רגילים לשמוע שאמון הציבור בחברי הכנסת נמוך?
הסקר שלנו מוכיח אחרת!

בסקר מדד אמון שערכה עבורנו השבוע חברת דיירקט פולס עולה כי אמון הציבור בכנסת גבוה בהרבה מהאמון בבג"ץ. בעוד 77% מהנשאלים בקרב המדגם הביעו אמון בחברי הכנסת, רק 50% הביעו אמון בבג"ץ.

מה לגבי הנשיא?
כן, זה שמוביל את שיחות הפשרה? על פי הסקר, 53% בלבד מביעים בו אמון.

תוצאות הפוכות – איך זה יכול להיות?

ההסבר לפער בין הסקרים נובע מאופן ניסוח שאלת הסקר: המכון הישראלי לדמוקרטיה שואל לגבי "רמת האמון בכנסת" אך ברור לכל בר דעת, שאין ציפיה שמצביע ליכוד ייתן אמון בחברי הכנסת של מפלגות השמאל, ולהפך.
לכן, בסקר 'מדד האמון' שהוצאנו, שאלנו את המשתתפים את אותה השאלה אך באופן הנכון יותר: "מה רמת האמון בחברי הכנסת בהם בחרת".

התוצאות מוכיחות כי הרוב המוחלט של הציבור נותן אמון בנבחריו – עובדה המצביעה על מציאות בריאה מאוד בדמוקרטיה פרלמנטרית.
השאלה של המכון הישראלי היא למעשה ניסיון להצדיק את החלשת כוחה של הכנסת אל מול מתן סמכויות יתר למערכת המשפט.

להרחבות קראו את הכתבה של עטרה גרמן במקור ראשון >> https://did.li/xjQ5q

סקר מדד האמון רגבים 2024

מדד האמון 2025

לאחר שלא נתן את תשובתו ביום הדיון בעתירה, אתמול בבוקר, דחה בג"ץ את העתירה השישית שלנו בסוגיית חאן אל אחמר.

חאן אל אחמר הוא בעצם סיפור אחד, שמספר את הסיפור הענק של ההשתלטות הפלסטינית על הקרקעות בשטחי C, ומצביע על מחדלי ממשלות ישראל מול הכאוס שנוצר.

אז מה אנחנו דורשים? דין שווה!
בעתירות 'אחרות' דוגמת עמונה, נתיב האבות ומגרון, בהן המדינה טענה כי ישנם "שיקולים מדיניים", בג"ץ סרב לקבל טענה זו ודרש בכל זאת לאכוף את החוק.
בית המשפט העליון אף ציין באופן נחרץ שאין מקום לשיקולים מדיניים באכיפת חוקי התכנון והבניה.

לעומת זאת, לא כך בעתירה נגד הבניה הבלתי חוקית בעליל בחאן אל אחמר.
התקפלות המדינה בפני לחץ בינלאומי והגושפנקה שנותן בג"ץ להתקפלות זו מובילים את המדינה לסף אנרכיה:
בכל פעם שמדיניות הממשלה לא תמצא חן בעיני גורמים בינלאומיים אלו ואחרים, הם יפעילו לחץ והממשלה תיסוג.

ברוח ימים אלו- המילה המתאימה ביותר היא בושה!
בושה לממשלת ישראל
ובושה לבג"ץ

לאחר דיון סוער, בג"ץ דחה את החלטתו בעניין חאן אל אחמר

בג"ץ דן הבוקר (שני) בעתירת תנועת רגבים הדורשת לממש את צווי ההריסה שהוציאה המדינה עוד בשנת 2009 לפינוי המתחם.

בדיון טען נציג המדינה כי אין התנגדות לעצם מימוש הצווים אלא לעיתוי ולאופן בו ימומשו, וכי הדבר כרוך בשיקולים מדיניים וביטחוניים. ראש המל"ל, צחי הנגבי הופיע בדיון באופן אישי והמדינה ביקשה כי טיעוניה יועברו בדלתיים סגורות.

השופטים תהו בכמה זמן עוד מדובר ומה מבטיח שאכן יבוצעו הצווים כפי שהמדינה התחייבה לאורך השנים ולא ביצעה. ראש ההרכב השופט סולברג שאל, האם לדעת המדינה מדובר למעשה בעניין בלתי שפיט.
השופט שטיין הקשה כיצד ניתן לדחות עתירה הדורשת לממש צווי הריסה, כשהמדינה למעשה לא מוכנה לתת שום תאריך לפינוי.

