ניצחון משפטי לתנועת רגבים בתביעת נזיקין תקדימית

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת נזיקין אזרחית שהגשנו – במהלך אסטרטגי שהותנע במקביל לחוק ההסדרה. "אם לא יידחו העתירות הקנטרניות, נגיש אלפי תביעות דומות"

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת נזיקין אזרחית שהגשנו, והחיל באופן תקדימי סעיף משפטי בצו צבאי המקביל לחוק ההסדרה.

בית המשפט קיבל את עמדת התובעים כי עסקת המקרקעין בנוגע למגרש ביישוב נילי נעשתה כדת וכדין.

ההסדר הדיוני שהשיגו הצדדים, ואושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, קבע כי ניתן להחיל את סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון), ובכך יעמדו בעינן הסמכויות המוניציפאליות, התכנוניות ויתר הסמכויות הרלוונטיות, כפי שהיו טרם ההודעה בדבר העדכון שבוצע ע"י צוות קו כחול, כמו גם זכותם של התובעים במגרש. בהתאם לכך נקבע, כי התובעים רשאים להעביר במגרש זכויות ולעשות בו כל פעולה בהתאם לכל דין, ובכפוף לקבלת האישורים הנדרשים.

מדובר במהלך משפטי אותו יזמנו, באמצעות עורך הדין ד"ר הראל ארנון. במקביל לבג"ץ של ארגוני השמאל נגד חוק ההסדרה, הוגשה תביעה אזרחית תקדימית על סך מיליון ₪, מטעם משפחה שביתה נגרע משטח היישוב נילי והפך באחת לבלתי חוקי.

בני הזוג עברו מתל אביב אל היישוב נילי, הנחשב כהתנחלות בורגנית וחילונית. בשנת 2013 הם קיבלו זכויות שימוש במגרש הנמצא בתוך גבולות משבצת היישוב על פי תב"ע מאושרת, ובנו באמצעות קבלן, בית מגורים בעלות של כ-2 מיליון שקלים.

אלא שבמהלך מרץ 2015, ללא כל הודעה מוקדמת, וללא שעדכן את המשפחות, החליט "צוות קו כחול" במנהל האזרחי המתחם את אדמות המדינה ביו"ש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים מאלו שהיו בעבר, להוציא רחוב שלם אל מחוץ לתחום אדמות המדינה. במחי קו, הפכו כל הבתים ברחוב לבלתי חוקיים, וערכם צנח בהתאם.

כזכור, לידתו של חוק ההסדרה החלה בתהליך מיפוי שערכנו בכל יישובי יהודה ושומרון במהלך השנים 2014-2015.

רוב ככל היישובים הישראליים ביו"ש, הוקמו על אדמות שהוכרזו על ידי מדינת ישראל כאדמות מדינה. עו"ד פליאה אלבק ז"ל מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, היתה אחראית על תהליך ההכרזה והגדרת תחומי היישובים שסומנו על המפות בקו כחול.

השתכללות הדיגיטציה והאמצעים הטכנולוגיים, גרמה לשכלול ודיוק של המפות הישנות. המנהל האזרחי הקים בשנת 1999 צוות שנקרא 'צוות קו כחול', שהחל לעבור על המפות הישנות כדי לדייק את ההכרזה שביצעה אלבק שנים קודם לכן.

עקב פעולות המיפוי החדשות, כמעט בכל יישוב בו עבד הצוות, קוצץ ונגרע הקו הכחול התוחם את שטח היישוב וכך הפכו מבנים שהוקמו לפני שנים רבות – ללא חוקיים בן לילה. בישובים מסוימים מדובר רק בקומץ בתים, אולם ביישובים אחרים ישנם עשרות יחידות דיור שנגרעו למעשה משטח היישוב.
רובם של הבתים שנגרעו, אותרו על אדמות מדינה שהוצאו למפרע מתחומי היישוב, וחלקם האחר ככאלה שהתגלו כבנויים על קרקע פרטית.

המיפוי העלה כי בסך הכל, למעלה מ-4,000 בתים נגרעו מתוך תחומי היישובים ביו"ש – כמחציתם בעיר החרדית מודיעין עילית, ויתרם ביתר היישובים. ההתייחסות העכשווית של המנהל האזרחי לאלפי בתים אלו, הנמצאים כעת במעמד זהה לזה המתואר בכתב התביעה, היא כאילו הם בנויים על קרקע פלשתינית פרטית. אם חוק ההסדרה ייפסל בבג"ץ בגלל עתירת ארגוני השמאל – המדינה עלולה לשלם מילארדי שקלים כפיצויים לכל אלו שניזוקו מהמהלך הפוגעני של המנהל האזרחי.

עו"ד הראל ארנון, בא כוחם של בני הזוג ותנועת רגבים: "מדובר בהצלחה משפטית גדולה, אך העובדה שמשפחה שקנתה את ביתה כדת וכדין, נאלצת לנהל מאבק משפטי מול המדינה כדי לקבל את מה שמגיע לה בזכות ולא בחסד, היא פשוט מחפירה".

פסק הדין מלמד כי חוק ההסדרה שהוקפא בעקבות העתירה לבג"ץ, נותן מענה הגיוני, מוסרי ומתבקש לכל אותן משפחות, ולבעלי הקרקע. אנו מקווים שבג"ץ ידחה את העתירות הקנטרניות נגד חוק ההסדרה, ובכך יחסוך מאלפי משפחות את נתיב הייסורים המיותר. אם לא, נוביל עוד אלפי תביעות כמו זו שזכינו בה.

עוד באותו נושא

כפר עקב: שכונת הטרור הירושלמית

שכונת המחבלים 2? השכונה שממנה יצא המחבל לפיגוע בצריפין בשבוע שעבר הכירו את כפר עקב, שכונה בצפון ירושלים, השכונה הגדולה ביותר בארץ- שעל פי מקורות מסוימים מונה כ90 אלף תושבים!רק בעשור האחרון נבנו כאן יותר מ800 בניינים בלתי חוקיים, ואפילו שהשכונה נמצאת בתוך ירושלים, המשטרה לא נכנסת לכפר ומי שבפועל אחראי לביטחון בה הוא הצבא. […]

התנצלות בפני משפחת גרדוש

תנועת רגבים מתנצלת בפני משפחת גרדוש, בעלי זכויות היוצרים בדמות המצויירת "שרוליק" אשר עוצבה על ידי הקריקטוריסט קריאל גרדוש ('דוש') ז"ל, על השימוש שעשתה בדמותו של "שרוליק", ללא קבלת אישור או היתר שימוש מבעלי הזכויות, לקידום הפגנה התומכת בשינויים המשפטיים שממשלת ישראל ביקשה ליישם. בפרט, התנועה מתנצלת על השימוש בדמותו של "שרוליק" בענין השנוי במחלוקת […]

או חיפוש על-פי נושא

דילוג לתוכן