הרשות הפלסטינית הקימה בשבועות האחרונים בית ספר חדש ובלתי חוקי בלב אתר 'חמאם אל מליח' בשמורת בזק בבקעת הירדן. "הרשות בונה, האירופים מממנים, ומדינת ישראל מתעלמת"

בשבועות האחרונים הקימה הרשות הפלסטינית בית ספר חדש בלב אתר המעיינות החמים 'חמאם אל מליח' הממוקם בשמורת הטבע נחל בזק שבבקעת הירדן. האתר נמצא בשטח C, בשליטה ישראלית מלאה. לפני מספר שנים פלשה משפחה ערבית לאתר, ניכסה את השטח לעצמה, והחלה לעשות במקום כבתוך שלה, תוך פגיעה במבנה החמאם.

אל הפלישה וההרס הצטרף לפני כשבועיים בית ספר חדש ובלתי חוקי שנבנה בשטחו של האתר. על המבנה נתלה שלט המצהיר כי בנייתו נעשתה במימון האיחוד האירופי, המשתף פעולה בשנים האחרונות עם הרשות הפלסטינית בהשתלטות על שטחי C.

מבנה בית הספר עוטר בציורי קיר צבעוניים, ובניסיון להסתיר אותו מפני החוק, הוא כוסה ביריעות בד גדולות.

פנינו בימים האחרונים למנהל האזרחי בדרישה לקבלת תשובות ברורות כיצד בית הספר הוקם בלב האתר והשמורה, וכיצד אף אחד לא עושה דבר בנידון.

הרשות הפלסטינית משחקת עם המנהל האזרחי מחבואים. היא בונה בתי ספר בלתי חוקיים על מנת לקבע את רשת המקבצים שהיא מטפחת בשטחי C, ומוצאת דרכים מקוריות כדי להעלים אותם מעל פני השטח. המנהל האזרחי, במתכוון או שלא, מצליח ליפול לידי הרשות, שנראה כי הולכת והופכת לשחקן היחיד במשחק.

במטרה להבין את ההיסטוריה של הנגב, מתי ומאיפה הגיעו השבטים הבדואים ומה מדינת ישראל עשתה במקום מאז, הוצאנו סדרת סרטונים המספרים בפירוט את סיפורו של הנגב. צפו:

בואו נחזור אחורה בזמן ונבין מאיפה ומתי בכלל נדדו שבטי הבדואים לנגב? מה היה מצבו של הנגב בזמן השלטון העותמאני או הבריטי ומה התחדש באזור מאז הקמת מדינת ישראל?

המושג "תביעות בעלות" בהקשר של הנגב הפך עם הזמן למושג מרכזי בהשתלשלות האירועים בנגב וביחסה של המדינה כלפי הבדואים המתגוררים בו. הנה הסבר קצרצר על עניין תביעות הבעלות של הבדואים על השטח בנגב, מתי הן נתבעו ומהן ההשלכות המשמעותיות שנבעו מהן אשר משפיעות על ישראל מאז ועד היום:

הנגב הפך לפח הזבל של המדינה. קבלני בניין מכל הארץ חוסכים את עלויות שינוע הפסולת לאתרי פסולת מוסדרים ומשליכים את הפסולת שלהם על אדמות הנגב באופן פיראטי ולא רק, אלא שבזמן שהמפגע הסביבתי לא עוצר לרגע, ישנם רק 5 פקחי סביבה האמונים על האכיפה בעניין מאשדוד ועד אילת:

די להפקרות! הפשיעה והאלימות המשתוללות ברחבי הנגב מביאות את זעקת התושבים לדרוש מממשלת ישראל: עזרי לנו!

גם אנחנו לקחנו חלק בכתבתו של כתב ynet, אסף קמר, שיצא למסע בעקבות גל הפשיעה בנגב.
צפו בכתבה המלאה והמרתקת והקשיבו לעדויות התושבים המספרים על המציאות היומיומית הקשה שאיתה הם נאלצים להתמודד. תושבים תמימים שבסך הכל רוצים לחיות בשקט, כמו כולם.

