המנהל האזרחי ובג"ץ בחרו לאמץ את טענות הפולש לאתר העתיקות 'חאן לובאן'. צו הביניים האוסר עליו לבנות במקום נותר על כנו, אך עתירת שהגשנו נמחקה
לפני כשנתיים השתלט חאלד דראגמה, תושב הכפר לובן א-שרקיה על פונדק הדרכים העתיק, ח'אן לובן, הניצב על אם הדרך בכביש 60 הישן ליד מעלה לבונה.
בסיוע ארגונים בינלאומיים, הוא החל לעשות במקום כבתוך שלו: הרס חלק מקירות החאן והוסיף למבנה העתיק בניה חדשה ובלתי חוקית, אטם את נביעת המעיין וגידר אותה, וגירש באלימות ואף תקף בגרזן יהודים שבאו לטייל במקום.
לאחר שהגשנו עתירה לבג"ץ בנידון, הוציאו השופטים צו ביניים האוסר על בניה במקום. בעקבות העתירה והפעילות המשפטית של רגבים, האתר הוכרז כאתר ארכיאולוגי על ידי המנהל האזרחי.
זמן קצר לפני הדיון הראשון בבג"ץ, הגביר דראגמה את הליך הפלישה וההרס, והביא לאתר כלים מכניים כבדים לביצוע עבודות עפר הנדסיות, הגורמות נזק רב ועשויות להביא לנזק בלתי הפיך לשרידים עתיקים
בדיון טען דראגמה כי יש לו בעלות חלקית (7.5% מזכויות הבעלות) במקום, למרות שהצגנו בפני בית המשפט תמונות מתקופת המנדט הבריטי המוכיחה כי המקום הינו אדמת מדינה במובהק, ומאחר ושימש כתחנת משטרה בריטית.
חאן לובן בתקופת המנדט. על השלט משמאל כתוב: תחנת משטרה
למרות הראיות ההיסטוריות, במינהל האזרחי מיהרו ליישר קו עם טענות הבעלות של הפולש, על אף שאלו הוצגו בצורה חסויה ולא ברורה, וללא בדיקה מעמיקה ויסודית של העניין.
בדיון שהתקיים לאחרונה בבג"ץ, בחרו השופטים לקבל את העמדה המפוקפקת של דראגמה והורו על מחיקת העתירה, תוך השארת צו הביניים האוסר עליו להמשיך בבניה בלתי חוקית ובהרס העתיקות. בנוסף נשמרה לרגבים הזכות להעלות בעתיד את כל הטענות המשפטיות שהועלו בעתירה.
המנהל האזרחי נטש את הפיקוח – עברייני הטבע חוגגים. מטיילים בנחל איילון גילו מקבץ עבירות של שמירת הטבע: חציבה, מזבלה, כריתת חורש, ציד ושוד עתיקות
קבוצת מטיילים מטעם בית הספר שדה 'כפר עציון' שטיילו בסוף השבוע בחלקו העליון של נחל איילון מדרום לכביש 443, פנו אלינו, לאחר שאיתרו במהלך הטיול את כל הבעיות הנפוצות של עבריינות שמירת הטבע. המטיילים הבחינו במחצבה ערבית בלתי חוקית שהחלה לפעול במעלה הנחל לפני מספר חודשים, מזבלה פיראטית פעילה של הכפר א-טירה. בנוסף, איתרו המטיילים כריתה מסיבית של שרידי החורש הים תיכוני שנותרו באיזור, שוד עתיקות בחורבת ג'פנה וכן ציד נרחב ובלתי חוקי של חוחיות. יצויין, כי למרות הקרבה הרבה לעיר מודיעין ולכביש 443, הפסיק המנהל האזרחי לסייר באיזור.
בדיקה שקיימנו העלתה כי בתצלום האוויר העדכני ביותר של המנהל האזרחי מחודש מרץ 2014 (אותה קיבלנו כחלק מבקשת 'חופש מידע'), ניתן לראות בירור את פעילות החציבה הבלתי חוקית, אך במנהל האזרחי משום מה טרם פתחו בהליכי אכיפה כנגד הפעילות הבלתי חוקית המתרחשת במקום, ואף לא פתחו תיק פיקוח כנגד החציבה.
הוצאנו פניה דחופה לאלוף פיקוד המרכז ולראשי המנהל האזרחי, בדרישה לפעול באופן מיידי לעצירת החציבה, לפעול לאיתור העבריינים ולהעמידם לדין.
