מחבר: regavim

במהלך דיון בעתירה שהגשנו נגד המסעדה הערבית שהוקמה מטרים ספורים מכביש חוצה שומרון, מתחו השופטים ביקורת על המנהל האזרחי, שנמנע מאכיפה כנגד העבריין שאף עקר את מעקה הבטיחות שהתקינה מע"צ: "מקרה נועז ומקומם – סדר העדיפות צורם"

עתירה שהגשנו נגד המסעדה הלבנונית שהוקמה בניגוד לחוק, מטרים ספורים מכביש חוצה שומרון ליד העיר אריאל, הפכה לחלק מתפריט הדיונים שעלו לשולחן בג"ץ.

בעל המסעדה, ערבי ישראלי תושב אבו גוש, הקים את המסעדה לפני מספר שנים במבנה בלתי חוקי וללא רישוי עסק. גם את הגישה למתחם בחרו בעלי המסעדה שלא להסדיר כחוק, וסללו דרך אספלט המתחברת ישירות אל כביש חוצה שומרון, הכביש המרכזי באיזור בו נוסעים מדי יום אלפי כלי רכב, כאשר נקודת החיבור הפיראטית ממוקמת בקטע מסוכן במיוחד, בו ישנו קו הפרדה רציף.

לאחר שהתרענו יחד עם מועצה אזורית שומרון נגד המפגע, התקינה מע"צ גדר בטיחות בשולי הכביש, שחסמה את הכניסה המסוכנת למסעדה. לאחר שבעליה פירק והשליך את מעקה הבטיחות, עתרנו לבג"ץ.

במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת על עמדת המדינה, לפיה לא מדובר במפגע תחבורתי משמעותי, ולפיכך ביצוע האכיפה במקום תלוי בסדרי העדיפויות של המנהל האזרחי.

השופט רובינשטיין שכינה את בעל המסעדה שלא טרח להופיע לדיון 'מצפצף פלוס', הגדיר את תגובת המדינה כצורמת. "בהנחה שמקבלים את סדרי העדיפויות, האם לאדוני לא צורם כאשר המדינה מציבה מחסום, ואני בא ואומר: "אתה אדוני הפקח עוף לי מהעיניים, ואני מוציא את המחסום?!". זה צורם אדוני, קרא את תגובת המדינה".

"מה התייחסות הרשויות לגבי מעשה כזה שהורסים מחסום, נועז יותר או מקומם יותר מבניה בלתי חוקית", תהתה השופטת ברק ארז. "מבחינתכם אין חומרה בכך שאדם מעיף מחסום כזה מעבר לבניה הבלתי חוקית? אם יש בזה חומרה מיוחדת, זה משפיע על סדרי העדיפויות".

בא כח המדינה הציע לערוך בדיקה נוספת, האם הגישה התעבורתית למקום, יוצרת "מפגע בטיחותי מהדרג הגבוה". ההודעה המעדכנת מטעם המדינה תוגש לתגובת הצדדים בעוד 45 יום, מה שאומר כי בינתיים, הסכנה לנוסעי הכביש תימשך כשהיתה.

העבריין המדובר "עושה מהמקפצה", ולכן אין מקום לטענת סדרי העדיפויות. אם היתה שם חלילה תאונה, למחרת זה כבר היה בכותרות ובטיפול. השאלה היא למה לא דואגים לכך, לפני שיהיה מאוחר מדי עבור הנפגעים.

עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, שנמנע כבר עשור מלהרוס מאחז ערבי לא חוקי שמתפתח בהתמדה בתוך שטח היישוב לשם בשומרון 

עתרנו לבג"ץ כנגד שר הביטחון והמנהל האזרחי בגין המנעות מזה עשור מהריסת מבנה ערבי בלתי חוקי, היושב על אדמות מדינה בתוך תב"ע בתוקף של הישוב לשם. לפני מספר חודשיים פנה הארגון למנהל האזרחי בדרישה לאכוף את החוק כנגד המבנים הממוקמים בתוך תב"ע בתוקף של היישוב לשם בשומרון, על אדמות מדינה.

