לאחר עתירה שהגשנו לבית המשפט הרסו עיירית ירושלים וכוחות הביטחון את מתחם העסקים הלא חוקי שנבנה בסמוך לכפר חיזמה ומנע את הרחבת הכביש
עיריית ירושלים וכוחות הביטחון הרסו הבוקר את מתחם העסקים הפיראטי בכניסה הצפונית לירושלים. בעקבות העתירה שלנו בדרישה לפנות את המתחם, כעת ניתן יהיה סוף סוף להרחיב את הכביש ולשים סוף לפקקים הבלתי נגמרים במקום.
המתחם הפיראטי שכן למרגלות הציר הראשי המחבר בין חבל בנימין לירושלים וגרם לעומסי תנועה רבים מדי יום שהעמידו את תושבי האזור, יהודים וערבים כאחד, בפקקי ענק. אם לא די בעומסי התנועה, המתחם גרם לסכנות ביטחוניות, בטיחותיות וסביבתיות בשל התנהלותו הרשלנית וקרבתו לגדר ההפרדה במקום.
מתחם העסקי הלא חוקי לפני ההריסה
ממש לא מזמן, בית המשפט המחוזי בירושלים החליט למחוק את העתירה שלנו כיוון שהמדינה הראתה את נכונותה לאכיפת החוק במקום והציגה בפני בית המשפט תכנית מסווגת לאכיפה כשמחק בית המשפט את העתירה התרשמנו כי הוא אכן התעמק בתכנית ולכן נענינו למחיקת העתירה, אך דרשנו בכל תוקף שהאכיפה במקום אכן תתבצע, ובמהירות האפשרית.
הבוקר, המדינה סוף סוף קיימה את הבטחותיה והרסה חלק משמעותי במתחם העסקים הפיראטי.
אחרי ההריסה
חבל אמנם שהיינו צריכים לגשת עד לכותלי בית המשפט בכדי לעורר את המדינה לאכוף את החוק במקום, אך אנו שמחים על התוצאה ועל ההצלחה שלנו. כעת מועצה איזורית מטה בנימין יכולה להמשיך לקדם את התכנית להרחבת הכביש, לשים סוף לצוואר הבקבוק ולשפר את איכות חייהם של כלל תושבי האזור.
דוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור שהתפרסם הבוקר על אובדן המשילות בנגב בדק ומצא את מה שאנחנו טוענים כבר שנים: המדינה מאבדת את הנגב, ועוצמת עיניים לנוכח אפס ריבונות ומשילות בשטח
דו"ח המבקר שיצא הוא מקיף ויסודי, ונוגע בבעיות הליבה של המצב החמור אליו הגענו בכל רחבי הנגב ואשר יש לו השפעה קריטית לגבי עתידו של האזור. סוגיות רבות שהציף מבקר המדינה, הן סוגיות בהן עסקנו (ועודנו עוסקים) במשך שנים ארוכות. מבקר המדינה מאשש את מלוא טענותינו: הלבנת בניה לא חוקית ללא תכנון מקדים – תנציח את אובדן קרקעות הנגב, ואסור שהדו"ח יעלה אבק על המדף. אם הממשלה תנקוט בחמישה צעדים מעשיים הנגזרים מהדוח המעמיק – היא תחולל מהפך בנגב"
הנה חמשת הנקודות המרכזיות השזורות לאורך דו"ח המבקר, המובילות לאובדן המשילות של מדינת ישראל בנגב, וגם הפתרונות שאנחנו מציעים!
רישום גאוגרפי: כיום רוב תושבי הפזורה הבדואית הלא חוקית בנגב חיים מתחת לרדאר וללא כל כתובת, וכ-80,000 מהם רשומים בתעודת הזהות שלהם רק על פי השבט אליו הם משתייכים, גם אם השבט הזה מתפרס על פני עשרות קילומטרים רבועים. התופעה הזו היא אחת מהסיבות המרכזיות לאובדן המשילות בנגב ולהתחמקות מרשויות החוק, גורמת לאובדן כספים בהיקפי ענק מקופת המדינה, ולרישומים כוזבים וכפולים תחת רשויות שונות.