"רשויות אכיפת החוק, הן חוקי התכנון והבניה, הן חוקי התברואה והן חוקי ההגנה על הסביבה, אינן פועלות במרחב זה וכל אדם יכול לעשות ככל העולה על דעתו. הנכם מתבקשים בזה לפעול לעצירת עבודות החציבה במחצבה הבלתי חוקית, לאתר את האחראים, לנקוט כנגדם באמצעים פליליים ולחייבם לשקם את המרחב שנפגע כתוצאה מהפעלת המחצבה".
לאחר פעילות ממושכת שלנו, הרס המנהל האזרחי שבעה מבנים במאחז בדואי שהוקם צמוד ליישוב כרמל בהר חברון. המקום הפך לנקודת תצפית לגניבות ולזירת פעילות של אנרכיסטים
המינהל האזרחי הרס שבעה מבנים לא חוקיים שבנו בדואים צמוד לגדר היישוב כרמל בהר חברון. פעולת האכיפה נגד המבנים הבלתי חוקיים, התממשה בעקבות מאבק משפטי שניהלנו בשיתוף היישוב כרמל.
עם הקמת היישוב בשנות ה-80, התמקמה משפחה בדואית סמוך לגדר היישוב. המשפחה שהפכה מאז לחמולה, בנתה במהלך השנים מבנים רבים נוספים. לצד הבתים, בנו הבדואים טאבון עצים גדול מימדים, שהעשן שבקע ממנו באופן יומיומי נישא היישר לבתי המשפחות היהודיות – בצד השני של הגדר. הסמיכות הרבה לגדר היישוב, הובילה גם למכת פריצות וגניבות ממנה סבלו תושבי המקום.
לצד הבניה הבלתי חוקית, הפך המאחז בשנים האחרונות לזירת פרובוקציות פעילה במיוחד מצד ארגוני שמאל רדיקלי מקומיים כגון 'תעאיוש' וכן פעילים אנרכיסטים זרים.
בשנת התשע"א – 2011 פנינו בפעם הראשונה למנהל האזרחי – ומאז עוד פעמים רבות – בדרישה לבצע הליכי אכיפה נגד המאחז הבדואי שהוסיף והתפתח בעזרת תרומות של האיחוד האירופי וארגונים זרים. צווי ההריסה שהוצאו למבנים במקום נותרו תלויים ועומדים במשך שנים ארוכות, עד למימושם היום.
תושבי כרמל הוכיחו שהסבלנות משתלמת, ובסוף המערכת היתה חייבת לפעול. אנו מברכים על מימוש צווי ההריסה, ונמשיך במעקב ובפיקוח עד השלמת האכיפה.
מהפקקים המתמשכים בכביש חיזמה-כיכר אדם סובלים במשך שנים יהודים וערבים כאחד. לאחר לחצים מתמשכים אישר משרד הביטחון מהלך של הפקעת קרקע ופיצוי לצורך הרחבת הכביש. שעות לאחר מכן הציבו הרש"פ והאיחוד האירופי מבנים בלתי חוקיים סמוך לצומת אדם
עומסי התנועה הקשים שמצטברים בכביש אדם-חיזמה הפכו למנת חלקם של עשרות אלפי הנוסעים בכביש מדי יום, יהודים וערבים. לאחר שנים של עיכובים הודיע המנהל האזרחי על אישור הפקעת השטח בין חיזמה-אדם בבנימין על מנת להרחיב את הכביש לשני מסלולים ולהקל על עומסי התנועה במקום.
איש השטח שלנו גילה זמן קצר לאחר ההודעה, כי נציגים של הרשות הפלשתינית הציבו צמוד לצומת קרוואנים ומבני פח כדי להשתלט על המקום, לקבוע עובדות בשטח ולהקשות על התהליך.
מדובר שוב, בניסיון בלתי חוקי של הרשות הפלסטינית לשלוח עוד יד לעומק שטחי C על מנת לקבוע עובדות בשטח ולבחון את היכולת של המדינה לשמור על אדמותיה.
במהלך תיעוד המבנים החדשים שוב התגלתה טביעת האצבע המוכרת של האיחוד האירופי בדמות דגל המתנפנף בגאון על המתחם הלא-חוקי החדש.
בעקבות פנייה מטעמנו הגיעו למקום פקחי המנהל האזרחי. אנו מקווים שבעקבות הדיווח המהיר יוסרו בהקדם המבנים הבלתי חוקיים, ויימשכו תהליך ההפקעה והכנת התשתיות לכביש החשוב.