התקהלות מחוץ לאולם הדיונים

תושבי חאן אל אחמר הביעו אף הם התנגדות לקיום דיון חסוי.

תנועת רגבים הסכימה לקיום דיון חסוי, אך ביקשה כי בית המשפט יתייחס לזכות הציבור לדעת אם הגורם המעכב את שלטון החוק מלממש את הצווים הוא מעורבות מדינות זרות.

בתום הדיון החסוי קבע ההרכב כי פסק דין או החלטה תישלח לצדדים.

נזכיר כי מדובר בדיון בעתירה השישית בסוגיית המאחז הפלסטיני חאן אל אחמר הממוקם במישור אדומים בצמוד לכביש ירושלים – המלח, כאשר כל העתירות הקודמות נמחקו בשל התחייבויות המדינה לאכוף את החוק ולפנות את המתחם, וכבר לפני כ 5 שנים הוכשרו מגרשים לקליטת המפונים בג'אהלין מערב, על אדמות מדינה סמוך לאבו דיס. בנוסף, על פי טענות המדינה בוצעו צעדים רבים להגעה להסכמה עם תושבי המתחם.

מאיר דויטש מציג את תגובת רגבים לדיון בערוץ אל-ג'זירה

עו"ד אבי סגל המייצג את רגבים בעתירה זו מוסר: "על אף שבאופן עקרוני נכון שבית המשפט לא יתערב בסוגיות מדיניות, הרי שבמקרה בו המדינה נמענת במשך 15 שנים מלאכוף את החוק ובחסות מצב זה הרשות הפלסטינית ותושבי המתחם ממשיכים בהשתלטות על השטח, אין מנוס כי בית המשפט ישים סוף לסאגה ויקצוב לוח זמנים סביר למדינה לאכיפת החוק במקום."

שבוע לפני יום הזכרון לשואה ולגבורה, הגיעה מנהלת המחלקה הבינלאומית ברגבים נעמי קהאן לאירופה, לכנס בינלאומי בהאג בנושא המאבק המדיני והמשפטי נגד ישראל באו"ם

מימין לשמאל: פרופ' רובי סגל, מנהלת המחלקה הבין לאומית- נעמי קאהן, ע"ד נטשה האוסדורף, פרופ' וולפגנג באק, פרופ' אנדרו טאקר

בשבוע שעבר, ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה, השתתפה נעמי קאהן מנהלת המחלקה הבינלאומית של רגבים, בכנס THINC הבינלאומי בהאג, של ״יוזמת האג לשיתוף פעולה בינלאומי״ בנושא "ישראל עומדת למשפט: המאבק המדיני והמשפטי נגד ישראל באו"ם ובמוסדות אחרים – ודרכי פעולה אפשריות להתמודדות".

הכנס נערך בעקבות פרסום מחקר מעמיק על מדיניות אירופה במזרח התיכון, "שתי מדינות לשני עמים? מדיניות אירופית והסכסוך הערבי-ישראלי" ולקחו בו חלק אנשי אקדמיה ופעילי שטח, מומחים למשפט בינלאומי, קובעי מדיניות אירופאים, נציגי מכוני מחקר מובילים וארגוני חברה אזרחית מישראל, אירופה, ארצות הברית ואפילו מאוסטרליה הרחוקה וקיימו דיון מקצועי ומעמיק על המציאות הנוכחית, המדיניות והאתגרים העומדים בפני ישראל והציונות.

במפגשי מליאה, סדנאות ודיוני שולחן עגול, מומחים מהשורה הראשונה דנו בין היתר בשימוש בזירת המשפט הבינלאומי ככלי לרדיפת מדינת ישראל, במדיניות האירופאית כלפי ״פתרון שתי המדינות" ובתמיכה אירופית בפעילות בלתי חוקית ביהודה ושומרון. בנוסף, דנו באתגרים חסרי התקדים העומדים בפני ישראל בגופים בינלאומיים, כולל ועדת החקירה של UNHRC, בית הדין הפלילי והבינלאומי בהאג למשפט פלילי ובית הדין הבינלאומי לצדק.

