למרות עתירות שהגשנו בנושא, כבר עשור שלם המדינה מאפשרת את החציבה הפראית והפיראטית במחצבת בית פג'אר שבגוש עציון. המחצבה פוגעת בנוף, הורסת את הטבע וכמובן, לא חוקית

כבר עשור שלם המדינה עוצמת עיניים בפני הריסה פראית של הטבע במחצבת בית פג'אר שבגוש עציון. למרות העתירה שהגשנו לבג"ץ בדבר המפגע הסביבתי האדיר המתנהל באזור, ולמרות התחייבותה החוזרת של המדינה להביא את הפעילות העבריינית לסופה ולסגור את האתר כולו, החציבה הפיראטית ממשיכה בכל העת ומעמיקה את הפלישה.

בימים האלה, יחד עם המחלקה המשפטית שלנו, אנחנו ממשיכים לבדוק את הסיפור לעומק בכדי שנוכל סוף סוף לחשוף האם קיימים אינטרסים סמויים בהתעלמות המדינה מהמצב בשטח והאם מישהו גוזר קופון על הדרך. צפו בסרטון שהוצאנו:

בדיון שהתקיים אתמול בעתירה שהגשנו, הצהיר המנהל האזרחי בפני בג"ץ כי הוציא צו הריסה וחסם את דרך הגישה לאתר פסולת החציבה ליד היישוב מיצד בגוש עציון 

במהלך הדיון שהתקיים בבג"ץ אתמול (שני) בעתירה שהגשנו (בג"ץ 8204/15) נגד המנהל האזרחי, המדינה עדכנה כי בעקבות העתירה, נמסר צו פינוי ל'הר האבק' בסוף חודש ינואר, ולפני כשבועיים בוצעה פעולה לחסימת דרך הגישה לאתר סילוק הפסולת.

העתירה שהוגשה בדצמבר 2015 כוונה נגד מחצבה פלשתינית בלתי חוקית במזרח גוש עציון, תוך פגיעה בלתי הפיכה בנוף המדברי. המנהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד המחצבה עצמה, הממוקמת בשטח B – איזור הנמצא תחת שליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית. העתירה דרשה לפעול לכל הפחות כנגד 'הר האבק', תל פסולת שמוציאה המחצבה – בגובה עשרות מטרים – הממוקם במכוון בשטח C, בו למינהל האזרחי יש סמכות מלאה ואת כל היכולת לפעול כנגד הרס הנוף המתמשך.

השופטים נאור, דנציגר ועמית קבעו, כי לעת עתה ניתן להסתפק בצעדי האכיפה שביצע המנהל האזרחי, והורו על מחיקת העתירה תוך שמירה על זכותה של רגבים לפנות בשנית לבית המשפט במידה ויתברר כי המחצבה שבה לפעילות האסורה.

העתירה השיגה את יעדיה, מאחר וסוף סוף החלה אכיפה במקום, לאחר הרבה שנים של הפקרות בשטח וזיהום סביבתי בלתי פוסק. תיק זה הוא ראיה מצערת לכך שאנחנו צריכים עדיין להמשיך ולעתור עד שהמנהל יפעל ביוזמתו כנגד מפגעים סביבתיים, ובכך ימלא את תפקידו.

משאיות שופכות פסולת חציבה בהר הפסולת

המנהל האזרחי נטש את הפיקוח – עברייני הטבע חוגגים. מטיילים בנחל איילון גילו מקבץ עבירות של שמירת הטבע: חציבה, מזבלה, כריתת חורש, ציד ושוד עתיקות 

קבוצת מטיילים מטעם בית הספר שדה 'כפר עציון' שטיילו בסוף השבוע בחלקו העליון של נחל איילון מדרום לכביש 443, פנו אלינו, לאחר שאיתרו במהלך הטיול את כל הבעיות הנפוצות של עבריינות שמירת הטבע. המטיילים הבחינו במחצבה ערבית בלתי חוקית שהחלה לפעול במעלה הנחל לפני מספר חודשים, מזבלה פיראטית פעילה של הכפר א-טירה. בנוסף, איתרו המטיילים כריתה מסיבית של שרידי החורש הים תיכוני שנותרו באיזור, שוד עתיקות בחורבת ג'פנה וכן ציד נרחב ובלתי חוקי של חוחיות. יצויין, כי למרות הקרבה הרבה לעיר מודיעין ולכביש 443, הפסיק המנהל האזרחי לסייר באיזור.

בדיקה שקיימנו העלתה כי בתצלום האוויר העדכני ביותר של המנהל האזרחי מחודש מרץ 2014 (אותה קיבלנו כחלק מבקשת 'חופש מידע'), ניתן לראות בירור את פעילות החציבה הבלתי חוקית, אך במנהל האזרחי משום מה טרם פתחו בהליכי אכיפה כנגד הפעילות הבלתי חוקית המתרחשת במקום, ואף לא פתחו תיק פיקוח כנגד החציבה.

