במענה לעתירה השישית(!) שהגשנו לבג"ץ, מבקשת המדינה לדחות בשישה חודשים לפחות את יישום פסק הדין, עד לאחר הבחירות וכינון ממשלה חדשה.
העתירה הנוכחית, כמו קודמותיה, מופנית כלפי ראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו. זו הפעם השישית לאורך העשור האחרון, במסגרתה נדרש בג"ץ להתערב במחדלי המדינה שנמנעת מלמלא אחר פסקי דין והתחייבויות שניתנו על ידה במסגרת הליכים משפטיים קודמים ולאכוף את חוקי התכנון והבניה במאחז הבלתי חוקי "חאן אל אחמר".
אנחנו מזכירים כי עד למועד הבחירות הצפויות להתקיים בעוד כשלושה חודשים יושב על מקומו הדרג המדיני הנוכחי, אשר מקבל החלטות הרות גורל באופן שוטף גם בימים אלה ולו מסור מלוא שיקול הדעת להחליט בכל הנוגע למועד פינוי המאחז הבלתי חוקי, אשר בהתאם להתחייבות המדינה אשר קיבלה תוקף של פסק דין היה אמור להתפנות כבר לפני כשנה, בחודש יוני 2018.
ראש הממשלה נתניהו עמד לפני כמה חודשים והצהיר בקולו כי "חאן אל אחמר יפונה בשבועות הקרובים". לא מדובר רק במתחם בלתי חוקי, שהמדינה הצהירה כי "יש חשיבות אסטרטגית בפינויו", אלא גם מבחן למוכנותה של ממשלת ישראל לפעול מול תכניות הרשות הפלסטינית להשתלטות על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.
כ"ח אייר התשע"ט - 02 יוני 2019
:שתפו
פנינו ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרת ישראל, לפתוח בחקירה כנגד דיין בבית הדין השרעי בבאר שבע, שאישר נישואי פוליגמיה "בחסות המדינה והרשות השופטת – מאשרים נישואין המנוגדים לחוק"
פנינו ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרת ישראל, בבקשה לפתוח בחקירה כנגד דיין בבית הדין השרעי בבאר שבע, לאחר שזה אישר נישואי אדם לאישה שנייה בניגוד לחוק.
ההחלטה הבעייתית של הדיין השרעי נחשפה בגזר דין שהוציא לא מכבר בית משפט השלום בבאר שבע, בו פסק את דינו של אימן אבו סקיק, תושב ערערה שנשא אישה שניה בזמן שהיה נשוי לאישה אחרת ובכך עבר על עבירה של ריבוי נישואין. אבו סקיק נידון לשעות שירות לציבור בלבד, וזאת בשעה שהעונש על עבירת ריבוי נישואין הינו עד חמש שנות מאסר.
בגזר הדין של בית משפט השלום נכתב, כי "בית הדין השרעי בבאר שבע נתן תוקף בפסק דין לנישואין עם האישה הנוספת", אולם שמו של הדיין לא צוין בפירוש.
עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון מהתנועה ביקשו מהיועץ המשפטי להורות על פתיחה בחקירה לאתר את הדיין ולנקוט נגדו בכל ההליכים הנדרשים, בחשד לעבירה של עריכת נישואין וגירושין אסורים, רישום תעודה כוזבת, מרמה והפרת אמונים, אי מילוי חובה רשמית והפרת חובה חקוקה,.
"המקרה הזה הוא רק דוגמא לתופעה מטרידה במיוחד שבה דיינים שרעים המהווים חלק ממערכת המשפט הישראלית ומחויבים לחוקי המדינה מאשרים נישואין המנוגדים לחוק, והכל תחת "החסות" של המדינה והרשות השופטת", ציינו סגל וסינמון.
בג"ץ אישר את בקשת המדינה לדחות את תגובתנו לעתירה השישית בחאן אל אחמר: "פרק זמן נוסף לדרג המדיני"
ראש הממשלה נתניהו הצהיר בחודשים האחרונים כי המאחז הבלתי חוקי חאן אל אחמר יפונה "בקרוב מאוד", ובערב הבחירות חזר על הצהרה זו פעמים נוספות, אולם כעת מבקשת המדינה לדחות את מימוש פסק הדין לפחות עד לאחר הקמת הממשלה.
