הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) כי הקואליציה תתמוך בקריאה טרומית בחוק החשמל של מפלגת רע"מ, על פי מתווה שסוכם בין רע"מ לשרת הפנים שקד.

חיבור של מבנים לא חוקיים לחשמל הינו פגיעה בשלטון החוק ומתן פרס לעבריינים. מצד שני, אסור למדינה לשקר לעצמה. ובמקום שהמדינה מחליטה להסדיר ומשכך גם לא להרוס את המבנים – יש אינטרס למדינה שהתושבים יהיו מחוברים לחשמל באופן מסודר ומוסדר כדי למנוע סכנה לחיי אדם ולאפשר פיקוח וגביה נאותים.

בשבועות האחרונים העברנו לשרי הממשלה רשימה ובה חמישה תנאים, כתנאי שיאפשרו לחבר לחשמל מבנים ללא היתר.

שתי הדרישות העיקריות , לפיהן יחוברו רק מבנים שניבנו לפני חוק קמיניץ ושיחוברו רק מבנים שנמצאים במקום בו המדינה הגישה תכנית הסדרה – התקבלו.

שתי דרישות נוספות התקבלו באופן חלקי – הפקדת ערבות בנקאית וההתניה כי מבנים שיש עליהן צו שיפוטי לא יהיו חלק מהמתווה.

הדרישה החמישית – כי עד לקבלת היתר בניה יחוברו המבנים לחיבור חשמל זמני ולא קבוע – לא התקבלה.

בסופו של תהליך, השרה איילת שקד הייתה השרה היחידה בממשלה שהתעקשה על 5 הדרישות שלנו. וההצלחה שלה היא חשובה אך חלקית. בשורה התחתונה, המתווה הוא ממש לא פסגת החלומות שלנו, אך בנסיבות העניין הוא מיישם את ההמלצות העיקריות שהגשנו. אנו מברכים את השרה שקד על העמידה על התנאים העיקריים אך מצרים על כך שלא כל הדרישות התקבלו.

רק לפני חודש סיפרנו לכם על מגרטת האוטובוסים הפיראטית שפועלת בלב שטח האש של צה"ל ומשמשת כלא פחות מתחנה מרכזית של חוסר משילות ואכיפה במרחב, כאשר הרשויות ממשיכות להעלים עין מקיומה

לפני כחודש חשפנו בחדשות 12 כי כמות עצומה של אוטובוסים ישנים של חברת 'אגד' אשר יצאו משימוש החברה והוצאו למכירה במכרז פומבי, הועברו למגרטה פיראטית ולא מוסדרת, תוך פגיעה סביבתית אדירה, וללא כל פיקוח על החלפים הישנים שפורקו מהאוטובוסים והוחזרו לשוק החלפים בישראל.

כשפנינו למנהל האזרחי בדבר המפגע המתחולל בלב שטח האש של צה"ל, קיבלנו בפעם המי יודע כמה את התשובה הלקונית, כי "האכיפה תתנהל על פי סדרי עדיפויות". אך כנראה שהפעם, "סדרי העדיפויות" נגזרו בזכות הפניה שלנו והלחץ התקשורתי.

בימים האחרונים, בעקבות הפרסום שלנו כאן ובחדשות 12, המנהל האזרחי פינה את המגרטה שפעלה בלב השטח, והחרים את הכלים של מפעיליה. כמובן שאנחנו נמשיך לעקוב אחר מצב השטח, כדי לוודא שהעבריינים לא יחזרו לסורם. שם, ובכל רחבי הארץ – ממשיכים בעשיה ציונית, במאבק להגנת הסביבה ונגד בניה בלתי חוקית.

חודש אחרי תקיפת הפקחים והשוטרים בהתפרעות ההמונית סמוך לבית ג'אן, אנחנו דורשים למנוע את מסמוס הפרשה. "אסור שהפרשה תטויח כמו שקרה ב'פרעות פקיעין'"

פנינו למשטרת ישראל בבקשה על פי חוק חופש המידע לקבל את פירוט פעולות האכיפה שבוצעו בעקבות אירוע התקיפה, ההתפרעות והשחתת רכוש בבית ג'אן בחודש שעבר.

כזכור, לפני כחודש התרחש בסמוך לבית ג'אן אירוע חמור של תקיפת פקחי רשות שמורות הטבע והגנים, שהגיעו בליווי משטרתי לתלות צווי אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית בשמורת הר מירון. הפקחים הותקפו על ידי המון פרוע, ובמהלך האירוע, אשר תיעוד מצולם שלו פורסם בכלי התקשורת – הוצת רכבם של הפקחים.

אנחנו פועלים שנים רבות בתחום הפיקוח והמעקב אחר תופעת הבניה הבלתי חוקית ומבקשים להבין האם בוצעו הליכי חקירה לאיתור התוקפים והמתפרעים, והאם מי מהחשודים בתקיפה או בהצתה נעצר ביום האירוע או בתקופה שחלפה מאז. עוד נשאלה המשטרה, האם הוגשו כתבי אישום כנגד המעורבים באירוע, ומהם האישומים.

