בג"ץ מחק את עתירת 'יש דין' נגד הקמת היישוב עמיחי

ארגון השמאל הקיצוני משך את העתירה שהגיש כנגד הקצאת אדמות המדינה ליישוב 'עמיחי' המיועד למפוני עמונה, לאחר שהתברר כי מדובר באדמות מדינה משנת 1981 אשר הוקצו למועצת מטה בנימין לפני עשרות שנים

ארגון השמאל הקיצוני 'יש דין' משך את העתירה שהגיש נגד הקצאת אדמות מדינה להקמת היישוב 'עמיחי' המיועד למפוני עמונה. לפני כחצי שנה, עם תחילת העבודות להקמת 'עמיחי', עתרו 'יש דין' וראש מועצת הכפר ג'אלוד כנגד הקצאת אדמות המדינה עבור היישוב, בטענה כי לא התאפשר לתושבי הכפר ג'אלוד להתנגד למהלך ולעמוד על זכויותיהם.

אולם בניגוד לדרישה הקובעת כי יש לצרף כמשיבים לעתירה את כל מי שעתיד להיפגע מהסעד המבוקש בעתירה, החליטו 'יש דין' שלא לצרף כמשיבים לעתירה את מפוני עמונה, המיועדים להתגורר ב'עמיחי'. צעד זה בוצע ביודעין, מאחר וזהותם של אנשי עמונה הייתה ידועה לאנשי 'יש דין' שדאגו לצרפם כמשיבים בהליך המשפטי שהוביל לפינוי עמונה.

מפוני עמונה שפנו לבג"ץ באמצעותנו צורפו כמשיבים לעתירה. בסוף השבוע שעבר מחק בג"ץ את העתירה לאחר שבדיון התברר כי רוב אדמות היישוב המיועד, הוכרזו כאדמות מדינה כבר בשנת 1981 והוקצו למועצת מטה בנימין, ורובן המוחלט אף צורפו כבר באותו הזמן לתחום שיפוט היישוב שילה.

השופט סולברג דחה את דבריו של עו"ד שלומי זכריה מ'יש דין', שטען כי אדמות עמיחי הן למעשה אדמות הכפר ג'אלוד, והביע תמיהה על מעמדה של יש דין כעותרת ציבורית הנאבקת על זכויות אנשי הכפר.

"אין טענה קונקרטית לזכויות במקרקעין כלל", אמר השופט סולברג. "הכפר הפלשתיני הקרוב ביותר, ג'אלוד, נמצא במרחק של 2 קילומטר אווירי. המדינה עדיין אומרת מי שיבוא לטעון – ברוך הבא, אבל בינתיים אין מי שטען לזכות באותם שטחים".

בא כח המדינה ציין בדיון, כי למרות שאין חובת פרסום גורפת במקרה של העברת אדמות מדינה לתחום שיפוטה של רשות מקומית, בחודשים הקרובים יחודדו הנהלים שקבע המנהל האזרחי לגבי דרכי הפרסום המקדים במצב שכזה.

כאמור, בעקבות עמדת המדינה והצהרת בית המשפט, החליטו אנשי יש דין למשוך את העתירה, אולם ישנן עוד שתי עתירות תלויות ועומדות כנגד 'עמיחי' שצפויות להגיע לדיון במהלך החודשים הקרובים.

אנשי 'יש דין' ידעו היטב כי מדובר באדמות מדינה כמעט 40 שנה, ולכן בסופו של יום ברור כי זוהי עתירה קנטרנית, שכל מטרתה לתחוב מקלות בגלגלי הדחפורים. ההתיישבות מובילה מהלך מבורך של נורמליזציה בכל הקשור לענייני המקרקעין, ולכן זועקת פה ההתנהלות של ארגונים המתיימרים לשאת את דגלי זכויות האדם והמנהל התקין, המגיעים לבית המשפט ללא טיעונים משפטים ראויים, ותוך פגיעה בעשרות משפחות שאיבדו את ביתן.