עברייני בניה מבצעים עבודות בניה ופיתוח בהיקפים עצומים, תוך השחתת שמורת הטבע הר מירון שבגליל העליון והכל ללא היתרים כדין ובאופן בלתי חוקי.

רכז צפון שלנו גילה לתדהמתו בסיור שגרתי, כי בשמורת הטבע הר מירון מתבצעות, על אדמות מדינה, עבודות בניה ופיתוח בהיקפים נרחבים והכל ללא היתרי בניה, ללא תוכניות מתאר ובניגוד לחוק. עבודות הבניה והפיתוח כוללות בניית בתי פאר, סלילת דרכים וכבישים, הכשרת קרקעות והכנת תשתיות שישמשו להמשך הפגיעה הנרחבת בחורש הטבעי בתחומי שמורת הטבע.

אם בכך לא די, הרי שעברייני הבניה אינם חסים אף על צמחיית השמורה, ומכניסים את עדריהם למרעה בתוך השמורה ובכך גורמים לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בצמחייה הטבעית.

על אף הפרת החוק החמורה, הרשויות האמונות על אכיפת החוק באזור אינן עושות דבר ומאפשרות, למעשה, לעבריינים לעשות במקום כבתוך שלהם.

עם גילוי הממצאים החמורים, פנינו לרשויות הרלוונטיות בדרישה כי יפעילו את סמכותם ע"פ החוק וינקטו בהליכי פיקוח ואכיפה ובכלל זה הוצאת צווי הריסה ומימושם המיידי וכן הגשת כתבי אישום כנגד כל המעורבים בעבודות הבניה והפיתוח ובהרס השמורה.

משפחת אדעיס, משפחה אמידה מייטא שבהר חברון, משתלטת בחסות צו ביניים של בג"צ על אדמות מדינה בתחומי הישוב משואה שבבקעת הירדן. 

בתחומי הישוב משואה שבבקעת הירדן ישנו שטח שהוקצה למושב משואה, כדין, עבור פיתוח שטחי חקלאות. לפני מס' שנים, פלשו בדואים בני משפחת אדעיס, משפחה אמידה ומבוססת מהכפר ייטא שבהר חברון, לאדמות המושב. משפחת אדעיס החליטה להעביר את משכנה לאתר זה לאחר שהתפתח סכסוך דמים בינה לבין משפחה אחרת בכפר ייטא. לאחר פלישת המשפחה החל המנהל האזרחי בביצוע פעילות אכיפה כנגד הבניה הלא חוקית.

עם ביצוע האכיפה פנו הפולשים לבג"צ, בעתירה המבוססת על טענות סרק, ובקשו למנוע את הריסת המבנים (בג"צ 9335/08). במסגרת העתירה ניתן צו ביניים אשר הורה למינהל להימנע, עד להכרעה בעתירה, מהריסת המבנים. עם זאת, בית המשפט התנא את מניעת ההריסה בכך שהמצב בשטח יוקפא, הן מבחינת הבניה והן מבחינת אכלוס המבנים נשואי העתירה. על אף הוראות צו הביניים, שאסר על המשך הבניה ואכלוס המבנים, המשיכו הפולשים ביתר שאת בהליכי הבניה, אכלסו את המבנים נשואי העתירה ואף החלו בבניית מבנים חדשים.

לאור אוזלת היד בפעילות המנהל, החליט הישוב לבנות גדר שתפריד בינו לבין הפולשים וזאת במטרה למנוע נזקים הנובעים מכניסת עדרי הצאן לשטחו וכן בכדי למנוע את התרחבות הבניה הבלתי חוקית לשטחים נוספים שבתחום הישוב. לצורך כך פנה הישוב למועצה האזורית בבקשה לקבלת היתר לבניית הגדר. עם תחילת ביצוע עבודות הגידור, זומנו הפועלים העוסקים בבניית הגדר למנגנוני הביטחון הפלשתינים ביריחו, שם הם נדרשו לחדול מהקמת הגדר פן יבולע להם. לאור זאת המשיכו חברי המושב להקים את הגדר בעצמם, אולם אז החלה השתוללות של פלשתינים ופעילי שמאל קיצוני. בשל התפרעות זו, פנו לישוב, מח"ט הבקעה וקציני המנהל, בבקשה לעכב את בניית הגדר עד לבירור נתוני הבעלות על הקרקע. לאחר מספר ימים, בסיור שנערך עם פקחי המנהל, אישר המנהל האזרחי כי אכן עבודות הגדר מבוצעות בשטח שהוקצה לטובת הישוב.