הפתרון לעניין זה הוא קביעת מקום מגורים של תושבי הפזורה, על בסיס נקודת ציון גאוגרפית של 12 ספרות, אליה מגיע פקח מטעם המדינה ורואה כי התושב אכן מתגורר בה. מרגע האישור, כל מתן השירותים לאזרח והתייחסות המדינה אליו תהיה על בסיס כתובת זו – עד שיעבור ליישוב הקבע ולכתובת תקנית ומסודרת.
צפו בסרטון שהוצאנו בנושא רישום שבטי:
כשלון הלבנת ישובים לא חוקיים: מבקר המדינה מאשש את מה שהצפנו לאורך השנים שוב ושוב – היישובים הבדואים הכפריים במועצות נווה מדבר ואל קאסום, מהווים פיקציה שהמדינה והתושבים משלמים עליה ביוקר. יישובים אלו הוקמו למעשה על ידי סימון קו כחול סביב מקבצי בניה בלתי חוקית, הגדרתם כיישובים והכנסתם לרשות מוניציפאלית, וזאת ללא תכנון מקדים ותוך ניסיון כושל לפעול רטרואקטיבית אל מול בניה בלתי חוקית שכבר הייתה קיימת בשטח. הרשות המקומית ורשות ההסדרה מתמודדות ברמה היום יומית עם הקושי לספק תשתיות כגון סלילת דרכים, תשתיות חשמל, מים וביוב במקומות בהן כבר קיימת בפועל בניה לא חוקית.
למרות שההלבנה הוכחה כהנצחת הבעיה, ולא כפתרון, הדרישות הקואליציוניות הסחטניות של מפלגת רע"מ היא להמשיך במגמה שלילית זו, באמצעות "הכרה" ביישובים חדשים ובהרחבת שטחי "היישובים" במועצות אלו על מנת להכניס אליהן עוד מקבצי פזורה בלתי חוקית ובכך 'להכשיר' אותן. מדו"ח המבקר עולה בבירור, כי תופעה זו רק תעצים את המצב החמור גם ככה, והמשך פעולה בדפוסים אלו ישכפל, למעשה, את מודל נווה מדבר ואל קאסום שכשל בכל היבטיו.
סוגיית תביעות הבעלות: "היישובים הכפריים" (למעט תראבין וביר הדאג') הוקמו על קרקעות שקיימות עליהן תביעות בעלות, כלומר קרקעות עליהן האוכלוסיה הבדואית לא מוכנה להתיישב ולא מאפשרת להקים תשתיות. בתשובות המדינה והרשות המקומית לשורת עתירות של רגבים, וכעת גם בדו"ח מבקר המדינה, עולה באופן חד משמעי כי המכשול המרכזי של פיתוח התשתיות ומשכך גם חוסר היכולת לספק היתרי בניה כדין, נובע בראש ובראשונה מהעובדה כי הישובים הוקמו על תביעות בעלות.
הפתרון לבעיות אלו הוא להפסיק את הרחבת הקווים הכחולים ולא לאפשר הקמת יישובים חדשים על בסיס הלבנת פזורה בלתי חוקית, אלא אך ורק על אדמות מדינה, לאחר תכנון מקדים ומקצועי בהתאם לאמות מידה תכנוניות.
הקמת רשות מוניציפאלית תחת הרשות להסדרה: העובדה כי המועצות האזוריות הבדואיות החלשות גם ככה, נותנות שירותים גם לתושבי הפזורה הבלתי חוקית המתגוררים מחוץ לתחום שיפוטן, מחליש אותן עוד יותר, ומהווה מקור לשחיתות ולבזבוז כספים בהיקפים עצומים. זאת מעבר לעובדה כי פעילות של רשות מקומית מחוץ לגבולות המוניציפאליים שלה הינה בעיה חוקית.
הפתרון לעניין זה, הוא להקים רשות אשר תהיה אחראית למתן השירותים המוניציפאליים עבור הפזורה הבלתי חוקית, תחת אחריות הרשות להסדרת הבדואים. באופן כזה, העומס ירד מהמועצות האזוריות, שיטפלו אך ורק בתושבים המתגוררים בתוך הגבולות המוניציפאליים שלהן, ויהיה ברור היכן כל תושב פזורה אמור לקבל את השירותים המוניציפאליים שלו. בנוסף, הדבר ימנע אפשרות לשחיתות עקב העובדה כי הרשות היא גוף חזק יותר ובעל פחות לחצים פנימיים מאשר המועצות האזוריות.
הקמת יחידה משטרתית לשמירה על תשתיות – אחת התופעות הקשות בהן עוסק הדו"ח היא הפגיעה הבלתי נתפסת בתשתיות הלאומיות של חשמל, מים ואנרגיה ברחבי הנגב, והעלות האדירה של פגיעה זו בקופת המדינה ובכיסו של משלם המיסים. דו"ח המבקר מלמד כי החברות הלאומיות מתמודדות מידי שנה עם עשרות רבות של אירועי חבלה וגנבה בנגב: פריצות לחדרי חשמל, גניבה וחבלה בגנרטורים, שנאים וכבלי חשמל. גניבת מים בשיעור של עשרות מיליוני שקלים בשנה, ומאות מקרים של התחברות פיראטית לתשתיות חשמל. מלבד הנזק הישיר, המגיע למאות מיליוני שקלים של גניבת חשמל ומים, ושל אובדן הכנסות ממיסים, חברות התשתיות צריכות גם להשקיע כספים רבים בשמירה על אותן התשתיות.
הפתרון לעניין זה הוא להקים יחידה משטרתית ייעודית לשמירה על תשתיות. היחידה תצמצם את הפגיעה בתשתיות ואת הנזק הכלכלי למדינה הנגרם מהן, תצמצם את תופעת ה'פרוטקשן' בכל הקשור לתשתיות, וההשקעה הזו תחזיר מהר מאוד את עצמה לקופת המדינה.
השתתפנו היום בכנס ועידת הקיץ של בשבע שהתקיים במרכז מורשת בגין, ירושלים. לקחנו חלק בשני פאנלים חשובים וקריטים על מאורעות שומר החומות ופרעות הערבים בערים המעורבות ועל הכפלת הבניה הלא חוקית בשטחי C
מאיר דויטש מנכ"ל התנועה השתתף בפאנל שעסק במאורעות תשפ"א שאירעו לאחרונה בערים המעורבות ברחבי הארץ.
"הזוי שהאירועים הקשים קרו רק לפני חודשיים וחצי וכיום אין שום דיבור על זה. יש דממה, שקט. אנחנו ברגבים עשינו תחקיר על הפרעות והפקנו לקחים איך אנחנו נערכים לתת עזרה לאחינו ברחבי הארץ בצורה הטובה ביותר בפעם הבאה. האם דבר כזה נעשה במשטרה? האם היה דיון כזה בממשלה ובכנסת? איך מונעים את המצב שמדינת ישראל נכנסת שוב לפרעות כאלה בכל רחבי המדינה? אני לא מכיר דיון כזה, לא מכיר לקחים כאלה".
כבר 15 שנים שאנו מתריעים על האפשרות שיפרצו פרעות כאלה ברחבי הארץ. ריבונות ומשילות זה לא דבר שנבנה ביום אחד.
צפו בדברים המלאים:
.
יכין זיק, מנהל הפעילות של התנועה, השתתף בפאנל שעסק באחיזת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון וההשתלטות הפלסטינית על השטח.
"תוך עשור הרשות הפלסטינית הצליחה להכפיל את המבנים הבלתי חוקיים שנמצאים בשטחי C. הרשות שולחת את אנשיה לנקודות אסטרטגיות לפרוץ צירים, לנטוע עצים ולבנות בתים כדי שישראל לא תוכל להחזיר את הגלגל לאחור… ממשלת ישראל החליטה שהיא לא מתמודדת עם ההשתלטות המאסיבית הזו. למרות שהיא מבינה שיש כאן אירוע חמור ומשמעותי בעל השפעה ארוכת טווח היא איננה מגדירה מדיניות ברורה, היא מנסה לכבות את השריפה המשתוללת בעזרת צינור גינה פשוט".
בית המשפט דחה את העתירה שהגשנו בעניין הבניה הלא חוקית ברכס פדואל אך נזף במנהל האזרחי על התנהלותם הלקויה לכל אורך ההליך המשפטי, ומתח ביקורת חריפה נגדם בפסק הדין
בשבוע שעבר בית המשפט דחה את העתירה שהגשנו בעניין ההשתלטות הפלסטינית הבלתי חוקית ברכס פדואל. על פניו פסק הדין לא לטובתנו – השופט דחה את העתירה בטענה כי לא יתערב בשיקולים המנהליים של המנהל, אך יחד עם זאת, הוא לא נמנע מלהעיר להם על התנהלותם הלקויה לכל אורך ההליך המשפטי ואף מתח ביקורת חריפה כנגדם בפסק הדין.
default
לפני יותר משנה עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות 5 מבנים בלתי חוקיים שנבנו בסמוך ליישוב פדואל בשומרון בשטח C. בעקבות העתירה בית המשפט הורה למנהל האזרחי להוציא צווי הפסקת עבודה. המנהל אכן הוציא את הצווים המדוברים ותלה אותם על המבנים הבלתי חוקיים, אך הוא מעולם לא דאג לממש אותם בפועל, והבניה הבלתי חוקית רק הלכה והתרחבה.
למרות שבית המשפט החליט בסוף לדחות את העתירה שלנו, השופט הצהיר כי במקרה הנוכחי המנהל האזרחי אכן לא ביצע אכיפה מספקת במקום וטען טענות סותרות לאורך ההליך המשפטי. בעבר היו פעמים נוספות בהן בתי המשפט ביקרו את המנהל האזרחי, אך כעת, הביקורת בפסק הדין חמורה בהרבה, מה גם שהערות השופט כנגד המנהל ליוו את המשפט לכל אורכו.
default
הביקורת החריפה מהווה למעשה כרטיס צהוב למנהל האזרחי ולכל הנוגע להתנהלותו באכיפת החוק ביהודה ושומרון. הערות השופט לכל אורך ההליך המשפטי נועדו להבהיר שאין לקבל את המציאות הנוכחית שגורמי האכיפה מסתפקים בתליית צווים ואינם מוודאים כי הם אכן נאכפים או שהבניה הבלתי חוקית נפסקת ונהרסת.
השבוע אירחנו את אנשי השטח ורכזי המחלקת הקרקעות של המועצות האזוריות ביהודה ושומרון לסדנה משפטית ומקצועית בנושא חוקי המקרקעין ביו"ש.
הסדנה העניקה להם את הידע וארגז הכלים המשפטיים הנוגעים לדיני המקרקעין והחקיקה ביהודה ושומרון בכדי שאנשים אלו, הפועלים יום יום בשטח, יוכלו להמשיך ולשמור על אדמות יו"ש בצורה המיטבית.
את הסדנה העבירו משפטנים בכירים ובהם פרופסור אבי בל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת סן דייגו ובאוניברסיטת בר אילן, פרופסור חיים זנדברג, מגדולי המומחים בארץ לדיני מקרקעין ודיני קניין, עו"ד ד"ר ארנון הראל עו"ד ד"ר חגי ויניצקי , ועו"ד אבי סגל – בעלי ידע וניסיון פרקטי רחב בסוגיות אלו. אנו מודים לכל מי שלקח חלק בסדנה החשובה הזו, המהווה חלק משיתוף הפעולה השוטף שלנו עם המועצות האזוריות, בשמירה על אדמות המדינה ואדמות יהודה ושומרון.
הערב ערכנו יחד עם "מרכז אדם ואדמה – לציונות, משפט וחברה" כנס להשקת הספר "דיני יהודה ושומרון – משפט מסחרי" במרכז מורשת בגין בירושלים
בכנס השתתפו השרה איילת שקד, חברי הכנסת אמיר אוחנה, צחי הנגבי, שמחה רוטמן, אורית סטרוק, ויואב קיש, שר המשפטים לשעבר דן מרידור, משפטנים ואישי ציבור נוספים.
במהלך הכנס, נערך פאנל סוער של שרי המשפטים לשעבר שעסק באיזון בין שלושת הרשויות ובין היתר במעמד הרשות השופטת ביחס לרשות המחוקקת לאור האקטיביזם השיפוטי.
שדולת ארץ ישראל בראשות ח״כ יואב קיש וח"כ אורית סטרוק ויחד עם מאיר דויטש, מנכ"ל התנועה, התכנסו בכנס שדולה ראשוני בסימן משילות וביטחון אישי בארצנו.
הבוקר התכנסו חברי שדולת ארץ ישראל בראשות ח״כ יואב קיש וח"כ אוריק סטרוק בכנס שדולה ראשוני בסימון משילות ביטחון אישי. ח"כ יואב קיש פתח את כנס השדולה ואמר: ״דווקא באופן אבסורדי, למרות הרוב בימין בכנסת, לאור הרכב הקואליציה יש חשש אמיתי בימין למדיניות האתגרים של השדולה רק הולכים וגדלים. בשדולה נשלב כוחות אופוזיציה וקואליציה על מנת להבטיח שמדיניות הממשלה תשמור על ארץ ישראל, תחזק את הבטחון האישי בערים המעורבות ותפעל לחיזוק והגדלת ההתישבות בכל ארץ ישראל.״
יו"ר שדולת א״י יו"ר סיעת הציונות הדתית חה"כ אורית סטרוק אמרה בתחילת הכינוס: "שדולת א"י בכנסת הזו היא הגדולה והרחבה ביותר מאי-פעם ב 15 השנים האחרונות. במסגרת פעילות השדולה נשלב ידיים יחד, כולנו, כל אוהבי ארץ ישראל, מכל המפלגות והסיעות, קואליציה ואופוזיציה, לטובת ארץ ישראל על כל מרחביה: בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ושומרון, וגם בערים המעורבות. נייצר בשדולה את הקואליציה האמתית שעם ישראל בחר ובודאי מעדיף ומייחל לה"
כזכור, ביום חמישי האחרון ערכנו סיור בנגב לחברי השדולה, סיור העוסק בהיבטי המשילות והריבונות שבמרחבי הנגב ובארץ בכלל. אנחנו מקווים שחברי השדולה אכן יעמדו במשימתם ויפעלו למען החזרת המשילות לידי מדינת ישראל.
ערכנו היום סיור חשוב בנגב לחברי הכנסת משדולת ארץ ישראל החדשה סביב הנושא המורכב של הפזורה הבלתי חוקית בנגב וההשלכות הקשות איתן מדינת ישראל צריכה להתמודד בעקבות כך.בסיור השתתפו יו"ר השדולה ח"כ יואב קיש, ח"כ אורית סטרוק, ח"כ אמיר אוחנה, ח"כ מיקי זוהר, ח"כ איתמר בן גביר , ח"כ שמחה רוטמן, נציגים מהוועד להצלת הנגב וראשי מועצות שונות בדרום
התחלנו את הסיור בפתיחת דבריו של ראש מועצת עומר פיני בדש אשר הפגיש את חברי הכנסת עם המציאות המורכבת איתה מתמודדים תושביו יום יום: תופעת הפרוטקשן, פשיעה, השתוללות בכבישים ועוד.גם אלמוג כהן תושב הנגב ופעיל בוועד למען הצלת הנגב נשא דברים בפני החכ"ים והסביר על תהליכי האיסלאמיזציה של החברה הבדואית וחוסר האונים של המשטרה אל מול הפשיעה הגואה.
משם המשכנו בשיירה רכובה אל עבר תצפיות אסטרטגיות על הבניה הבלתי חוקית בחורה, לקיה, ואל סייד שם חברי השדולה התוועדו לבניה הלא חוקית המאסיבית באזור, דנו בסוגיית תביעת הבעלות, הקמת שלושת הישובים הבדואים החדשים והסכנה שבהלבנת אלפי המקבצים הבלתי חוקיים. לקראת סוף הסיור, חברי השדולה נפגשו בבאר שבע עם סגן ראש מועצת מטה יהודה שלמה מגנזי וסגן ראש עיריית באר שבע, שמעון בוקר.
אנו מודים לחברי השדולה שלקחו חלק ביום החשוב הזה. היום יותר מתמיד, לאור ההחלטות הגורליות של הממשלה אשר ישפיעו באופן מובהק על עתידו הציוני והיהודי של הנגב, אנו שמחים להיות אלה שמחברים עוד יותר את חברי הכנסת למען עשיה נכונה בנגב ולתושביו היהודים והבדואים גם יחד.
בית המשפט העליון נתן היום ארכה נוספת למדינה למתן תשובתה לגבי מועד פינוי המאחז הערבי הלא חוקי חאן אל אחמר עד ה5.9.2021 אך הדגיש בהחלטתו "ולא עוד".
כזכור, מדובר בעתירה שישית שהגשנו לבית המשפט הדורשת לפנות את חאן אל אחמר, כחלק מדיון משפטי שנמשך כבר יותר מעשור.
כבר ב 2018 התחייבה הממשלה בפני בית המשפט כי חאן אל אחמר יפונה, אך מאז ביקשה מבית המשפט מספר ארכות באמתלות שונות. בשבוע שעבר, ארבע שנים לאחר הצהרת המדינה כי תפנה את חאן אל אחמר בקרוב, ביקשה המדינה ארכה נוספת בטוענה שהקמת הממשלה החדשה מחייבת גיבוש מחדש של המדיניות לגבי המאחז הלא חוקי, אך נראה כי גם סבלנותו של בית המשפט פקעה והוא נתן ארכה קצרה והבהיר כי היא האחרונה שתינתן.
גם לבית המשפט העליון נמאס מתיאטרון האבסורד של הממשלה. חוסר האונים של ממשלות ישראל מול הבנייה העבריינית בחאן אל אחמר הוא סמל לאזלת היד שלה מול ההשתלטות האסטרטגית של הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון. אנו שמחים לראות כי אפילו לשופטי בית המשפט העליון נגמרה הסבלנות מול מחדל האכיפה הזה ומול הפגיעה הקשה שלו בשלטון החוק ובאינטרסים של מדינת ישראל.
חודשים ארוכים שהרשות הפלסטינית מניחה ומקדמת תשתיות להרחבת הכפר דומא, על ידי פלישה לשטח C. בזמן שהרשות מפעילה את כל כוחה במרץ רשויות המדינה, בג"ץ ובתי המשפט המחוזיים, משחקים במי צריך לנהל את התיק, ובינתיים השטח הולך ונהרס.
בשנת 2018 אישר בג"ץ את ה"צו לסילוק מבנים חדשים". כלי אכיפה יעיל שאושר במטרה לייעל את האכיפה ביהודה ושומרון ולאפשר לרשויות להרוס מבנים חדשים שנבנו ללא התרה בתוך 96 שעות ממתן צו הפינוי.
על פניו – צו מעולה שנועד לעזור במערכה על שטחי C ולמנוע את ההשתלטות המהירה שמתבצעת בשטח, אלא שמאז החקיקה, המנהל האזרחי משתמש בו באופן מזערי בלבד ואינו מנצל את יכולותיו וסמוכיותיו כדי להראות מי הריבון בשטח. לאור זאת, עתרנו מספר פעמים לבית המשפט המחוזי כדי לחייב את המנהל האזרחי להפעיל את הצו. בדיון בעתירות אלו, טרחו נציגי הפרקליטות להסביר כי למחוזי אין סמכות לדון בתיקים הנוגעים לצו וכי הסמכות לדון בו נמצאת אצל בג"ץ.
בשבועות האחרונים פעלנו בהתאם והגשנו עתירה לבג"ץ בדבר ההשתלטות המאסיבית של הכפר הערבי דומא על קרקעות באמצעות בניה בלתי חוקית ופריצת דרכים, בדרישה ששופטי בג"ץ יחייבו את המנהל האזרחי להשתמש ב"צו לסילוק מבנים חדשים". הרי לפי הפרקליטות הסמכות לדון בתיקים הקשורים לצו נמצאת בידם.
אלא שכעת, פרקליטות המדינה ביקשה למחוק על הסף את העתירה שלנו בטענה שהדיון בצו המדובר לא נמצא בסמכות בג"ץ אלא בסמכות בית המשפט המחוזי. רשויות החוק לא יודעות מימינן ומשמאלן. כשהלכנו למחוזי הפרקליטות טענה שהסמכות אצל בג"ץ, כשהלכנו לבג"ץ טענה הפרקליטות שהסמכות אצל המחוזי.
מיותר לציין, שבזמן שבתי המשפט משחקים 'פינג פונג' עם הצו לסילוק מבנים חדשים, ערביי הכפר דומא ממשיכים בהשתלטות על אדמות המדינה ובימים האחרונים אף סללו את הכביש הפיראטי שפרצו. כעת, לאור בקשת הפרקליטות למחיקת העתירה, שלחנו תגובה זועמת לבית המשפט בדרישה שלא יאפשרו למנהל ולפרקליטות לעשות מאיתנו צחוק ולהתחמק מקיום הדיון. אנחנו דורשים משופטי בג"ץ להשתמש בסמכותם ולחייב את המנהל לעצור ולהרוס, עכשיו, את העבודות הפיראטיות בדומא.
