בסיור שנערך השבוע לחברי הועדה לביקורת המדינה בכנסת, הציגה תנועת רגבים כיצד הערבים מרחיבים את הבניה הלא חוקית ברחבי יו"ש ובדגש על מרחב מעלה אדומים ועוטף ירושלים.

מהנתונים הקיימים עולה כי ישנם כ- 35,000 מבנים לא חוקיים שנבנו על ידי הערבים בשטחי C. אולם, נכון לחודש אפריל 2013 מספר תיקי הפיקוח כנגד בניה לא חוקית ערבית עמד על 12,570 בלבד.

בין השנים 2010-2012 על אף שמספר עבירות הבניה שמבוצעות על ידי הערבים היקף האכיפה והריסת הבתים כנגד הישראלים גדול יותר. למעשה, המנהל האזרחי מציין כי הוא אוכף כנגד בניה לא חוקית של ערבים אולם כצוללים לנתונים מתברר שהאכיפה קיימת בעיקר כנגד לולים, בורות ודירים. אכיפה אפקטיבית כנגד מבני מגורים של ממש כמעט ולא מתבצעת.

למרות שהמנהל האזרחי מנסה להציג נתוני אכיפה מספרים גבוהים מרשימים המציאות היא שמאחורי מרבית המספרים עומדים אלמנטים זניחים שהריסת נועדה לצרכי סטטיסטיקה בלבד. הסך של הריסת בניה לא חוקית "אמיתית", הינו זניח אל מול היקף מבנים הלא חוקיים שנבנים כל העת בשטחי C.

המציאות בשטח מדברת בעד עצמה. למרות שקיימת בניה של מאות מבנים לא חוקיים ע"י הערבים, האכיפה נגדם כמעט ולא מתקיימת. לעיתים זה בגלל התנהלות הפרקליטות  ומערכת המשפט ולעיתים המנהל האזרחי.

הדוגמה הבולטת ביותר היא באזור מעלה אדומים והישוב קידר במה שמכונה נחל "אבו הינדי". שם נבנו יותר ממאה מבנים לא חוקיים אבל המנהל האזרחי והפרקליטות נתנו תשובה לבג"צ כי אין בכוונתם לאכוף את הצווים כי זה "בסדר עדיפות נמוך". זה מצב בלתי נסבל והאחריות מוטלת לפתחה של הממשלה ובעיקר על שר הביטחון משה יעלון.

עשרות עצי זית הושחתו ונזקים כבדים נגרמו לתשתיות במקום. כוחות גדולים של משטרה שהגיעו למקום נרגמו באבנים ועצרו תשעה מתפרעים 

עשרות ערבים תושבי הכפר ענאתה הגיעו לפני הצהריים (ראשון) למטע הזיתים של כפר אדומים, השחיתו עשרות עצי זית וגרמו נזקים כבדים לתשתיות במקום.

את האירוע ארגנה הרשות הפלשתינית שנערכה מבעוד מועד עם צוותי תקשורת רבים במקום, במטרה ליצור פרובוקציה באזור E1.

גדר המטע שהושחתה

כוחות גדולים של משטרה שהגיעו למקום נרגמו באבנים ונאלצו לבצע מעצרים בכדי להביא לסיום האירוע. שוטר אחד אף נפצע מאבנים שהושלכו אליו.

אנו רואים את האירוע בחומרה רבה. הן את ההתפרעויות והנזקים שנגרמו לחקלאים במקום, הן את המעורבות הפרובוקטיבית של הרשות הערבית, וחמור מכל, את מחדלו של המת"ק (מנהלת תאום וקישור) במה שנראה כשיתוף פעולה מצידו, גם אם בשתיקה, עם פעילותה של הרש"פ.

אנחנו קוראים לגורמי הפיקוד ולשר הביטחון לתחקר את האירוע עד תום ולהסיק את המסקנות הנדרשות ברמה הפיקודית והמבצעית, למשטרת ישראל למצות את הדין עם הפורעים ולדרג המדיני להעביר מסר תקיף ובלתי מתפשר לרשות הערבית ולהפסיק את פעילותה המתריסה והמסוכנת בשטחים שבשליטה ישראלית.

