מחבר: regavim

השביל ממנו נזרק בקבוק התבערה לעבר איילה שפירא נסלל כעת לכביש על ידי הרשות הפלשתינית, תוך התעלמות גורמי החוק. יחד עם מועצת שומרון פנינו לשר הביטחון. הוריה של איילה שפירא מבקשים: "הפסיקו את סלילת הדרך לפיגוע נוסף"

שנתיים אחרי הפיגוע בו נפצעה הילדה איילה שפירא מבקבוק תבערה שיודה לעבר רכב המשפחה, סוללת הרשות הפלשתינית את שביל המילוט ששימש את המחבלים לכביש בלתי חוקי. הסכנה: מחבלים יוכלו להגיע בקלות רבה יותר לישובים מעלה שומרון ואל מתן ללא בידוק ולפגוע בעוברים ושבים. המנהל האזרחי הממונה על השטח כלל לא הבחין בעבודות הלא חוקיות למרות שזה תפקידו

יחד עם מועצה אזורית שומרון פנינו למשרד הבטחון ולמנהל האזרחי בדרישה לעצור לאלתר עבודות בלתי חוקיות של סלילת כביש שמבצעת הרשות הפלשתינית באמצעות כלי הנדסה כבדים ליד היישוב אלמתן. הדרך החדשה תאפשר גישה לכלי רכב בין הכפר עזון למאחז ערבי בלתי חוקי הסמוך ליישובים מעלה שומרון ואלמתן.

דרך זו, החוצה את הכביש הפנימי של היישוב אלמתן, שימשה בעבר כנתיב מילוט רגלי של המפגעים שביצעו את הפיגוע בו נכוותה באופן קשה איילה שפירא בפיגוע לפני כשנתיים.

עורך הדין שלנו, בועז ארזי, ציין במכתב, כי עבודות הסלילה מתבצעות תוך פלישה לאדמות מדינה ולתוך הקו הכחול של היישוב אלמתן, "הנכם נדרשים בזה לנקוט פעולות פיקוח ואכיפה כנגד מבצעי העבודות ולרבות: הוצאת צווים, החרמת כלים והשבת המצב לקדמותו, תוך ביצוע חסימה מיידית ודחופה של הדרך", נכתב בפניית הארגון.

אבנר ורות שפירא, הוריה של איילה, הגיבו בחריפות על עבודות הסלילה. "במקום הפקת לקחים אמיתית וביצוע צעדים ביטחוניים-מדיניים הוחלט במשרד הביטחון לסלול כביש חדש, בעלות של מליוני שקלים, ולשפר את תנאי הדרך. האפשרויות הזולות יותר נפסלו מחשש להיכנס לעימותים פוליטיים עם הערבים. והנה, בחסות הכביש החדש, הערבים סוללים באופן בלתי חוקי כביש נוסף, שמחבר את אותה עזון בדיוק אל הכביש החדש".

תוואי כביש הגישה לעיר רוואבי נסלל בחלקו על קרקעות פרטיות – וללא הסכמת הבעלים. כך עולה מתגובה מעדכנת מטעם המדינה לקראת הדיון בעתירה שהגשנו. בעקבות הדיון הקציב בית המשפט חצי שנה לחברת רוואבי להוכיח את בעלותה על הקרקעות

לפני כשנתיים עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, משרד הבטחון וחברת 'רוואבי' לאחר שבמסגרת העבודות על בניית העיר הממוקמת בשטח שבשליטת הרשות הפלשתינית, החלה חברת רוואבי בהכשרות קרקע וסלילת כביש לעבר אחת משכונות העיר. העבודות התבצעו תוך זליגה מתחומי העיר לאיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה לכיוון היישוב היהודי הסמוך עטרת.

רק בעקבות הגשת העתירה הופסקה הסלילה הבלתי חוקית של הכביש, ובמהלך הדיון הקודם בבג"ץ שהתקיים בסוף ינואר, הצהירה חברת רוואבי בפני בית המשפט כי העבודות לא יחודשו עד לאישור התוכניות.

אלא שכעת, בתגובה מעדכנת מטעם המדינה לקראת הדיון, ציינה המדינה כי חברת רוואבי טרם סיימה את השלמת ההיבטים התכנוניים של הכביש, כלומר, מעבר לעובדה שהיא החלה את סלילתו לפני קבלת היתר כנדרש בחוק, הרי שחלק מהכביש הבלתי חוקי שמצוי על אדמות בבעלות פרטית, החל להיסלל ללא הסכמת הבעלים.