הגשנו ערב הבחירות הראשונות עתירה שישית במספר, הדורשת מהמדינה להסביר מדוע לא מימשה את צווי ההריסה, חרף ההצהרות שהגישה המדינה לבג"ץ בעתירות הקודמות, לפיהן יפונה המתחם הבלתי חוקי עד חודש יוני 2018, וכן הצהרה מאוחרת יותר לפיה יפונה המתחם עד סוף ספטמבר 2018.
המדינה נדרשה להגיב לעתירה שהגשנו עד לסוף השבוע, אולם ביקשה לדחות את זמן המענה לעתירה עד סוף חודש יולי.
"מאחר ואנו מצויים לאחר הבחירות הכלליות לכנסת, ובטרם הוקמה ממשלה חדשה מבקשים המשיבים פרק זמן נוסף להגשת התגובה מטעמם באופן שיאפשר לדרג המדיני זמן להידרש לסוגיה נשוא העתירה", נאמר בבקשת המדינה.
. "זוהי העתירה השישית לאורך עשר שנים שהנושא נידון בפני בג"ץ", כתבו עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון. "אין כל בדל הצדקה לדחייה נוספת של מימוש הצהרות המדינה כי בכוונתה לממש את אכיפת החוק במקום".
השופטת ענת ברון קבעה, כי בהתחשב בהתנגדות העותרת, המדינה תוכל לדחות את תגובתה לעוד חמישה שבועות ולא לחודשיים.
חאן אל אחמר הוא לא רק מאחז לא חוקי שצווי ההריסה כנגדו תלויים ועומדים כבר שנים רבות, אלא גם מהווה את פרוייקט הדגל של ההשתלטות הבלתי חוקית שמבצעת הרשות הפלסטינית במימון האיחוד האירופי על שטחי c, ולכן הוא מהווה את המבחן המובהק ליכולת המשילות של מדינת ישראל וממשלת ישראל לשיוויון בפני שלטון החוק. אחרי עשר שנים של מלחמת התשה משפטית שמבצעת הרשות הפלסטינית, מדינת ישראל חייבת לאכוף את החוק במקום. זהו אחד המבחנים הראשונים לממשלה הנכנסת.
בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד רה"מ ושר הביטחון ונגד אלוף פיקוד מרכז וראש המינהל האזרחי, נדרש שבג"ץ יורה להם לממש את ההתחייבות להרוס את המאחז הבלתי חוקי חאן אל-אחמר. בעתירה מצוטטים דברי ראש הממשלה, שאמר כי המקום יפונה עם או בלי הסכמה וכי הדבר יקרה בתוך כמה שבועות.
מאז מתן פסק הדין בעתירה הרביעית עברה כשנה ומאז ביטול צו הארעי שניתן במסגרת העתירות המאוחרות עברה כחצי שנה, למרות התחייבויותיה המפורשת של המשיבים כי יפעלו להעתקת המאחז חאן אל אחמר עד לחודש יוני 2018 ,לא נעשה הדבר על ידם עד מועד זה ואין כל צפי ברור לכך.
כזכור, נתניהו הצהיר במהלך ישיבת סיעת הליכוד בחודש נובמבר האחרון, כי: "חאן אל אחמר יפונה בקרוב מאד… חאן אל אחמר יפונה, זאת החלטה של בית המשפט, זאת המדיניות שלנו והיא גם תתבצע. אין לי כוונה לדחות את זה עד להודעה חדשה, בניגוד לפרסומים, אלא למועד קצר".
בישיבת ממשלה התייחס נתניהו לעניין פינוי המאחז וציין: "כי הוא יפונה, עם או בלי הסכמה. זה לא ייקח הרבה שבועות, זה יהיה הרבה יותר קצר. נעשו כמה מהלכי היערכות חיוניים בזירה הבינלאומית וניתן הזדמנות אחרונה לפינוי בהסכמה, אבל בכל מקרה – חאן אל-אחמר יפונה. אני לא מדבר על פינוי קוסמטי, אלא על פינוי של ממש."
בכתב העתירה הודגש שדברי נתניהו מדברים בעד עצמם. "לא יעלה על הדעת כי על אף התחייבויותיה המפורשות של המדינה לאורך עשור של דיונים משפטיים, ובפרט הצהרות נתניהו בחודשים האחרונים, יהיו אוויר בעלמא".