נייר עמדה חדש שהוצאנו חושף ומפריך את שקרי ארגוני השמאל הטוענים כי ישראל ביצעה הפקעה ונישול קרקעות ערביות בגוש עציון, כאשר למעשה, אדמות אלו היו מאז ומעולם בבעלות המדינה. ההכרזה הרשמית נועדה לשמור על זכויות בעלי הקרקע
בימים האחרונים הכריז המנהל האזרחי ביהודה ושומרון על 3,799 דונם באזור גוש עציון כעל "אדמות מדינה". ההליך בוצע כחוק בהתאם להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני בעקבות חטיפת ורציחת שלושת הנעריםגיל-עד שאער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל לפני כשלושה חודשים בגוש עציון.
בהמשך ההחלטה נכתב, כי מי מהתושבים הפלשתינים שטוענים לבעלות על הקרקע המוכרזת, יכול להגיש את השגותיו בפני המנהל האזרחי.
ארגוני השמאל הקיצוני ו'שלום עכשיו' בראשם, מיהרו להגדיר את המהלך כ'הפקעת קרקעות הגדולה ביותר מאז שנות ה-80', כדי להכפיש את פניה של ישראל במרחב הבינלאומי. השלמת ההליך הפורמלי של 'הכרזת אדמות מדינה', הוצג במזיד כצעד של הפקעת קרקעות,הנתפס כצעד של כיבוש, הלאמה, נישול וגזל. כצפוי, הצעד המניפולטיבי של ארגוני השמאל גרר בעקבותיו גינוי מצד ארה"ב ומדינות אירופאיות, ודרישה לבטל את ההכרזה על אדמות המדינה.
אלא שלמעשה, אדמות אלו היו מאז ומעולם אדמות מדינה, וכעת רק הוכרזו ככאלה באופן רשמי. הנחת המוצא בחוק הישראלי, כמו גם בחוק הטורקי והירדני התקף ביהודה ושומרון כי אדמת מדינה היא כל קרקע שאיננה בבעלות פרטית.
מנייר העמדה החדש שהוצאנו עולה כי הגדרה זו של אדמות מדינה ראשיתה עוד מימי ממשלת מנחם בגין הראשונה. זאת לאחר קביעת היועץ המשפטי לממשלה באותה תקופה ומי שיהיה לימים נשיא בית המשפט העליון – פרופ' אהרן ברק כי "הנחת המוצא לקביעת בעלות הקרקע, שכל קרקע היא בבעלות המדינה, אלא אם כן נרכשה על ידי מישהו אחר. לפיכך סתם קרקע שוממה בפועל ושאין לגביה כל רישומים במסמכים רשמיים – יש להניח שהיא אדמת מדינה".
כלומר, אין צורך "להפקיע" אדמות מדינה, מאחר וכל קרקע שאיננה בבעלות פרטית – הרי היא אדמה בבעלות המדינה. מדינת ישראל נטלה על עצמה חומרה יתירה, וביצעה במשך שנים ארוכות 'הליך סקר' שבחן בשבע עיניים את כל אדמות המדינה ביהודה ושומרון, על מנת לוודא שההתיישבות הישראלית תוקם אך ורק על אדמות ששייכות באופן מובהק ועל פי הדין הבינלאומילריבון ולא לתושב פרטי.
עיון פשוט בהודעת המנהל האזרחי מעלה את העובדה הברורה טה כי ההכרזה כאדמות מדינה נועדה להבטיח שימור זכויות בעלי הקרקע ואין מדובר בנישול או בסיפוח. אולם העובדות לא מעניינות את ארגוני השמאל אלא השחרת פני ישראל בעולם והפעלת לחץ בינ"ל על הממשלה.
בנייר העמדה שפרסמנו ניתן להיווכח כי הליך ההכרזה על אדמות מדינה התקבל עוד בשנות ה-70 מימי ממשלת מנחם בגין הראשונה, ומהווה נדבך משמעותי להמשך ההתיישבות החוקית ביהודה ושומרון. מכאן החשיבות בהליך והצורך לחדש את הליכי הסקר במלא המרץ בכדי לאפשר את פיתוח ההתיישבות.
מאחז בדואי שהוקם על אדמה פרטית וללא היתר, זכה ל"חסינות" מטעם המנהל האזרחי שהתחייב לראשי השבט לא להרוס עשרות מבנים שהוקמו במקום, ואף הקים במקום בית ספר עבור הפולשים – על קרקע פרטית וללא היתרי בניה
בניגוד לחוק ולכל כללי המנהל התקין, אישר המנהל האזרחי הקמת מאחז בדואי לא חוקי בו מתגוררות עשרות משפחות על קרקע פרטית פלשתינית, ואף בנה עבורם בית ספר במקום. כך עולה מעתירה שהגשנו נגד ראש הממשלה, שר הביטחון, אלוף פיקוד המרכז ומפקד המנהל האזרחי, שנידונה לאחרונה בבג"ץ. במסגרת ההסכם אישר המנהל האזרחי את פלישת בני השבט לאדמה פרטית פלשתינית באזור בנימין.
