הבוקר הרסה הרשות לאכיפה במקרקעין את המתחם של חמולת אבו עסא בגדרה, מתחם שפנינו עליו לפני חמש שנים לאחר שהוקם בצורה לא חוקית על ידי ערבים ובדואים, תוך השתלטות אגרסיבית על קרקעות פרטיות הנמצאת בבעלות משותפת של חקלאים יהודיים באיזור גדרה, רחובות, בסיס תל נוף והמושבים הסמוכים.
מאז הגשת הפניות הגבירו גופי האכיפה את פעולתם באזור. לאורך השנים אף נקנסה משפחת אבו-עסא וחלק מהמבנים נהרסו, אך לאחר זמן קצר שבו ונבנו מחדש. היום סוף סוף נהרס ופונה המתחם כולו.
חמישי האחרון פורסם כי לפיד ובנט נכנעו לדרישת רע"מ להקמת עוד חמישה יישובים בתמורה להישארות רע"מ בממשלה. ממשלת בנט כבר הקימה חמישה יישובים, ביניהם – חאשם זאנה, עבדה ורחמה, זאת בנוסף לאחד עשר יישובים שהוקמו בממשלות אולמרט ושרון ושבע העיירות שהוקמו בשנות ה-70, כולם במטרה אחת ברורה: להסדיר את הפזורה הבדואית בנגב ולהכניס את תושבי הפזורה אל תוך יישובים חוקיים ומוסדרים.
בפועל, אף יישוב לא הוכיח את עצמו ואף בדואי לא עבר מהפזורה ליישוב חוקי.
כל פעם ההבטחה היא שיקימו יישוב והפזורה תתכנס, דבר שמעולם לא קרה.המציאות כיום בנגב מציירת תמונה ברורה של אפליה על רקע גזעני, כאשר 330,000 יהודים מתגוררים בישובים חוקיים בשטח המשתרע על 55,000 דונם, בעוד 200,000 בדואים גרים ביישובים חוקיים המשתרעים על 135,000 דונם, פי 2.5 שטח. כל זאת בלי לדבר על 100,000 בדואים תושבי הפזורה שהשתלטו על שטח של כ650,000 דונם.
מדיניות הלבנת יישובים לא חוקיים לבדואים היא גזענית ואבסורדית. אין מנדט לשום ממשלה להעניק שטחים נוספים להתיישבות בדואית ואין הצדקה להלבנת ההשתלטות הלא חוקית על הנגב במטרה להלבין את המבצר הלא חוקי ברעננה.
בעשירי למאי 2021 פרצו פרעות שומר החומות ברחבי הארץ.
זה התחיל מירי טילים ביום ירושלים, נמשך ללינצ'ים ופרעות ביהודי הערים המעורבות, פגיעה בחפים מפשע, התפרעויות בכבישי הנגב, אלימות וטרור במשך שבוע ארוך וקשה, שגם גבה מחיר דמים של נרצחים ופצועים.
בימים הראשונים של הפרעות בלוד, הקמנו את החמ"ל האזרחי לטובת תושבי הערים המעורבות יחד עם תנועת ישראל שלי. סייענו בהבאת מאבטחים וציוד אבטחה, ובניתוב תרומות, ציוד, מזון ומאות מתנדבים שהגיעו מכל רחבי הארץ ורצו לסייע. אבל זה לא נגמר כאן.
שנה עברה. כבישי הנגב לא ממש נרגעו. גם הירי החי ברחובות הערים המעורבות לא פסק. משהו בתחושת הביטחון התערער וגם באמון הציבור במערכת וברשויות. למרות זאת, בתור כאלה שנאבקים על הנגב כבר יותר מעשור, אנחנו מרגישים שהציבור התעורר, ומבין את גודל האירוע. שהנגב הפך להיות חשוב ומשמעותי. מקום ששווה ונכון להלחם עליו. אזור שהפך להיות אקס טריטוריה של המדינה, אבל יכול לחזור למדינה אם רק תחליט שככה צריך.
בשנה האחרונה יזמנו והשתתפנו בדיונים בכנסת, רתמנו חברי כנסת לעשיה ולמעקב, והבאנו אותם לשטח. פתחנו עשרות תיקים חדשים שנגעו לאופי התנהלות הרשויות תוך כדי ולאחר פרעות שומר החומות. רצינו לדעת כמה פורעים נתפסו, כמה תיקים נפתחו וכמה תיקי אישום הוגשו. לא הופתענו לגלות שהבעיה האמיתית של מדינת ישראל היום היא מערכת המשפט.