פנינו למשרד הבטחון ולמנהל האזרחי בדרישה לפתוח בהליכים פליליים נגד הקבלנים המפנים פסולת עפר לתחומי שטח C בוואדי הסמוך ליישוב עטרת. בניגוד להצהרות קודמות של המנהל האזרחי כי העבודות הופסקו – שפיכת העפר רק התגברה

לפני כחצי שנה התרענו בפני המנהל האזרחי, על ביצוען של עבודות ה"גולשות" מכיוון אתר בניית העיר רוואבי לשטחי C בסמוך ליישוב עטרת. באוקטובר 2013 המנהל האזרחי השיב כי כנגד העבודות הוצאו צווים וכי העפר שנערם במקום פונה.

אולם מתמונות שצולמו בימים האחרונים עולה כי העבודות במקום נמשכות, ובניגוד לדברי המנהל הן כנראה מעולם לא פסקו, ואף החמירו את המצב. מבצעי העבודות כבר חצו את הואדי המפריד בין רוואבי לעטרת וכי הפלישה לתוך שטחי C  מתרחבת ומעמיקה.

לאחרונה הצהיר המינהל האזרחי כי הוקם צוות אשר תפקידו לנקוט בהליכים פליליים כנגד עברייני התכנון והבניה ביו"ש.

עורך הדין שלנו, בועז ארזי, פנה לאחרונה בשנית למנהל האזרחי ולמשרד הביטחון, וציין כי הואיל ובניית העיר רוואבי הינה פרוייקט המלווה על ידי רשויות המינהל האזרחי מקרוב – אין ספק כי זהותם של האחראים לביצוע העבודות הבלתי חוקיות ידוע היטב לרשויות, ולפיכך נדרש המנהל האזרחי לדאוג להשבת המצב לקדמותו ולנקוט באמצעים פליליים כנגד האחראים על עבירות הבניה הנרחבות.

עו"ד ארזי דרש לקבל את פרטיהם של מבצעי העבודות וציין כי לאור העובדה שהצהרת המנהל האזרחי על הפסקת העבודות איננה עומדת במבחן המציאות, שוקלת רגבים לפנות לבית המשפט.

ימים לפני הדיון בבית המשפט העליון על המאחזים הערביים הלא חוקיים ליד סוסיא, חשפנו את השיטה בה מרחיבים הערבים את המאחזים בניגוד להתחייבות שלהם לבית המשפט העליון.

המאחזים הערביים הלא חוקיים ליד היישוב סוסיא מגיעים שוב לבית המשפט העליון. בעקבות עתירה לבג"צ שהגשנו נגד הבניה הלא חוקית במקום, יתקיים ביום רביעי (29.1) דיון מכריע על עתיד עשרות הערבים שהשתלטו על הקרקעות הסמוכות לסוסיא.

תיעוד שלנו מוכיח כי בניגוד גמור לצו בית המשפט תושבי המאחז הערבי שליד סוסיא מרחיבים את המאחז בבניה חדשה. בתמונות שהגיעו לידינו נחשפת השיטה של הערבים להסוות את הבניה הקשיחה מבלוקים על ידי כיסוי המבנה ביריעת בד. עטיפת המבנה בבד נועדה להציג מצג שווא שהמבנה הקשיח הוא אוהל ארעי כשלמעשה מדובר בבית אבן לכל דבר.

היריעה הוסרה לצורך בניית הגג.

כזכור, במסגרת הדיונים בעתירה, הוציאו שופטי בג"צ לפני כשנה צו ביניים האוסר על הערבים להמשיך ולבנות במאחז. הרכב השופטים בראשות הנשיא גרוניס הכירו באי חוקיות המבנים אך ביקשו לבחון אפשרות של "הסדרת" המאחז על ידי הגשת תכנית בניה חדשה. בכדי ליצור אמון בין הצדדים אסרו השופטים על הערבים לבנות כל בניה חדשה במאחז. אולם כפי שניתן לראות, גם הפעם, ההתחייבות הערבית לא קוימה. בתמונה הראשונה שצולמה עוד בשנת 2012 ניתן לראות כיצד מקימים הערבים בשלב הראשון שלד עשוי מתכת.