עתירה זו הוגשה לאחרונה לאחר שתוקנה, כאשר השופטים הורו למנהל האזרחי לחשוף את פרטיהם המדויקים של בני השבט הבדואי כעבנה, המתגוררים במאחז הממוקם בין הכפר דיר דיבוואן והיישוב מעלה מכמש, ולאפשר לרגבים לצרפם כמשיבים בעתירה.
בעתירה התבקש בית המשפט להוציא צו ביניים שיאסור על בני השבט לבצע עבודות בנייה ופיתוח במקום, וכן לדרוש מהמדינה לנמק מדוע לא תפתח לאלתר הליכי פיקוח והריסה נגד עשרות הבתים שנבנו בניגוד לחוק על קרקע לא להם.
חסינות מתמיהה מהליכי פיקוח
בעוד שממשלת ישראל והמנהל האזרחי מצהירים השכם והערב כי בראש סדרי העדיפויות של גורמי האכיפה עומד הטיפול בבניה ללא היתר על אדמות פרטיות, התברר לרגבים כי במסגרת ההסכם התחייב המנהל לאפשר לפולשים להקים מבני קבע במאחז, להימנע מלנקוט בפעולות אכיפה כלשהן כנגד המבנים, שהוקמו על אדמה פרטית פלשתינית וללא היתרי בניה כדין. בהמשך לכך המנהל אף הקים בעצמו מבנה חינוך במקום ללא היתרי בניה, תוך שהוא מבצע בעצמו פלישה לאדמות פרטיות פלשתיניות.
להגשת העתירה קדמה תכתובת שקיימנו מול המנהל האזרחי, לאחר שלפני כשנתיים הבחנו כי מקבץ של עשרות מבנים באזור בנימין, נעדר משכבת המידע הדיגיטלית המתעדת את כל תיקי הפיקוח שמקיים המנהל האזרחי נגד עבירות בניה. במכתב שנשלח למנהל האזרחי תהינו מדוע זוכה המאחז הפלשתיני "לחסינות" מצד גורמי האכיפה, וכיצד לא נפתח תיק פיקוח כנגד אף מבנה מאלו המצויים במקום. בשלב זה לא ידעו ברגבים כי המאחז הוקם על קרקע פרטית פלשתינית.
בתחילה השיבו במנהל האזרחי כי בני השבט יושבו במקום באישור הדרג המדיני, לאחר שפונו משטחי אש של צה"ל, ובמסגרת ההסכם שנכרת עם ראשי השבט ניתנו רק אישורים ספציפיים להקמת מבנים ללא היתר בשטח המאחז. במנהל הוסיפו וטענו כי נציגיו מקיימים מעקב כנגד חריגות בניה שלא אושרו במסגרת אותו הסכם, וכי אף נהרסו מבנים והוחרמו כלים שונים.
בעקבות תגובה זו, ביצענו בדיקה בה התברר לתדהמתה כי המאחז הוקם על אדמות פרטיות של פלשתינים. שבנו ופנינו למנהל בבקשה לקבל על פי חוק חופש המידע, את ההסכם שנכרת לכאורה עם ראשי השבט וכן לדעת אם הקמת המאחז נעשתה לאחר קבלת הרשאה מבעלי הקרקע.
במנהל האזרחי השיבו כי ההסכמות בין המדינה וראשי השבט עוגנו במסגרת ההליכים בבג"ץ 7912/96 (געלה נגד מפקד כוחות צה"ל). במנהל הוסיפו כי אכן "לא הוצאו היתרי בניה בעבור המבנים במקבץ". ביחס לשאלה העקרונית כיצד אפשר המנהל לאנשי השבט לפלוש ולבנות על אדמות בבעלות פרטית, הסתפקו במנהל בתשובה כי "אין בידינו כל מידע על תלונות בעלי הקרקע".
תגובת המדינה מלמדת – מהעלמת עין עבר המנהל להשתתפות פעילה בפלישה
במרץ 2013, לאחר שבמנהל האזרחי התעלמו שוב ושוב מדרישתנו לעיין בפרטי ההסכם, עתרנו לבג"ץ (2031/13). רק באוגוסט דאשתקד, לאחר סדרת בקשות אורכה חוזרות ונשנות, הגיש המנהל את תגובתו המקדמית לעתירה. בתגובה צויין כי העובדות שפורטו בתכתובת שקדמה לעתירה, התייחסה למעשה למאחז בדואי אחר שהוקם ליד היישוב רימונים.