המנהל האזרחי השיבו כי רשויות האכיפה מכירים את המבנים במקום, ואלו "מטופלים בנוהל בניה בלתי חוקית". מבדיקת נתונים שערכנו התברר, כי נוהל הבב"ח נפתח כנגד המבנה כבר בשנת 2008. השוואת תצלומי אוויר העלתה כי בשנתיים האחרונות הורחבה הפלישה לאדמות המדינה, תוך ביצוע הכשרות קרקע והגדלת המבנים. חרף כך, מעולם לא בוצעו במקום כל צעדי אכיפה.

"המבנה נשוא העתירה מהווה המחשה מצוינת לבעייתיות של "סדרי העדיפויות" שמציגים גופי האכיפה", אומר עו"ד שלנו, בועז ארזי.

השביל ממנו נזרק בקבוק התבערה לעבר איילה שפירא נסלל כעת לכביש על ידי הרשות הפלשתינית, תוך התעלמות גורמי החוק. יחד עם מועצת שומרון פנינו לשר הביטחון. הוריה של איילה שפירא מבקשים: "הפסיקו את סלילת הדרך לפיגוע נוסף"

שנתיים אחרי הפיגוע בו נפצעה הילדה איילה שפירא מבקבוק תבערה שיודה לעבר רכב המשפחה, סוללת הרשות הפלשתינית את שביל המילוט ששימש את המחבלים לכביש בלתי חוקי. הסכנה: מחבלים יוכלו להגיע בקלות רבה יותר לישובים מעלה שומרון ואל מתן ללא בידוק ולפגוע בעוברים ושבים. המנהל האזרחי הממונה על השטח כלל לא הבחין בעבודות הלא חוקיות למרות שזה תפקידו

יחד עם מועצה אזורית שומרון פנינו למשרד הבטחון ולמנהל האזרחי בדרישה לעצור לאלתר עבודות בלתי חוקיות של סלילת כביש שמבצעת הרשות הפלשתינית באמצעות כלי הנדסה כבדים ליד היישוב אלמתן. הדרך החדשה תאפשר גישה לכלי רכב בין הכפר עזון למאחז ערבי בלתי חוקי הסמוך ליישובים מעלה שומרון ואלמתן.

דרך זו, החוצה את הכביש הפנימי של היישוב אלמתן, שימשה בעבר כנתיב מילוט רגלי של המפגעים שביצעו את הפיגוע בו נכוותה באופן קשה איילה שפירא בפיגוע לפני כשנתיים.

עורך הדין שלנו, בועז ארזי, ציין במכתב, כי עבודות הסלילה מתבצעות תוך פלישה לאדמות מדינה ולתוך הקו הכחול של היישוב אלמתן, "הנכם נדרשים בזה לנקוט פעולות פיקוח ואכיפה כנגד מבצעי העבודות ולרבות: הוצאת צווים, החרמת כלים והשבת המצב לקדמותו, תוך ביצוע חסימה מיידית ודחופה של הדרך", נכתב בפניית הארגון.

אבנר ורות שפירא, הוריה של איילה, הגיבו בחריפות על עבודות הסלילה. "במקום הפקת לקחים אמיתית וביצוע צעדים ביטחוניים-מדיניים הוחלט במשרד הביטחון לסלול כביש חדש, בעלות של מליוני שקלים, ולשפר את תנאי הדרך. האפשרויות הזולות יותר נפסלו מחשש להיכנס לעימותים פוליטיים עם הערבים. והנה, בחסות הכביש החדש, הערבים סוללים באופן בלתי חוקי כביש נוסף, שמחבר את אותה עזון בדיוק אל הכביש החדש".