לתנועת רגבים ישנה תרומה ייחודית ומשמעותית, כגוף היחיד המביא לשולחן הדיונים עובדות מוצקות מהשטח, כמו לדוגמה תיעוד מעורבות אירופית בבניה בלתי חוקית ובפלישה חקלאית והסברת תוצאות המדיניות האירופאית בזמן אמת. מעבר לעבודת ההסברה החשובה, הכנס הוליד שיתופי פעולה לטובת קידום ההגנה על זכויות מדינת ישראל והעם היהודי בכל שטחי המולדת.

ביקורת בבית המשפט המחוזי בדיון בעתירת רגבים נגד מחצבה פלסטינית בלתי חוקית. השופט ביקר את המדינה על כך שלא בדקה בשנתיים האחרונות את מצב הפגיעה באתר הארכיאולוגי במקום, אל מול תיעוד שלנו על עבודות מאסיביות בשטח. רגבים: "זלזול מופגן בבית המשפט, בסביבה ובציבור"

ממשיכים להתרחב, מחצבת בית פג'אר- המחצבה הבלתי חוקית הגדולה ביותר בארץ

בית המשפט המחוזי בירושלים דן ביום חמישי האחרון בעתירת תנועת רגבים נגד מחצבת בית פג'אר, המחצבה הבלתי חוקית הגדולה ביותר בארץ הממוקמת במזרח גוש עציון. בדיון דחתה המדינה את הטענות כי ישנה פגיעה מתמשכת בארכיאולוגיה וטענה כי המצב במחצבה סטטי ואין בה התרחבות משמעותית מאז שנת 2005. מנגד, הציגה תנועת רגבים ממצאים מהשטח המוכיחים את ההפך, לאור זאת תהה השופט שחם מדוע המדינה אינה מעודכנת ואינה נמצאת בשטח ודרש לבצע בדיקות עדכניות ולהשיב בתוך 60 יום.

כאמור, מחצבת בית פג'אר ממוקמת במזרח גוש עציון בשטח C ומתפרסת על שטח עצום של כ1,600 דונם. בשתי עתירות שהגישה תנועת רגבים בעשור האחרון כנגד המחצבה, התחייבה המדינה להסדיר אותה ולמנוע את הרחבתה ולפיכך העתירות נמחקו.

תכנית גרנדיוזית שקידם המינהל האזרחי להלבנת עשרות מחצבות פלסטיניות בלתי חוקיות, גרמה להקפאת האכיפה במקום, אף על פי שנעצרה בשנה הקודמת על ידי ועדת החוץ והבטחון לאחר שהתברר כי היא כוללת כשלים סביבתיים חמורים. זאת ועוד,
בחודשים האחרונים נחשף על ידי ארגון "שומרים על הנצח" כי העבודות פגעו אנושות באמת המים הקדומה והשמידו ממנה מקטע שלם וכן תיעודים מהשטח של פקחי מועצת גוש עציון ורכז השטח ברגבים מוכיחים כי הפעילות במחצבה ממשיכה ומתרחבת, לאור כל זאת עתרה רגבים בשלישית לבית המשפט.

במהלך הדיון השופט נעתר לבקשת רגבים והורה להשלים בדיקות בשטח כולל תצלומי אוויר, תצהיר קמ"ט ארכיאולוגיה או כל גורם רלוונטי אחר, כל זאת בתוך 60 יום.
"מה שקרה בדיון זו תצוגת תכלית מבישה של המינהל האזרחי שלא מכיר את המציאות בשטח" אומר עו"ד אבי סגל "מדובר במחצבה עצומה בלתי חוקית שמגלגלת מאות מליוני שקלים בשנה ופוגעת באופן מזעזע בסביבה ובאתרי מורשת. הזלזול של המינהל האזרחי רק מוכיח כי כל התחייבויותיו לבית המשפט לאורך השנים הן אחיזת עיניים ואין להם שום כוונה לפעול בנדון."

תגובת ארגון "שומרים על הנצח":
"השמדת אמת המים כמוה כהשמדת בריכת הסולטן ומינהרות הכותל. זהו פשע בינלאומי של מחיקת מורשת, כשהפעם לא ניתן להאשים אלא את משרד הבטחון שמספסר בנכסי מורשת לאומיים ועולמיים. אנו קוראים לממשלה להפסיק להתחבא מאחרי תירוצים בירוקרטיים, להפסיק מייד את ההרס במקום, ולהגן על אמת המים לירושלים במסגרת תכנית החירום הלאומית למורשת. הגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים!"