במנהל תיקנו את תשובתם וציינו כי העובדות בנוגע למאחז בשטח נשוא העתירה הן כי בני השבט החלו להתגורר במקום בקביעות בשנת 1985 ובראשית שנות ה 90 התגבש הסכם בין ראש המנהל לבני השבט לפיה בני השבט ימשיכו להתגורר במקום. בהמשך לכך פעל שר הביטחון להצבת מבנה חינוכי במאחז, אשר הוצב אף הוא כמובן ללא היתר בתוך שטח האדמות הפלשתיניות הפרטיות.
במנהל הוסיפו וטענו בתגובתם כי "ננקטו פעילות אכיפה נגד בניה החורגת מתחומי המקבץ", וכי "בהתאם למידע שבידי יחידת הפיקוח תושבי המקבץ נוהגים לשלם לבעלי הקרקע דמי שכירות וזאת תוך הסכמת הבעלים לשהותם במקום".
לאחר קבלת תגובת המדינה המקדמית פנינו וביקשה לעיין בפרטי המחזיקים הנכונים, וכן לקבל סימוכין לטענת יחידת הפיקוח כי תושבי המקום מחזיקים במקום בהסכמת בעלי הקרקע ומשלמים להם דמי שכירות.
לפני כחודש, לאחר התחמקויות חוזרות ונשנות, הוגשה תגובה נוספת מטעם המדינה בה נמסר כי המנהל מסרב להעביר את פרטי המחזיקים שבידו לידינו וכי הטיעון המהותי והמרכזי שהשמיעו בדיון הקודם, לפיה משלמים התושבים דמי שכירות לבעל הקרקע אינו ידוע למנהל ממקור ומבוסס, ומקורו בסך הכל בטענות שאמר אחד מהפולשים המתגוררים במאחז לפקח המנהל האזרחי…
ביום 18.6.14 התקיים דיון בעתירה, בפתחה תהה בית המשפט מדוע המינהל מסרב למסור את פרטי המחזיקים שבידו ולאפשר את צירופם כמשיבים לעתירה. משכך, הודיע המנהל כי ימסור פרטים אלו לידינו, לאחר שהגשנו את העתירה המתוקנת, בה צורפו פרטי הפולשים כמשיבים לעתירה.
כך, בחסות המנהל האזרחי, האמון על שלטון החוק באזור, ובסיועו הפעיל, הוקם לו מאחז בדואי בלתי חוקי על אדמות פלשתיניות פרטיות, תוך התעלמות מזכויות הקניין של בעלי האדמות, מדיני התכנון והבניה, משלטון החוק, מכללי מינהל תקין ומהזכות לשוויון בפני החוק.
עורך הדין עמיר פישר ציין בעתירה כי ההסכם שקיימה המדינה עם בני השבט עומד בניגוד לחוק, לכללי המשפט ולזכויות הקניין ולפיכך דינו להתבטל. "אין מדובר באי אכיפה, כתוצאה ממשאבים מוגבלים, אלא במדיניות אי אכיפה מאושרת, מוסכמת ומוצהרת. מה שהחל כמחדל אכיפה הפך עד מהרה לשותפות פעילה בהסגת גבול ובביצוע מעשים פליליים, כאשר המנהל הקים בעצמו עבור הפולשים מבנה ללא היתר על אדמה פרטית".
פישר הוסיף כי בשורה של פסיקות בג"ץ ואף מתגובות המדינה בעתירות שונות, עלה כי עבירות בניה בלתי חוקית שבוצעו תוך פלישה לקרקע פרטית הינן בראש סדר העדיפויות לאכיפה. לאור זאת על המדינה היה להעמיד את הריסת מבני מאחז זה בראש סדרי העדיפויות של רשויות האכיפה ולפעול לפתיחת תיקי פיקוח ולהוצאה ומימוש של צווי הריסה ביחס לכלל המבנים במאחז.