הוצאנו פניה דחופה לאלוף פיקוד המרכז ולראשי המנהל האזרחי, בדרישה לפעול באופן מיידי לעצירת החציבה, לפעול לאיתור העבריינים ולהעמידם לדין.

"רשויות אכיפת החוק, הן חוקי התכנון והבניה, הן חוקי התברואה והן חוקי ההגנה על הסביבה, אינן פועלות במרחב זה וכל אדם יכול לעשות ככל העולה על דעתו. הנכם מתבקשים בזה לפעול לעצירת עבודות החציבה במחצבה הבלתי חוקית, לאתר את האחראים, לנקוט כנגדם באמצעים פליליים ולחייבם לשקם את המרחב שנפגע כתוצאה מהפעלת המחצבה".

פנינו לפני למעלה מ-3 שנים במכתב למנהל האזרחי ולגורמי הביטחון השונים בבקשה להפסיק את פעילותה של מחצבה לא חוקית באזור גוש עציון. המחצבה בשטח 809 יושבת על שטח של כ-1000 דונם אדמות מדינה. הקרקעות הוקצו בעבר לחברה לפיתוח גוש עציון שאמורה הייתה להפעיל את האתר.

על אדמות המחצבה השתלטו 4 משפחות פשע מהכפר בית פאג'ר הסמוך והם מעסיקות תושבים מהכפר בעבודת המחצבה. המחצבה פועלת כבר למעלה מ-10 שנים ורשויות האכיפה אינן עושות מאומה כדי לעצור את שוד המחצבים.

מלבד הנזק הנגרם לשלטון החוק באזור מעצם הפרת החוק הבוטה והחצופה המתבצעת לאור יום, מסיבה הכרייה הבלתי חוקית נזקים אקולוגים כבדים. השפעותיה הסביבתיות חמורות והיא פוגעת פגיעה אנושה בקרקע, בנוף ובמשאבי הטבע. בנוסף לכך החציבה מהווה הפרעה ומטרד ציבורי חמור בהיותה מזהמת את האוויר באזור באבק חציבה רב.

יתרה מכך מחדל חמור זה מביא בהכרח לפגיעה קשה בזכות לשיוויון בפני החוק. ברחבי יהודה ושומרון פועלות מחצבות רבות הן בבעלות ישראלית והן בבעלות פלשתינית. כל המחצבות החוקיות נאלצות לפעול ע"פ דרישות החוק מה שכרוך בהוצאות כבדות ובכלל זה הוצאות תכנון, אגרה, רישוי, פיקוח ותמלוגים המגיעים לסכום כולל של מיליוני שקלים. כן נאלצות כל אותן מחצבות לפעול באזורים מתוחמים והכל כדי למזער את הפגיעה בפני השטח ולמקסם את יעילות הכרייה. מנגד, המחצבה המדוברת, פועלת ללא כל הגבלות ותוך שנחסכים ממנה כל אותן הוצאות אדירות הנלוות לפעילותן של המחצבות הפועלות על פי רישיונות כחוק. משנוכחה תנועת רגבים לדעת שרשויות האכיפה אינן מתכוונות לאכוף את החוק כנגד העבריינים, עתרה התנועה בענין לבג"צ.

ביום 21/09/10 הודיעה המדינה לבג"צ כי "אין חולק כי פעילותה של המחצבה … איננה מוסדרת כדין", בנוסף לכך הודיעה המדינה "כי בתקופה האחרונה הוחלט במנהל האזרחי על המשך פעולות אכיפה נגד פעילות הכרייה והחציבה באתר, וכלל הגורמים הרלונטיים הונחו לסייע בפעילות המוגברת המתוכננת לתקופה הקרובה".

בדיון שהתקיים בבית המשפט, הורו השופטים למדינה להגיש בתוך 4 חודשים הודעת עדכון באשר לאכיפת החוק באתר. בהתאם לכך המדינה הגישה לבית המשפט הודעת עדכון ובה פירוט על פעולות האכיפה שבוצעו בתקופה זו במחצבה. עוד הודיעה המדינה כי הוחרמו כלים וציוד רב. פעולות אכיפה אלו, לדברי המדינה, הביאו להפסקה כמעט מוחלטת של החציבה באתר.

בדיון שהתקיים ביום 27/7/11 הורה בג"צ למדינה לעדכן את בית המשפט בתוך 90 יום אילו פעולות אפקטיביות ננקטות על מנת להביא לעצירת הפעילות במחצבה.