תגית: אכיפה

"כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים במשך למעלה מ-33 שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף?" – כך תהה השופט ריבלין בדיון בעניין מבנה בלתי חוקי בצפון. מאז חלפה כשנה וחצי ועדיין הבית עומד על תילו

פנינו לאחרונה לגורמי אכיפת החוק, הן במחוז חיפה והן בפרקליטות, בדרישה לפעול ברוח הביקורת הנחרצת שהשמיע השופט אליעזר ריבלין בפסק הדין המורה למדינה להרוס בית בצומת קציר בצפון, אשר נבנה בניגוד לחוק לפני כ-34 שנים!

"ניתן היה לצפות כי לאור דברים כה ברורים וחד-משמעיים של בית המשפט העליון ימהרו רשויות האכיפה באזור, יממשו סוף-סוף את צו ההריסה השיפוטי המדובר וישימו בכך סוף, גם אם מאוחר, לביזיון של בית המשפט ושל שלטון החוק כולו", לשון המכתב.

במכתב מוזכר כי אין דרך להכשיר את המבנה משום שהאזור מיועד לתחבורה ציבורית ולשימוש חקלאי.

אנחנו דורשים מהרשויות לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו, ולהרוס את המבנה העומד על תילו למעלה משנות דור באופן מתריס אשר שם ללעג ולקלס את שלטון החוק במדינת ישראל ואת בית המשפט העליון.

באחרונה אף נשלח מכתב ליוסף משלב, הממונה על מחוז הצפון המשרד הפנים, ובו בקשה להסבר על תגובתו בעניין, אשר מטילה את האחריות על אי-ביצוע צו ההריסה על המשטרה. במכתב מוזכר כי המשטרה אמורה רק לאבטח את מבצע ההריסה, ואילו האחריות על ביצוע המשימה מוטלת על משרד הפנים. אנחנו דורשים ממשלב ליישם את הצו, או לחילופין לדווח האם המשטרה מערימה קשיים בנושא אבטחת הפקחים.

המדינה התחייבה בפני בג"צ כי עד לאוגוסט 2012 תשיב על כל העתירות בהן הוצא צו ביניים בגין בנייה בלתי חוקית ביו"ש – עתירות ש"נזנחו" והיו עלולות להימחק

בעקבות בקשתנו להצטרף כ"ידידת בית המשפט" בעתירה בעניין אתר העתיקות בחירבת זנוטא, הנמצא סמוך לצומת שמעא שבדרום הר חברון, נדרש בג"צ לתופעה מדאיגה, במסגרתה מזניחה הפרקליטות את הטיפול בלא פחות מ-162 צווי ביניים שהוצאו נגד הריסת מבנים בלתי חוקיים.

כתוצאה מן ה"הזנחה" צווי ההריסה לא מומשו, ובחלוף הזמן הם היו עלולים להימחק. כאמור, בעקבות הטיפול שלנו ובהמשך לעתירה המדוברת, הודיע פרקליט המדינה כי עד לחודש אוגוסט השנה תשיב המדינה על כל העתירות בגינן עומדים תלויים צווי ביניים נגד צווי הריסה.

"רגבים" דורשת להרוס בשטח שבין היישובים הבדואים אום-בתין ואל-סייד שבנגב שישה בתים שנבנים בימים אלה באין מפריע

במכתב שנשלח לגורמי אכיפת החוק בדרום סיפקנו תצלומים מעודכנים ונקודות ציון מדויקות של שישה בתים שנבנים בניגוד לחוק בשטח הריק שבין שני הישובים הבדואים ותבענו מהרשויות לטפל בהפרת החוק הבוטה לאלתר, ולוודא שהבתים הללו לא יוכשרו בשום הסדר עתידי בבחינת "שלא ייצא חוטא נשכר".

עוד הדגשנו במכתב כי הדברים נכונים על אחת כמה וכמה אחרי שהממשלה אישרה את דו"ח גולדברג, שאמור להסדיר את נושא ההתיישבות הבדואית בנגב.

"על רקע התכנית הממשלתית שאושרה באחרונה ואשר מבוססת על עקרון זה של הקמת ישובים מסודרים והכנסת הפזורה אליהם, קיימת חשיבות עליונה לאכיפה בלתי מתפשרת כנגד בניה בלתי חוקית המתבצעת כעת מחוץ לתחומי יישובים מוסדרים בכלל, ובפרט באזורים הסמוכים לישוב קיים", לשון המכתב.

