4 שנים לאחר שיצאנו למאבק לביטול נוהל מוכתר המושחת והמפלה, המהלך הושלם והנוהל סוף סוף בוטל.

הנוהל קבע שבמזרח ירושלים אין צורך להביא אישורי טאבו על קרקע ומספיק לסמוך על מוכתר הכפר שיגיד שהשטח שלך – כדי שהוא אשכרה יהפוך להיות שלך.

אנחנו לא צריכים לציין בפניכם כמה זיופים, שחיתויות ושטח רב שנגנב ממדינת ישראל הנוהל הזה גרר.

לפני 4 שנים, בזמן שניסו במשרד המשפטים לחדש את רשימת המוכתרים, התארגנה קואליציה של ארגונים למאבק מול ראש עיריית ירושלים דאז ניר ברקת במטרה לבטל את הנוהל.

המאבק הציבורי שהובלנו גרם לברקת לזמן אותנו לסדרת פגישות עם הגורמים המקצועיים בעירייה יחד עם הארגונים המתמחים בתחום הקרקעות בירושלים, אלעד, עטרת כהנים, לך ירושלים ועוד. הודות לפעילות המשותפת, יחד עם סגן ראש העיר אריה קינג וחבר מועצת העיר יוני יוסף וחכ אורית סטרוק שפעלו בעניין בצורה עקבית במשך שנים, הובלנו מאבק ציבורי לביטול הנוהל המסוכן שאפשר מסירת קרקעות לערבים שלא כדין.

היום סוף סוף התבשרנו שהמאמצים נשאו פרי והנוהל בוטל!

מדינת ישראל הייתה צריכה להסדיר את המקרקעין בירושלים מיד לאחר איחודה, וההתמהמהות גרמה לאובדן אלפי דונמים במרמה, ולכרסום במשילותה.

אנו מברכים את משרד המשפטים שחתר לסיום המחדל ולביטול הנוהל המפוקפק, ומקווים שהסדר המקרקעין יושלם בקרוב ובמרץ!

בדיון שהתקיים הבוקר בועדה לבטחון הפנים של הכנסת שיזמנו יחד עם חברי הכנסת יואב קיש, עמיחי שיקלי ואוריאל בוסו בנושא "מעצרים אלימים של אזרחים שומרי חוק", שמעו הנוכחים את עדויותיהם של אזרחים שנעצרו באלימות על ידי שוטרים

שלושה אזרחים הופיעו בפני הועדה ותיארו מקרים בהם נעצרו בברוטליות תוך שימוש בכח רב ובאקדח "טייזר" ללא כל צורך, עוכבו במעצר שעות ארוכות ונמנעו מהם תנאים בסיסיים.

אביחי, תושב גבעת אולגה, ציין כי נעצר באלימות בערב שבת בשל חוסר הבנה ובמהלך כל השבת אשתו הייתה בחוסר וודאות מוחלט ולא ידעה לאן נעלם, על אף תחנוניו לעדכן אותה, בעוד הוא מוחזק בתא מעצר יחד עם מחבלים מג'נין. יוסי אוחנה תושב כפר אדומים תיאר מקרה בו הותקף על ידי צעירים ערבים וכשהזעיק משטרה היא בחרה להחרים את נשקו ולעצור אותו למשך שעות ארוכות בעוד הצעירים שוחררו מיד. הרב אלישיב הכהן תאר כיצד ארבעה שוטרים התנפלו עליו ועצרו אותו ואת בנו באלימות קשה ושניהם הוחזקו במעצר במהלך שבת שלמה כשהם סופגים השפלות וקללות.

בהמשך לדברים, ח"כ שיקלי וסטרוק ציינו כי בארועים שהוצגו בוועדה מעורבים שוטרים בני מיעוטים ולפיכך יש לעסוק בסוגיית כח האדם במשטרה. ח"כ שיקלי קרא: "לא יעלה על הדעת שערבים שמתנגדים לקיומה של מדינת ישראל ילבשו מדים וישאו נשק".

נציגת מחלקת משמעת במשטרה הסבירה את ההליך המשמעתי הקיים במערכת ונציג מח"ש הסביר ותאר את הליך ניהול תיקי החקירה במחלקה לחקירות שוטרים.