לאור תמונת המצב, אשר למרות הפרת הוראות צו הביניים של בג"ץ לא נקט המנהל האזרחי בפעולות אכיפה אפקטיביות, פנינו לרשויות בדרישה לנקיטת הליכי פיקוח ואכיפה כנגד המבנים הבלתי חוקיים שבמתחם.

יחד עם עמותת "ירוק עכשיו" עתרנו לבג"ץ נגד השר לבטחון הפנים, המשטרה, שר השיכון, מועצת מג'דל שמס ומנהל מקרקעי ישראל בגין הפרות בניה חמורות בישוב מג'דל שמס למרגלות החרמון.

בסמוך ליישוב מג'דל שמס אשר למרגלות החרמון מתבצעות עבודות פיתוח ובנייה על פני מאות דונמים ובחמישה מוקדים סמוכים. העבודות מבוצעות במרחב טבעי שאינו מאושר לבנייה עפ"י התב"ע החלה באזור, בניגוד לחוק וללא היתרי בנייה, בחלק מהאיזור מדובר בשמורת טבע.

מדובר בעבודות בנייה ופיתוח בסדרי גודל עירוניים ובהרס מוחלט של מאות דונמים של המרחב הטבעי הקיים למרגלות החרמון. עבודות הפיתוח והבנייה מתבצעות  בקצב מהיר ועברייני הבניה במקום מפעילים במרץ כלים הנדסיים כבדים, משאיות, טרקטורים ובאגרים, חוצבים בהר, סוללים כבישים ובונים בתים, מקבעים עובדות בשטח וגורמים נזק בלתי הפיך לאחד מהמרחבים הטבעיים המיוחדים והיפים ביותר במדינת ישראל.

עבודות הפיתוח והבנייה מתבצעות באופן מאורגן ושיטתי, בחסות המועצה המקומית מג'דל שמס, בסיוע נציגי הוואקף השומרים על המתחם ואינם מאפשרים גישה אליו ותוך הנפת דגלי העדה הדרוזית והצבתם על הרכס כעדות ברורה למאפיינים הלאומיים אשר נלווים לפעילות המאסיבית במקום.

העבודות במקום אינן מתבצעות בחשכת הליל אלא בצהרי היום, תוך הפעלת כלים הנדסיים כבדים ורמיסת המרחב הטבעי לעיני כל, בצורה מופגנת ותוך זלזול מופגן ברשויות החוק וברשויות האכיפה במדינת ישראל.

למרות פניות חוזרות ונשנות לשר לביטחון הפנים, למינהל מקרקעי ישראל ולשר השיכון – המדינה אינה עוצרת את העבודות הנמשכות לאור היום, המשטרה אף טענה כי לא נתבקשה ליתן עזרה בנושא בעוד שבמשרד השיכון ובמינהל טענו כי המשטרה אינה מסייעת באכיפה מסיבות שאינן ברורות.

לאור הדברים הוגשה ביום 22/11/09 עתירה לבג"צ בה נדרשה המדינה לאכוף את החוק על העבריינים. עם הגשת העתירה עברייני הבניה הפסיקו את העבודות בשטח.

בתגובה לעתירה הודיעה המדינה, כי לאור חומרת עבירות הבניה הוקם צוות חקירה מיוחד אשר יחקור את הפרשה. בהתאם להודעת המדינה ובשים לב לכך שהעבודות בשטח הופסקו, דחה בית המשפט את העתירה תוך שמירת זכותם של העותרים להעמיד לביקורת שיפוטית כל החלטה שתתקבל בעניין ע"י גורמי החקירה.

