מזה מספר חדשים בודקת מדינת ישראל פעם נוספת את הסדרת המאחז "חאן אל אחמר 2" – מקבץ בלתי חוקי הסמוך לחאן אל אחמר וזאת למרות שהפולשים לא עמדו בהסכם הקודם
בשנת 2018 עתרנו לראשונה לבג"ץ נגד המאחז שישב בחלקו על אדמות הישוב נופי פרת ובחלקו השני על אדמות מדינה. לאחר הגשת העתירה טענה המדינה כי הגיעה להסכם הפולשים ותבחן את האפשרות להסדרת המאחז בתנאי שיוגשו תוכניות בניה לא יותר מ45 יום, ובנתאי שלא יבוצעו שום שינויים בשטח.
לאחר ששמענו את עמדת המדינה התרענו בבית המשפט כי אין כל אפשרות לבחון את הסדרת המאחז מכיוון שהוא ממוקם על תוכניות מאושרות לכביש אזורי, אך בית המשפט התעלם וההסכם בין המדינה לפולשים – אושר.
שנתיים וחצי לאחר מכן, התוכניות לא הוגשו ועשרות בתים בלתי חוקיים נוספו למקבץ ההולך ומתרחב
לפנ כארבעה חודשים הגשנו עתירה נוספת לבית המשפט בדרישה שיאכוף את החוק ויפנה את המאחז אך המדינה טענה כי הפולשים כן הגישו את התוכניות (לאחר כשנתיים וחצי, ולא 45 יום כפי שחייב בית המשפט) ולכן היא מבקשת לדחות את העתירה שהגשנו.
מדינת ישראל בוחרת שוב להעלים עין ולבוא לקראת פולשים הגוזלים את אדמתם. לא רק שהפולשים לא עמדו בהסכם שנקבע אז, ולא רק שהם הוסיפו לבנות ופלשו והתרחבו לאדמות נוספות, הם כעת מקבלים מהמדינה גיבוי משפטי. במקום שהמדינה תעמוד על שלטון החוק ועל החוזה שהיא עצמה העמידה להם היא נתלית בעזות המצב של פולשי המאחז ומתנערת מאחריותה לאכוף את החוק.
יצאנו יחד עם החברה להגנת הטבע בקריאה למשנה ליועמ"ש קמיניץ: תושבי דלית אל כרמל מתכוננים לסלול היום (שישי) כביש לא חוקי בלב שמורת הכרמל שהמדינה אסרה את סלילתו
שיגרנו בלילה מכתב דחוף, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, ליחידה הארצית לפיקוח על הבניה ולמשטרת ישראל, והתרענו כי תושבי דלית אל כרמל מתכוננים לסלול היום ומחר, שישי ושבת, כביש לא חוקי בלב שמורת הכרמל.
מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, פנתה אף היא במכתב מקביל המתריע מפני המחטף המתוכנן – סלילת כביש לא חוקי שעתיד לחצות את פארק הכרמל ממזרח למערב, ולחבר את דלית אל כרמל לכביש החוף.
על פי הפרסום ברשתות החברתיות, התאגדו תושבי דלית אל כרמל לסלילה משותפת של הכביש באופן לא חוקי, כאשר תושבים שונים תרמו כלים הנדסיים, אספלט, מכבשים ועוד.
כבר בשנת 2012 היה ניסיון לבצע מחטף ולסלול את הכביש באופן בלתי חוקי, ולאחר פניות של רגבים הודיעה המדינה בזמנו, כי הדרך חייבת להישאר כדרך חקלאית בלבד ולא תאושר סלילת אספלט.
בשל הרגישות הסביבתית הגבוהה במקום, והפגיעה החמורה והמיידית הצפויה באם הדרך תהפוך לכביש בין עירוני סואן ומזהם, המדינה אף דחתה בעבר את בקשת מערך הכיבוי לסלול את הכביש לאחר אסון הכרמל, וקבעה כי הדרך הנוכחית מספקת מענה נדרש לצרכי מערך הכיבוי.
עו"ד בועז ארזי, עורך הדין של התנועה, ציין במכתבו, כי "מדובר באירוע חמור מכל בחינה של שמירה על שלטון החוק, כאשר תושבי המקום נוטלים לידיהם את החוק ומתכוונים, בריש גלי ותוך מתן פרסום רחב – לבצע פעולות בניה וסלילה בלתי חוקיות".