בנוסף ציינו כי "בהעדר האכיפה בשטחים שמחוץ ליישובי אבו-בסמא מהווה תמריץ שלילי לאוכלוסיות המתגוררות בשטחים אלו להישאר במקומם ולא להיכנס לתחומי הישובים המוסדרים, שכן שם יהא עליהם לבנות כדין, בהתאם לתוכניות מסודרות, תוך הגשת בקשות, קבלת היתרים, תשלומי אגרות וכד'".
הגורמים הממוענים במכתב נדרשים לטפל בששת הבתים ללא דיחוי ולמצות את הדין עם העבריינים.

יהודי שביתו בפקיעין שבגליל העליון הוצת בידי פורעים מקומיים ונשרף כליל, נדרש כעת להרוס את הבית או לשפצו – וזאת, מבלי שהמדינה הכירה במעשה כפעולה לאומנית המצדיקה פיצוי

אשר חזן, שרכש לפני כ-16 שנה בית בפקיעין שהיה בבעלות יהודית מדורי דורות, נדהם באחרונה לגלות כי המועצה המקומית דורשת ממנו להרוס את הבית שהוצת לפני כארבעה חודשים, או לשפצו בעלות של כ-300 אלף שקל, מאחר והוא מהווה סכנה בטיחותית.

המציתים לא נתפסו עד היום, ולדברי חזן המשטרה גם אינה עושה דבר בשביל ללכוד אותם, וזאת כדי לא לעורר את חמתם של התושבים הדרוזים במקום. חזן חושד כי ההצתה קשורה לבית תפילה דרוזי הנמצא בסמוך, אשר נכבדיו ניסו בעבר, ללא הצלחה, לפתותו למכור את המבנה על מנת להרחיב את המתחם. המשטרה מתעקשת להגדיר את השריפה כ"סכסוך שכנים" ולא כאירוע לאומני, מה שמונע מחזן מלקבל פיצויים ממס רכוש. 

אשר חזן, שבסך הכל רצה לגור בבית שהיה שנים ארוכות בבעלות יהודית, ולנהל יחסי שכנות טובים עם התושבים הדרוזים, נאלץ כעת להתמודד עם מציאות בלתי אפשרית – מצד אחד מרחפת מעל המבנה סכנת הריסה, וכך יירד רכושו לטמיון, ומצד שני אין באפשרותו לממן שיפוץ כה יקר.

התגייסנו על מנת לעזור לאשר חזן, ופנינו לגורמים השונים כדי להביא לפתרון הבעיה. אנחנו דורשים מהמשטרה לחקור את ההצתה, ללכוד את הפושעים ולהעמידם לדין, ובמקביל להכיר בשריפה כאירוע לאומני לכל הדבר, וכך לאפשר לחזן פיצוי הולם על הנזק האדיר ועל עוגמת הנפש שנגרמה לו.

לאחר שהעלנו על סדר היום את נושא תחנות הדלק הפיראטיות בדרום הארץ, מסתמן כי סוף סוף יחלו בקרוב הרשויות לטפל בתופעה

במהלך החודשים האחרונים פנינו לכל הגורמים הרלוונטיים, ובכללם למשטרת ישראל, למשרד הפנים, למשרד התשתיות ולמשרד להגנת הסביבה, בדרישה לפעול כנגד כמאה תחנות דלק פיראטיות הפועלות באין מפריע ברחבי הנגב ומוכרות סולר בלתי תיקני למכוניות.

מומחים מזהירים כי הסולר המזוהם פוגע קשות באיכות הסביבה וגורם לזיהום אוויר משמעותי. בנוסף, השימוש בסולר הבלתי תיקני מהווה סכנה בטיחותית חמורה לכלי הרכב המתדלקים בו, ועלול ליצור תקלות טכניות וסכנה לחיי אדם. התחנות הפיראטיות פועלות ביישובים בפזורה הבדואית בנגב, כשבמקרים רבים מדובר במתדלקים ילדים אשר אינם ברי ענישה על פי חוק.

כאמור, בחודשים האחרונים פנינו לכל גורמי האכיפה האמונים על נושא זה בדרישה לפעול כנגד הפרת החוק הבוטה המסכנת הן את האוויר והסביבה והן את חיי הנוסעים בכלי הרכב בדרום.