כזכור, בשנת 2007 התרחשו "פרעות פקיעין", סדרת אירועים אלימים שכללו הצתות, פציעת שוטרים וחטיפת שוטרת שהסתיימו ללא הגשת כתבי אישום. המונים, חלקם רעולי פנים, צבאו על בתי התושבים היהודיים בפקיעין, יידו אבנים, בלוקים, רימוני גז, הלם ועשן, פגעו ברכוש, בבתים ובאנשי כוחות הביטחון שנחלצו להגנת התושבים היהודים, תקפו שוטרים, פצעו כ-40 מהם, חלקם באורח קשה ואף לקחו שוטרת מג"ב בשבי תוך ניהול מו"מ לשחרורה.

גם אז ביקשנו לקבל מידע מהמשטרה על פתיחת התיקים והגשת כתבי אישום בפרשה.

באוגוסט 2011, ארבע שנים אחרי האירועים, התקבלה החלטה בפרקליטות המדינה לסגור את כל הפרשה בלי להגיש ולו כתב אישום אחד. עתרנו לבג"ץ שקבע בפסק הדין בחודש יוני 2015, כי "מחלקת העררים תבחן באופן יסודי את חומר הראיות ותיתן החלטה חדשה".

שלחנו שוב ושוב פניות למחלקת העררים בפרקליטות בניסיון להבין כיצד מיושם פסק דין בג"ץ. רק באוגוסט אשתקד, השיבה מחלקת העררים מכתב תגובה, לפיו כל העררים נדחו, וכי כל תיקי החקירה שנפתחו בפרשת פקיעין, נסגרו מבלי הגשת כתב אישום, בעילה של "עבריין לא נודע".

כדי לוודא שפרשת בית ג'אן לא תהפוך למחדל דומה בסגנון אירועי פקיעין, אנו מתכוונים לבצע מעקב צמוד אחר פעילות המשטרה בעניין. האירוע כולו תועד ופורסם בזמן אמת כך שהפעם לא ניתן יהיה להיתלות בקנה קש של "עבריין בלתי נודע".

תושבת 'מצפה אילן' סיפרה בדמעות בדיון בוועדת הפנים על העשן והזיהום מהמפחמות בצפון השומרון. "עובדים עליכם בעיניים, החקיקה קיימת כבר מזמן – האכיפה היא זו שחסרה" 

עשן המפחמות הפועלות בצפון השומרון, מזהם כבר שנים ארוכות את האוויר של מאות אלפי תושבים באיזור חדרה, חריש, פרדס חנה, ויישובי קו התפר באיזור צפון שומרון ומועצה איזורית מנשה.

המפחמות מייצרות פחם בתהליך שריפה מזהם המיוחד, המופק בעיקר מפסולת גזם של חקלאים מתחומי הקו הירוק. בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ בעניין בשנת 2012, המפחמות שפעלו בשטחי C שבשליטה ישראלית מלאה נסגרו, אולם המפחמות הממוקמות בשטחים שבשליטת הרשות הפלשתינית, ממשיכות לעבוד וזיהום האוויר נמשך כשהיה.

בדיון שהתקיים אתמול (שלישי) בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ציין יו"ר הוועדה, חבר הכנסת דודי אמסלם כי התכנס צוות בינמשרדי בראשות משרד החקלאות שנועד לפתור את בעיית העשן מהמפחמות, וכי בעוד שבועיים ייחתם צו שיאסור העברת גזם עצים ללא היתר העברה. וכי יוכשרו 15 פקחים לאכיפת הצו במעברים. במשרד לאיכות הסביבה הודיעו כי יקצו תקציב לרכישת מרסקות גזם שיתנו פתרון לחקלאים וימנעו את שריפתו.

מאיר דויטש, מנהל מחלקת המדיניות בתנועה הטיח בפני חברי הוועדה נתונים ומספרים. "עובדים עליכם בעיניים. אנחנו כבר בדיון החמישי, וכבר כיום יש צו אלוף האוסר את העברת הגזם עם עונש בצידו של חמש שנות מאסר", אמר דויטש. "הבעיה היא לא החקיקה אלא האכיפה. כיום הרשויות מחרימות את המשאיות לימים ספורים ומשחררות אותן לידי העבריינים לעיתים עם הגזם. למיטב ידיעתנו הוגשו אפס כתבי אישום עד היום. ללא הגשת כתבי אישום פליליים והטלת עונשים כבדים, הזיהום יימשך. העשן לא מתחשב בקו הירוק".

דויטש: "הקו הירוק לא עוצר את העשן" (צילום: תנועת רגבים)
"העשן לא מתחשב בקו הירוק" (צילום: תנועת רגבים)

רוחה שער, ממקימי היישוב מצפה אילן, סיפרה על התמודדותה עם מחלת הסרטן בדרכי הנשימה. "הסרטן לא מחכה, כשהטיפול בבעיה עובר מוועדה לוועדה וממגירה למגירה, הסרטן מתקדם. אפשר ללמוד ממנו מהירות ויעילות", אמרה שער בדמעות. "הבן שלי מתמודד עם קשיים בדרכי הנשימה. אי אפשר להשאיר את המצב בלי פתרון. אם אין פתרון – תגידו לנו רשמית שעלינו לעזוב את היישוב".

אנו מברכים על ההצעות לפעולה שעלו בדיון, אך אחרי לא מעט שנים שאנו עוסקים בסוגיה אנו כבר למודי הבטחות ואכזבות. נמשיך במעקב הדוק וללחוץ את הרשויות עד ליישום הפתרונות. מאות אלפי אזרחים לא צריכים לנשום אוויר מזוהם.