אנחנו דורשים מהמשנה קמיניץ וממשטרת ישראל למנוע כל פעולה של סלילה, או הכשרת דרך במקום, לוודא כי גם בעתיד לא יובוצעו פעולות אלו ולחקור את המעורבים ב"פרוייקט" הבלתי חוקי.
בתחילת השבוע התקיימה ועידת "המלחמה השקטה" של מקור ראשון ותנועת רגבים בנושא ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C בהשתתפות: אנשי רגבים, שרים, ח"כים ואנשי ציבור נוספים
בתחילת השבוע התקיימה ועידה מיוחדת שלנו יחד עם מקור ראשון בנושא "המלחמה השקטה" – ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C.
הוועידה שודרה באתר ובערוצי הדיגיטל של מקור ראשון והשתתפו בה: השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב, שר המודיעין אלי כהן, יו"ר מפלגת הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ', שרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד, יו"ר העבודה ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ ניר ברקת, השר לשעבר זאב אלקין, שגריר ישראל באו"ם לשעבר ונשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה דורי גולד ועוד.
במהלך הוועידה התקיימו פאנלים שונים בנושאי: ההשתלטות המהירה על אדמות המדינה, כיצד רותמים הפלסטינים את האיחוד האירופי למאבקם, איך נלחמים על דעת הקהל מול ההסתה נגד ישראל וארגוני הBDS בעולם, הרשות הפלסטינית בעידן ביידן ועוד.
עתרנו נגד עיריית ירושלים בדרישה לאכוף את החוק נגד מנהרה תת קרקעית בלתי חוקית שנחפרה בלב הר ציון שבעיר העתיקה על ידי כנסיית 'דורמציון' באיזור רווי עתיקות
עתרנו הבוקר (שני) לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד עיריית ירושלים שהסתירה את קיומה של מנהרה תת קרקעית שפרצה כנסיית 'דורמציון' הקתולית בהר ציון בתוך מתחם השימור 'סובב חומות העיר העתיקה'. בעקבות לחץ משפטי שהפעלנו מזה כשנתיים, נאלצה העירייה לבצע מיפוי של תוואי המנהרה הפולשת בניגוד לחוק לקרקעות ציבוריות באיזור רווי שרידים ארכיאולוגיים, אך מאז התעלמה מדרשתנו לשחרר את תיעוד המנהרה ולאכוף את החוק במקום.
הר ציון שבפאתי ירושלים העתיקה, מוכר כאתר בעל חשיבות היסטורית וארכיאולוגית ראשונה במעלה לשלושת הדתות המונותאיסטיות. על אזור ההר המיועד לשימור במסגרת תכנית "סובב חומות ירושלים", קיימים ממצאים ארכיאולוגיים רבים, כשהמפורסמים שבהם הם זיהוי קברו של דוד המלך, חומת העיר מתקופת החשמונאים וחומה מימי הבית הראשון.
עובדה זו לא הפריעה לכנסיית הדורמציון, לפרוץ ולחפור מנהרה תת קרקעית באורך של יותר ממאה מטרים, המחברת בין הכנסיה למתחם כנסייתי נוסף המכונה "בית יוסף".
בנוסף, הכנסייה הציבה שער מאסיבי אשר מונע גישה לאזור מעל פני השטח בין הכנסיה ל״בית יוסף״, על אף שזה מוגדר כשטח לשימוש ציבורי.
קיומה של המנהרה היה בגדר שמועה שהסתובבה בקרב תושבים ומוסדות יהודיים הפועלים בהר ציון, ובמהלך שנת 2019 פנינו לעיריית ירושלים בדרישה לאמת את קיומה של המנהרה ולבצע מדידה של תוואי המנהרה, וזאת על מנת לוודא את היקפי הפלישה לאדמות ציבוריות, והחשש מפני פגיעה בעתיקות הרבות הממוקמות בתא השטח שערכו ההיסטורי לא יסולא בפז.