לאחר רצף תגובות מתחמקות מצד הרשויות, אשר גלגלו את האחריות מהאחת לשנייה, יזמנו פגישה עם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ועם ראשי משרדו. בפגישה גילו השר ואנשיו הבנה רבה לחשיבות הטיפול במפגע והביעו נכונות כנה לפעול למיגורה. בעקבות כך, יזמנו פגישה עם נציגי משרד התשתיות והבאנו לחידוש שיתוף הפעולה בין מנהל הדלק במשרד לבין המשרד להגנת הסביבה.

כתוצאה מהמהלך, אמורים פקחי המשרד להגנת הסביבה להתחיל בקרוב לפעול כנגד תחנות הדלק הפיראטיות המסוכנות והבלתי חוקיות. נמשיך לעקוב אחר יישום האכיפה, בתקווה שבקרוב תעקר התופעה מן השורש לרווחת תושבי הדרום.

לאחר חודשים ארוכים של סחבת ושל אוזלת יד מצד הרשויות, חידשנו את העתירה שהגשנו נגד הבנייה הבלתי חוקית בנחל חזורי שבצפון

לאור אוזלת היד של הרשויות נאלצנו לחדש את העתירה שהגשנו בעניין הבנייה הבלתי חוקית המתבצעת מצד תושבים דרוזים בשמורת נחל חזורי, סמוך לחניון אגוז בקלעת נמרוד שברמת הגולן. זאת, לאחר שהרשויות לא עמדו בהתחייבותן לטפל במפגע.

הבנייה במקום כוללת מבנה של כ–700 מ"ר, מבנה נוסף בשטח של כ–50 מ"ר, וכן תשתיות, גדרות וקו מתח פיראטי שנמתח מהכפר עין קניא הסמוך.

בעתירה המקורית, שהוגשה ב-16.11.10, מוצגת התכתבות ממושכת עם גורמי האכיפה האחראים על האזור. הגורמים מודים כי מדובר בבנייה בלתי חוקית, וכי לא פעלו כדי למנוע אותה או להורסה. בעתירה מסופר עוד כי כאשר ביקשה "רגבים" לקבל מידע על הבנייה, על ההיתרים ועל האכיפה במקום, בשם חוק חופש המידע – הערימו הרשויות קשיים על אנשי התנועה.

לאחר שנציגי הרשויות הבטיחו לטפל בעברת הבנייה המדוברת, משכנו לפני כשמונה חודשים את העתירה, תוך תקווה שהרשויות אכן יעמדו בדיבורן. אולם, בחלוף הזמן התברר כי טיפול הרשויות באתר מתמהמה, וחרף פניות חוזרות ונשנות לגורמי האכיפה – דבר לא נעשה. לפיכך, שבנו ועתרנו לבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נגד הבנייה העבריינית בנחל חזורי ואוזלת היד שמגלות רשויות המדינה בטיפולן בפרשה.

בעקבות פניות חוזרות ונשנות שלנו למדינה, הרסה הועדה המחוזית שני מבנים בלתי חוקיים בנגב, כנגד מבנה שלישי נפתחו הליכים משפטיים.

סגן מנהל תחום פיקוח מחוזי ביחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים, יוסף יונה, הודיע לנו כי לאור פניותינו בחודשים האחרונים כנגד שלושה מבנים שנבנו ללא היתר ובניגוד לחוק בשטחים פתוחים שבנגב, הוציאה הוועדה המחוזית צווי הריסה כנגד שניים מהמבנים. מהמכתב עולה כי שני הצווים בוצעו בשטח, והמבנים המדוברים נהרסו בימים האחרונים בידי פקחי משרד הפנים.

לדברי יונה, כנגד המבנה השלישי, אשר עליו דיווחנו שנבנה בניגוד לחוק, נפתחו הליכים משפטיים, כמקובל במקרים של בנייה ללא היתר. משרד הפנים אף העביר למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה את תיק החקירה, בצירוף המלצה להגשת כתבי אישום כנגד העבריינים.

כאמור, החלטת המדינה לפעול בנושא התקבלה בעקבות הלחץ שהפעלנו במהלך החודשים האחרונים ובעקבות העבר כל החומר שאספנו לגורמים הרלוונטים, בצירוף תמונות, מסמכים ונקודות ציון מדויקות של המבנים המדוברים.

אם חשבנו לתומנו שעוד יש גבול לחוצפה ולזלזול בשלטון החוק, באו אנשי שבט אבו-כף והוכיחו לנו כי לא עוד. צפצוף כה ארוך, בדציבלים כה גבוהים לא נשמע בכל יום, אפילו באזור הנגב שהציות לחוק אינו ממאפייניו הבולטים, בלשון המעטה.