בשלב השני, לאחר כשנה, כיסו הערבים את השלד ביריעת בד לבנה כדי לשוות למבנה חזית של אוהל ארעי. בשלב השלישי בנו הערבים מתחת לאוהל מבנה עשוי בלוקים בחסות מעטפת בד. כאשר כל העת היריעה מסתירה את הבלוקים זולת שעות בודדות, כפי שמצולם בתמונה הזו, כשהעבודות על הגג שמחייבות הסרה זמנית של היריעה. עם תום הקמת הגג הוחזרה היריעה למקומה, והבית חזר להיות "אוהל".

המבנה בנוי ומכוסה

תיעוד זה הוא דוגמה אחת לעשרות מבנים שנבנו באותה שיטה של הסתרת הבניה ביריעות בד. מטרת הערבים היא להציג מצג ארעי למקום כשבפועל מדובר במבני קבע. וכן אכלס את המאחז בכמות מקסימלית של משפחות על מנת להקשות על המנהל האזרחי לפנות את עשרות התושבים של "הכפר העתיק".

בעקבות התיעוד, הגשנו הודעה לבית המשפט כי יש בידינו ראיות שהערבים הפרו את צו הביניים, ולכן יש לבטלו ולהרוס את המבנים שהוקמו בניגוד להתחייבות הקודמת. החלטה בעניין תימסר בדיון שיתקיים ביום רביעי (29.1).

כזכור, בשנים האחרונות הקימו ערבים מהכפר יטא והסביבה מאחזים לא חוקיים על אדמות טרשים שנמצאים בשטחי C סמוך לישוב סוסיה בדרום הר חברון. המאחזים נפרסים על שטחים נרחבים והוקמו בהם עשרות מבנים לא חוקיים.

בדיקה של המנהל האזרחי העלתה כי אותם מבנים נבנו שלא כחוק ועל כן פקחי המנהל הוציאו כנגדם צווי הריסה. עתירה נגדית לבג"צ של הערבים וארגון השמאל הקיצוני "שומרי משפט", מעכבת את ביצוע צווי ההריסה עד לתום ההליך.

ימים ספורים לפני הדיון בבג"ץ, החל הערבי שפלש למבנה ההיסטורי ח'אן לובאן בביצוע עבודות עפר סביב המתחם, תוך פגיעה במקום. בקשה דחופה לצו ביניים הוגשה הבוקר (ראשון) לבג"ץ

לפני כשנה עתרנו לבג"ץ (315/13) נגד חאלד דראגמה שהשתלט על המבנה העתיק ח'אן לובן הסמוך למעלה לבונה שבבנימין, ונגד משרד הבטחון והמינהל האזרחי שנמנע מלפעול כנגדו, למרות שקיימות הוכחות כי המבנה שימש כתחנת משטרה בריטית, והינו שייך למדינה.

בג"ץ לא נענה לבקשתנו להוציא צו ביניים, שיורה על הפסקת כל העבודות במקום עד לתום הדיון המשפטי בסוגיה. בעוד כשלושה שבועות צפוי להתקיים הדיון בפני בג"ץ.

הפולש הגביר בימים האחרונים את הליך הפלישה וההרס, והביא לאתר כלים מכניים כבדים לביצוע עבודות עפר הנדסיות, הגורמות נזק רב ועשויות להביא לנזק בלתי הפיך לשרידים עתיקים.

בעקבות צילום מסע ההרס, הוגשה הבוקר (ראשון) לבג"ץ בקשה דחופה להוצאת צו ביניים נגד כל המשך העבודות במקום.

לאחר שבג"ץ מחק עתירה שהגשנו נגד בניה ערבית בלתי חוקית ליד נווה צוף, הגשנו השבוע בקשה לעיון חוזר בתיק, מאחר וההחלטה שניתנה בתיק מנוגדת להתנהלות עקבית של בג"ץ בתיקים דומים

לפני כשנה עתרנו לבג"ץ, נגד בית ערבי שנבנה בניגוד לחוק מצפון לישוב נווה צוף שבבנימין, סמוך לכפר דיר ניזאם. רק לאחר הגשת העתירה הגיע למקום פקח המינהל האזרחי ונתן למבנה צו הפסקת עבודה. לאור דברי המינהל האזרחי בתשובתם לעתירה כי נקטו בהליכים נגד המבנה האמור, הסכימה רגבים למחיקת העתירה.

