מחבר: regavim

בג"ץ ידון בעתירה שהגשנו נגד 'כפר הצימרים' הפלשתיני שהוקם ליד אריאל. הצימרים ובריכות השחיה נבנו ללא היתר בסמיכות של עשרות מטרים מהכביש הראשי

בג"ץ צפוי להכריע בעתידו של "כפר הצימרים" הפלשתיני, שהוקם בחודשים האחרונים באופן בלתי חוקי בפאתי הכפר א-סאוויה שבין העיר אריאל והיישוב עלי. מתחם הנופש, המהווה תופעה חריגה בנוף המקומי, כולל חמישה צימרים ושתי בריכות שחיה.

כבר בקיץ שעבר פנינו למנהל האזרחי בהתאם לחוק ההנמקות, בדרישה כי ינקטו בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד עבודות הבניה הבלתי חוקיות. במהלך השנה האחרונה שלחנו למנהל האזרחי תיעוד מפורט על קצב הבניה המואץ. השבוע, לאחר שהפניות החוזרות ונשנות כלל לא נענו, עתרנו לבג"ץ.

בעתירה מתואר כי המבנים הבלתי חוקיים ממוקמים בסמיכות של עשרות מטרים בודדים מכביש 60, הכביש הראשי במרחב, באופן היוצר סיכון ביטחוני לציבור הנוסעים הישראליים הנוסעים בכביש זה, שכן בניית המבנים במיקום זה מגדילה את הסיכויים ליידויי אבנים ובקבוקי תבערה מכיוון המאחז הבלתי חוקי ועלולה לסכן את חיי הנוסעים בכביש.

במסגרת העתירה ביקשנו כי בג"ץ יוציא צו ביניים כלפי ראש מועצת הכפר א-סאוויה, עבד אלרחים סולימאן, אשר יורה לו לעצור את המשך פעולות הבניה במקום ולהימנע מאכלוס והשימוש במבנים הבלתי חוקיים. המדינה הודיעה לבית המשפט, כי איננה מביעה עמדה לגבי הוצאת צו הביניים.

מאחר ומדובר במבנים שנבנו בניגוד לחוק בסמיכות כה גדולה לכביש ראשי במרחב, ברור כי אין סיכוי ולו הקלוש ביותר שבנייתם תאושר, ולפיכך דורשים בארגון להרוס את המתחם בטרם יאוכלס.

למרבה הצער, ההתנהלות של רשויות האכיפה בפרשה, מוכיחה כי הן אינן עושות די על מנת שתופעות כגון אלו לא יישנו. עברייני הבניה ממשיכים בעבודות הבלתי חוקיות, ובניית המאחז הבלתי חוקי עתידה להסתיים בעתיד הקרוב, מתוך זלזול בוטה וחד משמעי בשלטון החוק, מתוך ידיעה ברורה כי גופי הפיקוח לא יעשו דבר כדי למנוע זאת.

פנינו במכתב דחוף לשר הביטחון לפעול בחומרה נגד העבודות החקלאיות הבלתי חוקיות המתקיימות בשטחי האש ואפילו בשדה מוקשים פעיל

תיעדנו בשבועות האחרונים, פלשתינים המבצעים קציר חקלאי בליבו של שדה מוקשים פעיל בצפון הבקעה. בתיעוד נראים הפלשתינים קוצרים בשדה המגודר באמצעות קומביין. מגדרות התיל בולט היטב השילוט הבינלאומי אשר מזהיר בשלוש שפות מפני העובדה כי מדובר בשדה מוקשים, שהכניסה אליו אסורה ומסוכנת. תושבים באזור ציינו כי העבודות נמשכו גם בסוף השבוע האחרון.

הסכנה שבכניסה לשדה מוקשים ברורה מאליה, ובמהלך השנים אף היו מקרים של פציעות קשות ואף מוות של אנשים שנכנסו לשדה מוקשים. מלבד הגידור והסימון של שדות המוקשים בהתאם לדיני הלחימה, יש עליהם גם צו סגירה צבאי כדי למנוע כניסה אזרחית לשדות המוקשים.

• 

• 

בשנה האחרונה אנחנו מזהים תופעה, בה ארגוני השמאל הקיצוני מהארץ ומהעולם העבירו את מרכז הפעילות שלהם מדרום הר חברון לבקעת הירדן. כזכור, הפעילות הזו כוללת התכתשות מתמשכת ואף אלימה מול כוחות הבטחון וההתיישבות הישראלית. ישנם גורמים בלתי אחראיים המעודדים את הערבים המתגוררים באיזור לפלוש לשטחי אש ואפילו, במקרה זה, לתוך שדה מוקשים פעיל המוקף בשילוט מאוד ברור. אם חלילה יקרה אסון, כל אלו המעודדים את הפלישה יפנו אצבע מאשימה לעבר מדינת ישראל, בעוד שהם האחראים האמיתיים לטירוף הזה.

צווי הריסה שהוצאו למבנים ביישובים פסגות ומודיעין עילית בוטלו, לאחר שפנינו ליועץ המשפטי לממשלה כי הצווים נוגדים את חוק ההסדרה שנכנס לתוקף. "זוהי סנונית ראשונה עבור אלפי בתים בהתיישבות" 

לראשונה מאז אישור חוק ההסדרה בכנסת לפני כחודשיים, המנהל האזרחי ביטל צווי הריסה שהוציא למבנים ביישובים מודיעין עילית, פסגות וכוכב יעקב. לפני מספר שבועות נתלו צווי הריסה על ארבעה מבנים ביישוב פסגות, חמישה מבנים במודיעין עילית ושני מבנים נוספים ביישוב כוכב יעקב.

מדובר במבנים שהוקמו לפני שנים רבות בתחומי היישובים האמורים, על קרקעות פרטיות. לאחר שהובלנו את חוק ההסדרה ויצגנו את בעלי המבנים מהישוב פסגות, שיגרנו בשבוע שעבר מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בו הודגש כי מדובר בצווים בלתי חוקיים אשר הוצאו בניגוד להוראות 'חוק ההסדרה' שנכנס לתוקף בתאריך 13 בפברואר השנה.

החוק נועד להסדיר את מעמדם של אלפי בתים ומבני ציבור ביישובי יהודה ושומרון, כמחציתם בעיר מודיעין עילית, שנבנו בתום לב ובעידוד המדינה על קרקעות פרטיות או אדמות שמעמדן המשפטי איננו מוסדר. החוק קובע כי בדומה להוראות חוק המקרקעין הישראלי במקרים שכאלו – לא ייהרסו המבנים, ובעלי הקרקע יפוצו על ידי המדינה בכסף או בקרקע חלופית.

על פי הוראות החוק, בתקופה של 12 החודשים מיום פרסומו – יותלו כל הליכי האכיפה והצווים המנהליים הקיימים בעניין התיישבות ב11 יישובים המנויים בנספח לחוק, בהם גם פסגות, מודיעין עילית וכוכב יעקב.

עוד הודגש במכתבו ליועמ"ש מנדלבליט, כי במסגרת ההליכים בעתירות שהוגשו לבג"ץ כנגד חוק ההסדרה, הגיש היועמ"ש לבג"ץ הסדר דיוני לפיו "יוקפאו הליכי האכיפה והצווים המנהליים שעליהם חל החוק, ביחס לבניה קיימת בהתיישבות הנמצאת ביישובים המנויים בסעיף 11 לחוק", ולפיכך גם עמדתו המוצהרת של מנדלבליט, שהביע את התנגדותו לחוק ההסדרה, הינה שלא ניתן לנקוט בהליכי אכיפה או צווים מנהליים כנגד אלפי המבנים הנכללים בחוק.