למרות עתירות שהגשנו בנושא, כבר עשור שלם המדינה מאפשרת את החציבה הפראית והפיראטית במחצבת בית פג'אר שבגוש עציון. המחצבה פוגעת בנוף, הורסת את הטבע וכמובן, לא חוקית

כבר עשור שלם המדינה עוצמת עיניים בפני הריסה פראית של הטבע במחצבת בית פג'אר שבגוש עציון. למרות העתירה שהגשנו לבג"ץ בדבר המפגע הסביבתי האדיר המתנהל באזור, ולמרות התחייבותה החוזרת של המדינה להביא את הפעילות העבריינית לסופה ולסגור את האתר כולו, החציבה הפיראטית ממשיכה בכל העת ומעמיקה את הפלישה.

בימים האלה, יחד עם המחלקה המשפטית שלנו, אנחנו ממשיכים לבדוק את הסיפור לעומק בכדי שנוכל סוף סוף לחשוף האם קיימים אינטרסים סמויים בהתעלמות המדינה מהמצב בשטח והאם מישהו גוזר קופון על הדרך. צפו בסרטון שהוצאנו:

ימי חג הפסח החג נוצלו ברשות הפלסטינית לשורת עבירות בניה – בהן גם במקרים בהם הוציא בית המשפט צו ביניים שאסר על המשך העבודות. "מהלך קבוע שהרשויות לא נערכות אליו"

בימים בהם חגג עם ישראל את חופשת חג הפסח, ניצלו ברשות הפלסטינית את חופשת פקחי המנהל האזרחי, ובנו במהירות במספר מתחמים, המהווים נקודות אסטרטגיות במערכה על שטחי C.

בפאתי הכפר רוג'ייב הממוקם בין שכם ליישוב איתמר בשומרון, ניצלו את ימי חול המועד להכשרת שטחים חדשים ועבודות פיתוח במתחם הבניה הבלתי חוקית שהחלה במקום בחודשים האחרונים, וזאת על מנת להציב עובדה מוגמרת בסוף ימי החג.

באיזור הכפר דומא שליד כביש אלון שבמזרח בנימין, נבנו במהלך החג שלושה מבני קבע – המהווים חלק מפרוייקט בניה בלתי חוקי עצום, המכפיל את שטח הכפר.

באתר הארכיאולוגי חירבת כורקוש שבמרכז השומרון, אליו מתבצעת בתקופה האחרונה פלישה מסיבית, נבנה במהלך החג מבנה קבע גדול.

על פי הנוהג הקיים במנהל האזרחי, במהלך חגי תשרי ותקופת פסח יוצאים כלל הפקחים לחופשה מרוכזת לאורך שבוע ימים ויותר, במהלכה לא מבוצעות פעולות פיקוח ואכיפה בכל מרחב יהודה ושומרון, עובדה המובילה להתפרצות של ממש בהיקף העבירות.

לפני מספר שנים פרסמנו את דו"ח "מועדים לבניה" שסקר את התופעה ובין המלצותיו הוצע כי המנהל האזרחי יקלוט לשורותיו עובדים בני העדה הדרוזית – שיהיו אמונים על הפיקוח בשבתות ובמועדי ישראל, במתכונת דומה לאכיפת חוק יום השבתון על ידי משרד התמ"ת, או אכיפת חוק החמץ ע"י משרד הפנים.

הדוגמאות הללו מהוות את קצה הקרחון מתופעה שיטתית המתרחשת בתקופת מועדי ישראל, שהפכו גם לימי חגם של עברייני הבניה במגזר הערבי ברחבי הארץ, ובדגש על יהודה ושומרון. זהו מחדל שהרשויות לא נערכות למהלך הקבוע הזה, למרות שהוא ידוע מראש.

תחרות הצילום שלנו הגיעה לשלב ההצבעות!!
במשך השבועיים האחרונים שלחתם לנו תמונות יפהפיות של מקומות קסומים בארץ. מעכשיו, תוכלו להצביע לתמונה המועדפת עליכם ולזכות את בעליה בפרס שווה במיוחד.
איך מצביעים?
בוחרים תמונה, ממלאים את הפרטים שלה ושלכם בתחתית העמוד וזוכים בפרסים!