על הציר הראשי ממיתר לבאר שבע ומתחת לקו מתח גבוה, מאות מטרים ספורים מתחנת משטרת העיירות, הוקם לו מתחם שלם בלתי חוקי הכולל שש ווילות אדירות ומעוררות קנאה ולצידם מתחמי מסחר גדולים. נו, הרי גם להתפרנס צריכים אנשי שבט אבו-כף…

במקרים רבים של בניה בלתי חוקית במגזר הבדווי בנגב טוענות רשויות האכיפה כי מלאכת האכיפה קשה עליהן בשל ביצוען של עבירות הבניה במקומות מרוחקים, עם קשיי גישה ואיתור. נוסף לכך, טוענות הרשויות, לפקחים נשקף סיכון ביטחוני בכניסתם לריכוזים מרוחקים לשם ביצוע פעולות אכיפה ועל כן נקיטת הליכי פיקוח והריסה הינה סבוכה ומורכבת.

במקרה אבו-כף התירוץ הזה לא מחזיק מים. באבו-כף הכל קרוב ומתחת לאף ואין שום מניעה לגורמי האכיפה מלבצע את מלאכתן, לו רק רצו בכך. המתחם הענק שנבנה, וממשיך להיבנות, בניגוד לחוק ובהתרסה מכוונת כלפיו באבו-כף מצוי ממש על הכביש, במקום מרכזי וללא שום בעיית נגישות והתמצאות בשטח. באותה קלות בה נכנסו פקחי רגבים למתחם, צילמו ותיעדו את המתרחש בו, יכולים גם פקחי משרד הפנים ושאר גורמי האכיפה לעשות זאת. התעלמותן של רשויות האכיפה מהפרת חוק כה גדולה, כה בוטה וכה מתריסה המבוצעת לאור יום, במימדים כה גדולים ובמקום כה מרכזי מלמדת על ייאוש כמעט מוחלט מהיכולת לאכוף את חוקי המדינה בנגב.

לאחרונה איתרו פקחי רגבים את תחילתן של עבודות לבניית ווילה חדשה ונוספת במתחם, ובעצם, למה לא? אם את ששת הווילות הקיימות לא חולם מישהו להרוס מדוע שלא ימשיכו העבריינים ויבנו בניין נוסף?!

רכז דרום של רגבים, שאיתר את העבודות בראשיתן, פנה בבהילות לגורמי האכיפה ודרש כי ינקטו לכל הפחות את המינימום המתבקש ויפסיקו את הבניה בטרם תסתיים ובטרם תאוכלס.

חודשים רבים עוקב רכז דרום בדאגה אחר התקדמות הבניה, מבזבז נייר וזמן על משלוח מכתבים והתראות לגורמי האכיפה, אולם לא הועיל.

בשעה טובה יכולים אנו לבשר כי בחסותן של מערכות האכיפה הבניה הושלמה. הבית ניצב על תילו בגאווה, ואנו, אזרחים נאמנים ושומרי חוק, אנא נוליך את עלבוננו, עלבונו של שלטון החוק, עלבונה של המדינה.

תנועת רגבים רואה בחומרה רבה את אזלת היד המתמשכת של רשויות האכיפה כפי שהיא באה לידי ביטוי במלא חומרתה במקרה אבו-כף. אנו מצפים מהגורמים האחראים על כך לבצע בדק בית פנימי במערכות עליהן הם אמונים ולהסיק את המסקנות המתבקשות.

רגבים תמשיך לעקוב אחר הנעשה במתחם אבו-כף ולא תניח לסיפור עד שהחוק ייאכף במקום

חידושים תיאולוגיים מבית מדרשו של המנהל האזרחי: חסינות למסגדים בלתי חוקיים. בתי כנסת? זה כבר סיפור אחר.

שני בתי תפילה בלתי חוקיים, שתי עתירות זהות לבג"צ, שני צווי ביניים זהים נגד המשך הבניה, שתי הפרות של הצווים השיפוטיים. עד השלב הזה בסיפור, התפתחות העלילות זהה להפליא. אלא, שמכאן והלאה נפרדות דרכן, זו לחיים וזו למוות. מסקרן אתכם? תמשיכו לקרוא.