בשבועות האחרונים הוזרמה כמות אדירה של בוצת ביוב ממתקן טיהור השפכים של אל-בירה לתוך נחל מכמש ולשמורת עין מבוע (ואדי קלט). בשנים האחרונות התרענו שוב ושוב כנגד הזיהום שמייצר המתקן
מתקן טיהור השפכים של העיר אל-בירה, משרת את אוכלוסיית אל-בירה, פסגות, כוכב יעקב ותל ציון, ממוקם בסמוך לציר המוביל ליישוב פסגות במעלה אגן הניקוז של נחל מכמש שהינו מיובליו העיקריים של וואדי קלט. מזה מספר שנים מתקן הטיהור, המופעל על ידי גורמים מטעם הרשות הפלשתינאית, איננו עובד בצורה תקינה וכתוצאה מכך מוזרמים שפכים לנחל מכמש הגורמים לזיהום חסר תקדים של הנחל ולפגיעה אנושה בערכי שמורת הטבע בנחל פרת, חיות הבר והצומח ומקורות המים העיליים והתחתיים במרחב.
על פי הדו"ח החודשי של המנהל האזרחי מחודש מאי 2014, מייצרים ערביי יו"ש 62 מליון קוב שפכים מדי שנה, אשר מתוכם מטופלים רק 4-5 מיליון קוב!
כבר לפני כשנתיים פנינו במכתב דחוף למנהל האזרחי, בדירשה להתערבות מהירה ומיידית למניעת המשך קיומו של המפגע, שאף עשוי לגרום לפגיעה בבריאותם של המטיילים הרבים בוואדי קלט.
במכתב נשאל כיצד מתעתד המנהל האזרחי לדאוג כי תקלות בפעילות המתקן לא יחזרו בעתיד, מהן הפעולות שבכוונתו לבצע כדי להתאים את המתקן לקיבולת השופכין הקיימת, ובאלו פעולות ינקוט המנהל האזרחי כדי לשקם את אפיק נחל מכמש שמורת עין מבוע שניזוקו מהזרמת השופכין.
במנהל האזרחי השיבו כי "הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות וזוכה לטיפול שוטף מגורמי משרדנו, רשות הטבע והגנים וגורמי התיאום והקישור". המכתב פירט כי "בסיור שקיימנו יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, הוצעה לפלסטינאים עזרה מקצועית בכל תחום בו יבקשו, והובהרו נהלי העבודה הנדרשים". בנוסף ציינו במנהל האזרחי כי ביצע עבודות לניקוי הנחל ופתיחתו.
בשבועות האחרונים חזר הביוב לזרום במשך ימים ארוכים לתוך נחל מכמש ומשם אל שמורת נחל פרת ועין מבוע במשך תקופה ארוכה. בשנים האחרונות התריעה רגבים מספר פעמים על הפגיעה האקולוגית שמייצר המתקן באופן תקופתי, אך עד היום טרם בוצע בדק בית בעניין, ולא ננקטו צעדי אכיפה מרתיעים, שיביאו קץ לזיהום הסביבתי שמייצרת עיריית אל בירה. למרבה הצער ניתן להעריך כי הביוב של אל בירה יחזור לזרום בוואדי קלט כבר בתקופה הקרובה. זה רק עניין של זמן.
בעקבות עתירה שהגשנו לבית המשפט הוציא שופט בג"ץ, צבי זילברטל צו ביניים נגד הפטריארכיה היוונית, שאנשיה במנזר דיר חג'לא פלשו לאדמות מדינה בבקעת הירדן והחלו בבנית אמפיאטרון ענק ללא היתר. בית המשפט הורה למנהל האזרחי לתעד את מצב הבניה הנוכחי במקום
בעקבות עתירה שלנו נגד פלישה לאדמות מדינה ובניה בלתי חוקית המבוצעת במתחם מנזר דיר חג'לא, השייך לפטריארכיה היוונית, הוציא בג"ץ צו ביניים נגד המשך הבניה במקום. העתירה הראשונה לאחר שבמינהל האזרחי התמהמהו מלנקוט אמצעים של ממש כנגד אמפיתיאטרון ענק-מימדים שנבנה סמוך למנזר. בתשובה לפניות רגבים במהלך החודשים האחרונים השיבו במנהל האזרחי כי נגד המבנה נפתח הליך בב"ח אשר נמצא בסדר עדיפות גבוה", אולם בו בזמן תיעדנו את המשך בנייתו המואצת של האמפיתיאטרון באין מפריע, וכי המבנה המפואר עומד על סף סיום בנייתו.
האמפי בדיר חג'לא, מרץ 2014
לפני כחודש עתרנו נגד משרד הבטחון, אלוף פיקוד המרכז והמנהל האזרחי בדרישה כי יאכפו את החוק, וכן בדרישה להוצאת צו ביניים נגד הכנסיה היוונית וראש המנזר, שימנע את המשך פעילותם הבלתי חוקית במקום, הכוללת פלישה לאדמות מדינה במשך למעלה משלוש שנים.
