דף הבית » סליידר » רישום המקרקעין בגולן טרם הושלם – עשרות שנים לאחר הסיפוח

רישום המקרקעין בגולן טרם הושלם – עשרות שנים לאחר הסיפוח

סכסוכי שכנים, פלישה לאדמות מדינה, בניה בלתי חוקית ובעיות תכנוניות הם רק חלק מהבעיות סביב חוסר הסדרת המקרקעין באיזור הכפרים הדרוזים בגולן. תנועת רגבים קוראת להשלים את ההליך שיקדם את כלל האיזור

רוב מוחלט של המקרקעין במדינת ישראל (לא כולל אזור יהודה ושומרון), הוסדרו לאורך השנים במרשם המקרקעין, ונרשמו על שם בעליהן: אדמות בבעלות המדינה (93%) ואדמות בבעלות פרטית (6.6%).

אחוזונים בודדים המתרכזים ברובם בשני גושים, טרם הוסדרו: באיזור משולש באר שבע-ערד-דימונה, מתנהלת עדיין המחלוקת המוכרת בין חלק מהבדואים למדינת ישראל, סביב כ-650,000 דונמים שטרם הוסדרו. בצפון רמת הגולן, הסיפור מוכר הרבה פחות וגם פשוט יותר לפתרון.

בשנת 1981 סיפחה מדינת ישראל לשטחה את הגולן, והחילה עליו את ריבונותה וחוקיה. מאז מופו רוב המקרקעין ברמה, וכמקובל, סומנו ונרשמו באמצעות גושים וחלקות. רישום המקרקעין נעצר במרחק מה מהתחום הסובב את מג'דל שמס, מסעדה, עין קינייה ובוקעתא, שלא רצו לשתף פעולה עם השלטון הישראלי גם בהיבט זה.

חלוקת גושים וחלקות בגולן - עד תחומי הכפרים הדרוזים

חלוקת גושים וחלקות בגולן – עד תחומי הכפרים הדרוזים

התפוררותה הכמעט סופית של שכנתנו הצפונית, סוריה, הציף מחדש לאחרונה את סוגיית הכפרים הדרוזים ברמת הגולן. בניגוד לרוב הגדול של בני העדה הדרוזית, השומר על קשר אמיץ עם מדינת ישראל ומוסדותיה, הדרוזים תושבי הגולן, המונים כ-22,000 נפש, מקיימים מאז מלחמת ששת הימים מערכת יחסים מתוחה עם מדינת ישראל. בבסיסה עמד הערפל המדיני ששרר במשך עשרות שנים מעל רמת הגולן, והחשש כי בכל הסדר מדיני בין המדינות, יימסרו שטחים אלו לידי סוריה שתפגע בהם על נאמנותם לישראל.

היום כבר ברור גם לכל מי שפקפק בכך בעבר, כי ארבעת הכפרים הדרוזים יישארו בריבונות ישראלית. עובדה זו מעלה את הצורך לבצע לאלתר את הליך הסדרת המקרקעין באיזור.

צעד קריטי לקידום האיזור 

לבד מהדרישה הבסיסית, המתחייבת מכללי המנהל התקין, לפיה יש לקיים את דרישות חוק המקרקעין בכל שטחי מדינת ישראל באופן שיוויוני ומקצועי, הרי שהעדר הסדר מקרקעין באזור זה גורם לשורת בעיות: סכסוכים פנימיים בקרב התושבים בנוגע לבעלות על קרקעות; פגיעה אפשרית של מדינת ישראל בזכות הקניין של תושבים; תופעת פלישה למקרקעין לא מוסדרים, או לאדמות מדינה; בניה לא חוקית על אדמות מדינה; פלישה לשטחי יער ושמורות טבע ועוד.חוסר הבהירות בנוגע לבעלות על קרקעות מהווה כר נרחב להתפתחות סכסוכים משפטיים ותביעות בעלות, שדורשים את זמנה היקר של מערכת המשפט.

המשך המצב הקיים מהווה גם מקור בלתי נדלה לבעיות תכנוניות בתוך היישובים הדרוזים בשל סכסוכי קרקעות, ולבנייה חסרת אופק תכנוני. מצב זה פוגע בראש ובראשונה בתושבים עצמם ובזכותם לקבלת שירותים, ורק יחריף ככל שיעבור הזמן.

בשלהי דצמבר 2013, קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מספר 1052 העוסקת בקידום תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים ברמת הגולן לשנים 2014 – 2017. התוכנית גובשה במשרד ראש הממשלה, ובשיתוף עם משרדי הפנים, האוצר, החינוך, התחבורה, הרווחה, הבריאות, השיכון, הכלכלה והתיירות, ועלותה הכוללת עומדת על כ-210 מליון ₪.

"הגיע הזמן לממש את הריבונות". חמו

"הגיע הזמן לממש את הריבונות". חמו

השנים הקרובות, עתידות להוות 'זריקת מרץ' עבור היישובים הדרוזים בגולן. העצמתם המתבקשת, בפרט בתחום התכנון, הבניה והפיתוח, דורשת באופן טבעי לקדם לאלתר השלמה מהירה ועקבית של הסדרת המקרקעין במרחב.

"המצב כפי שהוא כיום מהווה קטסטרופה של ממש, הפוגעת גם בתושבים עצמם", אומר ישי חמו, רכז מחוז צפון בתנועת רגבים. "אנו קוראים לממשלה לממש את ריבונותה בשטח, 35 שנה לאחר שהחליטה על כך. יש לפעול בהקדם כדי לסיים את המציאות הקיימת בצפון הרמה, ולקדם את תהליך ההסדר והרישום, כנדרש".

"הטמעה מלאה של הנורמות המקובלות במדינת ישראל בתחום חוקי הבניה והתכנון ביישובים הדרוזיים בגולן, יאפשרו את הסדרת התשתית הציבוריות במקומות אלו לרווחת תושביהן, ויקדמו את פיתוחם והפיכתם ליישובים צומחים ומשגשגים", הוא מסכם.

 לקריאה נוספת:

נייר עמדה: "עולים רמה – הסדרת מקרקעין ברמת הגולן", תנועת 'רגבים', מאי 2014. 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.שדות חובה מסומנים בכוכבית *

*