אלפי דונמים הנמצאים בבעלות משותפת של המדינה עם תושבים ערבים בצפון, עוברים במשך שנים השתלטות איטית מצד השותפים הפרטיים. פנינו לשר השיכון בבקשה לקיים דיון מערכתי שיאפשר למדינה לגבש מדיניות סדורה למימוש החזקתה בקרקע, תוך מציאת פתרונות הולמים לתועלת כל הצדדים
בשנת התרס"א – 1901, הקימה ההסתדרות הציונית את 'הקרן הקיימת לישראל', כגוף ציוני שמטרתו לגאול קרקעות בארץ ישראל, שהיתה אז תחת שלטון האימפריה הטורקית. בשנת 1938 הוקמה חברת הימנותא, כחברת בת של קק"ל, על מנת להוות גוף משפטי לרכישה וניהול הקרקעות של קק"ל.
במשך השנים שקדמו להקמת המדינה, וגם לאחר מכן, רכשו קק"ל והימנותא עשרות אלפי חלקות ברחבי הארץ בהיקף כולל של מיליוני דונמים. אדמות אלו הפכו לאדמות מדינה, ושימשו לצורך הקמת יישובים, תשתיות לאומיות, בסיסי צבא ונטיעת יערות המשמשים כריאה ירוקה.
באופן טבעי, חלקות קרקע פרטיות רבות הינן בבעלות משותפת. חלקות אלו, של אחים שירשו קרקע מהוריהם, לדוגמא, מכונות 'אדמות מוּשָׁע' (שריד לשוני נוסף לחוק המקרקעין הטורקי).
גם רבות מן החלקות שנרכשו בידי קק"ל והימנותא הן אדמות מושע שנותרו בבעלות משותפת שלהן ושל חלק מן הבעלים הערבים שלא רצו למכור את חלקם בקרקע. בכדי לשבר את האוזן, רק לחברת הימנותא, ישנן ברחבי הצפון מעל 1500 חלקות המצויות בבעלות משותפת, וכמובן גם בבעלות קק"ל קיימות חלקות דומות.
ככלל, על מנת לפרק בעלות משותפת, יש לבצע הליך משפטי המכונה 'פירוק שיתוף', בו מחושב חלקו היחסי בקרקע של כל שותף, נקבע מיקומו ומבוצע פיצול החלקה בהתאם. עלות ביצוע הפרצלציה לכ-1500 החלקות של הימנותא, נאמדת בכמיליארד שקלים.
במהלך השנים האחרונות, מתבצעת השתלטות מסיבית של ערבים על אדמות המושע של הימנותא. השתלטות זו כוללת פלישה בלתי חוקית ובניה בכל הגושים ללא התחשבות בשטח השייך להימנותא.
כך לדוגמה, בגוש 20302 בכפר מושרייפה שבגליל. כשליש מחלקה 24 שבגוש זה (45 חלקים מתוך 155 חלקים) הינו בבעלות המדינה והימנותא. כמחצית מחלקה 26 הסמוכה שייכת אף היא למהימנותא. בסיור שקיים לאחרונה רכז מחוז צפון ברגבים, תועדה בנייה בלתי חוקית בחלקה המדוברת, ככל הנראה על ידי הבעלים השותף. (ניתן לראות את השינויים באמצעות השוואה בין תצלום אוויר משנת 2005, לתצלום אוויר משנת 2013).
מעבר לפגיעה החמורה בשלטון החוק והצפצוף המתמשך על חוקי התכנון והבניה, אנו סבורים כי מדינת ישראל חייבת לעשות הכל כדי להמשיך ולשמור בידיה את משאבי הקרקע, ששווים הרב לא נאמד רק בכסף.
במבחן התוצאה, השותפים הפרטיים משתלטים על החלקה כולה, עושים בה כבתוך שלהם ומקימים בה בינוי לא חוקי, ובאופן אבסורדי הופכת המדינה שותפה למעשה הפלילי מתוקף היותה רשומה כמחזיקה במקרקעין.
בימים אלו פנינו לשר הבינוי והשיכון, מר אורי אריאל, בבקשה לקיים דיון מעמיק בסוגיית מימוש ההחזקה, לתת את הדעת על סוגיה זו ולקבוע מדיניות לניהול הבעלות המשותפת מצד המדינה באופן שיביא לשמירה ולמימוש חלקה של המדינה במקרקעין ולמניעת שימוש לא הגון על ידי "שותפיה" של המדינה במקרקעין.
בפניה לשר אריאל העלינו מספר דוגמאות וכיוונים אפשריים לפתרון הבעיה, ובהם עריכת עסקאות חבילה להחלפות קרקע בכדי ליצור גושים של אדמות מדינה שניתן יהיה לנצל, הגשת תביעות לפירוק שיתוף, העלאת אכיפה כנגד מקרקעין כאלו בסולם העדיפויות, וכדומה.