עתירה חדשה שהגשנו לבג"ץ נגד ראש הממשלה נתניהו ושרי הממשלה, דורשת למנוע הקמת מסגד בשער הרחמים על ידי הוואקף המנסה להשתלט על המקום באמצעים אלימים. בהחלטה המשחקת לידי הוואקף החליט השופט מזוז כי המדינה תגיב לעתירה רק בעוד שלושה חודשים
הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ כנגד ראש הממשלה נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, השרים ארדן ורגב, ומפכ"ל משטרת ישראל, לאור המשך התפרעות הוואקף המוסלמי במתחם שער הרחמים בהר הבית, והניסיונות האלימים והמתמשכים להקים מסגד במקום.
בטרם הגשת העתירה, פנינו לראש הממשלה בדרישה למנוע את הפגיעה במתחם העתיק, בקביעה כי כל שינוי של הסטטוס קוו צריך להיעשות באופן שיוויוני, בדומה למתווה הנוכחות המשותפת ליהודים ומוסלמים המתקיים עשרות שנים במערת המכפלה. ואכן, בית משפט השלום הוציא לבקשת המדינה, צו המורה על סגירת המתחם עד להודעה חדשה, אולם אנשי הוואקף פרצו את השערים מחדש, וממשיכים במאבקם האלים.
בכתב העתירה הודגש כי הר הבית הינו המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, עובדה שקיבלה ביטוי משפטי גם בסדרת פסיקות של בג"ץ, וכי הוא מהווה גם אתר עתיקות ומורשת עולמי, כזה שכל שינוי בו דורש אישור מיוחד של וועדת שרים, בהתאם לחוק העתיקות.
לאורך השנים מתחם "שער הרחמים" מעולם לא שימש כמסגד תפילה, לא בעשרות השנים האחרונות מאז הקמת מדינת ישראל ואף לא לפני מאות שנים, וכי בהפיכת המבנה הקדום למסגד, נוצר מצב בו רק הציבור המוסלמי יוכל להשתמש במקום, ואילו מהציבור היהודי תמשיך להימנע אפשרות זו, והכל תוך פגיעה עצומה הן בזכותו היסודית של הציבור היהודי לשוויון והן בסטטוס קוו שחל במקום.
לצערנו, בהחלטה המשחקת לידי הוואקף, הוציא השופט מני מזוז בשבתו כשופט תורן, החלטה בה קבע כי המדינה והוואקף יגישו תגובה מקדמית לעתירה רק בעוד 90 ימים, פרק זמן שבו הוואקף יוכל לממש את תכניתו להקים בשער הרחמים מסגד נוסף באמצעים אלימים. לצד מניעת כל גישה של יהודים למקום. השופט מזוז לא נענה לבקשתנו להוציא צו ביניים שימנע את הכניסה והשימוש במתחם עד למתן פסק דין בעתירה.
יצויין כי האסטרטגיה בה נוקט הוואקף, תואמת למהלכים קודמים שלו. כך הוא "כבש" בשנת 1996 את אורוות שלמה שלא שימשו קודם כמסגד מעולם, וכך "כבש" בשנת 1998 את מעבר שערי חולדה שהוא מבנה מקורי מימי בית שני ועוד, והכל תוך שיתוף פעולה בפועל או בשתיקה של המדינה אשר נכנעה לעבריינות ואלימות אנשי הוואקף. גם במקרה זה, לאפשר בדיעבד לאנשי הוואקף את המשך השימוש במתחם "שער הרחמים", תוך שהאלימות השתלמה, גורמת כי החוטא יצא נשכר.
כ' אדר א' התשע"ט - 25 פברואר 2019
:שתפו
ביהמ"ש העליון הורה בעקבות עתירה שהגשנו, להרוס עשרות מבנים לא חוקיים בשטח המועצות הבדואיות בנגב, מאז חלפו מספר שנים נהרסו רק שני מבנים קטנים, והיתר הפכו לוילות גדולות שאוכלסו והורחבו
עשרות מבנים לא חוקיים בנגב ממשיכים לעמוד על תילם למרות שבית המשפט העליון קבע כי על הוועדה המקומית לתכנון ובניה אבו בסמה להרוס אותם.