לאחר כחצי שנה ביקר במקום רכז השטח שלנו וגילה כי לא בלבד שלא ננקטו כל צעדים מעשיים נגד הבית, אלא שלצידו נבנו מספר בתים נוספים. לאחר פניות חוזרות ונשנות למינהל האזרחי שלא נענו, עתרנו לבג"ץ בשנית (3232/13).

הפעם בחרו במינהל האזרחי להשיב לבג"ץ, כי מאחר ומחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים, מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להימחק.

עו"ד שלנו, בועז ארזי, סקר בפני שופטי בית המשפט העליון, שורה של עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה יהודית ביהודה ושומרון, בהם עקבו שופטי בג"ץ וליוו את התהליך המינהלי כדי לוודא שהמינהל האזרחי עושה את עבודתו נאמנה. 

כדוגמה בולטת הציג עו"ד ארזי עתירה שהגיש ארגון השמאל 'שלום עכשיו' בשנת 2009, נגד שכונה שנבנתה על אדמות מדינה ביישוב נווה צוף – סמוך ונראה לבניה הערבית שנידונה בעתירה. במקרה זה נדונהעתירת 'שלום עכשיו' על ידי בית המשפט במקביל לקיומם של הליכי הסדרה תכנונית ובמקביל לנקיטת הליכים פליליים, ונמחקה לפני שבועות ספורים, רק לאחר סיום ההסדרה התכנונית וקיומה של חקירה פלילית.

למרות ההשוואה הברורה החליטו שופטי בג"ץ למחוק את עתירת רגבים, בהסתמך על טענת המינהל האזרחי כי נקט בהליכי אכיפה וכי מחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים.

על פי חוק בתי המשפט, "אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון… יש מקום לדיון נוסף".

בדברי הנימוק בבקשה שהוגשה השבוע לעיון חוזר בהחלטה, מנמקת תנועת רגבים, כי פסק דינו של בית המשפט בעתירה 3232/13, עומדת בניגוד לפרקטיקה המקובלת בבית משפט זה, המהווה "הלכה מכללא", ויש בכך כדי להוות סתירה להלכה קודמת".

עו"ד בועז ארזי פירט בבקשה שש עתירות שונות שהגישו ערבים וארגוני שמאל בטענה על בניה יהודית בלתי חוקית (כאשר בכל העתירות מדובר בבניה על אדמות מדינה), בהם החליט בג"ץ להותיר את העתירות פתוחות ותחת פיקוחו, למרות שהחלו בעניינן הליכים תכנוניים שונים.

"על פי הפרקטיקה אשר ננקטה על ידי בית המשפט הנכבד, הותרת העתירות פתוחות נעשתה למרות שהעתירות מיצו את עצמן מפאת הטיעון המנהלי (לאור נקיטת הליכי פיקוח על ידי רשויות המינהל האזרחי), ולמעשה בית השמפט העדיף להמתין עם דחיית העתירת או מחיקתן, עד למצב בו הסתיימו ההליכים התכנוניים, תוך שבית המשפט מתעדכן מעת לעת על מצב ההליכים התכנוניים", כתב עו"ד ארזי.

ארזי חזר והדגיש כי "בהתנהלותו העקבית כמתואר, קבע בית המשפט "הלכה מכללא", המהווה הלכה שיפוטית לכל דבר וענין".

בדיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדת המשנה של וועדת חוץ וביטחון חשף מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, מרקו בן שבת, כי ביהודה ושומרון מתנהל מאבק על שטחי C, והוסיף כי הפלישות של הערבים בשטחי C "אינה בניה לא חוקית כזו או אחרת אלא השתלטות מכוונת על אדמות מדינה" 

גורם רשמי במנהל האזרחי. מנהל יחידת הפיקוח במנהל, מרקו בן שבת, הצהיר בוועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון, כי מאחורי ההשתלטות הערבית קיימת "יד מכוונת".

"בשנתיים שלוש האחרונות מתנהל מאבק על שטחי C" אמר בן שבת, "המאבק הוא לא כמו שהכרנו של פלסטיני בודד שהקים את הבית שלו באופן לא חוקי אלא בניה יותר ממוסדת". בן שבת לא פירט אל מי הוא מכוון, אולם, גורמים המעורבים בנעשה ביהודה ושומרון מדווחים כי בכירים ברשות הערבית פועלים להשתלטות משמעותית על שטחי C כולל על אדמות מדינה במימון גורמים בינלאומיים.

הדברים נאמרו במהלך דיון של וועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון בראשות ח"כ מוטי יוגב ובהשתתפות חברי כנסת בהם אורית סטרוק ואיילת שקד (הבית היהודי) נציגי צה"ל והמנהל האזרחי, גורמים בהתיישבות ותנועות אזרחיות בהם תנועת רגבים.

תחילה הקרין מנהל הפעילות שלנו, בצלאל סמוטריץ', מצגת הממחישה את המציאות בשטח, בה שטחי C הופכים ליעד לכיבוש ערבי. התמונות והתצ"אות שהוצגו עשו את שלהם ולאחר כך, הסכימו המשתתפים כי המצב בשטח מדאיג מאוד.

נציגי המנהל האזרחי טענו כי ידיהם כבולות לאור צווי בית משפט וגם נציג הפרקליטות צבאית, רס"ן יותם הר ציון, מתח ביקורת לא מרומזת על בית המשפט העליון כשטען "שהביטוח הטוב ביותר של פלסטיני שבנה באופן לא חוקי היא פניה לבג"צ".

דבריו של רס"ן הר ציון, רמ"ד פנים בפרקליטות הצבאית, מתייחסים למציאות המתרחשת מיד לאחר מתן צווי ההריסה לעבריינים הערבים. לא עוברות שעות בודדות וכבר מוגשת עתירה לבג"צ על ידי הערבים באמצעות עמותות שמאל וארגונים בינלאומיים. בעתירה השבלונית, מבקשים הפולשים מבג"צ שיעכב את ביצוע צווי ההריסה עד למתן אפשרות לערבים זכות תגובה בבית משפט לטענות המנהל. כמעט בלי יוצא מן הכלל, שופטי בג"צ נותנים צו ביניים אשר מקפיא את הליכי האכיפה ומאפשרים למעשה את המשך ההשתלטות הלא חוקית.  המדינה מצידה לא נעמדת על הרגליים האחוריות למימוש הצווים ויוצא שהצו מקפיא את הליכי האכיפה אבל הבניה אל חוקית נמשכת.

במהלך הדיון ביקשה ח"כ אורית סטרוק להבין מדוע יועמ"ש איו"ש לא מפעיל את כל הכלים העומדים לרשותו כדוגמת "צו תיחום". אולם תשובה מספקת לא נשמעה זולת ההצהרה שאלו "שיקולים מדיניים".

עוד התברר בדיון כי התופעה החמירה לאור מעורבותם של גורמים זרים שמשקיעים כספים רבים במימון הבניה הלא חוקית. על כך הגיבה ח"כ איילת שקד ואמרה שחייבים לפעול בחקיקה כנגד ההתערבות ההולכת וגוברת של אותם ארגונים זרים להשתלטות ערבית. דווקא בשטחי C דווקא באדמות מדינה.

בתום הדיון הגבנו כי "הכתובת למחדל היא ברורה: שר הביטחון יעלון, הוא האמון על הנושא והאחריות למתן תשובות ולמציאת פתרונות מוטלת על כתפיו. נכון לעכשיו מדינת ישראל, על כלל מערכותיה, לא ערוכה ולא גיבשה את ארגז הכלים הנדרש כדי להתמודד מול התופעה הזו ולנטרל אותה".

את שלושת דרישות הוועדה פירט ח"כ מוטי יוגב: "הועדה דורשת מממשלת ישראל ומשר הביטחון, להסדיר את ההתיישבות הערבית, בדואית, בשטחי יו"ש בכלל וב-E1 בפרט, בהתאם לחוק ולאינטרסים של ממשלת ישראל ולא בהתאם למדיניותם של גורמי חוץ עוינים.

הועדה דורשת מהמנהל האזרחי ורשויות החוק לאכוף את עבירות הבנייה וההשתלטות על קרקעות המדינה בסדר עדיפות סביב הכבישים הראשיים, סביב ההתיישבות היהודית ובשטח E1, האסטרטגי לירושלים בירת ישראל.