בשנה שעברה, רק בבעקבות דרישתנו, ולאחר שעיריית ירושלים נאלצה להודות בדבר קיומה של "מנהרה ישנה", ביצעה העירייה לראשונה מדידה תת קרקעית של המנהרה הבלתי חוקית, שאורכה המצטבר הינו כ-150 מטרים.
המיפוי העלה כי לאורך תוואי המנהרה ישנם אולמות תת קרקעיים המכילים שרידים עתיקים שונים, וכי היא פולשת באופן נרחב לאדמות ציבוריות. המנהרה הבלתי חוקית נחפרה ללא היתר בניגוד לתכניות החלות במקום, בניגוד לחוק העתיקות וללא פיקוח הנדסי וארכיאולוגי כנדרש, תוך שיכול וגרמו לפגיעה בעתיקות ובממצאים היסטוריים.
חרף הממצאים, נמנעה העיריה לגבות מיסי ארנונה מאת הכנסיה בגין השימוש במנהרה הבלתי חוקית, בשעה שיתר תושבי העיר נדרשים לשלם תשלומי ארנונה, אגרות והיטלי בניה ומס כדין.
לאחר שפרטי התמונה החלו להתבהר, דרשנו פעם אחר פעם מעיריית ירושלים לפרסם את תיעוד הממצאים בהתאם לחוק חופש המידע, ולנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד המנהרה והשבת המצב בשטח לקדמותו, באמצעות אטימה או הריסה. העתירה הוגשה רק לאחר שהפניות מטעמנו לא זכו כלל למענה מצד העירייה.
עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שהמנהל האזרחי סירב לספק מענה על היקף חיבורי החשמל שמבצעת לכאורה 'חברת חשמל מזרח ירושלים' הכפופה לחוק הישראלי, המחברת לרשת אלפי מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון
עשרות אלפי מבנים לא חוקיים הוקמו בעשור האחרון בשטחי C ביהודה ושומרון – רובם ככולם מחוברים לרשת החשמל של 'חברת החשמל מזרח ירושלים', חברה ישראלית המפוקחת על ידי הרשות לשירותים ציבוריים, ומלבד חברת החשמל לישראל, היא החברה היחידה בישראל המחזיקה ברישיון לניהול מערכת להולכה או לחלוקה של חשמל ברחבי הארץ.
כדי לעמוד על היקפי התופעה, פנינו בחודש אוגוסט האחרון למנהל האזרחי בבקשת חופש מידע. הבקשה התמקדה בחיבורי חשמל של מבנים בלתי חוקיים שבנו ערבים ללא היתר, במרחק של מטרים בודדים משער הכניסה ליישוב אפרת בגוש עציון, והתיעוד מלמד כי הם מחוברים לרשת 'חברת החשמל מזרח ירושלים'.
ביקשנו להבין כיצד 'חברת החשמל מזרח ירושלים' קיבלה אישור לחבר את המבנים הבלתי חוקיים לחשמל ולהציב במקום עמודי חשמל ללא תכנית מאושרת, האם קיימות במקום תכניות חשמל מאושרות, ולחילופין האם למבנים בלתי חוקיים אלו יש היתרי בניה או פטור מהיתרי בניה?
המנהל האזרחי נמנע מלחשוף את המידע, ולאחר דרישה נוספת למידע, השיבו כי "עובדים נמרצות על גיבוש מענה לפניה", וכי "מדובר בדברים ישנים שדורשים בדיקה מעמיקה בארכיונים". אלא שחיבורי החשמל עליהם הוגשה הפניה בוצעו רק מספר חודשים קודם לכן, ולכן הטענה על "חיפוש בארכיונים" איננה סבירה.
לאחר חודשים שחלפו מאז התשובה התמוהה, בהם לא התקבל כל מענה ענייני מהמנהל האזרחי לבקשת חוק חופש המידע, הגשנו לבית המשפט עתירת חופש מידע בכדי שיחייב את המנהל לספק תשובות מספקות למחדל המנוהל.
מעבר לסכנות הבטיחותיות הנלוות לחיבורי חשמל בלתי מורשים ללא כל פיקוח, המהלך הזה מהווה קיבוע של הבניה הבלתי חוקית במרחב. לא מתקבל על הדעת שחברה הכפופה לחוק ולדין הישראלי, תבצע חיבורי חשמל פיראטיים למבנים שנבנו ללא היתר. יתירה מכך, בזמן שממשלת ישראל הכריזה על ניהול המערכה על שטחי C, לא ייתכן שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, והתופעה הזו הולכת ומתרחבת.
