על פי נתוני גורמי האכיפה, בשנים האחרונות חלה ירידה בבניה הבלתי חוקית בפזורה הבדואית ועליה משמעותית בפעולות האכיפה שהגיעו לשיאם בשנת 2021. אכיפה זו הינה תוצאה של פעולות הממשלות הקודמות: חוק קמיניץ שחוקק ב 2018 ופרק האכיפה בתכנית החומש הקודמת משנת 2017.
נראה כי לקראת אישור תוכנית החומש לחמש השנים הקרובות, מתכננת הממשלה להוציא את פרק האכיפה מחוץ לתוכנית, לאור הלחצים שמפעילה מפלגת רע"מ
ההוצאה של פרק האכיפה מתכנית החומש החדשה תחליש את גופי האכיפה ואת היכולת שלהם למנוע את המשך התפתחות הפזורה ותהווה זריקת מרץ להמשך הבנייה הלא חוקית וההשתלטות על עוד שטחים בנגב.
במשך שנים רבות פעלנו כדי שמדינת ישראל תעצור את ההתהוות של בדואיסטן, מדינה בתוך מדינה בנגב. בשנים האחרונות התחלנו לראות ניצנים של שינוי לטובה באכיפת הבניה הלא חוקית וזאת כתוצאה מחקיקת חוק קמיניץ ותכנית החומש הקודמת. הוצאת פרק האכיפה מתכנית החומש החדשה תחזיר לאחור את המצב. בנט ושקד, אלקין וליברמן הבטיחו בתקופת הבחירות להשיב את המשילות לנגב. נראה כי לא רק בעלי העסקים בדרום הופקרו לפרוטקשין, אלא ממשלת ישראל מופקרת גם כן.
הכנסת תדון מחר (רביעי) בתכנית המנהל האזרחי להלבנת מחצבות-ענק בלתי חוקיות ביהודה ושומרון ולמתן היתרי חציבה גורפים בניגוד לאמות המידה המקובלות בישראל. "תכנית פוליטית המתעלמת משלל השלכות"
ועדת חוץ וביטחון תדון מחר (רביעי) בסוגיית המחצבות ביהודה ושומרון, על רקע התנגדות חסרת תקדים לתכנית של משרד הביטחון והמנהל האזרחי לפיה יולבנו שורת מחצבות-ענק פלסטיניות בלתי חוקיות ואף יורחבו באלפי דונמים נוספים, לצד מתן אפשרות לחציבה פרועה ביהודה ושומרון בניגוד לתנאי הסף הנדרשים במדינת ישראל.
בימים האחרונים הוגשו התנגדויות רבות לתכנית תמ"א 52/1 שקידם המנהל האזרחי, במסגרתה יזכו 11 מחצבות פלסטינית בלתי חוקיות להלבנה בדיעבד, ושטחן הכולל יורחב ל16,000 דונם – שטח המקביל לגודל העיר רמת גן.
עוד כוללת התכנית מהלך שיאפשר הקמת מחצבות בגודל של עד 20 דונם, ללא צורך בתב"ע מפורטת – מהלך שצפוי להוביל לפתיחת כמות עצומה של מחצבות קטנות שיחצבו ללא כל פיקוח ופעולות שיקום.
הגשנו למועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי התנגדות מפורטת לתכנית המוצעת, תוך קביעה כי היא לוקה בחוסר תכנוני מובהק, מתעלמת לחלוטין מפגיעות סביבתיות אדירות, ומקדמת אינטרס כלכלי מובהק של הרשות הפלסטינית ובעלי המחצבות תוך התעלמות משאר האינטרסים הציבוריים והסביבתיים.
