עתירה לבג"ץ: לסלק פלישה פלסטינית מאדמות מדינה ליד אריאל

המדינה חוקקה צו אכיפה אפקטיבי כנגד ההשתלטות הפלסטינית ביהודה ושומרון, אך המנהל האזרחי נמנע מלעשות בו שימוש – חרף אישור בג"ץ. כעת אנחנו עותרים יחד עם מועצת שומרון בדרישה להפעיל את הצו מול פלישה לאתר ארכיאולוגי בשומרון

במהלך החודשים האחרונים מתבצעת פלישה מתמשכת מאיזור הכפר בורקין, הממוקם בתחומי הרשות הפלסטינית, לעבר איזור התעשיה של העיר אריאל, בשטחי C הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה.

איזור ההשתלטות נמצא בפאתי אתר עתיקות בשם חירבת כורקוש, בו נמצאו מאוזולאום קבורה מפואר מהתקופה ההלנית, וממצאים נוספים מתקופת הברזל ועד לימי הביניים.

שלבי ההשתלטות החלו בפריצת דרכים, נמשכו בעבודות פיתוח קרקע ובנטיעת עצי זית בוגרים, וכעת מסתיימת הקמתו של מבנה גדול שחובר לתשתית חשמל, במרחק ניכר מהכפר. איזור ההשתלטות מוגדר כקרקעות סקר – אדמות מדינה שרישומן טרם הושלם.

בכתב העתירה מודגש כי הוגשו שש פניות שונות לרשויות בדרישה לאכיפת החוק בכל שלב של הפלישה, אך העבריינים המשיכו בשלהם, ובשטח לא נראו כל פעולות אכיפה נראות לעין.

הרשות הפלסטינית ושותפיהם באיחוד האירופי, ניצלו במשך שנים רבות את החסמים הבירוקרטיים והמשפטיים על מנת למנוע את אכיפת החוק נגד השתלטות בלתי חוקית.

בשנת 2018 נחקק ה"צו לסילוק מבנים חדשים" שגובש על ידי מערכת הביטחון ובפרקליטות במסגרת "המערכה על שטחי C", המתיר להרוס מבנים חדשים שנבנו בלא היתר בתוך חצי שנה מבנייתם, בתוך 96 שעות ממתן צו פינוי.

צו זה מהווה כלי אכיפה יעיל המאפשר לקצר את הליכי האכיפה, באופן המקשה על העבריינים לקבוע עובדות בשטח באמצעות ניצול ההליך השיפוטי לרעה.

לאחר חקיקת הצו, עתרו נגדו עמותות שמאל, אולם בג"ץ דחה את העתירה והתיר את השימוש בו. למרות החלטת בג"ץ, עד היום המדינה עשתה שימוש מזערי בצו זה, למרות שהוכח ככלי יעיל ואפקטיבי ביותר במסגרת המאבק בבניה בלתי חוקית.

בכתב העתירה שהגשנו יחד עם מועצה אזורית שומרון ביקשו עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון, כי בג"ץ יורה לרשויות לעשות שימוש ב"צו לסילוק מבנים חדשים" כנגד הפלישה בחירבת כורקוש.

"מדובר במקרה הממחיש את ההשתלטות המערכתית, המתוקצבת והמתוכננת של הרש"פ על שטחי C, המבקשת להעתיק את מרכז הכובד של פיתוח היישובים משטח B לשטח C, במטרה לקבוע עובדות בשטח ולצמצם את חופש הפעולה הביטחוני והמדיני של מדינת ישראל בשטחי C אסטרטגיים, לרבות במסגרת הסכמים עתידיים", נכתב בעתירה.

צפו: