אחרי שהגשנו עתירה לביטול חוק איסור מכירה לזרים, המונע מיהודים לקנות קרקע ביהודה ושומרון, הודיע שר הביטחון גנץ כי אינו מתכנן לשנות או לבטל את החוק הגזעני.
שר הביטחון גנץ הצהיר בתגובה לעתירה שהגשנו כי החליט שלא לבטל את החוק הירדני הגזעני שחל עדיין ביהודה ושומרון, האוסר על מכירת קרקע ליהודים בלבד. החלטת גנץ היא בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרד הביטחון, ושרי הביטחון הקודמים: ליברמן, נתניהו ובנט.
ב2019 הוציא משרד הביטחון חוות דעת משפטית התומכת בביטול החוק האוסר על יהודים לערוך עסקאות מקרקעין פרטיות ביהודה ושומרון. רכישות הקרקעות שביצעו יהודים נעשו אך ורק באמצעות חברות מסחריות ולא באופן פרטי.
המצב הקיים מהווה מגבלה חמורה וכמובן פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות מה שגרם לנו לעתור ליישום המלצות משרד הביטחון.
ההחלטה של גנץ להקפיא את תיקון החוק, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, ולעמדת שרי הביטחון הקודמים, מדאיגה ביותר. החלטה זו של מצטרפת להחלטה של ממשלת ירדן מהשבועות האחרונים האוסרת על עורכי דין ירדנים להשתתף בעסקאות למכירת קרקע ביהודה ושומרון ליהודים בלבד. החוק הקיים כיום הינו חוק גזעני הקיים רק במקום אחד בעולם, כאן בישראל.
הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) כי הקואליציה תתמוך בקריאה טרומית בחוק החשמל של מפלגת רע"מ, על פי מתווה שסוכם בין רע"מ לשרת הפנים שקד.
חיבור של מבנים לא חוקיים לחשמל הינו פגיעה בשלטון החוק ומתן פרס לעבריינים. מצד שני, אסור למדינה לשקר לעצמה. ובמקום שהמדינה מחליטה להסדיר ומשכך גם לא להרוס את המבנים – יש אינטרס למדינה שהתושבים יהיו מחוברים לחשמל באופן מסודר ומוסדר כדי למנוע סכנה לחיי אדם ולאפשר פיקוח וגביה נאותים.
בשבועות האחרונים העברנו לשרי הממשלה רשימה ובה חמישה תנאים, כתנאי שיאפשרו לחבר לחשמל מבנים ללא היתר.
שתי הדרישות העיקריות , לפיהן יחוברו רק מבנים שניבנו לפני חוק קמיניץ ושיחוברו רק מבנים שנמצאים במקום בו המדינה הגישה תכנית הסדרה – התקבלו.
שתי דרישות נוספות התקבלו באופן חלקי – הפקדת ערבות בנקאית וההתניה כי מבנים שיש עליהן צו שיפוטי לא יהיו חלק מהמתווה.
הדרישה החמישית – כי עד לקבלת היתר בניה יחוברו המבנים לחיבור חשמל זמני ולא קבוע – לא התקבלה.
בסופו של תהליך, השרה איילת שקד הייתה השרה היחידה בממשלה שהתעקשה על 5 הדרישות שלנו. וההצלחה שלה היא חשובה אך חלקית. בשורה התחתונה, המתווה הוא ממש לא פסגת החלומות שלנו, אך בנסיבות העניין הוא מיישם את ההמלצות העיקריות שהגשנו. אנו מברכים את השרה שקד על העמידה על התנאים העיקריים אך מצרים על כך שלא כל הדרישות התקבלו.
בדו"ח "מכים שורשים" שהוצאנו כבר ב2018 הצפנו את הקשר שבין ארגון ה UAWC, הפועל להשתלטות על שטחי C באופן לא חוקי, לבין ארגון הטרור החזית העממית.
לאחר הצגת הדו"ח למערכת הבטחון ולחברי הממשלה והכנסת, הצגנו את הדו"ח הן לשגריר ארה"ב והן לנציגי ממשלות אירופאיות בישראל.
אנחנו מברכים את השר גנץ על ההחלטה החשובה להכריז על הארגון ועל עוד חמישה ארגונים נוספים כ"ארגוני טרור". לצערנו מאז פרסום הדו"ח, ארגון הטרור המכונה "איגוד הועדות החקלאיות" היה מעורב ברציחתה של רינה שנרב הי"ד.
ההחלטה של שר הבטחון ממחישה את הקשר הישיר שבין ההשתלטות על שטחי C לבין ארגוני הטרור, והכל תחת מסווה של ארגוני 'זכויות אדם'. אנו מקווים שהחלטת שר הבטחון תביא לסגירת ארגון הטרור וכי כוחות הבטחון יפעלו למניעת העברת תקציבים לגופים אלה.
בתגובה לאיומי מפלגת רע"מ לפרק את הקואליציה באם לא יקודם "חוק החשמל" המבקש לחבר לחשמל עשרות אלפי מבנים לא חוקיים, אומרים בתנועת רגבים כי מדובר בהצעת חוק סחטנית, המסוכנת לשלטון החוק ולמדיניות התכנון והבניה.
מדובר בהצעת חוק שמבקשת לחבר לחשמל לא רק את המבנים הבלתי חוקיים הקיימים, אלא גם את כל אלו שייבנו בעתיד. ברור שאישור החוק הזה יוביל לזינוק בבניה לא חוקית. בנוסף, האיסור לחבר מבנים שהוקמו ללא היתר לרשת החשמל, הוא אחד מהכלים החשובים של המדינה לבלום את הבניה הבלתי חוקית שהוגדרה "מכת מדינה".
יש היגיון לאשר חיבורי חשמל למבנים העומדים לקראת הסדרה, ושהמדינה מתכוונת להלבין אותם.
התנאי הראשון צריך להיות, שהחוק יחול רק על מבנים שהוקמו לפני 2018 וחקיקת חוק קמיניץ.
התנאי השני הוא שקיימת במקום תכנית מתאר מפורטת שהוגשה על ידי המדינה, ולא על ידי גורמים שונים כגון רשויות מקומיות.
התנאי השלישי הוא הפקדת ערבות בנקאית גבוהה של 40,000 שקלים, שתחולט במידה והתכנית לא תאושר ולא יתקבל היתר בניה.
התנאי הרביעי, שהחוק לא יכלול מבנים שהוצאו לגביהם צווים שיפוטיים או צו מנהלי להריסה.
התנאי החמישי, שהחיבור יהיה חיבור זמני עד שהתכנית תאושר והמבנה אכן יקבל היתר בניה.
עתירה שהגשנו לבג"ץ חושפת: משרד הביטחון גיבש נוהל פנימי, המנוגד לחוק, שהקפיא בשנים האחרונות הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים והוביל לביסוסם בשטח. בג"ץ הורה למדינה להשיב עד סוף אוקטובר
עתירה שהגשנו לבג"ץ מעלה כי המנהל האזרחי ומשרד הביטחון פועל בשנים אחרונות על פי נוהל פנימי, המנוגד לחוק התכנון והבניה, אשר הוביל להקפאה וטירפוד של הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים, והוביל לביסוסם בשטח ולזינוק בבניה הערבית הבלתי חוקית.
על פי חוק התכנון והבניה ביהודה ושומרון, לרשויות החוק ישנה סמכות להקפיא הליכי אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית רק במידה ובעל המבנה הבלתי חוקי, מגיש לרשויות התכנון בקשה להיתר בניה, וההליכים מוקפאים עד לדיון בבקשה וככל שזו מאושרת לבסוף, ולחילופין במקרה בו בית המשפט מוציא צו המקפיא את ההליכים.
העתירה חושפת כי בשנים האחרונות במנהל האזרחי ובמשרד הביטחון גיבשו נוהל עבודה פנימי, בלתי חוקי, הקובע כי יש להקפיא אוטומטית את הליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, במידה ומוגשות בקשות סטטוטריות שונות על המבנה הבלתי חוקי, כגון בקשה לתב"ע, בקשה לפטור מהיתר בניה, ערר משפטי, בקשה להקפאת הליכים וכן עתירה לבג"ץ, וזאת גם אם ברור מראש כי הבקשות נטולות כל סיכוי חוקי, בשל היעדר בעלות על הקרקע, היעדר סיכויים תכנוניים, ואפילו בקשה מוצהרת להקפאת אכיפה "שאינה נעשית מכח דין".
פנינו למנהל האזרחי לפני כשנה, בדרישה לקבל לידיה את הנוהל המדובר לצד חוות דעת משפטית המסבירה את השימוש בנוהל העומד בסתירה עם לשון החוק, וכן את הנתונים על היקף המבנים שהוקפאו נגדם הליכי האכיפה בעקבות נוהל זה.
בתשובת המנהל האזרחי מחודש ינואר האחרון הוכחש עצם קיומו של נוהל זה, אולם הצלחנו להשיג עותק ממנו, ודרשנו שוב הסברים לגבי חוקיות השימוש בו ועל היקף הקפאת האכיפה. כשהתשובות לא ניתנו, הגיש עורך הדין בועז ארזי עתירה לבג"ץ אליה צורף הנוהל האמור. בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה לקראת סוף חודש אוקטובר.
כל הגשת בקשת סרק כזו, דוחה אוטומטית את האכיפה בשנתיים-שלוש, ואז מוגשת בקשה אחרת ושוב האכיפה נדחית. גם כששלל ההליכים הבירוקרטיים יסתיימו לבסוף, מדובר יהיה בבניה בלתי חוקית ישנה שאיש לא ינסה לאכוף.
הנוהל הזה הוא מגש הכסף עליו מוקמת המדינה הפלסטינית", מוסיף דויטש, "ומי שהמציא את מגש הכסף הזה אלו היועמ"שים של מערכת הביטחון. כך ברשות הפלסטינית בונים ללא הפוגה, מגישים שורת בקשות סרק שמטרפדות את האכיפה, וממשיכים לתפיסת לגבעה הבאה.
יצוין, כי בניגוד לחוק חופש המידע החל על משרד הביטחון, במערכת הביטחון מסרבים עד עתה להעביר את הנתונים על מספר המבנים הבלתי חוקיים שהליכי האכיפה נגדם נעצרו. צפו בסרטון שהוצאנו:
יו"ר סיעת רע"מ, יו"ר ועדת הפנים ח"כ ואליד טאהא, הגיש למזכירות הכנסת הצ עת חוק לחיבור בתים ללא רישיון בישובים הערבים לחשמל. הקואליציה תבקש פטור מחובת הנחה להצעה ומייד לאחר מכן היא תובא בקריאה טרומית למליאה.
"חוק החשמל" מהווה פרס לעבריינות הבניה במגזר הערבי. איסור חיבור החשמל לבניה לא חוקית הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר של המדינה, במאבק כנגד הבניה הלא חוקית, כדי שהיא תהיה לא משתלמת. אם הצעת החוק של רע"מ תתקבל, המשמעות היא הלבנה בפועל של עשרות אלפי מבנים לא חוקיים.
אסור שבמדינת ישראל תהיינה שתי מערכות נפרדות לחוקי תכנון ובניה. כאשר במגזר היהודי הם קיימים ונאכפים, ואילו רבבות בתים לא חוקיים במגזר הערבי שבתי המשפט הוציאו להם צווי הריסה, לא רק שהחוק נגדם לא נאכף, אלא הם גם יחוברו לתשתיות עם גושפנקה חוקית", מוסיפים ברגבים. "אנו מצפים מראש הממשלה בנט, שרת הפנים שקד, שר השיכון אלקין ושר המשפטים לעצור כבר עכשיו את הצעת החוק המסוכנת ולשלוח אותה ישר לגריסה.
תושבי הנגב וארגוני חברה אזרחית יקיימו מחר (רביעי) צעדת מחאה בבאר שבע, בדרישה להשבת הביטחון לתושבים. אבי הילדה בת ה-10 שהותקפה מינית בנגב, אומר לקראת ההפגנה: "הגיע הזמן לקום מהספה ומהמקלדת"
על רקע התגברות ההטרדות המיניות ברחובות באר שבע והחרפת הפשיעה בנגב, יקיימו מחר (רביעי) תושבי הנגב, ראשי רשויות וארגוני חברה אזרחית, צעדת מחאה בדרישה להשבת הביטחון לתושבים.
הצעדה תעשה את דרכה מבנין בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לעבר עצרת ששתקיים מול בניין העיריה.
לאחר מספר אירועי מחאה מקומיים שהתקיימו בשבועות האחרונים בבאר שבע, בעומר ובצמתים מרכזיים בנגב, ההפגנה מחר הינה פרי שיתוף פעולה של הוועד להצלת הנגב, תנועת רגבים, 'אם תרצו' ו'ישראל שלי' הפועלים לחיזוק המשילות בנגב.
לקראת ההפגנה, פרסם אביה של הילדה שהותקפה מינית במיטתה לפני מספר חודשים, על ידי פורץ בדואי שפלש לבית המשפחה המתגוררת במושב בדרום, סרטון ובו קריאה לציבור להגיע להשתתף בהפגנה. כזכור, בימים האחרונים חתמה הפרקליטות על הסדר טיעון עם התוקף לפיו יודה בביצוע תקיפה מינית קלה יחסית, כאשר משפחת הקורבן נדרשה לתת את הסכמתה להסדר, אחרת התיק ייסגר.
"אני קורא לכולכם. הגיע הזמן לקום מהספות, לצאת מאחורי המקלדת ולהגיע להפגנה שאומרת: די לזילות של מדינת ישראל ובתי המשפט, בחיי הילדים שלנו ובכבוד הלאומי שלנו", אמר אבי הילדה.
בג"ץ אישר דחיה בת חצי שנה בהודעת המדינה בעניין פינוי חאן אל אחמר. תנועת רגבים שהגישה את העתירה: דחיינות "אחרי החגים" אינה פתרון אלא חלק מהבעיה"
בג"ץ אישר הבוקר (רביעי) את בקשת המדינה, לקבל דחיה נוספת בת חצי שנה להצגת המתווה לפינוי חאן אל אחמר. ההחלטה ניתנה בעתירה השישית שהגשנו בדרישה לפינוי המתחם הבלתי חוקי, המהווה את מאחז הדגל של הרשות הפלסטינית במסגרת ההשתלטות על שטחי C.
ראש ההרכב השופט סולברג, מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה, וכתב בהחלטה: "אין ספק, כי קרב היום שבו לא נוכל עוד להשלים עם אי-בירור העתירה, ונידרש להכרעה ברורה, לשבט או לחסד. גם אם בכוחם של ניסיונות לקדם מתווה כזה או אחר לדחות מעט את הקץ, לא ניתן למתוח את החבל עד בלי די. גם לניסיונות אלו קִצבה וקץ. מגיע שלב שבו הניסיון הופך לביזיון; עם הדבר הזה, אין ניתן להשלים. תפקידנו כשופטים הוא לברר את העתירות שלפנינו; זו מלאכתנו, זו חובתנו. איננו יכולים לשבת בחיבוק ידיים, באפס מעשה, אל מול גרירת רגליים. מגמתנו היא להשלים את הדיון בעתירה זו סמוך לאחר שתוגש הודעת העדכון, ותגובות בעקבותיה; אם לטוב אם למוטב".
השופט שטיין הצטרף לדברי השופט סולברג וכתב כי "עיקרון החוקיות, שאותו אנו מצווים ליישם ולהעצים, אינו מאפשר למדינה "לשבת על הגדר" במשך שנים ארוכות ולהביט ממנה על מבנים בלתי חוקיים מבלי להכריע באופן מחייב בין הסדרתם להריסתם".
השופט ג'ורג' הביע את הסתייגותו מהביקורת שמתחו חבריו השופטים וציין כי "אינני רואה בעיתוי זה מקום לכבול את שיקול דעתנו באשר להמשך הדיון בעתירה".
דחיינות "אחרי החגים" אינה פתרון אלא חלק מהבעיה.
הביטוי "אחרי החגים" מסמל דחיינות אין סופית שמבקשת להתעלם מהמציאות ומהעובדות. כעת מנסה המדינה לדחות בפעם המי יודע כמה לדחות את התחייבותה לפינוי חאן אל אחמר ל"אחרי החגים" הבא בסביבות חג הפסח. הדחיינות לא תעלים את הדרישה הפשוטה: מדינת ישראל חייבת להיאבק בהשתלטות הפלסטינית על שטחי יהודה ושומרון. חאן אל אחמר היה ועודנו מקרה הבוחן לשאלת הרוחב האסטרטגית.
מפלגת רע"מ הגישה הצעת חוק שמבקשת לחבר עשרות אלפי מבנים לא חוקיים לרשת החשמל, ובכך למחוק בעצם את אחד מכלי האכיפה המשמעותיים שיש למדינה מול התופעה הזו.
בשנת 1994 חוקק חוק זמני ("הוראת שעה") שאישר לחבר מספר קטן יחסית של מבנים לרשת החשמל, למרות שלא הוצא להם היתר בניה. אלו היו בעיקר מבנים שהוקמו לפני עשרות רבות של שנים ואף לפני קום המדינה, ולכן היו ללא היתר.
