הרשות להסדרת הבדואים חשפה תכנית שאפתנית להסדרת 125 אלף בדואים בתוך עשור, אך המדינה תרחיב את תחומי היישובים הבדואים בטרם מיצתה את המלאי הקיים, ופינוי הפזורה יתקיים 'על הנייר' רק בחומש הבא. "פוטנציאל גבוה עם מימוש בעייתי מאוד"

הרשות להסדרת הבדואים חשפה בעיתון כלכליסט תכנית שאפתנית להסדרת מגוריהם של 125,000 אזרחים בדואים בנגב, שכמחציתם מתגוררים במקבצים בלתי חוקיים הסמוכים ליישובי הקבע או בבניה בלתי חוקית בתוך תחומי היישובים עצמם, וכמחציתם בפזורה בלתי חוקית שאותם המדינה מתכננת לפנות ליישובי הקבע.

הכשרת המגרשים עבור תושבי הפזורה, תתבצע על אדמות מדינה בלבד, ובכך תתעלם המדינה מסוגיית 'תביעות הבעלות' – סכסוך עתיק יומין בין המדינה למיעוט מקרב האוכלוסיה הבדואית, הטוענים לבעלותם על מאות אלפי דונמים בנגב. טענה זו מעולם לא עמדה במבחן בתי המשפט, אך המדינה ביקשה להגיע להסדרי פשרה מפליגים עם הטוענים לבעלות, אך לרוב נכשלה בכך.

על פי התכנית, בשלב ראשון, אלו המתגוררים בבנייה בלתי חוקית בתוך תחומי היישובים או בסמוך להם, יוסדרו במקום מגוריהם הנוכחי ויקבלו פיצוי של 125 אלף שקל. לשם כך צפויה המדינה להרחיב כבר עכשיו את תחומי היישובים, על מנת "לספח" את המתחמים האמורים ליישובים המוסדרים.

65 אלף תושבי הפזורה הבלתי חוקית יועתקו בעתיד ממקום מגוריהם הנוכחי הלא מוכר לאדמות מדינה, ויקבלו מגרש מפותח בחינם ביישוב קבע, עם זכויות בנייה להקמת צמוד קרקע, וכן 250 אלף שקל פיצוי על פירוק הבית הבלתי חוקי.

על פי התוכנית, צפויה הרשות לאשר תוכניות לבניית כ-150 אלף יחידות דיור בסך הכל, שמתוכן יוקצו מגרשים לכ-40 אלף יחידות דיור כבר עד שנת 2021, שבה מסתיימת תוכנית החומש הנוכחית, ואילו מגרשים ל-110 אלף היחידות הנותרות יוקצו בחומש הבא.

תקציב התוכנית עומד על כתשעה מיליארד שקל, מהם כשישה מיליארד שקל עבור פיתוח, כ-1.5 מיליארד שקל לתשתיות על, וכ-1.5 מיליארד שקל עבור פיצויי הסדרה.

לאור פעילותנו לשמירת אדמות המדינה טרפדנו בעבר את 'חוק בגין' שביקש למסור מאות אלפי דונמים של תביעות בעלות לבדואים, על מנת להתקדם לשלב ההסדרה. בנוסף, לאור פרסום "מבחן הנגב", תכנית הסדרה שהוצאנו הגורסת כי יש להפריד בין סוגיות תביעות הבעלות לסוגיית ההסדרה, אנחנו חשים רגשות מעורבים לגבי התוכנית.

מצד אחד, אחרי שנים ארוכות שתכניות המדינה נתקעו בגלל סוגיית תביעות הבעלות, החליט השר אורי אריאל להפריד בין הסוגיות ולהניע את גלגלי ההסדרה. זה היה הצעד המשמעותי ביותר בו נקטה המדינה אחרי עשרות שנים ועל כך ברכתנו.

מצד שני, רשות הבדואים מעגלת פינות ובהשאלה מהביטוי הידוע החליטה ש'אם מוחמד לא יבוא אל הכפר, הכפר יבוא אל מוחמד'. על פי התכנית המדוברת, בכוונתה להרחיב את הישובים על אלפי דונמים נוספים, כדי לסמן וי על אלפי תושבים בפזורה הלא חוקית שיוסדרו במקומם, בזמן שאלפי מגרשים פנויים ממתינים בישובים אך אין שום הצלחה בהסדרת הפזורה בתוכם. לכן במקום להשקיע מאמצים בהכנסת הפזורה לישובים, הרשות הולכת לפתרון הקל והבטוח של הסדרה במקום כדי לסמן הצלחה, גם במחיר של איבוד אדמות מדינה יקרות לטובת ישובים שממילא עומדים ריקים. אסור להגדיל את היישובים הקיימים, עד שלא ממצים לחלוטין את פוטנציאל האכלוס הקיים על פי התכניות.