תוואי כביש הגישה לעיר רוואבי נסלל בחלקו על קרקעות פרטיות – וללא הסכמת הבעלים. כך עולה מתגובה מעדכנת מטעם המדינה לקראת הדיון בעתירה שהגשנו. בעקבות הדיון הקציב בית המשפט חצי שנה לחברת רוואבי להוכיח את בעלותה על הקרקעות

לפני כשנתיים עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, משרד הבטחון וחברת 'רוואבי' לאחר שבמסגרת העבודות על בניית העיר הממוקמת בשטח שבשליטת הרשות הפלשתינית, החלה חברת רוואבי בהכשרות קרקע וסלילת כביש לעבר אחת משכונות העיר. העבודות התבצעו תוך זליגה מתחומי העיר לאיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה לכיוון היישוב היהודי הסמוך עטרת.

רק בעקבות הגשת העתירה הופסקה הסלילה הבלתי חוקית של הכביש, ובמהלך הדיון הקודם בבג"ץ שהתקיים בסוף ינואר, הצהירה חברת רוואבי בפני בית המשפט כי העבודות לא יחודשו עד לאישור התוכניות.

אלא שכעת, בתגובה מעדכנת מטעם המדינה לקראת הדיון, ציינה המדינה כי חברת רוואבי טרם סיימה את השלמת ההיבטים התכנוניים של הכביש, כלומר, מעבר לעובדה שהיא החלה את סלילתו לפני קבלת היתר כנדרש בחוק, הרי שחלק מהכביש הבלתי חוקי שמצוי על אדמות בבעלות פרטית, החל להיסלל ללא הסכמת הבעלים.

"המסמכים אשר הוגשו על ידי המשיבה 4 (חברת רוואבי) נבדקו על ידי לשכת התכנון. הבדיקה העלתה כי המדובר במסמכי בעלות אשר אין בהם כדי למלא את הדרישות בהיבט זה. בין היתר, לנוכח העובדה שחלק מהדרך מצוי במקרקעין מוסדרים אשר לא הושגה הסכמת הבעלים ביחס למקטע המצוי בהם… המסמכים שהועברו אינם פותרים את הבעיה הקניינית".

המדינה הוסיפה בתשובתה לעתירה, כי "ללא הסדרת קבע של דרך הגישה לעיר, לא יהיה ניתן לאשר את הדרך מושא העתירה באופן סופי", וכי בימים אלו מתקיימים דיונים במנהל האזרחי לבחינת הצעות שהועלו להסדרת הדרך לעיר.

במהלך הדיון בעתירה הורה בית המשפט לחברת רוואבי להוכיח לאלתר את הבעלות הקניינית על החלקות הפרטיות שעליהן נסלל הכביש לעיר. הנשיאה נאור העירה במהלך הדיון כי בעתירות מקבילות שהוגשו נגד דרכים המובילות להתיישבות הישראלית , קצב בית המשפט פרק זמן של כשנה, לבחון את הסדרת הכביש או הריסתו, וכך ראוי להיות גם במקרה זה. בעוד חצי שנה יתקיים דיון המשך בו ייבחן האם השלימה חברת רוואבי את רכישת הקרקעות והשלמת הליך ההסדרה של הדרך.

כזכור, פעולות האכיפה נגד סלילת הכביש הבלתי חוקי החלו רק לאחר פניות חוזרות ונשנות מטעמנו. בתחילת ההליך המנהל האזרחי אף סירב לפתוח בהליכים נגד הכביש בטענה כי העבודות מתבצעות בשטח שאיננו בשליטה ישראלית. כל ההתנהלות בפרשה מלמדת על התנערות של הרשויות מחובתן לאכוף את החוק, ולכן אנו סבורים כי החלטת בית המשפט מדברת בעד עצמה. המדינה לא יכולה לשבת יותר על הגדר, ועליה להחליט אם להפקיע את הקרקע לצורך סלילת הכביש, או להורות על הריסתו.