בשנת 2009 עתרנו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בדרישה להרוס עשרות מבנים לא חוקיים אשר נבנו במועצה האזורית אבו בסמה, שמאז חולקה לשתי מועצות נפרדות, בניסיון לשפר את המשילות והשירותים לתושבים, זאת לאחר שפנינו למועצה עצמה, אך הנושא לא טופל.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את העתירה והורה להרוס את כל המבנים בתוך שנה. בתגובה הוועדה הגישה ערעור לבית המשפט העליון שאמנם ביטל את הקצבת הזמן להריסה בתוך שנה, אך בפסק הדין שניתן במאי 2013 קבע שיש לנקוט הליכי אכיפה נגד המבנים הבלתי חוקיים שהוקמו בשטח המועצה, וביקר בחריפות את התנהלות הוועדה.
אחד הבתים הלא חוקיים במועצה
מהודעת היועץ המשפטי לממשלה בהליכי הערעור עלה, כי הוא מצטרף לקביעה בדבר מצב של היעדר אכיפה כמעט מוחלט בתחומי המועצה, תוך שהוא מטיל את האחריות לפתחה, והציע 'עזרה מדינתית' לשם מימוש מדיניות אכיפה סבירה כנדרש.
שופטי העליון כתבו בפסק הדין, כי "התמונה שנתגלתה הינה של תת-אכיפה לאורך תקופה ארוכה ולמעשה מתן אפשרות להפרות רבות של דיני התכנון והבניה. יחד עם זאת ברור, כי נוכח המשאבים המוגבלים שבידי המערערים לא היה בכוחם לפעול בצורה מקיפה ונמשכת נגד הפרות הדין. רשויות השלטון המרכזי חייבות היו לתת סיוע מתאים למערערים, אך הדבר לא נעשה". עוד נכתב בפסק הדין כי על הוועדה לבצע פעולות אכיפה ולצמצם את תופעת הבניה הלא חוקית בתחומיה.
מאז החלטת בית המשפט העליון חלפו קרוב לשש שנים ורובם המוחלט של המבנים שהיו אז בהליכי בניה ראשוניים, לא רק שלא נהרסו אלא אף אוכלסו והתרחבו, והבניה הבלתי חוקית במרחב המועצה נמשכת.
שלחנו בשבוע שעבר פניה ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה בה הם דורשים לבדוק את הנושא וליטול את סמכות הוועדה שנכשלה בתפקידה. בפנייה ציין עורך הדין בועז ארזי כי מבדיקה שערכו, עולה כי למעט שני מבנים, עשרות המבנים שנידונו בעתירה הקודמת אוכלוסו ועומדים על תילם, למרות שהם נותרו לא חוקיים.
הסיפור הזה ממחיש את חוסר הנכונות של המועצה לאכוף את החוק בתחומיה, כמו שהיא אמרה במפורש לבית המשפט בהליך הקודם. זו תמונת מצב עגומה שלא יכולה להתקיים באף רשות מקומית במדינת ישראל, בטח לא אחרי פסיקה ברורה של בית המשפט העליון.
ערבים מהכפר נבי סמואל, פלשו למתחם הארכיאולוגי של קבר שמואל הנביא, והחלו בהכשרת חניון חדש ולא חוקי לגביית תשלום מהמבקרים במקום. "זהו גן לאומי ומקום קדוש, העבודות צריכות להיעצר בדחיפות".
קבר שמואל הנביא הממוקם סמוך לגבעת זאב, הוא אחד מהאתרים המקודשים לשלוש הדתות, ובכל שנה מבקרים בו מאות אלפי מתפללים ומבקרים. מתחם נבי סמואל הוא גן לאומי, המכיל עתיקות רבות מתקופת הבית השני, וכן שמורת עצי אלון קדומים.
בתקופה האחרונה פרצו תושבים מהכפר נבי סמואל לתוך תחומי הגן הארכיאולוגי, ובאמצעות טרקטור הכשירו מגרש, ככל הנראה לצורך הקמת חניון באמצעותו יגבו כסף מהמתפללים המגיעים למקום. המקום נמצא בשליטה מלאה של מדינת ישראל ובסמוך לגבעת זאב מצד אחד ולשכונת רמות בירושלים מהצד השני. ממקומו על פסגת ההר אפשר לצפות על כל ירושלים. בכל מהלך ההיסטוריה אפשר למצוא ממצאים שיצביעו על התיישבות יהודית במקום, מבית ראשון והתקופה החשמונאית ועד העת החדשה.