התמונה שתקבל את מירב ההצבעות תזכה בפרס ראשון – טיסה בשמי הארץ!
הזוכים במקומות השני והשלישי יזכו בשובר מפנק לחנות הטיולים "ארץ ציוד מחנאות".
כמובן שגם אתם, המצביעים, תוכלו להשתתף בהגרלה על 10 תמונות קנבס לפיתוח אישי.

ההצבעה פתוחה עד התאריך 13.4, א' אייר.

הבוקר פורסם בידיעות אחרונות, כי המנהל האזרחי הציע לתושבי חאן אל אחמר כי המאחז יוכשר במרחק של כ-200 מטרים בלבד ממיקומו הנוכחי, מעבר לכביש ירושלים ים המלח

אנחנו קוראים לראש הממשלה נתניהו לבלום את המחטף שמתכנן המנהל האזרחי, המהווה קיבוע מסוכן של מאחזי הרשות הפלסטינית בשטח האסטרטגי הזה.

חאן אל אחמר, המהווה את מאחז הדגל של הרשות הפלסטינית בהשתלטות על שטחי יהודה ושומרון, ממוקם בתא שטח קריטי בו מנסה הרשות הפלסטינית ליצור רצף טריטוריאלי בין בית לחם, יריחו ורמאללה. קיבוע המתחם מעבר לכביש יהווה ניצחון דה פקטו לתכנית ההשתלטות של הרשות הפלסטינית

ראש הממשלה בנימין נתניהו, אתה חייב לבלום את המהלך!

סקר קרקע שערכנו מלמד – הפזורה הבדואית במבואות העיר ערד לכיוון מצדה וים המלח צמחה ב-1200% בתוך 15 שנים. "מגמה של יציאה ממשולש באר שבע-ערד-דימונה לשטחים חדשים בנגב"

הפזורה הבדואית המכונסת בין שלושת הערים באר שבע, דימונה וערד פולשת בשנים האחרונות לשטחים חדשים במרחבי הנגב. מאחז בדואי חדש הוקם לאחרונה במבואות העיר ערד לכיוון מצדה וים המלח, הכולל 17 מבנים בלתי חוקיים.

לאחר שנים של מעקב צמוד אחר הבניה הבלתי חוקית בנגב גילינו כי היקף הבניה בפזורה הבדואית הבלתי חוקית שמצפון מזרח לעיר ערד, עלה בשנים האחרונות בכ- 1200%.

קפיצה של 1200 אחוז

בשנת 2005 נספרו באיזור 78 מבנים בלתי חוקיים, ובשנת 2010 97 מבנים. בשנים שלאחר מכן זינק היקף הבניה הבלתי חוקית: בשנת 2015 אותרו כבר 511 מבנים, ובשנת 2020 הספירה הגיעה כבר ל961 מבנים בלתי חוקיים בשטח.

מקובל לחשוב כי הפזורה הבדואית מכונסת לשטח שבין שלושת הערים באר שבע, דימונה וערד בלבד, אלא שבשנים האחרונות המציאות הזו מתחילה להתערער והמאחז החדש לכיוון מצדה וים המלח, כמו גם הצמיחה העצומה בשיעור הבניה הבלתי חוקית באיזור זה, הוא דוגמה בולטת לכך.

פנינו ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה ולסיירת הירוקה בדרישה לנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד המקבץ החדש ולהשיב את המצב בשטח לקדמותו. מיחידת האכיפה נמסר כי הנושא בבדיקה והסיירת הירוקה טרם השיבה, על אף שעבר חודש ימים מאז התקבלה הפניה.