בראשית חודש אוקטובר 2010 גילה רכז הצפון שלנו כי העבודות באזור חודשו בשיא המרץ. הרכז פנה באופן מיידי לגורמי האכיפה בדרישה כי יפעלו מיד להפסקת העבודות. מאחר והפניות לא נענו באופן מיידי עתרנו בשנית לבג"צ בתקווה שבאמצעות כך יפעילו גורמי האכיפה את סמכותם ויבלמו את המשך העבודות.

בדיון שהתקיים בבג"צ ביום 26/01/11, מתחו השופטים ביקורת נוקבת על כך שרשויות האכיפה אינן עושות דבר לעצירת העבודות עד להתערבות של תנועת רגבים. השופטים הורו למדינה להגיש בתוך 45 יום הודעת עדכון על צעדי האכיפה על מנת שבית המשפט יוכל לעקוב אחר ההתקדמות בטיפול בתיק.

בחניון סיירת אגוז, בסמיכות לכביש הגישה המוביל לאתר החרמון, תוכנן בעשור האחרון פרויקט תיירותי "חוות האיכר". כתוצאה ממסע איומים ואלימות מצד הדרוזים תושבי האזור, מנוע היזם מלממש את זכויותיו בהקמת הפרויקט.

לפני כעשור החליטו אילן ופרידה מילס, אשר מתגוררים במושב נווה אטיב, להקים פרוייקט תיירותי-חקלאי בחניון סיירת אגוז הממוקם למרגלות החרמון. לאחר שנים של תכנון והליכים סטטוטוריים, קבלו הזוג מילס את האישור המיוחל והחלו בביצוע הפרויקט. שלבי הביצוע הראשונים עברו בשקט וללא הפרעות, אך עם סיום שלב היסודות הודיעו הדרוזים המתגוררים באזור כי הם ימנעו את המשך הקמת המיזם, אלא אם הפרויקט יועבר לידיהם.

לאחר שכל ניסיונות ההדברות עם הגורמים השונים עלו בתוהו, פנה במכתב עורך הדין שלנו, עמיר פישר, לכל הגורמים המעורבים בפרשה, החל ממשרד הפנים וכלה במשטרת ישראל, והודיע להם כי בכוונת מר מילס לחדש את העבודות באתר וכי הם נדרשים להיערך בהתאם ע"מ לאפשר לו לממש את זכויותיו הקנייניות.

לבקשת שר הפנים מועד תחילת העבודות נדחה למשך כמה שבועות וזאת ע"מ לאפשר לשר הפנים למצות את ניסיון ההדברות עם הגורמים השונים. בחלוף תקופה זו הוחלט להתחיל בביצוע עבודות הבניה בשטח ביום ראשון ה 23.5.10.

במוצאי שבת 22.5.10 בשעת לילה מאוחרת, ושעות ספורות לפני תחילת העבודות בשטח, נתקבלה הודעה בע"פ ובכתב ממפקד תחנת גולן ולפיה המשטרה אינה מאפשרת לאילן להתחיל בעבודות הקרקע וזאת עקב חשש ל"שלום העובדים" ול"סדר הציבורי".

למחרת שוב פנה במכתב עו"ד פישר למפקד מחוז צפון במשטרה והודיע לו כי אם לא יאפשרו למר מילס לממש את זכויותיו, לא תוותר בידי תנועת רגבים הברירה, והיא תאלץ לפנות לערכאות משפט. תגובת המשטרה למכתב זה הייתה כי "עמדתנו היא כי חידוש העבודות טומן בחובו סכנה של ממש לעובדים ועל כן לא נוכל לאפשר, לעת הזו, את ביצוען".