גם אם הייתה לנו ביקורת גדולה על התנהלות המשטרה במהלך הימים האלו, עבריינים נתפסו ונכלאו. אלה היו בתי המשפט שהחזירו אותם לרחובות ללא עונשים משמעותיים, ללא פחד ומורא מרשויות החוק של מדינת ישראל. שנה עברה ואנחנו מסתכלים קדימה, כי לצערנו די ברור שגל האירועים הבא יבוא לפתחנו שוב, השאלה היא רק מתי. בתי המשפט חייבים לעבור שינוי רציני. העבריינים חייבים להבין ולדעת שיש דין ויש דיין. וכשפוגעים, יש עונשים קשים שמרתיעים. אסור לנו להירדם.
בדואיסטן מתחילה מבנייה לא חוקית, מתגלגלת ללינצ'ים שמבצעים ביהודים שנוסעים על הכבישים, לדקירות – כששוחטים יהודים ברחובות באר שבע וממשיכה לכנופיות הפשע שיורות גם ברהט ובסורוקה.בדואיסטן יצרה מדינה אחרת ממדינת ישראל. מדינה בתוך מדינה.
לקחנו חלק בכתבת המגזין של יאיר שרקי ומוחמד מג'אדלה על הדרום הפרוע, במהדורה המרכזית בחדשות 12 (11/05/2022) צפו:
בסוף השבוע שעבר בג"ץ הוציא פסק דין לעתירה המתנהלת מזה שני עשורים, וקבע כי ניתן לפנות מאות פולשים פלסטינים שפלשו לשטח אש 918, שטח אימונים של צה"ל בדרום הר חברון. התיק המסועף שנידון בהליכים שונים בבג"ץ במשך לא פחות מעשרים שנה התבסס רובו ככולו על פייק ניוז שהמציאו ארגוני השמאל הקיצוני והרשות הפלסטינית.
אחרי שהקפיא שוב ושוב את הליכי האכיפה מול הפולשים (שבינתיים בנו עוד מאות מבנים בשטח), בג"ץ בחן את תצלומי האוויר והתמונות שהוכיחו מעל לכל ספק שאין ולא הייתה התיישבות קבע בשטח לפני הכרזת השטח כ"שטח אש" של צה"ל.
פסק הדין קבע את הדבר המתבקש ונתן אור ירוק לפינוי הפולשים והחזרת שטח האימונים לידי צה"ל.
שני עשורים לקחו לבג"ץ להגיע להחלטה הנכונה לגבי 30,000 הדונמים שנגזלו ממדינת ישראל. שני עשורים יותר מדי שרק גרמו לבעיה לגדול ולהתעצם בחסות הבירוקרטיה המשפטית.
הסלחנות האינסופית מול פולשים פלסטינים, גם על חשבון שיקול ביטחונם של אזרחי ישראל, מתגלה פעם אחרי פעם כאסון. במקום לפתור את הבעיה בחיתוליה, תיאלץ עכשיו מדינת ישראל להתמודד עם מציאות אחרת בשטח.
בעיתון הארץ יצאו בימים האחרונים בקמפיין תעמולה צפוי מראש, אבל את העובדות קל מאוד להכיר. כל הפרטים בתגובה הראשונה.
לפני זמן קצר פורסם שתוכניות בנייה ביו"ש צפויות לעלות בשבוע הבא להפקדה ואישור במועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי.
כל תוספת בנייה להתיישבות היא מבורכת אך צריך להפסיק לספור יחידות דיור, ולהתחיל לספור דונמים. הדיון התקופתי על מספר היחידות מסיט את המבט מהשאלה העיקרית: היקף השטח של ההתיישבות היהודית מול הבניה הערבית המשתוללת.
ב99% מהמקרים, התכניות לבניה בהתיישבות מתבצעות בתוך תחומי היישובים כפי שנקבעו לפני עשרות שנים, ואילו התכניות לפלסטינים מלבינות דה פקטו ומרחיבות עוד ועוד את ההשתלטות הבלתי חוקית על אזורים פתוחים ומקדמות בפועל בצעדי ענק את תכנית פיאד להקמת מדינה פלסטינית.
שטח ההתיישבות היהודית החוקית התרחב בשנת 2021 ב-75 דונם בלבד, מאחר וכאמור כלל הבניה מתקיימת בתוך שטח היישובים, בעוד שהבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשנה זו תפסה שטח חדש בגודל 1777 דונמים.שטח בדונמים לפני כמות יחידות הדיור!