ראש מועצת גוש עציון ויו"ר מועצת יש"ע שלמה נאמן:
"אנו מתריעים כבר זמן רב כי מדינת ישראל מאבדת את האחיזה בשטחים הפתוחים.
הערבים פוגעים בנכסי טבע בכל יו"ש ואנו מאבדים את קרקע במלחמה מתוכננת עליה הכריזו ברשות הפלסטינית.
הגיע הזמן שמדינת ישראל תפנים שזהו מאבק שלה ומאבק על העתיד של כולנו. מדובר במחצבות פירטיות, במשרפות זבל לא מפוקחות, בפגיעה בשמורות טבע ועוד. רשויות המדינה חייבים להתעשת"

בתגובה למאבק בהחלטת בג"ץ, אותו מנהלים ארגוני השמאל על ידי הפצת פייק ניוז, אנחנו דואגים להתראיין ולפרסם את כל העובדות ואת כל האמת על הפולשים שפלשו בעשרים השנה האחרונות, בניגוד לחוק, לשטח אש 918 שבדרום הר חברון.

צפו באברהם בנימין, מנהל אגף מדיניות בתנועת רגבים:

שטח האש 918 משתרע על פני כ-33,000 דונם בהר חברון, מזרחית לעיירה יאטה. מדרום למושב מעון ועד ל'קו הירוק' בואכה בקעת ערד. הוא הוכרז כשטח אימונים של צה"ל בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת (להלן: "צו ההכרזה").

במשך שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, שימש שטח האש לאימוני יחידות שונות של צה"ל, לרבות חיל האוויר. בתקופה זו המינהל האזרחי פעל בשטח האש לאכיפה וסילוק מבני קבע בלתי חוקיים שהפרו את צו ההכרזה. בצד האכיפה הותרה כניסת חקלאים ורועי צאן לשטח, כאשר לא מתקיימים בו אימונים (בעיקר בסופי שבוע ובחגי ישראל). מדינת ישראל אף הסכימה להימנע מאימונים במשך שתי תקופות של חודש מדי שנה, כדי לאפשר זריעה וקציר בשטח ולצרכי מרעה.

עתירה ראשונה – בג"ץ 517/00

בשנת 2000 עתרו לבג"ץ כ-85 תושבים ערבים (אליהם הצטרפו בהמשך עוד 112) כנגד צווי הפינוי וההריסה למבנים הבלתי חוקיים בשטח האש 918 . צו ביניים שהוצא בתיק הקפיא את המצב בשטח נכון לזמן הגשת העתירה – כלומר מנע הריסת מבנים קיימים, אסר הקמת מבנים חדשים ואיפשר את כניסת העותרים לצורך מרעה ו'מגורים לצורך מרעה' בחלק מהשטח.

בתגובה לעתירה עמד שר הביטחון על הצורך הביטחוני בשימוש בשטח האש לצורך אימונים, על השימוש החקלאי והארעי שנעשה בשטח על ידי חלק מהעותרים, ועל היעדרה של התיישבות קבע בתחומי שטח האש. בירורה של עתירה זו נמשכה כ- 12 שנים (!). באוגוסט 2012 ניתן פסק דין שקבע כי צווי הביניים  והסכמות הצדדים (בעניין הקפאת המצב, הסכמה לרעיה, שהייה בשטח כחודשיים בשנה לצרכי חקלאות, ושהיית קבע בחלקו הצפוני מערבי של שטח האש, אשר יתקיימו בו אימונים "יבשים" בלבד) יוותרו בתוקף למשך מספר חודשים נוספים.

בחסות צו הביניים שאמור היה להקפיא את המצב בשטח ובחסות התמהמהות פרקליטות המדינה בניהול התיק, האכיפה אמנם הוקפאה, אך עבריינות הבניה המשיכה במלוא עוזה.

עתירה שניה – בג"ץ 413/13

בינואר 2013 הוגשה עתירה חדשה. נכון לזמן זה שטח האש כבר היה זרוע בבניה בלתי חוקית ופלישה מאסיבית ששיבשה ומנעה את המשך האימונים והשימוש בשטח כשטח אש על פי ייעודו, וגרמה לצה"ל לצמצם את היקף פעילותו בשטח ולשנות את מתכונת האימונים.