פרויקט הבניה הבלתי חוקית של מאחזי האיחוד האירופי מתרחב לראשונה גם לאיזור הר חברון. מספר מבנים הוקמו במהלך השבת סמוך ליישוב כרמל

לראשונה האיחוד האירופי מרחיב את פעילות הבניה הבלתי חוקית שלו – גם להר חברון. עד היום נצפתה בניה בלתי חוקית מטעם האיחוד האירופי בעיקר במרחב אדומים, אלא שבשבת האחרונה נדהמו תושבי היישוב כרמל שבהר חברון, לגלות ארבע קראווילות חדשות של האיחוד האירופי שהוקמו במהלך השבת במרחק של עשרות מטרים מגדר היישוב.

• 

• 

לאחרונה משקיעה הרשות הפלשתינית באיזור זה כסף ומשאבים רבים, במגוון של עבודות בלתי חוקיות באיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה. רק בשבוע שעבר בוצעה במקום נטיעה בלתי חוקית של מאות עצים בשטח של עשרות דונמים –על אדמות סקר הצמודות לגדר היישוב כרמל.

יצוין כי לפני מספר שבועות ערך ראש הממשלה של הרש"פ, רמי חמדאללה ביקור במאחז הערבי שצמוד ליישוב. בסרטון וידאו מהאירוע ניתן לראות כי מאבטחיו הגיעו למקום, מרחק קצר מבתי היישוב, כשהם חמושים באקדחים – למרות שהדבר אסור עליהם על פי החוק, מאחר ומדובר בשטח הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.

מדובר בעליית מדרגה בפעילות הבניה הבלתי חוקית של האיחוד האירופי. אם עד היום ראינו את הקראווילות הבלתי חוקיות של האיחוד האירופי בעיקר באיזור מעלה אדומים – כעת זו הפעם הראשונה שהם מקימים מבני מגורים בלתי חוקיים בהר חברון, במרחק יריקה מבתי היישוב כרמל ותוך ניצול ברור של מנוחת השבת.

בשל אוזלת היד של רשויות האכיפה, הוקמו בארבע השנים האחרונות במרחב אדומים כאלף מבני מגורים כאלו. לא מדובר רק בדריסה גסה של שלטון החוק על ידי מדינות זרות, אלא גם בתופעה מסוכנת בעלת השלכה אסטרטגית ברורה – אם אנחנו לא רוצים לראות מספרים דומים גם בהר חברון, צריך לטפל בבעיה כשהיא קטנה.

תנועת רגבים ממשיכה לתקוף את פעילות הבניה הבלתי חוקית של האיחוד האירופי, ועתרה לבג"ץ כנגד מאחז חדש שנבנה ללא היתר על קרקע בבעלות ערבית פרטית בין ירושלים למעלה אדומים

תנועת רגבים עתרה השבוע לבג"ץ נגד שר הביטחון והמנהל האזרחי, מאחר והם אינם אוכפים את החוק נגד מאחז נוסף של האיחוד האירופי, שהוקם סמוך לכפר חיזמה שליד פסגת זאב.

זו איננה העתירה הראשונה של תנועת רגבים נגד האיחוד האירופי, אלא שהפעם מצביעה העתירה על העובדה כי כלל המבנים במאחז שנבנה במהלך שנת 2015, נבנו על ידי האיחוד האירופי על גבי קרקע בבעלות ערבית פרטית.

רוב אדמות הכפר חיזמה הוסדרו ברישום בטאבו עוד לפני מלחמת ששת הימים. הקרקע לא שייכת לבדואים ולא לאיחוד האירופי שבנה במהלך השנה האחרונה כ-15 מבנים בלתי חוקיים.

בתחילת השנה שעברה פנתה רגבים אל המנהל האזרחי בדרישה להרוס 13 מבנים במקום, אלא שהמנהל האזרחי השיב כי בשל צו ארעי שניתן בבג"ץ שהגישו התושבים במקום, לא ניתן לבצע כנגדם פעילות אכיפה.