אל מתן, שכונה פסטוראלית של הישוב מעלה שומרון. אדמות מדינה בתוך הקו הכחול של הישוב ובתחומי תכנית מתאר מאושרת לבניה. מסיבות פוליטיות מעוכב זה שנים אישור התכנית המפורטת של השכונה כך שמבחינה חוקית לא ניתן להנפיק במקום היתרי בניה. במקום נבנה בית כנסת בלא היתר שכנגדו הגיש ארגון השמאל הקיצוני, 'יש דין', באמצעות שני מוכתרים מכפרים שכנים, עתירה לבג"צ.

בבג"צ, כרגיל, הזדרזו להעניק לארגון הקיצוני את הסעד המבוקש והוציאו צו ביניים האוסר על המשך בנייתו של בית הכנסת. בחלוף תקופה קצרה אצו רצו השטינקרים מ'יש דין' לבג"צ ודיווחו כי, אבוי, בניגוד לצו הביניים הותקנו בבית הכנסת חלונות האלומיניום. לאור ההפרה החמורה של הצו השיפוטי ובחסות רמיזות עבות מצד שופטי בג"צ הזדרזה המדינה להודיע כי משהופר צו הביניים מטפסת ועולה האכיפה במקום לראש סדרי העדיפויות. אשר על כן, הודיעה המדינה בהודעה נחרצת, בית הכנסת ייאטם בתוך ארבעה-עשר יום. הצו יבוצע על ידי התושבים, ולא – יאטמו כוחות הביטחון את בית הכנסת בכוח. לא הועילו הפצרות ולא הועילה שתדלנות פוליטית. לא הועילו תחינות התושבים על כי מדובר בבית הכנסת יחיד בשכונה, בית הכנסת נאטם, התפילה בו הופסקה והוא עומד בשיממונו מזה מספר חודשים. ול'יש דין' היתה אורה ושמחה וששון ויקר.

עד כאן הכל טוב ויפה.

אלא שאל מול הפרת צו ביניים זהה לחלוטין של בג"צ נאלמת המדינה דום ומשתהה באופן לא מוסבר מלדרוש את כבודו האבוד של בג"צ ולאכוף את הצו.

מדובר במסגד עתיר מימדים שנבנה בימים אלו בניגוד לחוק בכפר בורין הסמוך ליצהר שבשומרון. המסגד נבנה ללא היתר מחוץ לכל תכנית סטאטוטורית תקפה. פקחי השטח של רגבים תיעדו את בניית המסגד ובחלוף כחודשיים של תכתובות עקרות פנתה התנועה לבג"צ בדרישה כי יורה לרשויות האכיפה לעצור את הבניה בטרם תושלם ובטרם יחל השימוש במסגד כבית תפילה – מה שיקשה עד מאוד את היכולת להרוס אותו לאחר מכן.

למרבה ההפתעה, משצורף ראש הכפר כמשיב לעתירה ובהתבסס על הצו שהוצא כנגד בית הכנסת באל-מתן, הוציא בג"צ צו עראי האוסר על המשך בניית המסגד.

אלא שהפלשתינים לא חשבו לרגע לציית לצו והבניה נמשכה. משתיעדו פקחי השטח של רגבים את הפרת הצו השיפוטי פנה עורך דינה של התנועה, עמיר פישר, אל המנהל האזרחי ודרש את איטומו המיידי של המסגד, בדומה למה שעלה בגורלו של בית הכנסת באל-מתן. משתשובת המנהל בוששה לבוא והבניה נמשכת, פנה עו"ד פישר לבג"צ וזה הורה למדינה למסור את עמדתה בתוך ארבעה ימים.

בהתאם להוראת בג"צ, הגישה המדינה הודעה לבג"צ בה נאמר כי פעולות לאכיפת הצו השיפוטי אינן מבוצעות בהוראת ראש המנהל האזרחי בכבודו ובעצמו, וזאת בשל הסיכון הביטחוני הנשקף לפקחים. האלימות כנראה משתלמת ובגדול.

לבקשתנו, התקיים ביום שלישי י"ח אדר א' (22.2.11) דיון דחוף בעתירה ובהפרת הצו שהוצא ע"י בית המשפט. לקראת הדיון הגישה המדינה הודעה נוספת בה נמסר, כי עקב הפרת הצו מועצת בורין אטמה את צריח המסגד, עם זאת הוסיפה המדינה כי היא סבורה שעל מועצת בורין לאטום את המסגד כולו ע"מ להגשים את תכלית האטימה.

אנחנו מקווים כי בית המשפט יידחה על הסף את המדיניות המפלה שבה נוקטת המדינה לרעת המתיישבים הישראלים וכי הוא יחייב את המדינה לאטום את המסגד באופן מיידי.