ואכן, בסוף השבוע שעבר קיימה וועדת המשנה לפיקוח של המנהל האזרחי, דיון בנוגע למבנים ביישוב פסגות, בו הוחלט לראשונה לבטל את הצווים, וזאת מכח חוק ההסדרה. בהחלטת הוועדה נכתב כי "לאחר עיון בטענת בא כח המחזיק, מצאנו לנכון לבטל את הצווים שהוצאו במסגרת התיקים, ולהורות על סגירת התיקים".

הקפאת הליכי האכיפה כנגד בניה, מהווה את הסנונית הראשונה של חוק ההסדרה עבור אלפי בתים ביהודה ושומרון. היא מאפשרת למנהל האזרחי להוציא לפועל את הוראות החוק שחוקקה הכנסת, ולהבטיח שמקרים מקוממים כמו הריסת הבתים בעפרה שנעשתה ללא כל תכלית, לא יחזרו על עצמם, ומעתה לא יבוצעו הליכי אכיפה כנגד בניה ישנה.

בדיון שהתקיים אתמול בעתירה שהגשנו, הצהיר המנהל האזרחי בפני בג"ץ כי הוציא צו הריסה וחסם את דרך הגישה לאתר פסולת החציבה ליד היישוב מיצד בגוש עציון 

במהלך הדיון שהתקיים בבג"ץ אתמול (שני) בעתירה שהגשנו (בג"ץ 8204/15) נגד המנהל האזרחי, המדינה עדכנה כי בעקבות העתירה, נמסר צו פינוי ל'הר האבק' בסוף חודש ינואר, ולפני כשבועיים בוצעה פעולה לחסימת דרך הגישה לאתר סילוק הפסולת.

העתירה שהוגשה בדצמבר 2015 כוונה נגד מחצבה פלשתינית בלתי חוקית במזרח גוש עציון, תוך פגיעה בלתי הפיכה בנוף המדברי. המנהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד המחצבה עצמה, הממוקמת בשטח B – איזור הנמצא תחת שליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית. העתירה דרשה לפעול לכל הפחות כנגד 'הר האבק', תל פסולת שמוציאה המחצבה – בגובה עשרות מטרים – הממוקם במכוון בשטח C, בו למינהל האזרחי יש סמכות מלאה ואת כל היכולת לפעול כנגד הרס הנוף המתמשך.

השופטים נאור, דנציגר ועמית קבעו, כי לעת עתה ניתן להסתפק בצעדי האכיפה שביצע המנהל האזרחי, והורו על מחיקת העתירה תוך שמירה על זכותה של רגבים לפנות בשנית לבית המשפט במידה ויתברר כי המחצבה שבה לפעילות האסורה.

העתירה השיגה את יעדיה, מאחר וסוף סוף החלה אכיפה במקום, לאחר הרבה שנים של הפקרות בשטח וזיהום סביבתי בלתי פוסק. תיק זה הוא ראיה מצערת לכך שאנחנו צריכים עדיין להמשיך ולעתור עד שהמנהל יפעל ביוזמתו כנגד מפגעים סביבתיים, ובכך ימלא את תפקידו.

בג"ץ אישר את החלטת המנהל לבטל לחלוטין את תיק הפיקוח נגד המסגד הלא חוקי. "על פי היגיון זה, גופי האכיפה צריכים לבטל את הליכי האכיפה בתוך תחומי תכניות קיימות"

בג"ץ דחה היום (חמישי) עתירה שהגשנו (*בג"ץ 1875/16*) כנגד מסגד לא חוקי שהוקם בעיירה יאטה שבדרום הר חברון. המסגד נבנה בצומת זיף, במרחק של עשרות מטרים בלבד מכביש 356 המוביל ליישובי הר חברון.

המסגד הוקם בשטח הנתון בשליטה ישראלית מלאה, ובמקום ישנה תוכנית מתאר בתוקף המגדירה את השטח שעליו נבנה המסגד כשטח המיועד למגורים בהגבלת גובה הבניה, ועל כן לא ניתן להוציא היתר בניה אף בדיעבד למסגד שצריחו מתנשא לגובה עשרות מטרים.