תיעדנו את העבודות שנעשו במקום ללא כל היתר ובניגוד לכל דין, והוצאנו פניה בהולה למנהל האזרחי הממונה על אכיפת החוק במקום, על מנת שיעצור את העבודות לאלתר. "על המנהל והמדינה לעשות ככל שהם יכולים כדי לעצור את בניית החניון", כתב עו"ד אבי סגל בפנייה. "אזלת היד של הרשויות בנושא גורמת לפגיעה גדולה בממצאים הארכיאולוגיים ומאפשרת זילות בחוק הישראלי החל במקום".
קשה לאמוד כעת את עוצמת הנזק שנגרם לאתר הארכיאולוגי, כמו גם פגיעה אפשרית בממצאים קדומים. אנחנו נחשפים לפגיעה במקומות חשובים בכל רחבי יהודה ושומרון, כגון בניה במקומות בעלי משמעות היסטורית, הרס עתיקות, וצפצוף על החוק. כבר אמרנו בעבר, מי שהארץ חשובה לו, לא פוגע בה, המדינה חייבת לעצור את ההרס.
לאחר שחשפנו את רשת המאחזים הבדואים הבלתי חוקיים באזור רחובות-גדרה, רשויות האכיפה הרסו חלק מחווה חקלאית שהוקמה תוך פלישה לקרקעות פרטיות.
בעקבות תלונה שהגשנו, הגיעו בסוף השבוע שעבר פקחי היחידה הארצית לחווה חקלאית בלתי חוקית של איבראהים אבו עסא, והורו על הריסת חלק מהמבנים במקום.
החווה מהווה חלק מרשת מאחזים בלתי חוקיים שהוקמה בשנים האחרונות על ידי ערבים ובדואים, תוך השתלטות אגרסיבית על קרקעות פרטיות הנמצאת בבעלות משותפת של חקלאים יהודיים באיזור גדרה, רחובות, בסיס תל נוף והמושבים הסמוכים.
אבו עסא וחבריו נהגו לרכוש שברירי חלקה מידי אחד מבעלי החלקה, ולאחר מכן לגדר שטח נרחב, בו הוקמו סככות וחממות המשמשות למראית עין כמיועדות לחקלאות, אך בפועל אלו רובם הוסבו עד מהרה למתחמי מגורים. גידור השטחים והקמת הסככות בתוכן נעשות אף הן תוך חריגה מהמותר בחוק.
כזכור, לאחר שהערכנו כי רשת המאחזים היא מגמה מאורגנת ושיטתית, שלחנו איש קש דובר ערבית, שהציג את עצמו כמתעניין ברכישה. התיעוד המצולם הבהיר כיצד עובדת השיטה וגם הוכיח כי הפולשים אחראים לכאורה גם להעלמת מס שיטתית.
התיעוד העלה שורה ארוכה של שימושים בלתי חקלאיים בעליל בחלקות נוספות באיזור שנרכשו בדרך דומה ונמכרו לבני מיעוטים: מבנים יבילים למגורים המוסווים לעת עתה מתחת לחממות, קולטים סולאריים המשמשים להפקת חשמל, צלחות לקליטת שידורי לווין, מתחם בילוי ואפילו בריכות שחיה.
בעקבות חשיפת התיעוד הגשנו תלונות רשמיות, שבעקבותיהן הגבירו גופי האכיפה את פעולתם באזור. הודות לתיקון חוק התכנון והבניה בשנה שעברה, הוצא השבוע צו הריסה מנהלי שדרש מאבו עסא להרוס את המבנים בעצמו, בטרם ייקנס במאות אלפי שקלים. בשבוע האחרון נאלץ אבו עסא להרוס חלק מהחווה הבלתי חוקית שלו, והקרקע עליה השתלט תחזור לבעליה.
פעילות גופי האכיפה היתה נחושה ויעילה במקרה הזה. אנו מברכים על הצעדים שננקטו השבוע, אבל זה רק חלק מתוך התמונה השלמה. נמשיך לעקוב וללחוץ כדי שהאכיפה תימשך עד למיגור הפזורה הבלתי חוקית באיזור גדרה.
מצ"ב סרטון ארכיון עם קטעים מתוך תיעוד המצלמה הנסתרת קרדיט צילום – תנועת רגבים.
במהלך דיון בבג"ץ בעתירה שהגשנו כנגד העיר הערבית הבלתי חוקית המתפתחת במדבר יהודה, המדינה הודתה כי אישרה בעבר בניה ערבית לא חוקית בתוך שטחי האימונים של צה"ל – וללא תכנון והסדרה. הנשיאה חיות דרשה המדינה לקבל לוחות זמנים להליכי ההסדרה בתוך חודש
בג"ץ דן בעתירה שהגשנו בעניין עיר ערבית המוקמת בפועל בתוך תחומי שטח אש 917 המחבר בין בקעת ערד לדרום הר חברון, בסיוע ומימון של האיחוד האירופי ומדינות המפרץ.
הבניה הבלתי חוקית מתפרשת על פני שטח כולל של עשרת אלפים דונם, וכוללת הקמה של מאות בתי מגורים, בתי ספר, מרפאות ומסגדים. את הפיתוח הבלתי חוקי של תשתיות הדרכים והחשמל המתפרשות על פני עשרות קילומטרים, מממנים גורמים זרים, בהם האיחוד האירופי, איחוד האמירויות ואבו דאבי. בפועל, מדובר בעיר ערבית חדשה במרחב האסטרטגי המאפשר יצירת רצף ערבי בין בקעת ערד, הר חברון ומזרח גוש עציון.
בשנות ה-80 גרו בשטח האש מספר מצומצם של משפחות בדואיות באוהלים ומבנים ארעיים. באופן שמקור סמכותו לא חוקי לכאורה, סימן המנהל האזרחי מספר מתחמים בהם הצהיר כי למרות חסרונן של תכניות מתאר והיתרי בניה, כנדרש בחוק, לא יאכוף במקום את חוקי הבניה. מיפוי שערכה תנועת רגבים עבור בג"ץ הוכיח כי לאורך השנים האחרונות נבנו יותר מ-500 מבנים בלתי חוקיים ביתר השטח – במקטעים המחברים בין המקבצים.
בא כח המדינה, עו"ד ברמן הודה כי ההסדרים שננקטו בשטח שאישרו בניה לא חוקית ללא אכיפה "מהווים מציאות היסטורית, אך אינם משקפים את עמדת המדינה כיום ביחס לבניה בלתי חוקית. על בסיס הוותק של ההסכמות הללו, המדינה סבורה שיש לאפשר את קידום התכנון וההסדרה". ברמן טען כי מחוץ לפוליגונים הללו, מבצע המנהל האזרחי פעילות אכיפה "בהתאם לסדרי העדיפויות".
"המדינה החליטה בזמנו שאין חוק בתוך הפוליגונים, אבל גם מחוץ להם אין אכיפת חוק", אמר מנגד עו"ד שלנו אבי סגל. "בראש ובראשונה המדינה צריכה להסביר באיזו סמכות היא התירה בכלל את כל הכאוס הזה בתוך המתחמים, ועל איזה אכיפה היא מדברת כאשר ישנן מאות אם לא אלפי אחוזים של גידול במבנים מחוץ למתחמים. גם לנוכח ההצהרה שתתקיים הסדרה, לבוא ולומר ששכרנו מישהו שיבוא יכתוב תכנית, ואנחנו לא יודעים איפה ומתי זה יקרה, לא משקפת פעילות ממשית. בית המשפט קצב לוחות זמנים מחמירים מאוד אפילו נוכח מטרים ספורים, במבנים שהוקמו ללא היתר. כאן ישנם 1700 מבנים בלתי חוקיים".
הנשיאה חיות נזפה במדינה, כי הצהירה על התקדמות התכנון לפני כשנה, אך מאז לא הציגה כל לוחות זמנים ותכניות עבודה. מנגד קבעה הנשיאה כי תנועת רגבים נדרשת לצרף משיבים נוספים לעתירה – תושבים במקום שעלולים להפגע מהעתירה. "אין מחלוקת שמדובר על מאות רבות של מבנים בלתי חוקיים. אם היו פה בעלי הדין הנוספים, היה מקום להוציא צו על תנאי", אמרה הנשיאה חיות. "צוותי ההסדרה שייבחרו בסוף המכרז אמורים לתכנן בהרבה מקומות. מה לוחות הזמנים לגבי השטח הספציפי הזה? איך יכול להיות שאין לכם תכנית עבודה"?