ח"כ יו"ר הועדה בן ארי סיכמה: "צריך להיות יועץ בתוך המשרד לבטחון פנים שעוסק באלימות נגד אזרחים. לא יכול להיות שאזרח נורמטיבי מגיע למצב כזה, זה לא הגיוני ולא מקובל ועושה נזק תדמיתי וציבורי למשטרה ואני אומרת את זה דווקא כי המשטרה כל כך חשובה לי. אני מבקשת לנצל את המעמד ולהתנצל בפניכם וחושבת שהמשטרה גם כן צריכה לעמוד ולהתנצל בפני האנשים."

יש להתייחס לאזרח שומר חוק הנושא נשק כמכפיל כח ולשנות את הגישה להחרמת נשקים. יש לקיים דיון בנושא כח אדם ומי ראוי להתגייס למשטרה. אנחנו רואים מקרים בהם שוטרים בני מיעוטים מעורבים בתקריות אלימות וקשות מאוד, הועדה צריכה לבקש מהמשטרה את הצילומים ממצלמות האבטחה.

לפני כשנה צלצל הטלפון אצלנו ברגבים. מעבר לקו היה מוחמד אבו ג'מאע, איש עסקים מערערה שבנגב שפנה אלינו במצוקה גדולה.

בפגישה עם רכז הדרום שלנו, גולל מוחמד את סיפורו ההזוי:לפני כעשור הוא זכה במכרז של רשות מקרקעי ישראל בקרקע לתעשייה ביישוב ערערה שבנגב ותכנן להקים בה מפעל לעבודות אלומיניום.

מאותו רגע, בכל פעם שהגיע לשטח בניסיון למדוד ולתכנן, הותקף ואוים על ידי מי שטוענים לבעלות על השטח, זאת אף על פי שהגיעו להסדר עם הרשות להסדרה וקיבלו פיצויים בעבורו ולמרות שכאמור, מדובר באדמות מדינה.

סייענו למוחמד בפניות לרשות מקרקעי ישראל ולמשטרה אך לצערנו, תוקף המכרז שלו פג בחודש האחרון והוא עלול להפסיד את הקרקע. בשלב זה פנינו לתקשורת, בתקווה שהיא תצליח להציג את האבסורד מבית היוצר של ממשלות ישראל.

צפו בכתבה ששודרה בכאן:

בתחילת 2017 בנו ערבים מבנה גדול לא חוקי בלב גוש שילה, צמוד לכביש המוביל לישוב מעלה לבונה. מכיוון שמדובר בהקמה של מאחז פלסטיני חדש בלב שטח בעל חשיבות בטחונית למדינת ישראל, פנינו באופן בהול למשרד הבטחון ולמנהל האזרחי בדרישה לעצור את הבניה.

משלא קיבלנו מענה לשורת הפניות שלנו בעניין והבניה המשיכה באין מפריע, עתרנו לבג"ץ. בתגובה לעתירה שלנו, הודיע המנהל האזרחי לבג"צ כי בכוונתו לאכוף את החוק במקום, אלא שבגלל עומס רב ומשאבים מצומצמים הוא מחוייב לפעול על פי "סדרי עדיפויות".

בג"ץ קיבל את תשובת המדינה ודחה את העתירה.

בשבועות האחרונים זיהינו שוב גל בניה במאחז הערבי החדש ואנו שוב בהתכתבות עם גורמי המנהל האזרחי. ניחשתם נכון – עד היום, דבר לא נעשה והבניה נמשכת. השבוע, הגיעו גורמי המנהל האזרחי למקום אלא שבמקום לעצור את בניית המאחז הערבי החדש כפי שהתחייבו בפני בג"ץ, נציגי המנהל האזרחי הרסו דווקא פרגולה ונקודת תצפית שנבנו על ידי נוער מעלה לבונה לזכר רינה שנרב הי"ד.

המנהל האזרחי טוען פעם אחר פעם, בעשרות עתירות שלנו לבתי המשפט, שהוא פועל לפי סדרי עדיפויות.נראה שלממשלת ישראל יותר חשוב להרוס פינת זיכרון לרינה שנרב הי"ד מאשר לעצור השתלטות פלסטינית על כביש הגישה למעלה לבונה ובניית וילה עצומה של 3 קומות.

בג"ץ דחה אתמול עתירה שהגישה עיריית רהט נגד החלטת המדינה לשווק מגרשים בשכונה חדשה לטובת קליטת שבט אבו קוידר היושב על קרקע פרטית יהודית באופן לא חוקי, כמובן.

