תגית: תכנון ובניה

לאחר דחיה חוזרת ונשנית של שיווק המגרשים לבניה ביישוב הבדואי אום בטין,  ולאחר מעקב אחרי הסדרת היישוב פנינו לרשות להסדרת התיישבות הבדואים: "לאחר שתי דחיות, ישנו טעם לפגם בדחייה נוספת"

יצאנו בדרישה מהרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב להחל לאלתר בשיווק מגרשים ביישוב הבדואי אום בטין שבנגב, המתעכבת שוב ושוב למרות אישור התב"ע במקום לפני למעלה משנה.

אום בטין הוא יישוב בדואי בנגב, שהחל כמקבץ לא חוקי ובשנת 2004 המדינה החליטה להכיר בו כחלק מהסדרת ישובים בדואים נוספים. לפני יותר משנה ולאחר עיכובים רבים, קיבלה השכונה הצפונית ב"אום בטין" תב"ע (תוכניות מפורטות לבניה) ואושרה תוכנית לשכונה החדשה בישוב. בדרך כלל זהו הזמן בו מתחילים להקצות מגרשים ולהתחיל בתהליך הבניה, אך ההליך התעכב.

כבר בפברואר 2017 פנינו לרשות להסדרת ההתיישבות הבדואים בנגב, בדרישה כי יחלו להקצות מגרשים לבניה על-מנת לקדם את ההסדרה במקום. באוקטובר האחרון הגיבה רשות הבדואים כי היעד להקצאת המגרשים הוא דצמבר 2017, ובחודש דצמבר נדחה תאריך היעד לפברואר השנה.

במכתב ששיגר היום (רביעי) עורך הדין שלו, בועז ארזי, תהה ארזי מדוע נמנע מהתושבים להחל בתהליך הבניה. "מאחר וחלפו עברו להם כבר שני מועדים, עליהם הצהרתם באופן רשמי, ובפועל לא החל השיווק, אציין כי יהיה טעם לפגם בדחייה נוספת של מועדי השיווק", כתב ארזי.

דווקא לאור השתוללות הבנייה הבלתי חוקית בנגב, יש צורך לאפשר איכות חיים לתושבי הנגב שמשתפים פעולה עם הסדרה ובניה כחוק. תושבים אלו צריכים לקבל תשתיות תקינות, כתובות היתרי בניה ותקני בטיחות, מרכזי קניות ומבני ציבור – ממש כמו כל ישוב אחר במדינה. ולא פחות חשוב – חיזוק היישובים המוסדרים הינה קריטית וחשובה כדי לסיים את סצינת "הדרום הפרוע", בה מתחסלים עתודות הקרקע של מדינת ישראל בדרום.

ההשתלטות של ראש מועצת פוריידיס על קרקע ציבורית הסמוכה לביתו נמשכת כבר שנים ארוכות, אולם הפעם נעשה הדבר בחסות המועצה שבראשה הוא עומד || צפו בחשיפה שלנו בערוץ 2:

כבר שנים ארוכות מנסה ראש מועצת פרדיס, יונס מרעי, להשתלט על קרקע ציבורית הסמוכה לביתו. היתר הבניה המקורי על המבנה עומד על 95 מטרים רבועים בלבד, אולם עם השנים צמח הבית לחמש קומות ולמימדים מפלצתיים של 550 מ"ר.

ראש המועצה, הגורם האחראי בין השאר על חוקי התכנון והבנייה ביישובו, לא הסתפק בתוספות הבניה הבלתי חוקית, אלא אף הוסיף ופלש למגרש הסמוך – קרקע ציבורית בבעלות מנהל מקרקעי ישראל.

לפני 3 שנים הורה בית המשפט למרעי לפנות את הקרקע ולהרוס את הבניה שעליה, וכך אכן נעשה, אלא שלאחרונה השטח 'נכבש' מחדש. על גבי הקרקע הציבורית נבנו חניה מקורה ושני צימרים, אלא שהפעם נעשה הדבר בחסות המועצה שבראשה הוא עומד.