בתום הדיון קבעו השופטים כי המדינה תעדכן בעוד חודש את לוחות הזמנים הצפויים להסדרה תכנונית של המבנים, ומנגד אנחנו נדאג להמצאת העתירה ליתר המשיבים הנדרשים.
המנהל האזרחי הודה בבג"ץ שהגשנו יחד עם מועצת שומרון, כי הוא מאפשר השלכת פסולת של העיר קלקיליה באתר הלא חוקי "באופן זמני", ומשנע אותה מהמקום בכספי הרשויות הישראליות שתושביהן ממשיכים להיפגע מהעשן. בג"ץ נזף במנהל האזרחי: "המדינה מפרה את החוק"
ועדת הפנים והגנת הסביבה עוסקת רבות במטרד העצום משריפת הפסולת במרחב קו התפר בו פועלות מזבלות רבות. העשן העולה מהן גורם למטרד ריח ולסכנות בריאותיות לעשרות אלפי תושבים המתגוררים במרחב ההשפעה.
אחד המפגעים המרכזיים בסביבה, היא המזבלה הפיראטית של העיר קלקיליה, אשר בניגוד להצהרות המדינה והמנהל האזרחי בבג"ץ, ממשיכה לבעור באופן תקופתי גם בימים האחרונים. יחד עם המועצה האזורית שומרון עתרנו בשנה שעברה נגד המנהל האזרחי המאפשר את המשך פעילות המזבלה, ממנה סובלים תושבים במרחב כפר סבא, כוכב יאיר-צור יגאל, כמו גם היישובים צופים ואלפי מנשה.
בדיון האחרון בבג"ץ הודו במנהל האזרחי כי המזבלה אכן לא חוקית, אלא שמסיבות של "כורח המציאות" ורצון לצמצם את השלכת הפסולת ושריפתה במרחב קלקיליה והכפרים שבסביבתה, התיר המנהל האזרחי לעיריית קלקיליה החל משנת 2010 להפעיל באתר תחנת מעבר פסולת למרות שהמקום איננו מוסדר מבחינה חוקית, על מנת לשנע ממנו את האשפה לאתר סילוק הפסולת החוקי "זהארת אל פינג'אן" הפועל בצפון השומרון.
שינוע האשפה של עיריית קלקיליה ממומן בכספי "קרן הניקיון" מכספי המיסים של רשויות מוניציפליות ישראליות, אך העירייה עצמה לא משתתפת בעלות שינוע האשפה לאתר החוקי. המנהל האזרחי הצהיר בדיון כי ערך סיורים במקום, וכי "התרשמות נציגי איכות הסביבה שפועלת תחנת מעבר, ואין עוד השלכת פסולת או שריפות".
מזבלת קלקיליה ממשיכה לבעור
במהלך הדיון התקשתה השופטת יעל וילנר לעכל את עמדת המדינה. "אדוני אומר כי אנו מסדירים זאת באופן בלתי חוקי, כי עדיפה אי חוקיות מאשר אי חוקיות אחרת?! יש הבדל כשהמדינה מפירה את החוק לבין כשהתושבים שם מפירים את החוק. המדינה אומרת: ככה אני מסדירה את זה, זה לא סביר. למה לא לאלצם להסדיר זאת חוקית ולהגיש היתרים"?
השופטים הורו לנו לצרף את עיריית קלקיליה כמשיבה לעתירה, וקבעו כי המדינה ועיריית קלקיליה יעדכנו עד תחילת אוקטובר "לגבי הפעולות הנעשות בשטח על מנת להפחית מפגעים ומטרדים הנובעים מתחנת המעבר".
אלא שמעבר לחוסר החוקיות בפעילות המנהל האזרחי עליה התקומם בג"ץ, המציאות אינה עולה בקנה אחד עם הצהרות המנהל האזרחי. שריפת הפסולת נמשכת לפרקים גם בימים האחרונים, והעשן ממשיך לגרום למטרד ריח ולסכנה בריאותית חמורה לתושבי האזור.
בג"ץ אמר במילים פשוטות: לא ייתכן שהמדינה תפר את החוק. על המנהל האזרחי לסגור את האתר הפיראטי לאלתר, ולאכוף את החוק באופן נוקשה ומרתיע. יש לקזז את עלות שינוע הפסולת של עיריית קלקיליה מכספי הרשות הפלשתינית, ולא מכיסם של האזרחים הישראלים הסובלים מהעשן.