כאמור, בג"ץ נענה להחלטה, ובהקשר ברור לטענתנו על גרירת רגליים מתמשכת מצד המנהל האזרחי, הורה השופט צבי זילברטל, כי "המשיבים 3-1, או מי מטעמם, יתעדו בתוך ארבעה ימים מהיום את מצב הבניה לעת הזו".
ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון דנה בפעילות האכיפה של המנהל האזרחי נגד בניה ערבית בלתי חוקית באיו"ש, ובמעורבות גורמים בינלאומיים בתופעה. "אנו מצפים משר הבטחון להפסיק מדיניות מפלה זו"
כל מי שנוסע ברחבי יהודה ושומרון יבחין בהתגברות הבניה הבלתי חוקית של הפלסטינים באדמות מדינה בשטחי C. המצב הוחמר מאוד בעיקר במרחב גוש אדומים בבנייה מתועשת ואינטנסיבית. מכלל המידע שקים מסתבר שהיקף הבניה הבלתי חוקית של הפלסטינים בשטחי C נאמדת ב-35,000 מבנים. בנייה בלתי חוקית זו מוכוונת על ידי הרשות הפלשתינית ומאורגנת וממומנת בעזרת ארגונים בין לאומיים.
על כך דנה היום (ראשון) ועדת משנה יהודה ושומרון של ועדת חוץ וביטחון בראשות חה"כ מוטי יוגב (אל"מ במיל'). לראשונה הופיע בועדה מתאם הפעולות בשטחים האלוף יואב (פולי) מרדכי וסקר את פעילות המנהל האזרחי בנושא.
בתחילת הדיון הציג עו"ד בצלאל סמוטריץ', מנהל הפעילות שלנו את המצב המשפטי כאשר למרות ההיתכנות המשפטית, המנהל האזרחי סירב לאכוף את החוק ואף שלח עדכונים לא מאומתים.
הדוגמה הבולטת שהוצגה בוועדה היתה בישוב משואה שבבקעת הירדן בה הוקם מאחז פלסטיני לא חוקי סמוך לגדר הישוב, אולם המנהל האזרחי לא הגיב לפניות בית המשפט ובפועל הבניה הלא חוקית נשארה ואף קיבלה גיבוי.
האלוף מרדכי הציג נתוני אכיפה כנגד הבנייה הבלתי חוקית לשנת 2013 לפיה ברחבי יו"ש אותרו 1646 מבנים לא חוקיים. אולם מכלל עשרות אלפי המבנים הלא חוקיים נהרסו 520 מבנים בלבד.
יו"ר הועדה ח"כ יוגב, ביקש ממתאם הפעולות בשטחים שיציגו תכנית עבודה כולל לוחות הזמנים להסדרת ההתיישבות הבדואית תוך הפרדת הערבים הפלסטינים והשבתם לכפריהם.
הועדה דרשה מגורמי המנהל האזרחי לערוך רשימה של כל הארגונים הבינ"ל ואלה מהם השותפים להפרת החוק, להפסיק לאלתר כל שיתוף פעולה עימהם, תוך הגשת תלונות משטרתיות כנגד אנשיהם. כמו כן יקויימו פגישות עם נציגי משרד החוץ ומשטרת ש"י לאכיפה של הפעילים והארגונים הבינ"ל המממנים והמסיתים שהגיעו לארץ כגופים הומניטריים, אך בפועל הם המעוררים והמאפשרים את הפרת החוק.
פיקוד המרכז, משטרת ש"י ומגב עוטף ירושלים התבקשו לתת עדיפות למבצעים שיידרשו על ידי המנהל כנגד בנייה בלתי חוקית בשטח E1 וכן לפי סדרי עדיפויות במקומות בהם יש פגיעה אסטרטגית בשטח.
בדיון שעלה אמרנו כי שוב ושוב עולה כי האכיפה ביהודה ושומרון מפלה לרעה את המתיישבים הישראלים. בעוד הפלסטינים בונים בניגוד לחוק בהיקפים גבוהים פי כמה הריסת המבנים מתרכזת בעיקר בישראלים. זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת והאחריות מוטלת לפתחו של שר הביטחון יעלון ואנו מצפים שהוא יפסיק מדיניות מפלה זו.