המאבק בחוק הגזעני עולה קומה, שלטי חוצות נתלו הבוקר סביב ביתו של שר הבטחון בני גנץ, בקריאה לביטול החוק הגזעני הקיים ביהודה ושומרון האוסר על מכירת קרקע ליהודים
לפני חודשיים הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירה שהגישה תנועת רגבים, המורה למדינה ולשר הביטחון גנץ להשיב בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל חוק ירדני השורר עד היום ביהודה ושומרון, האוסר על מכירת קרקע ליהודים בלבד.
המדינה אמורה להעביר את תגובתה לצו בג"ץ בימים הקרובים, וברגבים קוראים לשר הבטחון בני גנץ לאמץ את עמדת גורמי המקצוע במשרד הביטחון, ושרי הביטחון הקודמים: ליברמן, נתניהו ובנט ולבטל את החוק.
החוק האוסר על מכירת קרקע ליהודים נחקק בתקופת הכיבוש הירדני, בשנות ה-50 של המאה הקודמת ונותר על כנו עד היום.
מבין המגבלות הרבות כנגד יהודים בלבד על רכישת קרקע ביהודה ושומרון, זו אחת העוולות המרכזיות בתחום, לצד הגבלות נוספות ליהודים בלבד – כמו מניעת עיון במרשם המקרקעין, בניגוד לכל מקום אחר בארץ שם ניתן לקבל את נסח הטאבו בלחיצת כפתור, חיוב אישור של משרד הביטחון לכל עסקת מקרקעין של יהודים, צווים צבאיים שונים המערימים קשיים על שימוש בקרקע, ועוד.
רכישות הקרקעות שבוצעה לצרכי התיישבות מאז שחרור יהודה ושומרון, נעשתה באופן מסורבל ומצומצם באמצעות חברות מסחריות ולא באופן פרטי, הודות למעקף משפטי שעקף את "בעיית היהדות". אולם מעבר לגזענות הטבועה בחוק הזה, המצב הקיים מהווה מגבלה חמורה וכמובן פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות.
חייבים להתעורר ולהבין מה קורה פה, ליהודים מותר לרכוש קרקעות בכל רחבי העולם, חוץ מיהודה ושומרון! וכל זאת בזמן שהבניה הבלתי חוקית במגזר הערבי משתוללת ללא שליטה. הגיע הזמן שבני גנץ יעצור את החוק שמפלה לרעה בצורה בוטה את המגזר היהודי ויתקן עוול של עשרות שנים.
סיירנו עם עמותת "היוזמה לצמצום הסכסוך" כדי להכיר את מפגעי הסביבה ביהודה ושומרון. באחת העצירות ערבי יידה סלע לעבר הרכבים
אקט סיום סמלי לסיור הסביבתי ביהודה ושומרון. פעילי עמותת "היוזמה לצמצום הסכסוך" ערכו היום (שני) סיור יחד איתנו ועם עמותת "ירוק עכשיו" להיכרות עם מפגעי הסביבה הנפוצים ביהודה ושומרון.
הסיור כלל ביקור במפגעי סביבה חוצי גבולות, המשפיעים על איכות החיים וגורמים לפגיעה סביבתית חמורה בתושבי יהודה ושומרון, ערבים ויהודים.
"היוזמה לצמצום הסכסוך" פועלת במודל מימון המונים כדי לקדם מהלכי מדיניות שמוסכמים על ידי הימין והשמאל הישראלי. אחד מהצעדים שחברי היוזמה בחרו לקדם הוא סוגיית המים והביוב הקשה שביו"ש. הסיור המשותף נועד להכיר לעומק את סוגיית המפגעים הסביבתיים וליקויי האכיפה המתמשכים, תוך חשיבה על גיבוש דרכי פעולה משותפות לעבודה בנושאים אלו.
תחנות הסיור כללו ביקור באיזור תעשיה ערבי פיראטי בכפר ענאתא, המשבש את פעילות סילוק השפכים של תושבי ירושלים באמצעות חברת הגיחון, והמשיך לתצפית על מחצבה בלתי חוקית שהפכה למזבלה של עיריית רמאללה, תוך הסברים על הפגמים הרבים בתכנית המנהל האזרחי המבקש להלבין עשרות מחצבות ערביות בלתי חוקיות ביהודה ושומרון, ללא עמידה בתנאי סף סביבתיים המקובלים במדינת ישראל.
