דף הבית » פעילות » דרום » לאחר שנה וחצי של סחבת נדחתה עתירת רגבים כ"לא רלוונטית"

לאחר שנה וחצי של סחבת נדחתה עתירת רגבים כ"לא רלוונטית"

לפני כשנה וחצי עתרה רגבים לבג"ץ נגד סמכותה של 'ממשלת מעבר' לאשר את תזכיר 'חוק בגין' השנוי במחלוקת, ונדחתה אוטומטית כ'עתירה מוקדמת'. לאחר שהוגשה בשנית והדיון בה נדחה שוב ושוב, נדחתה השבוע בשנית ע"י בג"ץ, והפעם כ"לא רלוונטית"

לפני כשנה וחצי עתרה תנועת רגבים לבג"ץ (1045/13) לאחר אישור "תזכיר חוק בגין" בימיה האחרונים של הממשלה הקודמת, בהיותה 'ממשלת מעבר'.

תזכיר "החוק להסדרת התיישבות הבדואים" שגיבש השר לשעבר, בני בגין, אושר בממשלת המעבר תוך מחטף מהיר, ומבלי שניתן לשרים להעמיק בתכני השינויים שהציע השר בתזכיר החוק. בתזכיר שאושר, ביטל בגין שתי הסתייגויות מהותיות שקיבלה הממשלה בהחלטה קודמת (3707) בעת שאימצה את דו"ח וועדת גולדברג.

ועדת גולדברג המליצה ל'הלבין' חוקית את רוב הכפרים הבדואיים שהוקמו בניגוד לחוק, ואילו הממשלה הסתייגה מכך וקבעה כי יישובים חדשים יוקמו או יוכרו בדיעבד רק בכפוף להחלטת ממשלה קונקרטית לגבי כל יישוב. בגין השיב על כנה את ההמלצה להלבין אוטומטית מאות כפרים בלתי חוקיים.

שינוי מרכזי נוסף היה כרוך בסעיף שעסק באכיפת דיני התכנון והבניה, בו הקל בגין אף יותר מהמלצות גולדברג. בעוד שבהמלצות הועדה נקבע באופן נחרץ כי כל מבנה אשר הוקם ללא היתר, החל מיום הקמת הועדה, דינו הריסה וכי "מכאן ואילך חייבת להיות אכיפה נחושה ונמרצת". לעומת זאת, תזכיר בגין היה נחוש הרבה פחות, ונרשמה בו הסתייגות מאכיפה כלפי עברייני בניה המצטרפים להליכי ההסדרה. גם במקרה בו מדובר בבניה חדשה שבעליה הצטרף להליך ההסדרה – הומלץ להקל בהליכי האכיפה ולא לממש את צווי ההריסה.

בעתירה שהוגשה זמן קצר לפני אישור תזכיר החוק בממשלה, נטען כי לאור אופייה המורכב של ההחלטה, חשיבותה הלאומית ודרך קבלתה  – אין בסמכותה של ממשלת מעבר לקבל את ההחלטה ודינה להתבטל.

שופטי בג"ץ דחו בזמנו את העתירה בנימוק של "עתירה מוקדמת", מאחר והיא הוגשה בטרם אושר תזכיר החוק בממשלה.

לאחר אישור החוק בידי ממשלת המעבר הוגשה העתירה בשנית. בינתיים הוקמה הממשלה הנוכחית, ומשרדיה והרשויות השונות הקשורות בחוק הסדרת התיישבות הבדואים, החלו לפעול בהתאם לתזכיר החוק שקיבלה ממשלת המעבר, כולל בשינויים המהותיים שנקבעו בתזכיר.

לאחר שהשר לשעבר בגין התפטר מתפקידו כאחראי על יישום החוק, מונה שר החקלאות יאיר שמיר לעמוד בראש המהלך. זה האחרון הודיע כי הוא מקפיא את יישום החוק עד ללמידתו מחדש באופן מעמיק. הצהרה זו איששה הלכה למעשה את טענת רגבים כי החוק כבד המשקל ורווי ההשלכות, אושר בהליך חפוז ובלתי מקצועי על ידי ממשלת המעבר.

בניגוד להיגיון שדרש לדון בעתירה בהקשר האקטואלי שלה וללא סחבת, לא זו בלבד שהעתירה לא נידונה בטווח זמן קרוב להגשתה, אלא שאף הדיון נדחה שוב ושוב בשל בקשות לדחייה מצד פרקליטות המדינה. רגבים פנתה בבקשה להקדים את מועד הדיון בנימוק כי למרות הקפאת החוק באופן רשמי, הרי שחלקים ממנו – בהם גם ההמלצות השנויות במחלוקת שגיבש בגין – כבר מיושמים הלכה למעשה על ידי מטה היישום לחוק וברשות להסדרת ההתיישבות הבדואית, אולם השופטים לא נענו לבקשה.

השבוע דחו שופטי בג"ץ את העתירה בשנית, ללא שדנו כלל בטיעונים שהובאו בה, בטענה כי בפרק הזמן שחלף "בינתיים ניתנה החלטה של הממשלה הנוכחית המאזכרת את ההחלטה שניתנה בממשלת המעבר. בנסיבות אלה, לכל הטענות בשאלה מה היתה מוסמכת ממשלת מעבר להחליט – אין כל משמעות".

השופטים נאור, פוגלמן וסולברג לא הסתפקו בדחיית העתירה בצורה זו, אלא אף חייבו את רגבים בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים. מסתבר כי כך נראה צדק בגרסת בית המשפט העליון.

ספריה משפטית:
opened_folder חוק הסדרת התיישבות הבדואים – מחטף העברת תיקונים לחוק בממשלת מעבר | בג"ץ 1045-13

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.שדות חובה מסומנים בכוכבית *

*