תנועת רגבים הגישה לשר אורי אריאל את "מבחן הנגב" – הצעת תכנית עבודה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב: תקציבים יוקצו לצמצום פערים חברתיים, פיתוח אזורי תעשיה ושכונות לתושבי הפזורה. פרק זמן קצר יאפשר לתובעי הבעלות לקבל פיצוי כספי נדיב, ללא תמורות בקרקע, ובמקביל תפעיל המדינה סנקציות משפטיות נוקשות ותזרז את ההליכים לפינוי הפזורה 

השבוע השקנו את "מבחן הנגב" – תכנית רגבים להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. החוברת סוקרת את ההיסטוריה של הסוגיות השונות הנוגעות לבדואים בנגב, המלוות את המדינה מיום הקמתה, וביתר שאת בעשרות השנים האחרונות: סוגיית הסדרת ההתיישבות – הנוגעת לעשרות אלפי אזרחים בדואים המתגוררים בפזורה הבלתי חוקית ללא תנאים הולמים, ושל סוגיית תביעות הבעלות – בה רק אחוזים בודדים מקרב האוכלוסיה הבדואית טוענים לבעלות על למעלה מ-550,000 אלפי דונמים, שטח המשתווה לתחום השיפוט של עשרת הערים הגדולות בישראל גם יחד.

תכנית העבודה שלנו שהוגשה בימים אלו לשר אורי אריאל, הממונה על הרשות הממשלתית להסדרת התיישבות הבדואים, שמה את הדגש על מתן הפתרונות עבור עשרות אלפי האזרחים הבדואים המתגוררים בפזורה הבלתי חוקית ללא תשתיות הולמות, והסדרתם ביישובי הקבע, ללא תלות בפתרון סוגיית התביעות, וזאת באמצעות פיתוח ושיווק של עשרות אלפי מגרשים עבור תושבי הפזורה על אדמות מדינה פנויות ביישובים הקיימים ובסמוך להם, תוך הרחבת היישובים בהתאם לצורך.

פרק מרכזי נוסף בתכנית, מתווה קווים לקידום תכנית לאומית לפיתוח הישובים החוקיים, הכוללת תכנית הבראה לצמצום הפערים עם שאר היישובים במרחב בתחומי חינוך, תעסוקה ופיתוח והענקת הטבות ליישובים המוכיחים התנהלות תקינה, ומתן "סל קליטה" שיעודד רשויות קולטות ותסייע להן בנטל הכלכלי של קליטת הפזורה.

העתקת מגורי תושבי הפזורה ליישובים הקיימים, אמורה להתקיים בעזרת שיפור החוקים והכלים הקיימים העומדים לרשות גופי האכיפה ומערכת המשפט, וללא צורך בחקיקת חוק כולל ומסורבל כדוגמת חוק בגין, שצפוי להיתקל במשוכות פוליטיות.

בנוגע לתביעות הבעלות גורסת תכנית רגבים כי יש לקבוע בחוק לוחות זמנים קצרים שיהוו חלון הזדמנויות בו ניתן יהיה להגיע למתווי פשרה, הכוללים פיצוי כספי גבוה מאוד, אך ללא כל תמורה בקרקע. במקרים בהם יכשלו ניסיונות הפשרה, סכום הפיצוי ילך ויפחת, והמדינה תתבע ותוכיח בבתי המשפט את בעלותה על הקרקעות, ותרשום אותן על שמה.

אלפי דונמים הנמצאים בבעלות משותפת של המדינה עם תושבים ערבים בצפון, עוברים במשך שנים השתלטות איטית מצד השותפים הפרטיים. פנינו לשר השיכון בבקשה לקיים דיון מערכתי שיאפשר למדינה לגבש מדיניות סדורה למימוש החזקתה בקרקע, תוך מציאת פתרונות הולמים לתועלת כל הצדדים

בשנת התרס"א – 1901, הקימה ההסתדרות הציונית את 'הקרן הקיימת לישראל', כגוף ציוני שמטרתו לגאול קרקעות בארץ ישראל, שהיתה אז תחת שלטון האימפריה הטורקית. בשנת 1938 הוקמה חברת הימנותא, כחברת בת של קק"ל, על מנת להוות גוף משפטי לרכישה וניהול הקרקעות של קק"ל.