כנגד תכנית המנהל האזרחי הוגשו עשרות התנגדויות מקיפות, בין השאר על ידי החברה להגנת הטבע, נתיבי ישראל, עמותת 'ירוק עכשיו', המועצות האזוריות שומרון, גוש עציון בנימין והר חברון, ארגון "שומרים על הנצח" להגנה על עתיקות, 'הפורום לישראל ירוקה' ואיגוד ערים לאיכות סביבה ביהודה ושומרון, שכן מחצבות הענק גורמות לפגיעה נופית אדירה ומשפיעות על האזורים ומקומות היישוב שסביבן באופן קיצוני. גם בסוגיות של איכות הסביבה וגם בסוגיות של ביטחון, תחבורה, מפגע רעש ופגיעה אנושה בשרידי עתיקות.
בפני הוועדה לא הוגשו נתונים או שיקולי מדיניות, למעט שיקולים הנוגעים לרצון העז של הרשות הפלסטינית "להלבין" את המחצבות הקיימות, לצד אינטרס של מדינת ישראל לענות על ביקוש לאספקה סדירה של 'אבן ירושלמית' לחיפוי בניה ומחצבים נוספים – וזאת מבלי לבחון שום משמעות אחרת.
הריסת מרקם טבעי של אלפי דונמים, ללא בדיקה של המשמעות בשטח, ללא הוכחה נדרשת של נחיצות ובדיקת אופציות אחרות, ובניגוד לאמות המידה הנדרשות ממחצבות הפועלות בשאר אזורי הארץ, איננה מתקבלת על הדעת. תכנית המחצבות המקודמת בבהילות חסרת תקדים בגלל אינטרס מדיני ופוליטי, עשויה להתברר כנתינת יד לשחיתות שנועדה להעשיר את בעלי המחצבות וגורמים המסייעים להם ברשות הפלסטינית.
בעקבות הריסת מבני הישיבה בחומש אנחנו מזכירים כי נכון לשנת 2021, ישנם ביהודה ושומרון 72,274 מבנים ערבים לא חוקיים שנבנו בשנים האחרונות. על פי מיפוי תצלומי האוויר, בשנתיים האחרונות נוספים מדי יום 7 מבנים חדשים ולא חוקיים!
כלל המבנים האלו הוקמו בשטחי c, ממש כמו ישיבת חומש.
ההחלטה של ממשלת בנט לאכוף סלקטיבית ולהרוס את מבני הישיבה בחומש, ועוד לאחר הרצח המתועב של תלמיד הישיבה יהודה דימנטמן, היא אכיפה בררנית פר אקסלנס. זהו מעשה פוליטי גרידא, ולא אירוע של אכיפת החוק
יותר גרועה מאי אכיפת החוק, היא אכיפתו באופן בררני.
אלא שבמקרה זה, לא מדובר רק באכיפה בררנית, אלא גם במתן פרס לטרור הערבי. הממשלה של בנט ושקד, סער ואלקין, קובעת משוואה אנטי ציונית מובהקת כמותה לא היתה מאז קום המדינה, לפיה פעילות טרור ערבי תוביל לאכיפה סלקטיבית דווקא נגד ההתיישבות היהודית
משרד הביטחון מחזיק בשני מדרגי אכיפה נפרדים ליהודים וערבים ביהודה ושומרון, כך נחשף בעתירה שהגשנו לבג"ץ, הדורשת לבטל את ההפרדה ולהגדיר מדרג אכיפה שיוויוני
עתרנו הבוקר לבג"ץ נגד משרד הביטחון, לאחר שמשרד הביטחון הודה כי הוא פועל לפי שני מדרגי אכיפה נפרדים, ושונים מהותית, כלפי תושבים יהודים ותושבים ערבים ביהודה ושומרון. המסמך של משרד הביטחון נחשף הבוקר ב'מקור ראשון'. העתירה דורשת לאחד את סדרי העדיפויות לרשימה יחידה המאפשרת ניהול ובקרה של אופן הקצאת משאבי האכיפה ביהודה ושומרון.
בשטחי יהודה ושומרון המצויים בשליטה אזרחית מלאה של מדינת ישראל (שטחי C), נבנו מעל 60,000 מבנים בלתי חוקיים – כמחציתם במהלך העשור האחרון. משרד הביטחון והמנהל האזרחי, המהווה את רשות האכיפה ביהודה ושומרון, אוכף בפועל את החוק כנגד פרומיל מאלפי המבנים המתווספים בכל שנה.