אחרי עשור של הליכים שיפוטיים דחה אתמול (שני) בית המשפט העליון עתירת בעלי קרקע פרטית שביקשו לקצוב זמן לפינוי אדמתם עליה הוקמו מאות מבנים בפזורת ביר הדאג' – בירת הפשע בנגב. "עוולה משפטית זועקת לשמים"
בית המשפט העליון דחה אתמול (שני) ערעור שהגישו בעלי הקרקע עליה הוקמה הפזורה הבלתי חוקית באזור ביר הדאג'. יותר מאלף משפחות בדואיות פלשו מאז שנות ה-2000 לאדמות מדינה ולקרקעות פרטיות באיזור קיבוץ רביבים, ומסרבים להסדרי הפשרה הנדיבים שהציעה המדינה. בעלי הקרקע מנהלים מזה כעשור הליך משפטי המבקש לקצוב למדינה לוח זמנים קצוב לפינוי הקרקע.
בניגוד גמור לפסקי דין רבים של בג"ץ, שהורה למדינה לפנות בתוך זמן קצוב בניה יהודית על קרקעות בבעלות ערבית פרטית, קבעו השופטים גרוסקופף, מזוז ווילנר כי "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה", וכי הפרשה אינה נמנית "עם אותם מקרים חריגים וקיצוניים המצדיקים התערבות שיפוטית במדיניות הרשויות האמונות על אכיפת דיני התכנון והבנייה".
פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, לאחר שהמדינה העבירה 15 משפחות מאזור רמת בקע ויישבה אותם באופן זמני על אדמות מדינה ליד קיבוץ רביבים. בתוך זמן קצר, מאות משפחות משבט אל עזאזמה השתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ואלפי דונמים נוספים בבעלות המדינה, ובנו מאות מבנים לא חוקיים.
פזורה זו מוכרת כאחד ממעוזי הפשע בדרום, ונחשבת כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות. הנאשם בפרשת המעשה המגונה בילדה בת ה-10 הינו תושב ביר הדאג', ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת גניבות התחמושת מצאלים ומלוחמי צה"ל.
בשנת 2003 החליטה המדינה להקים לפולשים יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה. לכל משפחה הוצע מענק של מאות אלפי שקלים ומגרש בגודל חמישה דונם (!), אך אלו לא הסכימו להתפנות.
יחד עם בעלי הקרקע עתרנו בשנת 2013 לבית המשפט המחוזי בדרישה לקצוב למדינה לוח זמנים לפינוי, אך לאחר הצהרת המדינה כי מתנהלים מגעים לפינוי בהסכמה דחה בית המשפט את העתירה, וערעור שהוגש לעליון בשנת 2015 נדחה אף הוא ללא כל נימוק.
עתירה נוספת הוגשה לאחר שמנכ"ל רשות הבדואים, יאיר מעיין, הצהיר במכתב רשמי כי כשלו כל מאמצי ההידברות לפינוי בהסכמה.
בעלי הקרקע הוכיחו שוב לבית המשפט, כי מאז העתירה הראשונה הוקמו מאות מבנים נוספים על אדמתם, ואילו האכיפה הדלה שביצעו הרשויות, התמקדה באדמות המדינה, שהצליחה לחתום על 6 הסכמי פינוי בלבד מתוך יותר מ-1000 משפחות.
גם עתירה זו נדחתה, חרף הודאת המדינה כי אין באפשרותה לצפות מתי יושלמו הליכי האכיפה במתחם כולו ובחלקה הפרטית בפרט.
אתמול (שני) דחה בית המשפט את הערעור השני שהגישו בעלי הקרקע. "מצב הדברים במתחם ביר הדאג' בכלל, ובחלקה הפרטית במיוחד, אינו מתקבל על הדעת", כתב השופט גרוסקופף בפתח פסק הדין. "המדינה אינה יכולה להסכין למצב דברים לפיו יתקיימו בתחומה אזורים בהם "איש הישר בעיניו יעשה"", וכי גם בחלוף עשור "היום בו יוכלו לממש את זכויותיהם בחלקה הפרטית לוט בערפל".
