הטרקטורים נוגסים בבית הקברות היהודי העתיק בפקיעין

טרקטורים פלשו לאחרונה לשטח בית העלמין היהודי העתיק של פקיעין והכשירו בו שטח לבניה. לאחר שהבאנו לפינוייה של אורוות סוסים שנבנתה לפני שנתיים באותו המקום, אנחנו מנסים גם הפעם לעצור את ההשתלטות העויינת. "הטרקטורים נוגסים בעוד פיסת היסטוריה יהודית"

התנכלות נוספת להתיישבות היהודית ביישוב פקיעין שבגליל העליון. בשבועיים האחרונים החלו עבודות להכשרת שטח לבנייה בתוך מתחם בית הקברות היהודי העתיק שנמצא בצידו המזרחי של היישוב.

לפני כשלוש שנים גילינו כי בשטח בית העלמין הוקמה אורוות סוסים, ולאחר מאבק משפטי ולחץ תקשורתי, הצלחנו להביא לפינויה שח האורווה מהשטח. כעת התגלה כי באותו המקום בדיוק, מתבצעות עבודות על ידי טרקטורים שהכשירו קרקע לבנייה.

האורווה בבית הקברות העתיק בפקיעין – נובמבר 2014 (צילום: תנועת רגבים)

בבית הקברות העתיק נקברו יהודים מתקופת הבית השני ולאורך הדורות. הוא רשום בטאבו כאדמות מדינה, וכבית קברות יהודי על שם משפחת זינאתי, המשפחה היהודית האחרונה במקום. תיעוד שביצעה 'יחידת הרחפנים' של רגבים גילתה כי שיני הטרקטורים הנוגסים בשטח בית הקברות צפויים לפגוע (או כבר פגעו) בקברים העתיקים, ונוגסים בעוד פיסת היסטוריה יהודית של המקום.

בעקבות פניה דחופה ששיגרנו לרשות מקרקעי ישראל, למשרד הדתות ולעדה המקומית לתכנון ובניה, נעצרו בשלב זה העבודות.

כזכור, לפקיעין ישנה מורשת היסטורית ייחודית, בשל הנוכחות היהודית הרציפה במקום מימי בית שני ועד לימינו. כיום מתגוררת שם רק מרגלית זינאתי, בת ה-84, נצר אחרון למשפחת הכהנים שעל פי המסורת התיישבה במקום עוד בימי בית המקדש השני.

עד שנת 2007 התגוררו מספר משפחות יהודיות ביישוב. באוקטובר 2007 התרחשו 'מהומות פקיעין', במהלכן נפצעו עשרות שוטרים, נשרפו ניידות משטרה, נחטפה שוטרת ונשרפו כל בתי המשפחות היהודיות ביישוב על ידי תושבים דרוזים ומוסלמים. איש מהם לא הועמד לדין, אולם בעקבות עתירה שהגשנו, הודיעה המדינה כי תפתח מחדש את תיק החקירה.

מאז מהומות פקיעין מתגוררים במקום שני יהודים בלבד – זינאתי, המפעילה ומתחזקת את מרכז המבקרים ביישוב ואת בית הכנסת העתיק, וקרוב משפחתה אילן תומא.

בית הקברות שימש לקבורה יהודית החל מתקופת המשנה והתלמוד ועד לפני כמאה שנה. היום כמעט שלא ניתן לזהות בו מצבות ועשבי בר מכסים את כולו. בתוך בית הקברות נמצאת מערת קבורה מתקופת התנאים, שעל פי תיעוד היסטורי שימשה לקבורה משנית בתקופת הביזנטית. בשנת 1922, לאחר ביקור במקום, כתב מי שלימים הפך לנשיא המדינה השני, יצחק בן צבי, כי "ממזרח לכפר נמצא בית הקברות העתיק, בלי גדר וחומה, השכנים מסיגים גבולו". למרבה הצער והבושה, הסגת הגבול המתוארת נמשכת גם בימים אלו.

שטח בית הקברות – מיקום העבודות מוקף בעיגול

עוד באותו נושא

פשע נגד העבר – מלחמה על העתיד

הרס עתיקות באתרי מורשת היסטוריים ברחבי יהודה ושומרון הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה של הרשות הפלסטינית על שטחי המולדת. גם באתר אום ריחן בשומרון, שרידי הממצאים הארכיאולוגיים הנדירים שנשדדו ורסיסי העבר שהושחתו ונרמסו עם כלים כבדים וציוד מכני הנדסי, לא ישובו עוד. פנינו שוב ושוב לרשויות בדרישה לעצור את הפגיעה, ויחד עם המועצה האזורית ושומרים […]

המדינה מאפשרת פלישה לאתר ארכיאולוגי

עתרנו לבג"ץ בדרישה מהמדינה להסביר מדוע היא מאפשרת לפולשים לשוב לאתר הארכיאולוגי בהר חברון לאחר שפונה. רגבים: "מאחז החסינות של בג"ץ" עתירה חדשה של רגבים חושפת כי רשויות המדינה פועלות לאפשר חזרה של פולשים פלסטיניים לאתר הארכיאולוגי חירבת זנוטא בדרום הר חברון, בסמוך לישוב שמעה בשטחי C אשר בשליטה ישראלית מלאה. בתחילת שנות ה 2000 […]

או חיפוש על-פי נושא

דילוג לתוכן