בעתירה החדשה דרשו העותרים– השוהים הבלתי חוקיים בשטח האש והאגודה לזכויות האזרח– לא רק למנוע את הריסת המבנים הבלתי חוקיים, אלא אף להסדרת מגוריהם בשטח האש וביטול צו ההכרזה. זאת בטענה כי הם התגוררו באיזור באורח קבע שנים רבות לפני צו ההכרזה, באופן המחייב על פי דין את בטלות צו ההכרזה.

בג"ץ הוציא שוב צו ביניים, ושלח את העותרים ואת המדינה אל השופט בדימוס יצחק זמיר להליך גישור, שלאחר פרק זמן נוסף הסתיים בכישלון. המדינה מצידה הקפיאה את הליכי האכיפה, ואילו העותרים כהרגלם, הרחיבו בתקופת הגישור את הפלישה והבניה הבלתי חוקית.

בחסות ההליכים המשפטיים שנמשכו מעל שני עשורים, הוקמו בשטח אש 918 כ-12 מאחזים וכפרים ערבים בלתי חוקיים (לצד מספר מאחזי לוויין נוספים) בהובלת הרשות הפלשתינית ובמימון ובסיוע אירופי מאסיבי ובכלל זה של האיחוד האירופאי. בכניסה ל"כפרים", שחלקם בנויים על אדמות מדינה, מתנוססים שלטים המכריזים על היותם חלק "ממדינת פלסטין". שטח האש המדברי אשר עד תחילת שנות האלפיים היה ריק לחלוטין התמלא במאות מבנים בלתי חוקיים: בתי מגורים ומבני חקלאות, מסגדים בתי ספר ומבני ציבור, פריצת דרכים מאסיבית והקמת תשתיות מים וחשמל, לצד פלישה חקלאית מאסיבית לאלפי דונמים.

במאי 2022 ניתן פסק הדין בבג"ץ 413/13. בג"ץ דחה את העתירה, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על העותרים שניצלו לרעה את ההליך השיפוטי וצווי הביניים וקבע כי היה ראוי לדחות את העתירה על הסף ולו מחמת חוסר נקיון כפיים של העותרים.

בית המשפט קבע כי לחלק ניכר מהעותרים יש בתי קבע בכפר יאטה. אשר לשאלת התיישבותם "ההיסטורית" בשטח, ציין בית המשפט כי עתירה לבג"ץ, ככלל, אינה המסגרת המתאימה לבירור מעמיק של שאלות עובדתיות מורכבות, אולם במקרה זה שאלת התיישבות הקבע קודם לצו ההכרזה אינה שאלה עובדתית סבוכה, וכי עיון בצילומי האוויר (חלקם החל משנת 1967) שהגישו הצדדים להליך ובכלל זה העותרים עצמם, מגלה אף בעין בלתי מיומנת מסקנה ברורה וחד משמעית: עד שנת 1980 לא ניתן לזהות בכל השטח סימנים למגורים בכלל ולמגורי קבע בפרט, אולם במהלך שנות ה-90 ובעיקר החל משנת 2000 והלאה, ניכרת מהצילומים תנופת בניה בשטח.

הראיות שעלו מתצלומי האוויר, בדבר העדר מבני קבע לפני שנת 1980 בצד תנופת בניה בחסות ההליכים וצווי הביניים בבג"ץ, קיבלו שני חיזוקים נוספים: האחד, מעצם קיומם של אימוני תקיפה מהאוויר של חיל האוויר עובר למועד ההכרזה על שטח האש ועד לשנת 1993.  והשני, מדיווחי פעילות יחידת הפיקוח וגורמים נוספים בין השנים 1980-2000 . טענת העותרים למגורי קבע באזור קודם להכרזה הוכחה כשקרית.

באוקטובר 2022 דחה הרכב שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, את הבקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין. לבג"ץ נדרשו יותר שני עשורים כדי לתת למדינה אור ירוק לפנות את הפולשים משטח האש. לאחר שנכשלו במערכה המשפטית, פתחו ארגוני השמאל הקיצוני בקמפיין הכפשה בינלאומי, המציף מחדש את שלל הטענות השקריות שנדחו ופורקו לגורמים בפסק הדין.

לסיכום: לאחר שאיבדה זמן ומשאבים רבים, על מדינת ישראל להשיב את המשילות בשטח, לפנות את הפולשים ולאפשר לצה"ל לשוב ולהתאמן בו אימונים חיוניים לביטחון המדינה ואזרחיה.

המינהל האזרחי עקר הבוקר כרם יהודי סמוך ליישוב יצהר, במרחק 300 מטר בלבד ממסגד לא חוקי.

משרד הבטחון מתכנן לעקור הבוקר כרם בבעלות יהודית בסמוך לישוב יצהר בעקבות עתירה פלסטינית לבג"ץ וזאת למרות שלא הוכחה כל בעלות בקרקע. לבעלי הכרם, הנמצא במקום קרוב לארבע שנים, הוצא "צו שימוש מפריע" המאפשר לפנות חקלאות גם ללא הוכחת בעלות, צו אותו מוציא המינהל האזרחי כנגד ישראלים בלבד.

במרחק 300 מטר בלבד מהכרם המדובר, בפאתי הכפר בורין הסמוך, עומד מסגד לא חוקי שהוצא נגדו צו הריסה כבר לפני כ-15 שנה. בעתירה שהגישה תנועת רגבים נגד המסגד הבלתי חוקי לבג"ץ, התחייבה המדינה להרוס אותו אך עד היום הוא עומד על תילו וסביבו עוד עשרות מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו במרחב.

אחד הצעדים הראשונים שהשר סמוטריץ' חייב לנקוט, הוא ביטול אותו "צו שימוש מפריע" וכי מדובר בכלי דרקוני המופעל כנגד יהודים בלבד, כפי שקבע דו"ח אדמונד לוי לפני שנים.

המינהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד מסגד פלסטיני לא חוקי מעל 15 שנה למרות התחייבותו לבג"ץ לאכוף את החוק בעתירת רגבים ומנגד ממהר לפנות כרם יהודי בנזק של מאות אלפי שקלים. שלטון החוק צריך להיות שוויוני לכולם והמקרה הזה הוא עוד דוגמה להתנהלותו העקומה של המינהל האזרחי.

בעוד היא חייבת עשרות מליוני שקלים ומסרבת לגבות ארנונה ומים מתושביה, יצאו אמש כלל עובדי מועצת אל-קאסום לחמישה ימי נופש בדובאי הכוללים שלל אטרקציות ומופעים.

עובדי מועצת אל-קאסום עלו אמש על מטוס בדרכם לחמישה ימי נופש בדובאי והותירו מאחור מועצה כושלת ללא גביית ארנונה ומים, חובות של מיליוני שקלים, הסתרת מידע וקנס מצטבר על בזיון בית משפט. בתנועת רגבים מותחים ביקורת חריפה על המועצה ומגישים עתירה לבג"ץ נגד שרת הפנים איילת שקד וראש מועצת אל –קאסום סלאמה אלאטרש, הדורשת למנות ועדה קרואה ולמעשה לפטר את ראש העיר.

הנופש כולל טיסות, לינה וארוחות וכן סיורים עם אוטובוס צמוד במוזיאונים וגלריות, ביקור בשווקים המקומיים, מסגדים וארמונות, תצפיות וקניוני פאר, שייט, סיור ג'יפים ומופעי פולקלור וחזיון אור קולי, כל זאת בעלות 1,800 ₪ בלבד לעובד והיתר, עשרות אלפי שקלים נוספים, במימון ועד העובדים, שתקציבו מורכב מתשלומי העובדים והשתתפות רשותית, בנוסף מקובל כי ימי הנופש נחשבים ימי עבודה ואף הם ממומנים על ידי הרשות. כאשר מדובר במועצה החייבת כ- 20 מליון ₪ לחברת מקורות ומפגינה התנהלות כושלת ללא מערך גביית ארנונה ומים מתושביה על אף התחייבויות חוזרות לבית המשפט, יציאת העובדים לשבוע נופש מפואר גוררת מן הסתם, הרמת גבה.

כבר לפני עשור, בשנת 2012, משהתגלה כי לא קיים מערך גביית ארנונה במועצה, פנינו בדרישה לתיקון הליקוי. לאחר הליך משפטי ארוך העתירה נמחקה מכיוון שמועצת אל קאסום התחייבה בפני בית המשפט כי תסדיר את הנושא ואף יצאה למכרז לחברת מדידת נכסים לצורך כך. השנים חלפו ומשגילינו כי המכרז בוטל והסוגיה לא קודמה, פנינו שוב למועצה בבקשה לקבל את נתוני הגביה אך לא קיבלנו מענה. לאחר פניות חוזרות ונשנות נאלצנו שוב לפנות לבית המשפט אשר פסק כי על פי דין חופש מידע, על המועצה לחשוף את המידע.

החודשים חלפו, המועצה לא מסרה את המידע ובשלב זה פסק בית המשפט קנס יומי בשל בזיון בית המשפט, הקובע כי על כל יום בו המועצה לא תיתן את המידע, תשלם 250 ₪. גם לכך המועצה לא הגיבה ועד עצם היום הזה מסתירה את המידע, בעוד הקנס מצטבר מדי יום ביומו ועומד כעת על למעלה מ70,000 ₪.

מועצה שמתקיימת על חשבון אזרחי ישראל ומצפצפת על כולנו, לא מתביישת לקחת את עובדיה לטיול פאר בחו"ל. לא הגיוני שמדינת ישראל מאפשרת מציאות כזו. ראש המועצה אל-אטראש פשוט עושה מה שבא לו, מתנער מחובותיו, מתעלם מפסיקות בית המשפט ובמקום לקחת אחריות, לוקח את העובדים לנופש מנקר עיניים. הקנס הכספי לא מאיים עליו כי הוא יודע שגם אותו, הוא לא ישלם. מדינת ישראל חייבת לשים סוף לבזיון הזה ולהוכיח שהיא מסוגלת לקחת אחריות על מה שקורה בנגב.

בעקבות פניית שלנו לשר הבטחון הנכנס יואב גלנט ולשורת חברי כנסת, יתקיים דיון דחוף בוועדת החוץ ובטחון הזמנית בסוגיית החתרנות של האיחוד האירופי וזאת בעקבות חשיפת מסמך של האיחוד האירופי, המפרט צעדים לחיזוק ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C.

המסמך הסודי של האיחוד האירופי חושף שוב את הפנים האמיתיות והצביעות של האיחוד האירופי. במסווה של פעילות הומניטרית, הוא חותר תחת מדינת ישראל, פועל בניגוד לחוק ובניגוד לדין הבינלאומי ומעורב עמוקות בהשתלטות האסטרטגית של הרשות הפלסטינית על שטחי C, על ידי שורת צעדים המחזקים את הרש"פ ואת ההשתלטות, ביניהם מיפוי הקרקעות בשטחים בכדי להוכיח זכאות פלסטינית על הקרקע, ניטור ומעקב אחר פעילות ארכיאולוגית ישראלית בשטח וחיזוק תשתיות לפלסטינים בשטחי C.

כפי שחשפנו כבר בשנת 2014 בדו"ח "הקולוניה האחרונה", (קראו כאן) ובמעקב שאנו מבצעים לאורך השנים אחר ההשתלטות הפלסטינית, האיחוד האירופי משקיע מאות מיליוני אירו בפעילות בלתי חוקית של הרשות הפלסטינית בשטחי C, ומסייע להקמה דה פקטו של מדינת טרור פלסטינית בין הירדן לים.

בעקבות חשיפת המכתב פנינו לשר הביטחון המיועד יואב גלנט יו"ר ועדת חוץ ובטחון הזמנית, בבקשה לכנס דיון דחוף בעקבות הפרסום במהדורת חדשות 13 על המסמך.

בפניה לגלנט ציינו כי אנחנו מבצעים מעקב לאורך שנים אחר מעורבות האיחוד האירופי ביהודה ושומרון, החותר תחת מדינת ישראל, פועל בניגוד לחוק הישראלי והדין הבינלאומי במסווה של פעילות הומניטרית, ומשקיע מאות מיליוני אירו בפעילות בלתי חוקית של הרשות הפלסטינית בשטחי C, וכך מסייע להקמה דה פקטו של מדינת טרור פלסטינית, ושפעילות האיחוד איננה דיפלומטיה ואיננה סיוע הומניטרי, אלא חתרנות אסורה תחת מדינה סוברנית. על מדינת ישראל לפעול בנחרצות נגד המעורבות הגסה ולשים לדבר סוף.

אנו מברכים את השר המיועד ואת חברי הכנסת השותפים על גינוי המסמך וההירתמות המהירה לנושא זה ומצפים לראות מעשים בשטח

אנו מברכים את השר המיועד ואת חברי הכנסת השותפים על גינוי המסמך וההירתמות המהירה לנושא זה ומצפים לראות מעשים בשטח."