עם זאת, סירבו השופטים לקצוב למדינה מועד סופי לפינוי. "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית, אשר על הפגיעה בה אין חולק, אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה. מולה ניצבת מדיניות המדינה להסדיר באופן ראוי את ההתיישבות הבלתי חוקית במתחם ביר הדאג', כחלק מהמאמצים הכוללים להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב".
מעבר לעוולה המשפטית הזועקת לשמיים מול מקרים הפוכים בהם בג"ץ הורה למדינה לפנות התיישבות יהודית באופן סיטונאי, הרי שברור כיצד המדינה במו ידיה יוצרת פה אקס-טריטוריה שמתפוצצת לכולנו בפנים. הסיפור המחריד של אונס הילדה וסדרת הפריצות לבסיסי צה"ל על ידי תושבי ביר הדאג' מדברים בעד עצמם.
לאחר תקופה ארוכה של איומים על תושבי נבטים, הריסת בית הקברות של המושב ופלישה לשדות החקלאיים תושבי נבטים יכולים לחזור לנשום לרווחה.
לפני מספר חודשים אירע מקרה מזעזע וחמור מאין כמותו בנגב. צעירים בדואים הסתננו לבית הקברות היהודי של המושב נבטים, ניפצו, השחיתו וחיללו את המצבות במקום. את המעשה הנבזי הם וודאי לא שמרו לעצמם, אלא דאגו לתעד ולהעלות אותו לרשת החברתית טיק טוק
מושב נבטים שליד באר שבע מוקף במקבצים של פזורה בדואית בלתי חוקית, והוא סובל שנים ארוכות מפשיעה, וונדליזם, פריצות ושוד חקלאי. המושב עצמו מוקף בגדר ובתעלה נגד טנקים (!) אך בית העלמין ממוקם מחוץ לתחומי המושב, והוא סובל שוב ושוב מפגיעה, ונדליזם, ואף מחילול מצבות כמו באירוע האחרון. לאחר שהגשנו תלונה במשטרה בדרישה למצות את הדין עם העבריינים ולהענישם בחומרה, חשוד אחד במעשה כבר נעצר.
לא עברו מספר שבועות ותושב בדואי פלש לאדמות החקלאיות של המושב, ניכס לעצמו את השטח והקים בו סככה באופן בלתי חוקי. הסככה אמנם נראית קטנה אך הפולש שנמצא בתוכה החליט למנוע מחקלאי המושב להיכנס לשדות שלהם ולעבד את אדמתם. ולא רק זה אלא אוסיף איומים בגרימת נזק לכל חקלאי שיתקרב אל שדותיו.
לאחר שהחקלאים פנו אלינו בבקשקה לעזרה פנינו ליחידה הארצית לאכיפה, למשטרת ישראל ולמנהל מרחב שמירה דרום ברשות מקרקעי ישראל, בדרישה לעצור את האיום ולעשות ככל שביכולתם כדי שהפלישות והוונדליזם מהם סובלים תושבי נבטים יעצרו לחלוטין.
לאחרונה הסתבר לנו כי הפולשים סולקו, הסככה שהוקמה בשטח נהרסה והאיום סוף סוף הוסר. כעת חקלאי המושב חזרו לעבד ולחרוש את אדמתם. אלו תמונות שבהחלט משמחות אותנו ומוכיחות לנו כמה העשיה שלנו חשובה ומשנה מציאות. אנחנו מקווים שחקלאי המושב, זה ומושבים אחרים בנגב, לא יעמדו יותר תחת איומים ופלישות משום גורם זר שיחליט ביום בהיר אחד לנכס לעצמו את השטח. ואם כן – שידעו שאנחנו כאן בשבילם.
תעוזת העבריינים הבדואים בנגב חייבת להיפסק. שנים של חוסר משילות בדרום וחוסר בהרתעה הובילו למצב בו הנגב שרוי בכאוס מוחלט, אין אכיפה ואין מדינה, ואדם עושה כרצונו מבלי לתת את הדעת על עונש. המצב חייב להשתנות ובהקדם.
השבוע התקיים תרגיל גדודי של חיל התותחנים בשטחי האש בנגב, שהתחיל בבקעת ערד, והסתיים בשטח האש 918 שבדרום הר חברון. זה טוב שצה"ל מתאמן, לא? אבל מבחינת ארגוני השמאל הקיצוני זו היתה סיבה לצאת במתקפה חריפה נגד צה"ל
לאחר שהתקיים בתחילת השבוע תרגיל גדודי של חיל התותחנים בשטחי האש בנגב, שהתחיל בבקעת ערד, והסתיים בשטח האש 918 שבדרום הר חברון. יצאו ארגוני השמאל, ביניהם הארגון 'בצלם', למתפקה חריפה נגד צה"ל, בטענה שהוא מתאמן "בתוך תחומי כפרים פלסטיניים" והתושבים הוכרחו להתפנות מבתיהם".
זה לא חדש שארגוני השמאל בוחרים לסלף את המציאות כדי להביע את עמדתם בכל הנוגע ל"כיבוש", אז החלטנו לעשות סדר בעובדות. נקודה אחרי נקודה.
• שטח האש 918 הוכרז על ידי צה"ל בתחילת שנות ה-80. • האיזור המדברי הזה, כמו ביתר שטחי האש, היה ריק ממגורים, ולכל היותר שימש כאיזור מרעה עונתי (ואימוני צה"ל עוזרים על שמירת הקרקע מפני השתלטות). • שטח האש 918 שימש את חיל האוויר, בא"ח נחל ויחידות חי"ר נוספות. • בשנת 2000 ערביי האזור החלו בהשתלטות ובניה מאסיבית בלתי חוקית במרחב.
1999 – המרחב ריק ממבנים2009 – חמישה מבנים2019 – מבנים בכל רחבי השטח
• בעקבות הבניה המאסיבית, במשך מספר שנים, היה על צה"ל לצמצם את היקף הפעילות שלו ולשנות את מתכונת האימונים. • ארגוני השמאל הקיצוני עתרו לבג"ץ וטענו כי מאות משפחות ערביות גרות בשטח מזה שנים ארוכות. • אבל בדיקה של צה"ל בשנת 2000, כל שטח האש היה ריק מבניה ותושבים ורק מספר משפחות בודדות שהו במקום באופן עונתי בלבד! • כמה בודדות? מתוך 49 משפחות של עותרים שטענו שהשטח שלהם והם יושבים בו יישוב קבע, זוהו לפחות 38 משפחות המתגוררות באופן קבוע בעיירה הסמוכה יטא, או בכפרים סמוכים אחרים. • למרות עמדת המדינה, בג"ץ הציע הסדר פשרה: הבניה בפאתי שטח האש תישאר, וניתן יהיה להשתמש בשטח האש לצורכי מרעה וחקלאות בזמנים שצה"ל לא מתאמן בשטח.
• הרשות הפלסטינית כמובן בחשה בעסק מהרגע הראשון, אבל החל משנת 2009, ההשתלטות והבניה הבלתי חוקית בשטח ממומנות על ידה ועל ידי ארגונים בינלאומיים כחלק מתמיכה וחיזוק האוכלוסיה הערבית בשטחי C. • בינתיים, מדינת ישראל לא ממש פעלה בשטח. בזמן הזה ערביי האזור המשיכו להשתלט על המרחב, בבניה בלתי חוקית עצומה, ובסלילת מערך של צירי הברחות.
ציר לא חוקי המשמש להברחות של סמים, נשק ונשים
• הרשות הפלסטינית כמובן לא ספרה את ההסדר שהציע בג"ץ. ככל שההשתלטות הפלסטינית הלכה והתעצמה, כך היקף האימונים של צה"ל הלך ופחת.
אז מה קרה השבוע? ממש מה שקרה בשנה שעברה וגם זו שלפניה. חטיבת התותחנים הגיעה להתאמן בשטחי אימונים ששייכים לצה"ל. אם מדברים על עובדות, ולא על פייקניוז ותעמולה אנטי-ישראלית, צריך להיות ברור: הכפר הערבי הבלתי חוקי הוקם בתוך שטח האש. ולא ההפך. ומכאן, צריך לגזור את הפעולות שצריכות להתבצע.