הסיור המשיך במתקן לטיהור שפכים שהוקם ליד היישוב עפרה לפני 14 שנים ומיועד לשמש את כלל תושבי האזור – יהודים וערבים, אך מעולם לא הופעל בשל סחבת משפטית וביורוקרטית, עד להחלטה שנתן בג"ץ לאחרונה בעקבות עתירה של עמותת ירוק עכשיו.
לאחר מכן המשיך הסיור לנחל ביוב הזורם בצמוד לכביש חוצה בנימין, ולביקור בתוך מזבלה ערבית בלתי חוקית, המהווה חלק מתופעת רוחב של מאות אתרים פיראטיים לסילוק פסולת הפועלים ביהודה ושומרון.
עצרנו בשולי כביש חוצה בנימין, לצפות בשפך הביוב הגולמי היוצא מהעיירה ביר זית ונשפך אל הטבע ללא טיפול מתאים. היינו במרחק 20 מטרים מהרכבים ולפתע הבחנו בערבי שבלם את רכבו, הרים סלע ענק ויידה אותו לעבר הרכבים שלנו, תוך שהוא מנפץ את השמשה ברכב. זה היה פשע שנאה כפשוטו, ולצערנו אקט סיום סמלי לסיור.
הממשלה אישרה הקמת יישובים חדשים באיזור מבואות ערד, בהם גם יישוב בדואי חדש. תנועת רגבים בירכה: "מהלך ציוני והתיישבותי"
תנועת רגבים מברכת על החלטת הממשלה הבוקר (ראשון) להקים חמישה יישובים חדשים במבואות ערד, אחד מהם למגזר הבדואי.
בתנועת רגבים מזכירים כי החלטת הממשלה נותנת תוקף להחלטות הממשלה הקודמות בנושא מהשנים 2011 ו-2014.
"מרחב מבואות ערד הוא איזור אסטרטגי למדינת ישראל, וחיזוקו באמצעות הקמת יישובים חדשים, היא אקט ציוני והתיישבותי להפרחת הנגב באופן מתוכנן ומושכל. אנו מברכים את השרה שקד על הובלת המהלך".
ברגבים רואים בחיוב גם את הקמת היישוב המתוכנן לציבור הבדואי במרחב, וזאת בתנאי שהוא יוקם בהתאם לאמות המידה התכנוניות שנקבעו להקמת יתר היישובים החדשים במבואות ערד, ובכפוף ל"מודל ההתכנסות" להקמת יישובים בדואים חדשים שגובש בממשלת נתניהו ואושר על ידי הממשלה הנוכחית.
"הממשלה אישרה לפני מספר חודשים הקמת שלושה יישובים חדשים ועיר על-שבטית חדשה לציבור הבדואי, בכפוף ל"מודל ההתכנסות", הכולל הגדרת המקבצים המיועדים להעתקה, החתמת 70% מהם להעתקה בהסכמה, לצד קביעת לוחות זמנים. תנאים אלו חייבים לבוא לידי ביטוי גם ביישוב החדש".
בג"ץ הוציא הערב (ראשון) צו על תנאי בעתירה שהגשנו, המורה למדינה לנמק בתוך 120 יום, מדוע לא מימשה את ההתחייבות שנתנה המדינה לבג"ץ לפני כשלוש שנים, לפיה יאכפו את החוק "במועד קרוב".
"נוכח בקשות הדחייה התכופות, מקצתן מוצדקות יותר, מרביתן מוצדקות פחות; בשים לב לפרק הזמן הרב שבו העתירה דנן תלויה ועומדת, כמעט שלוש שנים; בהינתן העובדה כי ה'סאגה' הולכת ונמשכת למעשה עוד משנת 2009 אז הוצאו צווי ההריסה… אין מנוס עתה מעשיית צעד נוסף לקראת הכרעה, בדרך של מתן צו על-תנאי.
העובדה שצריך לעתור שוב ושוב לבג"ץ כנגד המדינה, כדי שזו תאכוף את חוקי התכנון והבניה, היא מבישה לכשעצמה. מביש כפליים הוא המצב בו המדינה מתחייבת בפני בג"ץ שוב ושוב כי תאכוף את החוק ולא עומדת בדיבורה. הרשות השופטת איננה אמורה להוציא את הערמונים מהאש עבור הרשות המבצעת.