוסר מעש"

בעוד עתידו של המינהל האזרחי מונח על שולחן המשא ומתן בממשלה, אנחנו מפרסמים סרטון פארודי חדש על התנהלותו כרשות האכיפה ביחס לבניה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון. הסרטון תוקף את התנהלות המינהל האזרחי המאופיינת באזלת יד אל מול היקפי בניה בלתי חוקית עצומים ומנמקת את חוסר המעש בקיומם של "סדרי עדיפויות לאכיפה".

במשך שנים נענו פניות של ושל מועצות יו"ש למינהל האזרחי בגין בניה פלסטינית בלתי חוקית באותה תגובה קבועה: "אנו פועלים על פי סדרי עדיפויות" בעוד בשטח לא נעשו פעולות אכיפה כלל, מה שהביא למצב של למעלה מ- 81,000 מבנים בלתי חוקיים של פלסטיניים בשטחי C.

גם בתי המשפט מקבלים את אותה תשובה ברוב העתירות כנגד בניה בלתי חוקית, ובעקבות כך בית המשפט מקבל את טענות המינהל האזרחי כי הוא פועל על פי סדרי עדיפויות ודוחה את העתירה. כך בחסות התנהלות זו יחד עם תת אכיפה בשטח, עברייני הבניה הפלסטינים מוסיפים להשתלט על קרקעות.


הרשות הפלסטינית מנהלת בעשור האחרון מערכה על השטח ומקימה מדינה פלסטינית על ידי בניית מבנים לא חוקיים באזורים הנמצאים תחת אחריות המנהל האזרחי. במקום להיאבק בתופעה ולשמור על משאב הקרקע הלאומי, המנהל האזרחי מסתתר מאחורי תירוצים של "סדרי עדיפויות" ובפועל מאפשר לרשות הפלסטינית להמשיך ולהשתולל, ממש כמו הדמויות בסרטון. הגיע הזמן לנהל את המנהל האזרחי.

צפו בסרטון:

לרגל ציון 49 שנים לפטירת דוד בן גוריון, תנועת רגבים משיקה את תכנית "שדה בוקר" – התכנית הלאומית להחזרת המשילות בנגב. "הגיע הזמן למעשים: מצפים מהממשלה החדשה לאמץ את התכנית"

היום, ו' בכסלו, בו נציין את יום בן – גוריון, מי שטבע את המשפט: "בנגב ייבחן העם בישראל" אנחנו חושפים את תכנית "שדה בוקר" המציבה חזון לאומי לנגב לשנת 2050 בהיבטי תכנון, חיזוק המשילות והסדרת הפזורה הבדואית. בשבועות האחרונים הצגנו לכלל סיעות הימין את התכנית ודרשו להכניס סעיפים ממנה בקווי היסוד של הממשלה החדשה.

התכנית היא פרי עמל ומחקר של למעלה מעשור, במהלכו תיעדנו, עקבנו והפקנו דוחו"ת מקצועיים וכן פעלנו במישור המשפטי והפרלמנטרי לקידום מדיניות ציונית לשמירה על משאב הקרקע. התכנית מחולקת לשלושה פרקים: תכנון נגב 2050, הסדרת ההתיישבות הבדואית וחיזוק המשילות, אשר מבוססים על מספר עקרונות, ביניהם: הפרדה בין סוגיית תביעות הבעלות לבין הסדרת הפזורה, הסכמה לפיה הסדרה במקום איננה הסדרה והפסקת חלוקת מגרשים חינם לכל בדואי וכן מיצוי פוטנציאל איכלוס ביישוב לפני אישור להרחבה ותכנון מגורים ובינוי רק על קרקע שאינה במחלוקת, תוך הוכחה שיש מספיק שטח כדי לבצע זאת.

סוגיות ההתיישבות הבדואית וחוסר המשילות הפכו עם השנים לאתגר לאומי מרכזי ולא סתם ממשלות ישראל התקשו להתמודד עימן ולמעשה הפקירו את הנגב. אל מול מציאות זו, תכנית "שדה בוקר" מציעה לחלק את צפון הנגב לחמישה עשר אזורים שיכונו "מרחבי הסדרה", אשר בכל אחד מהם קיים יישוב בדואי אחד או יותר, וכל הפזורה באותו מרחב תתכנס לאותם יישובים, כאשר התכנית מציגה ניתוח השייכות השבטית של כ- 3000 המקבצים בפזורה ומוכיחה כי הדבר אפשרי.

תהליך ההסדרה יכלול מיפוי מדויק של האוכלוסייה ומתן כתובת לכל תושב, לאחר מכן, תכנון ופיתוח מגרשים ביישובים הקיימים על קרקעות שאין עליהן תביעות בעלות, שיווק המגרשים ופינוי הבדואים ליישובים החוקיים תוך מתן פיצויים נרחבים אך בעלי תוקף מוגבל. אנשי רגבים ממליצים: להתחיל מהמרחב הקל ביותר כדי לחוות הצלחה ולהשיב למדינה את האמון שזה אפשרי. לטענתם, כל תהליך הסדרת מרחב יארך כ- 5 שנים וניתן לנהל מס' מרחבים במקביל כך שתוך פחות משני עשורים, משלימים את ההליך.

בתקופה האחרונה המושג "אובדן משילות" עולה מדי יום ובנוגע אליו תכנית שדה בוקר מציעה לחזק את שלטון החוק על ידי הקצאת שתי פלוגות מג"ב למניעת גניבה והרס תשתיות, החמרת ענישה על עבירות מסכנות חיים, הכנסת שב"כ לטיפול בנשק הלא חוקי והפרוטקשן ועוד, ואיך כל זה ינוהל? אנחנו מציעים למנות שר ייעודי להסדרת ההתיישבות בנגב אשר יוביל קבינט מדיני למעקב על יישום התכנית.

קראו את הדו"ח:

במבצע אכיפה ברחבי יהודה ושומרון נהרסו אתמול והיום 10 מבנים בלתי חוקיים של פלסטינים בארבעה מוקדים שונים, רובם מבנים חדשים. במקביל התבצעה הריסה במאחז מצפה יאיר

יחידות הפיקוח של המינהל האזרחי בליווי כוחות צה"ל ומג"ב ביצעו אתמול והיום מבצע אכיפה רחב בארבעה מוקדים שונים ביהודה ושומרון: אפרת צפון, מערב בנימין, וואדי סוסי בשומרון ובשטח אש בדרום הר חברון. ההריסות עברו ללא ארועים חריגים למעט ההריסה בדרום הר חברון שהוצגה בתקשורת הזרה כהרס בית ספר מתפקד כשלמעשה מדובר במבנה חדש בן שבוע בלבד. במאחז מצפה יאיר נהרסה יציקת בטון.

רוב המבנים שנהרסו קטנים, חלקם מבניה קלה או יבילים ונבנו בתקופה האחרונה, בכמה מהם הבניה טרם הסתיימה והם לא אוכלסו. לפחות שניים מהמבנים נבנו על הריסות, בתמיכה ישירה של האיחוד האירופי. המבנה היחיד הוותיק מתוך אלו שנהרסו הוא מבנה צמוד לגדר היישוב אפרת, שהוקם בשטח חקלאי בניגוד לחוק, לכאורה לצורך חקלאי אך בפועל בשנים האחרונות התגוררה במקום משפחה פלסטינית. אחרי שפנינו לרשויות מספר פעמים בדרישה לאכוף את החוק במקום ואתמול כאמור, המבנה נהרס.

הריסת מבנה לא חוקי ליד אפרת

בשטח אש בדרום הר חברון, נהרס מבנה יביל שהוקם לפני שבוע בין לילה ללא היתר ובניגוד לדין. כבר למחרת קיבל צו הריסה אך הפלסטינים התעלמו ממנו והמשיכו בבינוי. אתמול בשעת הפינוי, הגיעו למקום ארגוני זכויות אדם שיחד עם פלסטינים מהאזור קישטו את המבנה בדגלים ושילוט של בית ספר ויצרו פרובוקציה מתוקשרת במקום.

מבצע האכיפה מלמד אותנו מספר דברים: בראש ובראשונה, כשהמדינה רוצה לשלוט היא יודעת לעשות זאת. שנית, הבחירה במבנים קטנים וזניחים, רובם לא מאוכלסים, שנמצאים כל אחד באזור זרוע בעשרות רבות של מבני ענק בלתי חוקיים, מצביעה על מטרה ברורה של הצגת תמונת הריסות שוויונית וניפוח מספרים לקראת סיכום שנה.