ההתרחבות המואצת של הפזורה הבדואית בשנים האחרונות חייבת להדליק נורת אזהרה אדומה ובולטת אצל כלל רשויות המדינה ולא פחות גם אצל האזרחים – במיוחד עכשיו – ערב הבחירות לכנסת. על המדינה לעצור עוד עכשיו את הקמת המקבצים החדשים ולכנס את התושבים ליישובי הקבע עם תשתיות, חשמל, כבישים ומוסדות חינוך. אם לא תעשה זאת, בעוד מספר שנים כשהיא תיזכר שהאדמות האלו שלה, אולי כבר יהיה מאוחר מדי.

צפו:

בזמן שמדינת ישראל מתדיינת בהחלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן ויהודה ושומרון הרשות הפלסטינית לא מחכה לאף אחד וקובעת עובדות בשטח

הכפרים הערבים מג'דל פני פאדל ועקרבה, הנמצאים על קו התפר שבין השומרון לבקעה, מוגדרים שניהם כשטח B בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. ביניהם ישנו תא שטח ענק הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, שאמור למנוע את הרצף הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית בשטח.

למרות כל זאת בעשור האחרון נבנו על תוואי השטח עשרות בתים בלתי חוקים במטרה אחת: לקבע את המצב בשטח. בזמן שמדינת ישראל עוסקת בשאלת החלת הריבונות בשטח לאחר חמישים שנה של עצמאות' הרשות הפלסטינית יודעת שקביעת עובדות בשטח משמעותית יותר מכל הסכם, והיא והן היחידות שיקבעו איך תראה חלוקת השטח בעתיד.

בשטחי A וB ישנו שטח רב ריק המיועד להתרחבות הטבעית של הכפרים אך הרשות עושה ככל שביכולתה, במהירות ובשיטתיות, לתפוס עוד ועוד שטחים משטח C דווקא. בעשור האחרון נבנו יותר משלושים אלף מבנים בלתי חוקיים בשטחי מדינת ישראל, בעיקר בשטחים הפתוחים.
צפו בסרטון שהוצאנו:

מזה מספר חדשים בודקת מדינת ישראל פעם נוספת את הסדרת המאחז "חאן אל אחמר 2" – מקבץ בלתי חוקי הסמוך לחאן אל אחמר וזאת למרות שהפולשים לא עמדו בהסכם הקודם

בשנת 2018 עתרנו לראשונה לבג"ץ נגד המאחז שישב בחלקו על אדמות הישוב נופי פרת ובחלקו השני על אדמות מדינה. לאחר הגשת העתירה טענה המדינה כי הגיעה להסכם הפולשים ותבחן את האפשרות להסדרת המאחז בתנאי שיוגשו תוכניות בניה לא יותר מ45 יום, ובנתאי שלא יבוצעו שום שינויים בשטח.

לאחר ששמענו את עמדת המדינה התרענו בבית המשפט כי אין כל אפשרות לבחון את הסדרת המאחז מכיוון שהוא ממוקם על תוכניות מאושרות לכביש אזורי, אך בית המשפט התעלם וההסכם בין המדינה לפולשים – אושר.

שנתיים וחצי לאחר מכן, התוכניות לא הוגשו ועשרות בתים בלתי חוקיים נוספו למקבץ ההולך ומתרחב

לפנ כארבעה חודשים הגשנו עתירה נוספת לבית המשפט בדרישה שיאכוף את החוק ויפנה את המאחז אך המדינה טענה כי הפולשים כן הגישו את התוכניות (לאחר כשנתיים וחצי, ולא 45 יום כפי שחייב בית המשפט) ולכן היא מבקשת לדחות את העתירה שהגשנו.

מדינת ישראל בוחרת שוב להעלים עין ולבוא לקראת פולשים הגוזלים את אדמתם. לא רק שהפולשים לא עמדו בהסכם שנקבע אז, ולא רק שהם הוסיפו לבנות ופלשו והתרחבו לאדמות נוספות, הם כעת מקבלים מהמדינה גיבוי משפטי. במקום שהמדינה תעמוד על שלטון החוק ועל החוזה שהיא עצמה העמידה להם היא נתלית בעזות המצב של פולשי המאחז ומתנערת מאחריותה לאכוף את החוק.