דו"ח: כך משתלטת הרשות הפלסטינית על רבבות דונמים ביהודה ושומרון

דו"ח חדש שהוצאנו חושף מהלך חשאי שמבצעת הרשות הפלסטינית בעזרת מימון עצום מהאיחוד האירופי: השתלטות חקלאית עויינת ואסטרטגית על עשרות אלפי דונמים בשליטה ישראלית, באמצעות נטיעת רבבות עצים, הקמת אלפי מאגרי מים ופריצת מאות קילומטרים של דרכים

דו"ח חדש ומקיף שהוצאנו חושף חושף תכנית חשאית שמקדמת הרשות הפלסטינית בסיוע אירופי, של 'השתלטות חקלאית' ותפיסת אזורים אסטרטגיים ביהודה ושומרון הנתונים לשליטה ישראלית מלאה, על מנת לספחם בפועל לשליטת הרשות הפלסטינית.

הרשות הפלסטינית מקדמת מאז שנת 2009 תכנית לאומית להקמת מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי תוך תפיסת מקסימום שטח. דו"ח רגבים חושף כי החל משנת 2013 ההשתלטות החקלאית הפכה לליבת הפעילות – שלא כמו בנייה בלתי חוקית, היא מאפשרת להשתלט במהירות על שטחים נרחבים וקל יותר להציגה כפעילות הומניטרית ולגיטימית. בנוסף, על פי חוק המקרקעין החל ביו"ש, עיבוד מתמשך של קרקע מאפשר לתבוע עליה בעלות בפועל. הפעילות החקלאית מתמקדת במוצהר באזורים הסמוכים ליישובים ישראליים, לגדר ההפרדה ובמקומות המהווים נכס אסטרטגי – המאפשרים קטיעת רצף ישראלי ויצירת רצף בשליטת הרשות הפלסטינית.

שיטת הפעולה במיזמים אלו זהה: הנגשת השטח המיועד להשתלטות באמצעות פריצת דרכים חקלאיות, הקמת מערכת לאספקת מים הכוללת הקמת תשתית צנרת, הקמת מאות בורות, מתקני אגירה ומיכליות מים. בשלב הבא מתבצעת תפיסת אלפי דונמים רבים שלא עובדו מעולם באמצעות השתלטות חקלאית: נטיעת עשרות אלפי עצים, עיבוד חקלאי, הקמת חממות, הקמת טרסות, גידור ועוד. משנת 2013 ועד לסוף שנת 2017 נוספו מאות אתרי השתלטות חקלאית חדשה המתפרשים על אלפי דונמים, ונפרצו מעל 150 דרכים חדשות בהיקף מצטבר של מאות קילומטרים.

על פי המחקר שערכנו בשיתוף ארגון 'עד כאן', הגורם המרכזי המופקד על ביצוע תוכנית ההשתלטות החקלאית על האדמות הוא 'איגוד ועדות העבודה החקלאיות' – UAWC (Union Of Agricultural Work Committees). לאיגוד עשרות סניפים ברחבי יהודה ושומרון ויש לו קשר ל'חזית העממית לשחרור פלסטין', ארגון טרור שביצע פיגועים רצחניים רבים נגד אזרחי ישראל (כולל רצח השר רחבעם זאבי ופיגועי התאבדות בשנות האלפיים). בכירים בהנהגת החזית העממית שריצו עונשי מאסר על מעורבות בטרור, התברגו לתפקידים בכירים באיגוד הוועדות החקלאיות.

'איגוד הוועדות' מתגאה כי בשנים אלו סייע בשיטות ההשתלטות המתוארות ב'שיפור גישה' לכמעט 150,000 דונמים בשטחי C – כאשר שטחים עצומים מהקרקעות שנתפסו ועובדו לראשונה, מעולם לא היו בבעלות ערבית פרטית, אלא שייכות לריבון – מדינת ישראל.

מקורות המימון של פעילות איגוד הוועדות הם בעיקרם ממשלות זרות, האיחוד האירופי, וארגוני סיוע הומניטרי. בין השנים 2009–2017 מומנה פעילותו בסכום של 45,608,214€ לפחות. סכום זה הינו מספר מינימום על פי נתונים שפורסמו בפומבי במקורות גלויים, והם אינם כוללים את כלל הכספים שנתרמו לרשות הפלסטינית לצורך פרוייקטים חקלאיים.

הדו"ח מצביע על כך כי התגובה של הגורמים הישראלים למיניהם, כגון הממשלה, המנהל האזרחי, גורמי האכיפה ומשרד החוץ, רפה מאוד, ובמקרים רבים כלל אינה קיימת.

המנהל האזרחי, הגוף האמון על פי חוק על שמירת האדמות בשטחי C, מתייחס לפעילות הבלתי חוקית באופן נקודתי, וכמעט שאינו פועל ביעילות לבלימת מגמת ההשתלטות ולהשבת המצב לקדמותו.

גם במשרד החוץ, אם מתוך אי-הבנה שמדובר במהלך אסטרטגי אם מתוך רצון לשמור על שקט תעשייתי, ואף שבכירי המשרד מודעים לכך שהפעילות של האיחוד האירופי בשטחי C אינה חוקית, אין נוקטים צעדים דיפלומטיים לבלימת המימון והכוונת הפעילות.

הדו"ח קובע כי עקב ההשלכות האסטרטגיות כבדות המשקל של ההשתלטות החקלאית, אי אפשר לבחון אותה בראייה נקודתית ומונה שורה של המלצות לתגובה ישראלית מיידית לצד פעילות לטווח הארוך. אם ממשלת ישראל לא תתעשת בקרוב, חלילה, תוכניתה של הרשות הפלסטינית תיצור בשטח שינויים בלתי הפיכים. רק החלטה ברורה וחדה של קובעי המדיניות והידרשות מהירה וכלל-מערכתית לעניין מתוך הבנה שמדובר בתוכנית הנושאת משמעויות אסטרטגיות מסוכנות, תוכל לתת לה פתרון ראוי.