בדיון שהתקיים אתמול הודתה המדינה כי הקומה הראשונה במסגד הוקמה בניגוד לחוק לפני למעלה משני עשורים, אולם בשנת 2009 לקראת עדכון תכנית המתאר ביישוב, נמחק תיק הפיקוח של המבנה ובוטלו כל הליכי האכיפה נגדו. גם לאחר אישור התכנית, מחזיקי המסגד הבלתי חוקי מעולם לא ביקשו היתר בניה בדיעבד, ואף הוסיפו למבנה 2 קומות וצריח.

"רוחנו אינו נוחה כל עיקר מבניה בלתי חוקית, בכל מקום באיזור", כתבו השופטים בפסק הדין. "צר לנו. הדבר אינו תואם גישה של חוק ותורם להפקרות. אך בהינתן לצערנו ריבוי בניה בלתי חוקית, אין ככלל מנוס – בהקשרים מעשיים – מכיבוד סדרי העדיפויות של המשיבים הפועלים באילוצים.

בפסק דינו בג"ץ אישר למעשה את החלטת המנהל האזרחי למחוק את תיק הפיקוח כנגד המסגד הבלתי חוקי ולבטל את כל ההליכים נגדו – רק בשל היותו בתוך תחומי תכנית מתאר בתוקף, למרות כי הוקם ללא היתר ובניגוד גמור לתכנית המתאר.

על פי היגיון זה, גופי האכיפה השונים צריכים למחוק את כל תיקי הפיקוח ולבטל את כל הליכי האכיפה נגד בניה בלתי חוקית הנמצאת בתוך תחומי תכניות קיימות. פסק הדין מראה שוב, שבג"ץ מתערב במקומות שהוא רוצה, ונמנע מהתערבות במקומות שהדבר לא נוח לו.

לקראת השתתפותנו בכנס איכות הסביבה באוניברסיטת ת"א, סרטון חדש המתעד את הזיהום החמור בנחלי ביהודה ושומרון מגלה: ביוב עירוני, פסולת שיש, דם ופסולת שמן הם רק חלק ממה שזורם בדרך לים ולברזים שלנו

לקראת כנס איכות הסביבה שיתקיים ביום חמישי הקרוב (12.1) באוניברסיטת ת"א, בו ניטול חלק עם ארגוני סביבה נוספים – משמאל ומימין – הפקנו סרטון הממחיש את הזיהום החמור ממנו סובלים נחלי יהודה ושומרון.

עוצמת הכאוס הסביבתי מומחשת בתיעוד מיוחד מנחל חברון – המזוהם מתעשיות השיש של העיר חברון, מנחל פרת – אליו מוזרם הביוב העירוני של עיריית אל בירה, נחל אלכסנדר המזוהם מפסולת שמן של בתי הבד הפלשתיניים בצפון השומרון, ונחל שיבאן שנצבע באדום מדם בית המטבחיים של רמאללה.

במהלך דיון בעתירה שהגשנו נגד המסעדה הערבית שהוקמה מטרים ספורים מכביש חוצה שומרון, מתחו השופטים ביקורת על המנהל האזרחי, שנמנע מאכיפה כנגד העבריין שאף עקר את מעקה הבטיחות שהתקינה מע"צ: "מקרה נועז ומקומם – סדר העדיפות צורם"

עתירה שהגשנו נגד המסעדה הלבנונית שהוקמה בניגוד לחוק, מטרים ספורים מכביש חוצה שומרון ליד העיר אריאל, הפכה לחלק מתפריט הדיונים שעלו לשולחן בג"ץ.

בעל המסעדה, ערבי ישראלי תושב אבו גוש, הקים את המסעדה לפני מספר שנים במבנה בלתי חוקי וללא רישוי עסק. גם את הגישה למתחם בחרו בעלי המסעדה שלא להסדיר כחוק, וסללו דרך אספלט המתחברת ישירות אל כביש חוצה שומרון, הכביש המרכזי באיזור בו נוסעים מדי יום אלפי כלי רכב, כאשר נקודת החיבור הפיראטית ממוקמת בקטע מסוכן במיוחד, בו ישנו קו הפרדה רציף.

לאחר שהתרענו יחד עם מועצה אזורית שומרון נגד המפגע, התקינה מע"צ גדר בטיחות בשולי הכביש, שחסמה את הכניסה המסוכנת למסעדה. לאחר שבעליה פירק והשליך את מעקה הבטיחות, עתרנו לבג"ץ.

במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת על עמדת המדינה, לפיה לא מדובר במפגע תחבורתי משמעותי, ולפיכך ביצוע האכיפה במקום תלוי בסדרי העדיפויות של המנהל האזרחי.

השופט רובינשטיין שכינה את בעל המסעדה שלא טרח להופיע לדיון 'מצפצף פלוס', הגדיר את תגובת המדינה כצורמת. "בהנחה שמקבלים את סדרי העדיפויות, האם לאדוני לא צורם כאשר המדינה מציבה מחסום, ואני בא ואומר: "אתה אדוני הפקח עוף לי מהעיניים, ואני מוציא את המחסום?!". זה צורם אדוני, קרא את תגובת המדינה".

"מה התייחסות הרשויות לגבי מעשה כזה שהורסים מחסום, נועז יותר או מקומם יותר מבניה בלתי חוקית", תהתה השופטת ברק ארז. "מבחינתכם אין חומרה בכך שאדם מעיף מחסום כזה מעבר לבניה הבלתי חוקית? אם יש בזה חומרה מיוחדת, זה משפיע על סדרי העדיפויות".

בא כח המדינה הציע לערוך בדיקה נוספת, האם הגישה התעבורתית למקום, יוצרת "מפגע בטיחותי מהדרג הגבוה". ההודעה המעדכנת מטעם המדינה תוגש לתגובת הצדדים בעוד 45 יום, מה שאומר כי בינתיים, הסכנה לנוסעי הכביש תימשך כשהיתה.

העבריין המדובר "עושה מהמקפצה", ולכן אין מקום לטענת סדרי העדיפויות. אם היתה שם חלילה תאונה, למחרת זה כבר היה בכותרות ובטיפול. השאלה היא למה לא דואגים לכך, לפני שיהיה מאוחר מדי עבור הנפגעים.

עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, שנמנע כבר עשור מלהרוס מאחז ערבי לא חוקי שמתפתח בהתמדה בתוך שטח היישוב לשם בשומרון 

עתרנו לבג"ץ כנגד שר הביטחון והמנהל האזרחי בגין המנעות מזה עשור מהריסת מבנה ערבי בלתי חוקי, היושב על אדמות מדינה בתוך תב"ע בתוקף של הישוב לשם. לפני מספר חודשיים פנה הארגון למנהל האזרחי בדרישה לאכוף את החוק כנגד המבנים הממוקמים בתוך תב"ע בתוקף של היישוב לשם בשומרון, על אדמות מדינה.

המנהל האזרחי השיבו כי רשויות האכיפה מכירים את המבנים במקום, ואלו "מטופלים בנוהל בניה בלתי חוקית". מבדיקת נתונים שערכנו התברר, כי נוהל הבב"ח נפתח כנגד המבנה כבר בשנת 2008. השוואת תצלומי אוויר העלתה כי בשנתיים האחרונות הורחבה הפלישה לאדמות המדינה, תוך ביצוע הכשרות קרקע והגדלת המבנים. חרף כך, מעולם לא בוצעו במקום כל צעדי אכיפה.

"המבנה נשוא העתירה מהווה המחשה מצוינת לבעייתיות של "סדרי העדיפויות" שמציגים גופי האכיפה", אומר עו"ד שלנו, בועז ארזי.