בעקבות תגובת המשטרה ולאחר שלא נותרה כל ברירה, פנינו לבג"ץ בדרישה כי יורה למדינה לאפשר למר מילס לממש את זכויותיו הקנייניות מחד ומאידך לממש את ריבונות מדינת ישראל באזור ולמנוע מצב של אנרכיה בו כל אזרח  יוכל להרשות לעצמו לפעול באלימות ובכך לממש את מטרותיו.

במסגרת דיון שהתקיים בעתירה ולאחר ביקורת נוקבת שהטיחו השופטים בנציגי המדינה, הוצא צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא תבטל את החלטתה לאסור על מר מילס לממש את זכויותיו במקום.

בתשובה שהגישה המדינה לצו על תנאי, הודיעה המדינה כי משטרת ישראל מבטלת את הודעתה בדבר איסור ביצוע עבודות בשטח ועל כן מר מילס יוכל לממש את זכויותיו במקום תוך תיאום עם נציגי המשטרה.

עתרנו לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד המשך הבנייה הבלתי חוקית על גדות שמורת הטבע נחל חזורי הסמוך לקלעת נמרוד שברמת הגולן.

עתרנו לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה גולן ונגד רשויות האכיפה האמונות על אכיפת החוק באזור, בדרישה לאכיפת החוק כנגד מתחם של בנייה בלתי חוקית סמוך לחניון אגוז בקלעת נמרוד ברמת הגולן, אשר כולל מבנה של כ – 700 מ"ר, מבנה נוסף בשטח של כ – 50 מ"ר, וכן תשתיות, גדרות וקו מתח פיראטי שנמתח למקום מהכפר עין קניא הסמוך.

בעתירה מוצגת התכתבות ממושכת עם גורמי האכיפה האחראיים על האזור, אשר מודים כי מדובר בבנייה בלתי חוקית אשר בפועל לא פעלו כדי למנוע אותה או להורסה. לא זו בלבד אלא שכאשר ביקשנו לקבל מידע על הבנייה, על ההיתרים ועל האכיפה במקום בשם חוק חופש המידע – הערימו הרשויות קשיים על נציגי רגבים.

מדובר בבנייה בהיקף ענק, הנראית למרחוק, ובהקמת קווי מתח פיראטיים, המהווים מפגע בטיחותי חמור, אך למרות זאת רשויות האכיפה התנערו מחובתם לאכוף את החוק, לא נקטו בהליכי אכיפה כלשהם כנגד הבנייה הבלתי חוקית במתחם ונמנעו מלעשות שימוש בסמכויות שבידיהם להגשת כתבי אישום כנגד העבריינים המעורבים בבניה הבלתי חוקית.

אנחנו דורשים מבית המשפט להורות לרשויות הפיקוח והאכיפה להוציא צווי הריסה והפסקת עבודות במקום, וכן לפתוח תיקים פליליים לעברייני הבנייה ולאכוף באופן שוויוני בנייה בלתי חוקית במגזר זה – בדיוק כפי שהרשויות פועלות לאכוף את החוק במגזרים אחרים במדינה.

בקשה של יזמים להפוך אתר כרייה פיראטי ברמת הגולן למטמנת אשפה – מתבררת כסיפור של חוצפה ישראלית שמקבלת באופן תמוה גיבוי מרשויות המדינה

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אישרה בתחילת חודש אוגוסט להעביר לוועדה האזורית, לצורך הפקדה, בקשה של בעלי זכויות קרקע בשני אזורים סמוכים בהר אודם שברמת הגולן להפוך אתר כרייה בלתי חוקי למטמנת אשפה.

מדובר בשני מתחמים לחציבת אבן טוף שפעלו בצורה בלתי חוקית וללא כל אישור באמצע העשור הקודם.
המחצבות תפקדו באין מפריע ותוך צפצוף על החוק ופגיעה קשה בנוף ובאיכות הסביבה. באחרונה הגדילו בעלי הזכויות על הקרקע ופנו בבקשה רשמית להפוך את המקום לאתר הטמנת אשפה, במטרה לעשות "סיבוב נוסף" ולהרוויח כסף רב מהאתר ממנו כבר גרפו רווח בחציבה הפיראטית.