בעקבות עתירת חופש מידע שהגשנו בשנה שעברה, נאלצה מערכת הביטחון להודות לראשונה באופן רשמי, בקיומן של שני מדרגי אכיפה נפרדים, מהם עולה פערים בלתי סבירים ואפליה בהתייחסות של גורמי האכיפה לאוכלוסיות השונות.
בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון
כך למשל "בניה ישראלית תוך פלישה לאדמה פרטית" מצויה בסדר עדיפות גבוה לאכיפה ואילו "בניה ערבית המבוצעת תוך פלישה לאדמה פרטית" מצויה בתחתית סדר העדיפויות. זאת למרות פסיקת בג"ץ בעבר, כי בניה בלתי חוקית המבוצעת תוך פלישה לאדמה פרטית צריכה להיות בראש סדרי העדיפויות, אולם פריט זה נעדר לחלוטין מרשימת סדרי העדיפויות במגזר הערבי.
מדד נוסף של מבנים המוגדרים כ"סכנה לביטחון האזור, לשלום הציבור או לסדר הציבורי" או המשמשים אכסניה לפעילות שכזו – ממוקם כפריט 4 ברשימת סדרי העדיפויות ביחס למגזר הישראלי וכלל איננו קיים ביחס למגזר הערבי.
בנוסף, סדרי העדיפויות לאכיפה במגזר הערבי אינם מתייחסים כלל לבניה חדשה, בעוד שבמגזר הישראלי הבניה החדשה מוגדרת כעדיפה לביצוע פעולות אכיפה, וזאת חרף החלטות רבות של בג"ץ בהן נקבע כי יש לטפל בבנייה חדשה בעודה באיבה כדי למנוע אכלוס וקיבוע של הבניה החדשה.
לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרד הביטחון בדרישה לאחד את שתי הרשימות, עתרנו לבג"ץ באמצעות עורך הדין בועז ארזי. העתירה מפרטת כיצד מלבד האפליה הקיימת בשתי המערכות המקבילות – העובדה כי אינן מסונכרנות זו עם זו – חותרת תחת משמעותו היסודית של המונח "סדרי עדיפויות", וכי ללא סנכרון הרשימות, לא ניתן לדעת את היחס בין שתי המערכות.
במצב הקיים בו ההבדל בין הרשימות מבוסס, ראשית לכל, על הבחנה בין יהודים לערבים – יחד עם העובדה שאין סנכרון של הרשימות לרשימה יחידה, גורמים לאכיפה בררנית ובלתי שוויונית. הדבר מאפשר לגורמי האכיפה להתחמק מהשמירה על חוק התכנון והבניה במגזר הערבי, תוך היתלות בטענת "סדרי עדיפויות" המהווה איצטלה ריקה מתוכן, לחוסר המעש הזה.
לאחר שהגשנו עתירה לבית המשפט בדבר ההשתלטות המאסיבית של הכפר הערבי דומא על קרקעות באמצעות בניה בלתי חוקית ופריצת דרכים, בוצעה אכיפה והבניה נהרסה.
בסמוך לציר אלון, במרחק של כמה מאות מטרים מהכפר דומא, תושבים מהכפר החלו בהשתלטות אינטנסיבית על אדמות ישראליות באמצעות בניה בלתי חוקית ופריצת דרכים. בונים מבנים, סוללים כבישים, מגדרים חלקות חקלאיות ועוד, למרות שהמבנים האלו נמצאים במרחק משמעותי מאוד מהכפר.
השיטה של הרשות הפלסטינית מאוד פשוטה: לסמן ולתפוס נקודת קצה, להשתלט על כל השטח שבתווך, ואז להשתלט על הנקודה הבאה, ושוב להשתלט על יתר השטח.
פנינו מספר פעמים בנושא, לחצנו את גורמי האכיפה, ואחרי לא מעט זמן בסוף זה קרה. בימים האחרונים רשויות החוק הרסו את כל מתחם ההשתלטות, המבנים והחקלאות הבלתי חוקית. זוהי דוגמה אחת למה שאנחנו עושים יום יום: נוכחות קבועה בשטח. דיווח שוטף ולחץ משפטי על הרשויות לבצע את עבודתן.
הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) כי הקואליציה תתמוך בקריאה טרומית בחוק החשמל של מפלגת רע"מ, על פי מתווה שסוכם בין רע"מ לשרת הפנים שקד.
חיבור של מבנים לא חוקיים לחשמל הינו פגיעה בשלטון החוק ומתן פרס לעבריינים. מצד שני, אסור למדינה לשקר לעצמה. ובמקום שהמדינה מחליטה להסדיר ומשכך גם לא להרוס את המבנים – יש אינטרס למדינה שהתושבים יהיו מחוברים לחשמל באופן מסודר ומוסדר כדי למנוע סכנה לחיי אדם ולאפשר פיקוח וגביה נאותים.
בשבועות האחרונים העברנו לשרי הממשלה רשימה ובה חמישה תנאים, כתנאי שיאפשרו לחבר לחשמל מבנים ללא היתר.
שתי הדרישות העיקריות , לפיהן יחוברו רק מבנים שניבנו לפני חוק קמיניץ ושיחוברו רק מבנים שנמצאים במקום בו המדינה הגישה תכנית הסדרה – התקבלו.
שתי דרישות נוספות התקבלו באופן חלקי – הפקדת ערבות בנקאית וההתניה כי מבנים שיש עליהן צו שיפוטי לא יהיו חלק מהמתווה.
הדרישה החמישית – כי עד לקבלת היתר בניה יחוברו המבנים לחיבור חשמל זמני ולא קבוע – לא התקבלה.
בסופו של תהליך, השרה איילת שקד הייתה השרה היחידה בממשלה שהתעקשה על 5 הדרישות שלנו. וההצלחה שלה היא חשובה אך חלקית. בשורה התחתונה, המתווה הוא ממש לא פסגת החלומות שלנו, אך בנסיבות העניין הוא מיישם את ההמלצות העיקריות שהגשנו. אנו מברכים את השרה שקד על העמידה על התנאים העיקריים אך מצרים על כך שלא כל הדרישות התקבלו.
עתירה שהגשנו לבג"ץ חושפת: משרד הביטחון גיבש נוהל פנימי, המנוגד לחוק, שהקפיא בשנים האחרונות הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים והוביל לביסוסם בשטח. בג"ץ הורה למדינה להשיב עד סוף אוקטובר
עתירה שהגשנו לבג"ץ מעלה כי המנהל האזרחי ומשרד הביטחון פועל בשנים אחרונות על פי נוהל פנימי, המנוגד לחוק התכנון והבניה, אשר הוביל להקפאה וטירפוד של הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים, והוביל לביסוסם בשטח ולזינוק בבניה הערבית הבלתי חוקית.
על פי חוק התכנון והבניה ביהודה ושומרון, לרשויות החוק ישנה סמכות להקפיא הליכי אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית רק במידה ובעל המבנה הבלתי חוקי, מגיש לרשויות התכנון בקשה להיתר בניה, וההליכים מוקפאים עד לדיון בבקשה וככל שזו מאושרת לבסוף, ולחילופין במקרה בו בית המשפט מוציא צו המקפיא את ההליכים.
העתירה חושפת כי בשנים האחרונות במנהל האזרחי ובמשרד הביטחון גיבשו נוהל עבודה פנימי, בלתי חוקי, הקובע כי יש להקפיא אוטומטית את הליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, במידה ומוגשות בקשות סטטוטריות שונות על המבנה הבלתי חוקי, כגון בקשה לתב"ע, בקשה לפטור מהיתר בניה, ערר משפטי, בקשה להקפאת הליכים וכן עתירה לבג"ץ, וזאת גם אם ברור מראש כי הבקשות נטולות כל סיכוי חוקי, בשל היעדר בעלות על הקרקע, היעדר סיכויים תכנוניים, ואפילו בקשה מוצהרת להקפאת אכיפה "שאינה נעשית מכח דין".
פנינו למנהל האזרחי לפני כשנה, בדרישה לקבל לידיה את הנוהל המדובר לצד חוות דעת משפטית המסבירה את השימוש בנוהל העומד בסתירה עם לשון החוק, וכן את הנתונים על היקף המבנים שהוקפאו נגדם הליכי האכיפה בעקבות נוהל זה.
בתשובת המנהל האזרחי מחודש ינואר האחרון הוכחש עצם קיומו של נוהל זה, אולם הצלחנו להשיג עותק ממנו, ודרשנו שוב הסברים לגבי חוקיות השימוש בו ועל היקף הקפאת האכיפה. כשהתשובות לא ניתנו, הגיש עורך הדין בועז ארזי עתירה לבג"ץ אליה צורף הנוהל האמור. בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה לקראת סוף חודש אוקטובר.
כל הגשת בקשת סרק כזו, דוחה אוטומטית את האכיפה בשנתיים-שלוש, ואז מוגשת בקשה אחרת ושוב האכיפה נדחית. גם כששלל ההליכים הבירוקרטיים יסתיימו לבסוף, מדובר יהיה בבניה בלתי חוקית ישנה שאיש לא ינסה לאכוף.
הנוהל הזה הוא מגש הכסף עליו מוקמת המדינה הפלסטינית", מוסיף דויטש, "ומי שהמציא את מגש הכסף הזה אלו היועמ"שים של מערכת הביטחון. כך ברשות הפלסטינית בונים ללא הפוגה, מגישים שורת בקשות סרק שמטרפדות את האכיפה, וממשיכים לתפיסת לגבעה הבאה.
יצוין, כי בניגוד לחוק חופש המידע החל על משרד הביטחון, במערכת הביטחון מסרבים עד עתה להעביר את הנתונים על מספר המבנים הבלתי חוקיים שהליכי האכיפה נגדם נעצרו. צפו בסרטון שהוצאנו:
יו"ר סיעת רע"מ, יו"ר ועדת הפנים ח"כ ואליד טאהא, הגיש למזכירות הכנסת הצ עת חוק לחיבור בתים ללא רישיון בישובים הערבים לחשמל. הקואליציה תבקש פטור מחובת הנחה להצעה ומייד לאחר מכן היא תובא בקריאה טרומית למליאה.
"חוק החשמל" מהווה פרס לעבריינות הבניה במגזר הערבי. איסור חיבור החשמל לבניה לא חוקית הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר של המדינה, במאבק כנגד הבניה הלא חוקית, כדי שהיא תהיה לא משתלמת. אם הצעת החוק של רע"מ תתקבל, המשמעות היא הלבנה בפועל של עשרות אלפי מבנים לא חוקיים.
אסור שבמדינת ישראל תהיינה שתי מערכות נפרדות לחוקי תכנון ובניה. כאשר במגזר היהודי הם קיימים ונאכפים, ואילו רבבות בתים לא חוקיים במגזר הערבי שבתי המשפט הוציאו להם צווי הריסה, לא רק שהחוק נגדם לא נאכף, אלא הם גם יחוברו לתשתיות עם גושפנקה חוקית", מוסיפים ברגבים. "אנו מצפים מראש הממשלה בנט, שרת הפנים שקד, שר השיכון אלקין ושר המשפטים לעצור כבר עכשיו את הצעת החוק המסוכנת ולשלוח אותה ישר לגריסה.
לפני שלוש שנים גיבשה מערכת הביטחון את ה"צו לסילוק מבנים חדשים", צו המאפשר אכיפה מהירה יותר וקלה יותר בכל הנוגע לבניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון. רק מה? המנהל האזרחי, האחראי על אכיפת החוק באיזור, פשוט לא משתמש בו.
בג"ץ קיים דיון מאוחד בשלוש עתירות שונות שהגשנו כנגד משרד הביטחון והמנהל האזרחי, אודות שלושה מקרים של השתלטות ובניה בלתי חוקית שמבצעת הרשות הפלסטינית ורשויות מקומיות הכפופות לה.
העתירות השונות ביקשו מבג"ץ להורות למנהל האזרחי, ליישם את 'הצו לסילוק מבנים חדשים', צו אכיפה מנהלי שגובש במערכת הביטחון בשנת 2018 במטרה להתמודד עם הבירוקרטיה המשפטית הכרוכה בכלי האכיפה "הרגילים" ביו"ש, המתבססים על חוק התכנון והבניה הירדני שעודו שורר ביו"ש. כפי שהתפרסם לא אחת, עברייני הבניה והרשות הפלסטינית, מנצלים את ההליכים השיפוטיים לרעה לשם שיבוש אכיפת החוק, באמצעות מימון זר של מאות מיליוני אירו.
במהלך השנתיים האחרונות הגשנו מספר עתירות מנהליות לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בדרישה להורות למשרד הביטחון והמנהל האזרחי לעשות שימוש ב'צו לסילוק מבנים' אלא שבתשובותיה לעתירות אלו טענה המדינה, כי צו זה איננו בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים, ויש לדון בו רק בבג"ץ.
מנגד, כשעתרנו לבג"ץ על בסיס צו זה בדרישה לאכיפתו, טענה המדינה כי יש לדחות את העתירות בטענה כי ישנו 'סעד חלופי', מאחר ובמקרים אלו הוצאו גם צווי אכיפה "רגילים" מכח חוק התכנון והבניה, ועל אף שלא נאכפו כלל, יש לדון בתיקים אלו בבית המשפט המחוזי.
היום סוף סוף החליט בג"ץ שזה לא יכול להימשך, ונזף קשות במדינה על המשך התעלולים המשפטיים. בג"ץ הורה למדינה להגיב סוף סוף לגוף העתירה שלנו, מדוע אינם אוכפים את הצו המדובר, וגם לקבוע באופן מוחלט איזה בית משפט ידון בצו הזה. התיזוזים וההתחמקויות לא יימשכו.
זה לקח שנה אבל בסוף זה קרה :בימים האחרונים המנהל האזרחי החל בעבודות הריסה וחסימת כביש הכורכר שנפרץ בבקעת הירדן עוד בחודש נובמבר בשנה שעברה על ידי הרשות הפלסטינית.
בחודש נובמבר האחרון זיהה רכז השטח שלנו תחילת עבודות לפריצת ציר שיחבר בין המקבצים הבלתי חוקיים שבבקעת הירדן לכפר הגדולים תייסיר וטובאס ובכך יצור רצף טריטראלי קריטי ויקטע את ההתיישבות היהודית בבקעת הירדן. פנינו בדחיפות למנהל האזרחי ולרשויות האחראיות שיבצעו פעולות אכיפה קונקרטיות לפני שהאסטרטגיה של הרשות תושלם אך בפועל לקח למנהל האזרחי כמעט שנה להגיב.
סרטון שהוצאנו באמצע השנה לאחר שעבודות בציר התקדמו
בימים האחרונים הגיע כח של המנהל האזרחי לשטח לחסום את הדרך אשר כפי שהתרענו מראש, הובילה להתעצמות וחיזוק מאחזי הרשות הפלסטינית באזור. עבודות החסימה וההריסה שהחלו כעת מהוות צעד משמעותי למרחב – אך אסור לנו להיות שאננים ולהיתלות באכיפה זו. אנחנו ממשיכים לדרוש מהמנהל להביא לחסימה מוחלטת של הציר כדי שלא ניתקל בעוד מספר חודשים בפריצה מחודשת.