הפרצה הקטנה הזו הורחבה והוארכה שוב ושוב לעוד ועוד מבנים לא חוקיים במגזר הערבי, עד שתוקף החוק הזמני פג בשנת 2007. המפלגות הערביות ניסו מאז להקימו לתחיה לא פחות מ10 פעמים, כאשר כל פעם המפלגות הציוניות מנעו דאגו להפיל את החוק מחדש (מיותר לציין שבשנים בהן החוק פעל המדינה איבדה את השליטה על הבניה הלא חוקית בישראל, כן? ואת זה לא אנחנו אומרים, אלא דו"ח השופט גולדברג).
והנה, קם לו מנסור עבאס בפעם ה11, החליט לנצל הזדמנות נדירה ולנסות להעביר את החוק, שוב.
ההצעה שרע"מ העלו, מבקשת לאשר חיבור לחשמל של מבנים שהוקמו עד שנת 2024, מכאן שלא רק שהמדינה תלבין רטרואקטיבית עשרות אלפי מבנים לא חוקיים קיימים אלא שהיא תעודד בניה של עוד עשרות אלפי מבנים נוספים.
אז נאמר את זה פשוט: חיבור לחשמל של מבנים לא חוקיים הוא פרס לעבריינות, לא פחות. ומהווה תמריץ עצום לעבירה על החוק, ובטח שלא יתרום לחיזוק שלטון החוק.
הוצאנו מכתב בהול לשרים היושבים בועדה לענייני חקיקה במטרה למנוע את החוק המסוכן הזה. חוק כזה אינו חוקתי, אינו מידתי וברור מאליו שאינו ציוני.
לפני שלוש שנים גיבשה מערכת הביטחון את ה"צו לסילוק מבנים חדשים", צו המאפשר אכיפה מהירה יותר וקלה יותר בכל הנוגע לבניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון. רק מה? המנהל האזרחי, האחראי על אכיפת החוק באיזור, פשוט לא משתמש בו.
בג"ץ קיים דיון מאוחד בשלוש עתירות שונות שהגשנו כנגד משרד הביטחון והמנהל האזרחי, אודות שלושה מקרים של השתלטות ובניה בלתי חוקית שמבצעת הרשות הפלסטינית ורשויות מקומיות הכפופות לה.
העתירות השונות ביקשו מבג"ץ להורות למנהל האזרחי, ליישם את 'הצו לסילוק מבנים חדשים', צו אכיפה מנהלי שגובש במערכת הביטחון בשנת 2018 במטרה להתמודד עם הבירוקרטיה המשפטית הכרוכה בכלי האכיפה "הרגילים" ביו"ש, המתבססים על חוק התכנון והבניה הירדני שעודו שורר ביו"ש. כפי שהתפרסם לא אחת, עברייני הבניה והרשות הפלסטינית, מנצלים את ההליכים השיפוטיים לרעה לשם שיבוש אכיפת החוק, באמצעות מימון זר של מאות מיליוני אירו.
במהלך השנתיים האחרונות הגשנו מספר עתירות מנהליות לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בדרישה להורות למשרד הביטחון והמנהל האזרחי לעשות שימוש ב'צו לסילוק מבנים' אלא שבתשובותיה לעתירות אלו טענה המדינה, כי צו זה איננו בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים, ויש לדון בו רק בבג"ץ.
מנגד, כשעתרנו לבג"ץ על בסיס צו זה בדרישה לאכיפתו, טענה המדינה כי יש לדחות את העתירות בטענה כי ישנו 'סעד חלופי', מאחר ובמקרים אלו הוצאו גם צווי אכיפה "רגילים" מכח חוק התכנון והבניה, ועל אף שלא נאכפו כלל, יש לדון בתיקים אלו בבית המשפט המחוזי.
היום סוף סוף החליט בג"ץ שזה לא יכול להימשך, ונזף קשות במדינה על המשך התעלולים המשפטיים. בג"ץ הורה למדינה להגיב סוף סוף לגוף העתירה שלנו, מדוע אינם אוכפים את הצו המדובר, וגם לקבוע באופן מוחלט איזה בית משפט ידון בצו הזה. התיזוזים וההתחמקויות לא יימשכו.