במשך השנים שקדמו להקמת המדינה, וגם לאחר מכן, רכשו קק"ל והימנותא עשרות אלפי חלקות ברחבי הארץ בהיקף כולל של מיליוני דונמים. אדמות אלו הפכו לאדמות מדינה, ושימשו לצורך הקמת יישובים, תשתיות לאומיות, בסיסי צבא ונטיעת יערות המשמשים כריאה ירוקה.

באופן טבעי, חלקות קרקע פרטיות רבות הינן בבעלות משותפת. חלקות אלו, של אחים שירשו קרקע מהוריהם, לדוגמא, מכונות 'אדמות מוּשָׁע' (שריד לשוני נוסף לחוק המקרקעין הטורקי).

גם רבות מן החלקות שנרכשו בידי קק"ל והימנותא הן אדמות מושע שנותרו בבעלות משותפת שלהן ושל חלק מן הבעלים הערבים שלא רצו למכור את חלקם בקרקע. בכדי לשבר את האוזן, רק לחברת הימנותא, ישנן ברחבי הצפון מעל 1500 חלקות המצויות בבעלות משותפת, וכמובן גם בבעלות קק"ל קיימות חלקות דומות.

ככלל, על מנת לפרק בעלות משותפת, יש לבצע הליך משפטי המכונה 'פירוק שיתוף', בו מחושב חלקו היחסי בקרקע של כל שותף, נקבע מיקומו ומבוצע פיצול החלקה בהתאם. עלות ביצוע הפרצלציה לכ-1500 החלקות של הימנותא, נאמדת בכמיליארד שקלים.

במהלך השנים האחרונות, מתבצעת השתלטות מסיבית של ערבים על אדמות המושע של הימנותא. השתלטות זו כוללת פלישה בלתי חוקית ובניה בכל הגושים ללא התחשבות בשטח השייך להימנותא.

כך לדוגמה, בגוש 20302 בכפר מושרייפה שבגליל. כשליש מחלקה 24 שבגוש זה (45 חלקים מתוך 155 חלקים)  הינו בבעלות המדינה והימנותא. כמחצית מחלקה 26 הסמוכה שייכת אף היא למהימנותא. בסיור שקיים לאחרונה רכז מחוז צפון ברגבים, תועדה בנייה בלתי חוקית בחלקה המדוברת, ככל הנראה על ידי הבעלים השותף. (ניתן לראות את השינויים באמצעות השוואה בין תצלום אוויר משנת 2005, לתצלום אוויר משנת 2013).

מעבר לפגיעה החמורה בשלטון החוק והצפצוף המתמשך על חוקי התכנון והבניה, אנו סבורים כי מדינת ישראל חייבת לעשות הכל כדי להמשיך ולשמור בידיה את משאבי הקרקע, ששווים הרב לא נאמד רק בכסף.

במבחן התוצאה, השותפים הפרטיים משתלטים על החלקה כולה, עושים בה כבתוך שלהם ומקימים בה בינוי לא חוקי, ובאופן אבסורדי הופכת המדינה שותפה למעשה הפלילי מתוקף היותה רשומה כמחזיקה במקרקעין.

בימים אלו פנינו לשר הבינוי והשיכון, מר אורי אריאל, בבקשה לקיים דיון מעמיק בסוגיית מימוש ההחזקה, לתת את הדעת על סוגיה זו ולקבוע מדיניות לניהול הבעלות המשותפת מצד המדינה באופן שיביא לשמירה ולמימוש חלקה של המדינה במקרקעין ולמניעת שימוש לא הגון על ידי "שותפיה" של המדינה במקרקעין.

בפניה לשר אריאל העלינו מספר דוגמאות וכיוונים אפשריים לפתרון הבעיה, ובהם עריכת עסקאות חבילה להחלפות קרקע בכדי ליצור גושים של אדמות מדינה שניתן יהיה לנצל, הגשת תביעות לפירוק שיתוף, העלאת אכיפה כנגד מקרקעין כאלו בסולם העדיפויות, וכדומה.