דף הבית » סליידר » בחסות הבירוקרטיה בבג"ץ: כך הפך החאן הממלוכי לביתו של פולש

בחסות הבירוקרטיה בבג"ץ: כך הפך החאן הממלוכי לביתו של פולש

בג"ץ דחה עתירה שהגשנו בדרישה לסלק פולש ערבי שהשתלט בעזרת מימון אירופי על מעיין וחאן דרכים עתיק בבנימין. למרות שהמדינה 'בוחנת' מספר שנים "כיצד להפעיל את חוק העתיקות הירדני", קבע בג"ץ כי "אין דרכו להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה"

חאן לובן ממוקם בדרך העולה למעלה לבונה מכיוון צפון ובו מעיין ומבנה היסטורי הממוקם על אם הדרך העתיקה – דרך האבות (כביש 60) ומוזכר כבר בעדויות נוסעים מהמאה ה17. לפני מספר שנים, זמן קצר לאחר שנוער מעלה לבונה התחיל לשפץ את המעיין, הגיע חאלד דראגמה מהכפר לובן א שרקייה ובסיוע האיחוד האירופי סגר את המתחם לשימושו הפרטי. בנה גדרות, תחם את המעיין, שיפץ את המבנה והפך אותו לביתו, תוך נקיטת צעדים אלימים להרחקת המטיילים והתושבים שהגיעו לאזור.

בשנת 2013, הגשנו עתירה ראשונה לבג"ץ, בדרישה לסלק את הפולשים מהמקום ולהחזיר את החאן לטובת הכלל. בעקבות העתירה, המנהל האזרחי הכריז על המתחם כאתר עתיקות, ובג"ץ הוציא צו ביניים שאסר על המשך העבודות במקום, אך אלו נמשכו באין מפריע. המדינה טענה בזמנו כי נקטה בהליכי אכיפה מסויימים וכי דראגמה טוען לזיקה חלקית על שבריר מהשטח שסביב החאן. למרות שלא מדובר במסמכי בעלות בעלי תוקף ממשי, בג"ץ איפשר לדראגמה להגיש בקשה להיתר בנייה תוך 45 יום ממתן פסק הדין, תוך בדיקה של החלת חוק העתיקות במקום.

השנים חלפו, ודראגמה העמיק את אחיזתו במתחם, מבלי שהגיש בקשה להיתר בניה, מאחר וצעד זה היה דורש ממנו להוכיח בעלות ממשית על השטח, ומאידך לא ננקטו צעדי אכיפה ממשיים כנגדו. בשל כך עתרה רגבים בשנת 2018 בפעם השניה.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבג"ץ הודתה המדינה כי דראגמה לא הגיש בקשה להיתר בניה, אך לדבריה לאורך השנים פעלה משפטית והוציאה צווי הפסקת עבודה.

חאן לובן ב־1912 וב־2017. צילום: יחזקאל בלומשטיין

 

עוד טענה המדינה כי "בחינת היתכנות החלת חוק העתיקות הירדני טרם הושלמה לאור מכלול נסיבות העניין והמורכבות הכרוכה בכך" – טענה שהועתקה מילה במילה מתשובת המדינה לעתירה משנת 2013.

בג"ץ החליט לדחות גם את העתירה החוזרת, לאור טענת המדינה כי נקטה הליכי אכיפה ופעלה משפטית במקום, בנימוק כי "אין דרכו להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה ופיקוח שנקבעו על ידי הגורמים המוסמכים".

"נוכחנו לדעת שהממונה 'בוחן' במשך כחמש שנים איך להפעיל את חוק העתיקות" אומר אבי סגל, עורך דין בתנועה. "אם בירושלים או בגוש דן אדם היה פולש לשטח עתיקות והופך אותו לביתו, היו מסלקים אותו באופן מיידי, אבל כאן המדינה עדיין בוחנת איך להפעיל את החוק, וזאת למרות שהמדינה הודתה שלפולש אין בעלות מלאה על המקום, ועל אף שהבניה וההשתלטות נעשו תוך הפרת צו שיפוטי של בג"ץ".

בחסות האיחוד האירופי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.שדות חובה מסומנים בכוכבית *

*