בפברואר 2015 דחה בג"ץ את העתירה הערבית וביטל את הצו, ובכך פתח את האפשרות לגופי האכיפה לפעול במקום. לאחר שפניות חוזרות ונשנות מצד רגבים לא נענו, עתר השבוע הארגון לבג"ץ.

בעתירה (בג"ץ 5533/16) הודגש כי מעבר לעובדה שהמבנים נבנו ללא היתרי בניה ובניגוד לכל דין, אלא שאלו אף הוקמו על גבי אדמות פרטיות מוסדרות של תושבים פלשתינים מהאזור – עובדה הדורשת מגופי האכיפה להעמיד בראש סדרי העדיפויות את אכיפת החוק במקום.

מדיניות אי האכיפה מחזקת את תכניתו המוצהרת של ראש הרשות הפלסטינית להרחיב את המאחזים הבדואים שבמרחב אדומים. זאת במטרה לחזק את אחיזת הרשות הפלסטינית בשטחים הנתונים לשליטה ישראלית מלאה ולתפוס שטחים בעלי משמעות אסטרטגית, הסמוכים לעורקי תחבורה ראשיים, ובדרך זו לכבול את ידיה של מדינת ישראל במסגרת מו"מ עתידי.

המאחז הערבי שנבנה תוך פלישה והרס עתיקות באתר הארכיאולוגי חירבת זנוטא שבדרום הר חברון, התרחב בשנתיים האחרונות באופן ניכר, זאת בחסות משא ומתן עם המדינה עליו הורו שופטי בג"ץ וחרף הוראת בית המשפט להקפיא את הבניה במקום

חירבת זנוטא הוא מאחז פלשתיני שנבנה בלב אתר ארכיאולוגי בהר חברון, תוך הרס עתיקות. אזור זה הוכרז כאתר ארכיאולוגי כבר בתקופה הבריטית, ונמצאו בו ממצאים מהתקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית. הפלישה למקום החלה בשנת 1999 – אז תועדו במקום שלושה אוהלים ופחונים. בשנים הבאות החלה במקום בניה נרחבת של מבנים בלתי חוקיים, שחלקם הוקמו תוך לקיחת האבנים משרידי העתיקות.

בשנת 2007, לאחר שיחידת הפיקוח של המנהל האזרחי הוציאה צווי הריסה כנגד המבנים, הפולשים עתרו לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח (בג"ץ 9715/07), וקיבלו באופן מיידי צו ביניים שאסר על המנהל האזרחי להרוס את המבנים הבלתי חוקיים, במקביל להוראה האוסרת על העותרים לבצע במקום כל שינוי.

המדינה שהיתה צריכה להגיב לעתירה בתוך 60 יום, הגישה 20 בקשות דחיה (!) למענה לעתירה ולצו הביניים. התיק היה רדום במשך 4 שנים במהלכן הוציא בית המשפט 7 התראות לקראת מחיקת התיק בשל 'חוסר מעש', אולם הבניה במקום נמשכה ללא הרף, חרף הוראת בית המשפט.

רק לאחר הצטרפותנו להליך כ'ידיד בית המשפט' בשנת 2011, התיק חזר לפעילות. המדינה הוכיחה כי התושבים פלשו למקום בשנת 1999 ולא גרו שם בעבר, וקבעה כי עקב הפלישה לאתר הארכיאולוגי, אין כל התכנות להתיר את ישיבתם במקום.

בשנת 2014 בג"ץ שלח את העותרים למשא ומתן עם המדינה, שחרף עמדתה כי מדובר בפלישה בלתי חוקית הציעה לעותרים חלופת קרקע בקרבת מקום, אולם העותרים סירבו להצעה. בחסות המשא ומתן נבנו במקום בשנתיים האחרונות 16 מבנים חדשים בלתי חוקיים, ובמימון זר אף הוקמה במקום תשתית רחבה של חשמל סולארי.