הועדה דורשת ממשרד החוץ וכן מהממונים על הארגונים הבינ"ל במתאם הפעולות בשטחים ובמנהל האזרחי, לאכוף את ההתנהלות הפרועה ללא חוק של ארגונים בינ"ל הפועלים בסיוע לגורמים העוינים לישראל"

בג"ץ דחה עתירה שהגשנו נגד בניה ערבית בלתי חוקית ליד נווה צוף. אנו רואים בהחלטת בג"ץ פגיעה קשה במראית פני הצדק

לפני כשנה עתנו לבג"ץ, נגד בית ערבי שנבנה בניגוד לחוק מצפון לישוב נווה צוף שבבנימין, סמוך לכפר דיר ניזאם. רק לאחר הגשת העתירה הגיע למקום פקח המינהל האזרחי ונתן למבנה צו הפסקת עבודה. לאור דברי המינהל האזרחי בתשובתם לעתירה כי נקטו בהליכים נגד המבנה האמור, הסכנו למחיקת העתירה.

לאחר כחצי שנה ביקר במקום רכז השטח שלנו וגילה כי לא בלבד שלא ננקטו כל צעדים מעשיים נגד הבית, אלא שלצידו נבנו מספר בתים נוספים. לאחר פניות חוזרות ונשנות למינהל האזרחי שלא נענו, עתרנו לבג"ץ בשנית (3232/13).

הפעם בחרו במינהל האזרחי להשיב לבג"ץ, כי מאחר ומחזיקי הבתים החלו לקדם הליכים תכנוניים, מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להימחק.

בדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בבג"ץ, סקר עורך הדין שלנו, בועז ארזי, בפני שופטי בית המשפט העליון, שורה של עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה יהודית ביהודה ושומרון, בהם עקבו שופטי בג"ץ וליוו את התהליך המינהלי כדי לוודא שהמינהל האזרחי עושה את עבודתו נאמנה. 

כדוגמה בולטת הציג עו"ד ארזי עתירה (3899/09) שהגיש ארגון השמאל 'שלום עכשיו' בשנת 2009, נגד שכונה שנבנתה על אדמות מדינה ביישוב נווה צוף –  סמוך ונראה לבניה הערבית שנידונה בעתירה שלנו. במקרה זה נדונה עתירת 'שלום עכשיו' על ידי בית המשפט במקביל לקיומם של הליכי הסדרה תכנונית ובמקביל לנקיטת הליכים פליליים, ונמחקה לפני שבועות ספורים, רק לאחר סיום ההסדרה התכנונית וקיומה של חקירה פלילית.

עו"ד ארזי ציין, כי באותו אופן פעל בג"ץ בנוגע לעתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל כנגד בניה ביישובים עלי, כוכב יעקב ומצפה דני, וכן לגבי עתירת 'שלום עכשיו' בעתירת 'צווי התיחום' כנגד שישה מאחזים. בעתירה זו (7891/07) בה נתן לאחרונה בג"ץ פסק דין חלקי, בנוגע למבנים שנבנו על גבי קרקע פרטית, אולם בהתייחס לאלו מהמבנים שנכללו בעתירה ואשר לא הוקמו על מקרקעין פרטיים  העתירה נותרה תלויה ועומדת במקביל לקיומם של הליכי הסדרה.

למרות ההשוואה הברורה החליטו החליטו שופטי בג"ץ, הנשיא אשר גרוניס, והשופטים פוגלמן וזילברטל, למחוק את העתירה שלנו, בהסתמך על טענת המינהל האזרחי כי נקט בהליכי אכיפה וכי מחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים.

לטעמנו החלטת בג"ץ ראויה לביקורת חריפה. לא ניתן להתעלם מהתחושה החריפה, ומאווירת איפה ואיפה השוררת באולם בג"ץ. בית המשפט יכול להורות על מחיקתם של כל העתירות נגדם הגיש המינהל צווי הריסה, או ללוות את כולן את להשלמת הליך המינהלי, אך לא ניתן לנהל מדיניות שונה ונפרדת המפלה לרעה את יהודי יהודה ושומרון.

עצם הטענה שהעלו נציגי הפרקליטות, לפיה לא ניתן לקיים הליכי אכיפה, נגד מי שהגיש בקשה בדיעבד להסדיר בניה בלתי חוקית, מהווה 'מתן חסינות אוטומטית' פסולה לעברייני בנייה.