"המסמכים אשר הוגשו על ידי המשיבה 4 (חברת רוואבי) נבדקו על ידי לשכת התכנון. הבדיקה העלתה כי המדובר במסמכי בעלות אשר אין בהם כדי למלא את הדרישות בהיבט זה. בין היתר, לנוכח העובדה שחלק מהדרך מצוי במקרקעין מוסדרים אשר לא הושגה הסכמת הבעלים ביחס למקטע המצוי בהם… המסמכים שהועברו אינם פותרים את הבעיה הקניינית".

המדינה הוסיפה בתשובתה לעתירה, כי "ללא הסדרת קבע של דרך הגישה לעיר, לא יהיה ניתן לאשר את הדרך מושא העתירה באופן סופי", וכי בימים אלו מתקיימים דיונים במנהל האזרחי לבחינת הצעות שהועלו להסדרת הדרך לעיר.

במהלך הדיון בעתירה הורה בית המשפט לחברת רוואבי להוכיח לאלתר את הבעלות הקניינית על החלקות הפרטיות שעליהן נסלל הכביש לעיר. הנשיאה נאור העירה במהלך הדיון כי בעתירות מקבילות שהוגשו נגד דרכים המובילות להתיישבות הישראלית , קצב בית המשפט פרק זמן של כשנה, לבחון את הסדרת הכביש או הריסתו, וכך ראוי להיות גם במקרה זה. בעוד חצי שנה יתקיים דיון המשך בו ייבחן האם השלימה חברת רוואבי את רכישת הקרקעות והשלמת הליך ההסדרה של הדרך.

כזכור, פעולות האכיפה נגד סלילת הכביש הבלתי חוקי החלו רק לאחר פניות חוזרות ונשנות מטעמנו. בתחילת ההליך המנהל האזרחי אף סירב לפתוח בהליכים נגד הכביש בטענה כי העבודות מתבצעות בשטח שאיננו בשליטה ישראלית. כל ההתנהלות בפרשה מלמדת על התנערות של הרשויות מחובתן לאכוף את החוק, ולכן אנו סבורים כי החלטת בית המשפט מדברת בעד עצמה. המדינה לא יכולה לשבת יותר על הגדר, ועליה להחליט אם להפקיע את הקרקע לצורך סלילת הכביש, או להורות על הריסתו.

פרויקט הבניה הבלתי חוקית של מאחזי האיחוד האירופי מתרחב לראשונה גם לאיזור הר חברון. מספר מבנים הוקמו במהלך השבת סמוך ליישוב כרמל

לראשונה האיחוד האירופי מרחיב את פעילות הבניה הבלתי חוקית שלו – גם להר חברון. עד היום נצפתה בניה בלתי חוקית מטעם האיחוד האירופי בעיקר במרחב אדומים, אלא שבשבת האחרונה נדהמו תושבי היישוב כרמל שבהר חברון, לגלות ארבע קראווילות חדשות של האיחוד האירופי שהוקמו במהלך השבת במרחק של עשרות מטרים מגדר היישוב.

• 

• 

לאחרונה משקיעה הרשות הפלשתינית באיזור זה כסף ומשאבים רבים, במגוון של עבודות בלתי חוקיות באיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה. רק בשבוע שעבר בוצעה במקום נטיעה בלתי חוקית של מאות עצים בשטח של עשרות דונמים –על אדמות סקר הצמודות לגדר היישוב כרמל.

יצוין כי לפני מספר שבועות ערך ראש הממשלה של הרש"פ, רמי חמדאללה ביקור במאחז הערבי שצמוד ליישוב. בסרטון וידאו מהאירוע ניתן לראות כי מאבטחיו הגיעו למקום, מרחק קצר מבתי היישוב, כשהם חמושים באקדחים – למרות שהדבר אסור עליהם על פי החוק, מאחר ומדובר בשטח הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.

מדובר בעליית מדרגה בפעילות הבניה הבלתי חוקית של האיחוד האירופי. אם עד היום ראינו את הקראווילות הבלתי חוקיות של האיחוד האירופי בעיקר באיזור מעלה אדומים – כעת זו הפעם הראשונה שהם מקימים מבני מגורים בלתי חוקיים בהר חברון, במרחק יריקה מבתי היישוב כרמל ותוך ניצול ברור של מנוחת השבת.