לנו נודע כי גורמים מקצועיים במשרד להגנת הסביבה מתנגדים למהלך משום שהדבר יהווה פגיעה קשה בסביבה ויזהם את מי התהום שמוזרמים לכינרת. אותם גורמים אף מציעים מקומות חלופיים באזור לצורך הטמנת אשפה. למרות זאת, אישרה, כאמור, הוועדה המקומית את הבקשה והעבירה אותה לוועדה המחוזית.

ביקשנו מהוועדה המחוזית כי תתנגד לתכנית, משום שמדובר במקרה קלאסי בו גוף המפר חוק בצורה בוטה, לא רק שאינו משלם על כך, אלא מתוגמל על מעשיו באמצעות אישור מהמדינה להרוויח פעם נוספת מהפעילות שראשיתה עבריינית. בנוסף, יש באישור הבקשה משום פגיעה קשה באיכות הסביבה, במים המוזרמים לכינרת ובתוואי הנוף.

במקביל לפניה לוועדות הבנייה פנינו גם למחוז הצפוני של המשרד להגנת הסביבה בבקשה שיפעיל את השפעתו על מנת למנוע את המהלך. יצוין כי נציג רשות הטבע והגנים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אביעד בלסקי, שאמור בין השאר לייצג גם את האינטרסים הציבוריים בתחום איכות הסביבה, תמך בהצבעה בהעברת הבקשה לוועדה המחוזית.

כפי שהוזכר במכתבים לרשויות, נערכנו להגיש התנגדויות לאישור התכנית להפוך את אתר הכרייה העברייני בהר אודם למטמנת אשפה, תוך השמתו ללעג של החוק ופגיעה חמורה באיכות הסביבה באזור.

לאחרונה קיבלנו את תגובת המשרד להגנת הסביבה אשר מגבה את הכוונה להמשיך בהליך אישור התכנית. עם זאת, במשרד מבהירים שיפעלו על מנת לצמצם את הנזקים הסביבתיים שצפויה ליצור המטמנה, וזאת בבחינת "הרע במיעוטו" כפתרון לבעייה הרחבה יותר של השלכת פסולת בניין ברחבי הגולן. 

בג"צ: על המדינה לקבוע לו"ז להריסת המאחזים הלא חוקיים שבכפרים יתמא וא-סוויה שע"י הישוב רחלים שבשומרון.

ביום 29/06/09, הגשנו עתירה לבג"צ בה נדרש בג"צ להורות למדינה לממש את צווי ההריסה שהוצאו כנגד עשרות בתים לא חוקיים בכפרים יתמא וא-סוויה שע"י הישוב רחלים שבשומרון. בדיון שהתקיים בעתירה ביום 03/09/09 בפני השופטים ארבל, מלצר ורובינשטיין, מתחו השופטים ביקורת נוקבת על התנהלות המדינה ועל האכיפה הלא שיוויונית שבין המאחזים הישראלים והפלשתינים.

בהחלטה שנתן הרכב השופטים בראשותה של השופטת ארבל, הורו השופטים למדינה "לפעול למימוש הצווים שהוציאה ולקבוע לוח זמנים למימוש הליכי הפיקוח לגבי המבנים הלא חוקיים האחרים … המדינה תגיש בתוך 45 יום … הודעת עדכון ובה תפרט את הפעולות הננקטות למימוש הליכי הפיקוח בהתייחס למבנים הבלתי-חוקיים כפי שפורטו בתגובת המשיבה, וכן התייחסות באשר למימוש הצווים ביחס למבנים הבלתי חוקיים". יצויין כי החלטת ההרכב מתבססת על החלטה מקבילה שניתנה ע"י הרכב בראשות השופטת בייניש בבג"צ שלום עכשיו נגד שר הביטחון ואח' (9051/05) בעניין חרשה והיובל.