יו"ר הועדה סיכם את הדיון ואמר: "אבו מאזן קובע עובדות בשטח בניגוד לחוק, עם או בלי מו"מ. על מדינת ישראל לקחת לידה את החוק ולעשות סדר גם באכיפת הבנייה הפלשתינית הפרועה והלא חוקית. הליכתו לאו"מ ולחמאס השבוע, זו שבירת כלים והזדמנות שאסור לפספסה, לשינוי אסטרטגי בחשיבה ובמעשה. אני מברך על הגעתו של מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי ומאחל לו הצלחה בתפקידו. אני מברך אותו גם על הנחייתו לסיים את הסדרת מעלה אדומים תוך ראיה כוללת של הסדרת התיישבות הבדואים במרחב. הועדה תקיים דיון המשך על הבנייה הבלתי חוקית של הפלשתינים בשטחים שבבעלות המדינה בדגש על שטח E1 להצגת תכניות עבודה למיגור תופעה זו."
בהליך שנוי במחלוקת, ימים ספורים לפני הדיון בבית המשפט העליון, אישר שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לאלוף פיקוד המרכז ניצן אלון, לחתום על צו האוסר עיון במרשם מקרקעין ביהודה ושומרון. הצו נחתם למרות שבית המשפט המחוזי קיבל את העתירה שהגשנו ופסק שיש להתיר לעיין במרשם.
באופן חסר תקדים הוציא לאחרונה האלוף ניצן אלון צו צבאי האוסר למעשה לעיין במרשמי המקרקעין ביהודה ושומרון (מצ"ב). הצו ניתן למרות החלטת בית המשפט המחוזי שיש לאפשר גישה למידע לתושבי הישובים הנמצאים בסמוך לאותן קרקעות ולמרות שדיון בערעור אמור להתקיים היום (רביעי).
העיון במרשמי מקרקעין הוא שלב קריטי ברכישת קרקעות ביהודה ושומרון כי הוא למעשה הבסיס האינפורמטיבי לזהות בעלי הקרקע שמהם ניתן לבצע את הרכישה. יחד עם זאת, המנהל האזרחי מתנגד שנים ארוכות לנפק מידע שכזה ביהודה ושומרון, למרות שבמדינת ישראל ישנו חופש מידע בנושא וכל אזרח זכאי לדעת את זהותו של בעלי הקרקע.
בשנת 2009 ראש המנהל האזרחי דאז תא"ל יואב (פולי) מרדכי ומי שמכהן כיום כמתאם הפעולות בשטחים, הוציא נוהל המתיר לעיין במרשמים רק למי שהוא "צד הנוגע בדבר". בעקבות נוהל זה עתרו מספר תושבי פסגות באמצעותנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לקבל מידע על הקרקעות הנמצאות סמוך לישובם וכי המידע מגיע להם כי הם "צד הנוגע בדבר".
שופט בית המשפט המחוזי יגאל מרזל קיבל את טענות העותרים ולפני כחצי שנה פסק שעל המנהל האזרחי להעביר את המידע לתושבי פסגות. בעקבות פסק הדין ערערה המדינה לעליון וביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין של המחוזי עד להחלטה שופטי העליון בערעור.
אולם כאמור, המנהל האזרחי ופרקליטות המדינה ניצלו את תקופת השהות לקראת הערעור וביצעו מחטף כשהוציאו לאחרונה צו חדש וממוקד אשר אוסר על העברת מידע ועיון במרשמי מקרקעין. מעיון בנוסח הסופי של הצו ניכר כי הוא נתפר למידותיו של המקרה שנדון בבית המשפט וללא התחשבות בשלל השיקולים העומדים על הפרק.
כך למעשה אישר שר הביטחון צו דרקוני על השלכות אבסורדיות כדי לשמוט את השטיח מתחת לפסיקת בית המשפט המחוזי ולייתר את הדיון בבית המשפט העליון בנושא.
זו שערורייה שאין כדוגמתה. במקום לטעון ולקבל את הכרעת בית המשפט מחליטים במנהל האזרחי ובפיקוד מרכז להוציא צו חדש ולשנות את הכללים תוך כדי המשחק. זה לא מתקבל על הדעת שהפרקליטות מבקשת עיכוב ביצוע החלטת בית משפט בטענה שיש להמתין לדיון בערעור אך בפועל הם מכינים צו חדש שישלול את הפסיקה.
זהו מהלך אנטי דמוקרט. כל החשיבות של מרשם מקרקעין הוא בהיותו פתוח לעיני הציבור. לא מתקבל על הדעת שמאות אלפי אזרחי ישראלים לא יזכו לרכוש קרקעות כדת וכדין. אנחנו סמוכים ובטוחים כי הזכות הבסיסית שניתנת לכל אזרח לחופש מידע ולהנגשתו תתעלה מעל כל המהלכים הבעייתיים של המנהל האזרחי.