בשל אוזלת היד של רשויות האכיפה, הוקמו בארבע השנים האחרונות במרחב אדומים כאלף מבני מגורים כאלו. לא מדובר רק בדריסה גסה של שלטון החוק על ידי מדינות זרות, אלא גם בתופעה מסוכנת בעלת השלכה אסטרטגית ברורה – אם אנחנו לא רוצים לראות מספרים דומים גם בהר חברון, צריך לטפל בבעיה כשהיא קטנה.

תנועת רגבים ממשיכה לתקוף את פעילות הבניה הבלתי חוקית של האיחוד האירופי, ועתרה לבג"ץ כנגד מאחז חדש שנבנה ללא היתר על קרקע בבעלות ערבית פרטית בין ירושלים למעלה אדומים

תנועת רגבים עתרה השבוע לבג"ץ נגד שר הביטחון והמנהל האזרחי, מאחר והם אינם אוכפים את החוק נגד מאחז נוסף של האיחוד האירופי, שהוקם סמוך לכפר חיזמה שליד פסגת זאב.

זו איננה העתירה הראשונה של תנועת רגבים נגד האיחוד האירופי, אלא שהפעם מצביעה העתירה על העובדה כי כלל המבנים במאחז שנבנה במהלך שנת 2015, נבנו על ידי האיחוד האירופי על גבי קרקע בבעלות ערבית פרטית.

רוב אדמות הכפר חיזמה הוסדרו ברישום בטאבו עוד לפני מלחמת ששת הימים. הקרקע לא שייכת לבדואים ולא לאיחוד האירופי שבנה במהלך השנה האחרונה כ-15 מבנים בלתי חוקיים.

בתחילת השנה שעברה פנתה רגבים אל המנהל האזרחי בדרישה להרוס 13 מבנים במקום, אלא שהמנהל האזרחי השיב כי בשל צו ארעי שניתן בבג"ץ שהגישו התושבים במקום, לא ניתן לבצע כנגדם פעילות אכיפה.

בפברואר 2015 דחה בג"ץ את העתירה הערבית וביטל את הצו, ובכך פתח את האפשרות לגופי האכיפה לפעול במקום. לאחר שפניות חוזרות ונשנות מצד רגבים לא נענו, עתר השבוע הארגון לבג"ץ.

בעתירה (בג"ץ 5533/16) הודגש כי מעבר לעובדה שהמבנים נבנו ללא היתרי בניה ובניגוד לכל דין, אלא שאלו אף הוקמו על גבי אדמות פרטיות מוסדרות של תושבים פלשתינים מהאזור – עובדה הדורשת מגופי האכיפה להעמיד בראש סדרי העדיפויות את אכיפת החוק במקום.

מדיניות אי האכיפה מחזקת את תכניתו המוצהרת של ראש הרשות הפלסטינית להרחיב את המאחזים הבדואים שבמרחב אדומים. זאת במטרה לחזק את אחיזת הרשות הפלסטינית בשטחים הנתונים לשליטה ישראלית מלאה ולתפוס שטחים בעלי משמעות אסטרטגית, הסמוכים לעורקי תחבורה ראשיים, ובדרך זו לכבול את ידיה של מדינת ישראל במסגרת מו"מ עתידי.

המאחז הערבי שנבנה תוך פלישה והרס עתיקות באתר הארכיאולוגי חירבת זנוטא שבדרום הר חברון, התרחב בשנתיים האחרונות באופן ניכר, זאת בחסות משא ומתן עם המדינה עליו הורו שופטי בג"ץ וחרף הוראת בית המשפט להקפיא את הבניה במקום

חירבת זנוטא הוא מאחז פלשתיני שנבנה בלב אתר ארכיאולוגי בהר חברון, תוך הרס עתיקות. אזור זה הוכרז כאתר ארכיאולוגי כבר בתקופה הבריטית, ונמצאו בו ממצאים מהתקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית. הפלישה למקום החלה בשנת 1999 – אז תועדו במקום שלושה אוהלים ופחונים. בשנים הבאות החלה במקום בניה נרחבת של מבנים בלתי חוקיים, שחלקם הוקמו תוך לקיחת האבנים משרידי העתיקות.

בשנת 2007, לאחר שיחידת הפיקוח של המנהל האזרחי הוציאה צווי הריסה כנגד המבנים, הפולשים עתרו לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח (בג"ץ 9715/07), וקיבלו באופן מיידי צו ביניים שאסר על המנהל האזרחי להרוס את המבנים הבלתי חוקיים, במקביל להוראה האוסרת על העותרים לבצע במקום כל שינוי.

המדינה שהיתה צריכה להגיב לעתירה בתוך 60 יום, הגישה 20 בקשות דחיה (!) למענה לעתירה ולצו הביניים. התיק היה רדום במשך 4 שנים במהלכן הוציא בית המשפט 7 התראות לקראת מחיקת התיק בשל 'חוסר מעש', אולם הבניה במקום נמשכה ללא הרף, חרף הוראת בית המשפט.

רק לאחר הצטרפותנו להליך כ'ידיד בית המשפט' בשנת 2011, התיק חזר לפעילות. המדינה הוכיחה כי התושבים פלשו למקום בשנת 1999 ולא גרו שם בעבר, וקבעה כי עקב הפלישה לאתר הארכיאולוגי, אין כל התכנות להתיר את ישיבתם במקום.

בשנת 2014 בג"ץ שלח את העותרים למשא ומתן עם המדינה, שחרף עמדתה כי מדובר בפלישה בלתי חוקית הציעה לעותרים חלופת קרקע בקרבת מקום, אולם העותרים סירבו להצעה. בחסות המשא ומתן נבנו במקום בשנתיים האחרונות 16 מבנים חדשים בלתי חוקיים, ובמימון זר אף הוקמה במקום תשתית רחבה של חשמל סולארי.

קבלן משנה של חברת מעצ – נתיבי ישראל סלל בשבועות האחרונים כביש לא חוקי למחצבה פלשתינית בלתי חוקית הפועלת בגוש עציון. הגשנו תלונה במשטרה ובמעצ מיהרו לחסום את ציר המילוט ממנו הבריחו העבריינים את שלל החציבה

בשבועות האחרונים ביצעה חברת מע"צ – נתיבי ישראל, עבודות לריבוד מחדש של כביש הגישה ליישובים מיצד ופני קדם שבגוש עציון. הקבלן לקח את כל עודפי האספלט, וסלל איתם דרך שמחברת את ואדי סעיר למחצבות בית פאג'ר.

מחצבות בית פאג'ר הן מחצבות בלתי חוקיות של פלשתינים החוצבים בתוך אדמות מדינה מוכרזות, תוך פגיעה אנושה בסביבה.

המחצבות אליהן מתחברת הדרך, עומדות במרכזן של פעולות אכיפה של המנהל האזרחי באיו"ש והציר שנסלל על ידי הקבלן של מע"צ, משמש כ"ציר בריחה" דרומי מהמחצבות, הן לצורך הברחת חומר מהמחצבות דרומה לכיוון סעיר-שויוח וכפרי הר חברון, והן לצורך התחמקות מגורמי פיקוח בעת ביצוע פעולות אכיפה.

לפני כשבוע וחצי שיגרנו מכתבים דחופים לשר התחבורה, ישראל כץ, ולמנכל חברת נתיבי ישראל. "הואיל ומדובר בעבירה על החוק המבוצעת על ידי רשות ציבורית, ככל שהעניין לא יטופל בדחיפות ובאופן מיידי. ניאלץ לפנות למשטרה בתלונה לחקירת האירוע".

חברת נתיבי ישראל טענה מנגד כי בהתאם לתנאי החוזה, החומר המקורצף שייך לקבלן המבצע וכי אין לה אמצעים לשלוט על מעשיו של הקבלן בחומר הנותר.

"כל פעולה בלתי חוקית לכאורה שמבצע הקבלן, ניתנת לאכיפה על ידי זרוע הפיקוח של המינהל האזרחי.לחברת נתיבי ישראל אין סמכות לאכיפה בתחומי איו"ש", אמרו בנתיבי ישראל.

בעקבות תגובת החברה, הגשנו תלונה פלילית במשטרה. הגשת התלונה גררה תגובה מיידית של חברת נתיבי ישראל שמיהרה לחסום את הכניסה לציר הבריחה של המחצבה, חרף הטענות הקודמות מצידה כי אין לה סמכות או יכולת לפעול בנידון.

חסימת ציר המילוט למנוע את המשך הברחת המחצבים היא צעד מתבקש, אבל בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי". מצער מאוד שרק לאחר התלונה במשטרה במעצ נזכרו לבצע את הצעד הבסיסי הזה. הקבלן שהרוויח פעמיים מסלילת הכביש חייב להיענש. להבא על חברת נתיבי ישראל לקחת אחריות וקבוע מראש בחוזה עם הקבלנים שהיא שוכרת, כי פעולות בלתי חוקיות מצידם יגררו סנקציות הולמות.

בתקופה הקרובה נגביר את המעקב השוטף אחרי המחצבה כדי לוודא את המשך האכיפה במקום.