למעלה משלושה עשורים חלפו מאז שנחתמו ההסכמים בין הרשות להסדרת הבדואים ובין נציגי שבט אבו קוידר למעבר כל השבט ליישוב קבע ברהט וכבר אז עיריית רהט התנגדה למהלך בטענה כי הם זקוקים לשטחים לצורך ריבוי טבעי וההחלטה מפלה לרעה את צעירי העיר.

בנסיונות הגישור והפשרה לאורך השנים, הורחב שטחה של העיר תוך גריעת שטח מהמועצה האזורית בני שמעון השכנה והוכשרו מגרשים לריבוי טבעי במאות מיליוני שקלים.בפסק הדין שלל בג"ץ את טענת רהט להפליה וחוסר שוויון וקבע כי הפעולות שנוקטת הרשות להסדרת הבדואים הן תחת סמכותה והיא רשאית להפעיל את שיקול דעתה בעניין.

הרכב השופטים בראשות השופט חאלד כבוב קבע כי לא השתכנע שפעילות הרשויות גובלות בחוסר מידתיות הדורש את התערבותו. לעומת זאת, קיבל בית המשפט את טענת המדינה על כך שישנם מספיק שטחים לעיר רהט לטובת גידול טבעי בעשורים הקרובים.

כבר לפני עשור עתרנו לבג"ץ יחד עם בעליה החוקיים של הקרקע באל זרנוג ובתום תהליך משפטי שארך שנים רבות, קבע בית המשפט כי אכן יש לפנות את הפלישה ולהשיב את הקרקע הגזולה לבעליה, אך לא התערב בפעולות המדינה שהתעכבו, כאמור, בשל המכשול שהציבה עיריית רהט.כעת, משהוסר המכשול, נקווה לראות בקרוב את הקרקע באל זרנוג שבה לידי בעליה החוקיים.

אנחנו ממשיכים להלחם בחוק 40, חוק איסור מכירה לזרים, האוסר על יהודים (ורק על יהודים) לקנות קרקע ביו"ש.

כבר לפני שנים התחלנו את תהליך ביטול החוק, כל היועצים והשרים שעירבנו בתהליך אמרו שהגיע הזמן לשנות את החוק, אבל ברגע שגנץ נכנס למשרד הביטחון – הכל נתקע. לאחר ששר הבטחון סרב לבטל את החוק הגזעני, פנינו לבג"ץ.

שר הביטחון גנץ משאיר חוק גזעני, רק בגלל שהוא מפחד "לתקוע אצבע" בעין של הרשות הפלסטינית. זאת בושה.

קראו את הכתבה המלאה שהתפרסמה במקור ראשון: https://bit.ly/3tiYugN

הבוקר הרסה הרשות לאכיפה במקרקעין את המתחם של חמולת אבו עסא בגדרה, מתחם שפנינו עליו לפני חמש שנים לאחר שהוקם בצורה לא חוקית על ידי ערבים ובדואים, תוך השתלטות אגרסיבית על קרקעות פרטיות הנמצאת בבעלות משותפת של חקלאים יהודיים באיזור גדרה, רחובות, בסיס תל נוף והמושבים הסמוכים.

קרדיט תמונה: הרשות לאכיפה במקרקעין

מאז הגשת הפניות הגבירו גופי האכיפה את פעולתם באזור. לאורך השנים אף נקנסה משפחת אבו-עסא וחלק מהמבנים נהרסו, אך לאחר זמן קצר שבו ונבנו מחדש. היום סוף סוף נהרס ופונה המתחם כולו.

קרדיט תמונה: הרשות לאכיפה במקרקעין

חמישי האחרון פורסם כי לפיד ובנט נכנעו לדרישת רע"מ להקמת עוד חמישה יישובים בתמורה להישארות רע"מ בממשלה. ממשלת בנט כבר הקימה חמישה יישובים, ביניהם – חאשם זאנה, עבדה ורחמה, זאת בנוסף לאחד עשר יישובים שהוקמו בממשלות אולמרט ושרון ושבע העיירות שהוקמו בשנות ה-70, כולם במטרה אחת ברורה: להסדיר את הפזורה הבדואית בנגב ולהכניס את תושבי הפזורה אל תוך יישובים חוקיים ומוסדרים.

בפועל, אף יישוב לא הוכיח את עצמו ואף בדואי לא עבר מהפזורה ליישוב חוקי.