תכנית שהופקדה לאחרונה מטעם ועדה המקומית לתכנון ובניה (שכלל עובדיה כפופים לראש המועצה) אמורה לאפשר את הפלישה ולתת לה גושפנקה חוקית, במידה והיא תאושר.

בדרך כלל יש תכנון ואחר כך בניה, ופה יש בניה ואחר כך תכנון. בן אדם עושה כל מה שהוא רוצה בניגוד לחוק, ואר כך מנסה להלבין בדיעבד את הדברים. ככה לא מתנהלת מדינה נורמלית. היוזמה של המועצה להלבין את הבניה הלא חוקית היא ביזוי שלטון החוק והמנהל התקין.

לאחר חודשים רבים של עבודת מטה מאומצת השקנו את תוכנית 'יש פתרון'. התוכנית נועדה להוות קריאת כיוון לממשלת ישראל בבואה להסדיר את התיישבות הבדואים בנגב

בסוף שנת 2007 התקבלה החלטה ע"י ממשלת ישראל, בדבר הקמת וועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג ('ועדת גולדברג'). במהלך שנת 2008 קיימה הועדה עשרות ישיבות ושמעה את עמדותיהם של נציגי משרדי הממשלה השונים, נציגי ציבור ועמותות הפועלות בעניין הבדואים בנגב. בין השאר הופיע בפני הועדה גם נציג משלנו.

בסוף שנת 2008 פרסם השופט גולדברג את מסקנות הוועדה. עיקרן של המסקנות עסקו בצורך המיידי למדיניות ברורה בכל הקשור בהתיישבות הבדואים, בצורך באכיפה נוקשה וחד משמעית ובצורך להסדרת נושא תביעות הבעלות. הוועדה גם המליצה לכנס את הבדואים לישובים חוקיים ובמקרים מסוימים המליצה הוועדה על הלבנה של כפרים לא חוקיים העונים לקריטריונים מוגדרים.

המלצות וועדת גולדברג הינן בגדר מדיניות עקרונית ואינן מהוות "תוכנית עבודה" המאפשרת הוצאה לפועל של מדיניות זו. ממשלת ישראל החליטה, עם פרסום המלצות וועדת גולדברג, על הקמת צוות ישום להמלצות הוועדה בראשותו של מר אודי פראוור, ראש אגף מדיניות במשרד ראש הממשלה. הממשלה הטילה על צוות היישום לגבש, על בסיס המלצות הוועדה, תוכנית עבודה אופרטיבית לפתרון בעיית הבדואים בנגב.

לאור האמור, גיבשנו ביחד עם אנשי אקדמיה, ביטחון, אנשי רוח ונבחרי ציבור, את תוכנית "יש פתרון".

מטרת התוכנית להסדיר באופן כולל וקבוע את סוגיית התיישבות הבדואים בנגב, תוך שמירה על האינטרסים הציוניים של מדינת ישראל. התוכנית מורכבת מארבעה שלבים התלויים ומשולבים זה בזה:

שלב הבלימה – בלימת הבנייה הבלתי חוקית וההשתלטות על קרקעות הנגב.
שלב ההיערכות – פתרון סוגיית תביעות הבעלות, פתרון בעיית המגורים ושיקום הישובים הוותיקים.
שלב הפינוי – מעבר של האוכלוסיה הבדואית מהישובים הבלתי חוקיים לתוך הישובים החוקיים.
דף חדש – מניעת הישנות עתידית של תופעת ההתיישבות הבלתי חוקית בנגב.

התוכנית הופצה לחברי כנסת, לחברי הממשלה ולמעצבי דעת הקהל בישראל ובעולם. נציגי התנועה מבצעים כל העת פגישות עם מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, בכדי להציג את עיקרי התוכנית ובכך להשפיע על החלטות המדינה בנושא.