בעקבות אירועי הלילה בטמרה, אנחנו מחזקים את ידי משטרת ישראל וקוראים לראשי החברה הערבית לגבות את משטרת ישראל במיגור הפשע המאורגן כפי שדרשו
פעילות המשטרה בשבועות האחרונים מול ארגוני הפשע ותופעת הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי, היא מהלך מבורך והכרחי. אחרי שנים בהם נמנעה המשטרה ממיגור ארגוני הפשיעה, שגבו מחיר כבד מהחברה הערבית והיוו סמל לאובדן המשילות של מדינת ישראל.
פעילות המשטרה. צילום: דוברות משטרת ישראל
יש לחקור היטב את נסיבות מותו של אחמד חיג'אזי שנהרג אמש במהלך חילופי האש בין השוטרים לארגוני הפשע, ועם זאת, במצב הנוכחי יש לזכור כי החזרת המשילות לחברה הערבית, ששילמה בשנה האחרונה מחיר דמים כבד בעקבות הפשיעה המשתוללת, זוהי משימה קשה ומורכבת.
במשך שנים ארוכות אנחנו עוקבים ופועלים נוכח אובדן המשילות ולא נמנע מביקורת חריפה.
אנו מחזקים את ידי השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה ואת ידי משטרת ישראל על העבודה הקשה והסיזיפית. אנו מקווים שהמהלך החשוב להחזרת המשילות והביטחון ילך ויימשך, ומצפים מראשי החברה הערבית ומחברי הכנסת, לתת גיבוי מלא לפעילות המשטרה מול ארגוני הפשע במגזר.
לאחר שעיריית רמאללה שפכה במהלך הסגר הראשון אלפי משאיות אשפה לאגן ההיקוות של נחל מכוך, במנהל האזרחי מודים: רק שלוש משאיות פסולת נתפסו ולא הוגשו כתבי אישום לעבריינים. "הר הפסולת נותר בשטח – בניגוד להצהרות המנהל"
הר הפסולת ששפכה עיריית רמאללה במהלך הסגר הראשון בפתח אגן ההיקוות של נחל מכוך, המכיל מעל 10,000 קוב של פסולת ביתית ותעשייתית, נותר במקומו, ובמנהל האזרחי מודים, כי לא הוגשו כתבי אישום כנגד האחראים למפגע הסביבתי העצום.
בשנה שעברה, במהלך הסגר הראשון שהוטל בעקבות נגיף הקורונה, ניצלה עיריית רמאללה את היעדר כוחות האכיפה, ובתוך שבועות ספורים אלפי משאיות אשפה רוקנו את תכולתן בתוך מחצבה נטושה הממוקמת במרחק מאות מטרים בלבד מתחנת משטרת בנימין.
בקיץ שעבר, לאחר שפנינו בדחיפות למנהל האזרחי הממונה על האכיפה במרחב, השיבו במנהל כי עצרו את השלכת הפסולת במקום וכי ביצעו מספר פעולות אכיפה. ברגבים הוציאו פניית חופש מידע ודרשו לקבל את פירוט פעולות האכיפה שבוצעו. בתשובה שהתקבלה לאחרונה התברר כי בפועל נתפסו רק שתי משאיות וטרקטור, ובעליהן נדרשו לשלם את הוצאות התפיסה בלבד.
במנהל האזרחי הודו כי למרות שהעבריינים נתפסו 'על חם', לא הוגשו נגד מי מהם כתב אישום. בנוסף, כמויות הפסולת האדירות טרם פונו מהמרחב, וזאת בניגוד להצהרת המנהל האזרחי לפיהן "בעל הכלים נדרש לפנות מהמקום פסולת וליישר את השטח", וכי "פעולות אלה בוצעו זה מכבר".
כבר כמעט שנה חלפה, ואף רשות האמונה לטפל במפגעים כאלה לא לקחה על עצמה את האחריות. העבריינים יצאו בזול ללא כתבי אישום, אך הסביבה כולה משלמת מחיר כבד. הפסולת מזהמת את פני הקרקע, ותשטיפיה זורמים אל ערוץ הנחל הסמוך, ומחלחלים אל מי התהום. מדובר בפיגוע סביבתי שלא קיבל מענה לא מהמשרד להגנת הסביבה, ולא מהמנהל האזרחי.