כל פעם ההבטחה היא שיקימו יישוב והפזורה תתכנס, דבר שמעולם לא קרה.המציאות כיום בנגב מציירת תמונה ברורה של אפליה על רקע גזעני, כאשר 330,000 יהודים מתגוררים בישובים חוקיים בשטח המשתרע על 55,000 דונם, בעוד 200,000 בדואים גרים ביישובים חוקיים המשתרעים על 135,000 דונם, פי 2.5 שטח. כל זאת בלי לדבר על 100,000 בדואים תושבי הפזורה שהשתלטו על שטח של כ650,000 דונם.

מדיניות הלבנת יישובים לא חוקיים לבדואים היא גזענית ואבסורדית. אין מנדט לשום ממשלה להעניק שטחים נוספים להתיישבות בדואית ואין הצדקה להלבנת ההשתלטות הלא חוקית על הנגב במטרה להלבין את המבצר הלא חוקי ברעננה.

בעשירי למאי 2021 פרצו פרעות שומר החומות ברחבי הארץ.

זה התחיל מירי טילים ביום ירושלים, נמשך ללינצ'ים ופרעות ביהודי הערים המעורבות, פגיעה בחפים מפשע, התפרעויות בכבישי הנגב, אלימות וטרור במשך שבוע ארוך וקשה, שגם גבה מחיר דמים של נרצחים ופצועים.

בימים הראשונים של הפרעות בלוד, הקמנו את החמ"ל האזרחי לטובת תושבי הערים המעורבות יחד עם תנועת ישראל שלי. סייענו בהבאת מאבטחים וציוד אבטחה, ובניתוב תרומות, ציוד, מזון ומאות מתנדבים שהגיעו מכל רחבי הארץ ורצו לסייע. אבל זה לא נגמר כאן.

שנה עברה. כבישי הנגב לא ממש נרגעו. גם הירי החי ברחובות הערים המעורבות לא פסק. משהו בתחושת הביטחון התערער וגם באמון הציבור במערכת וברשויות. למרות זאת, בתור כאלה שנאבקים על הנגב כבר יותר מעשור, אנחנו מרגישים שהציבור התעורר, ומבין את גודל האירוע. שהנגב הפך להיות חשוב ומשמעותי. מקום ששווה ונכון להלחם עליו. אזור שהפך להיות אקס טריטוריה של המדינה, אבל יכול לחזור למדינה אם רק תחליט שככה צריך.

בשנה האחרונה יזמנו והשתתפנו בדיונים בכנסת, רתמנו חברי כנסת לעשיה ולמעקב, והבאנו אותם לשטח. פתחנו עשרות תיקים חדשים שנגעו לאופי התנהלות הרשויות תוך כדי ולאחר פרעות שומר החומות. רצינו לדעת כמה פורעים נתפסו, כמה תיקים נפתחו וכמה תיקי אישום הוגשו. לא הופתענו לגלות שהבעיה האמיתית של מדינת ישראל היום היא מערכת המשפט.

גם אם הייתה לנו ביקורת גדולה על התנהלות המשטרה במהלך הימים האלו, עבריינים נתפסו ונכלאו. אלה היו בתי המשפט שהחזירו אותם לרחובות ללא עונשים משמעותיים, ללא פחד ומורא מרשויות החוק של מדינת ישראל. שנה עברה ואנחנו מסתכלים קדימה, כי לצערנו די ברור שגל האירועים הבא יבוא לפתחנו שוב, השאלה היא רק מתי. בתי המשפט חייבים לעבור שינוי רציני. העבריינים חייבים להבין ולדעת שיש דין ויש דיין. וכשפוגעים, יש עונשים קשים שמרתיעים. אסור לנו להירדם.

אין לנו ארץ אחרת.

בדואיסטן מתחילה מבנייה לא חוקית, מתגלגלת ללינצ'ים שמבצעים ביהודים שנוסעים על הכבישים, לדקירות – כששוחטים יהודים ברחובות באר שבע וממשיכה לכנופיות הפשע שיורות גם ברהט ובסורוקה.בדואיסטן יצרה מדינה אחרת ממדינת ישראל. מדינה בתוך מדינה.

לקחנו חלק בכתבת המגזין של יאיר שרקי ומוחמד מג'אדלה על הדרום הפרוע, במהדורה המרכזית בחדשות 12 (11/05/2022) צפו: