תגית: אתר ארכיאולוגי

עתרנו נגד עיריית ירושלים בדרישה לאכוף את החוק נגד מנהרה תת קרקעית בלתי חוקית שנחפרה בלב הר ציון שבעיר העתיקה על ידי כנסיית 'דורמציון' באיזור רווי עתיקות

עתרנו הבוקר (שני) לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד עיריית ירושלים שהסתירה את קיומה של מנהרה תת קרקעית שפרצה כנסיית 'דורמציון' הקתולית בהר ציון בתוך מתחם השימור 'סובב חומות העיר העתיקה'. בעקבות לחץ משפטי שהפעלנו מזה כשנתיים, נאלצה העירייה לבצע מיפוי של תוואי המנהרה הפולשת בניגוד לחוק לקרקעות ציבוריות באיזור רווי שרידים ארכיאולוגיים, אך מאז התעלמה מדרשתנו לשחרר את תיעוד המנהרה ולאכוף את החוק במקום.

הר ציון שבפאתי ירושלים העתיקה, מוכר כאתר בעל חשיבות היסטורית וארכיאולוגית ראשונה במעלה לשלושת הדתות המונותאיסטיות. על אזור ההר המיועד לשימור במסגרת תכנית "סובב חומות ירושלים", קיימים ממצאים ארכיאולוגיים רבים, כשהמפורסמים שבהם הם זיהוי קברו של דוד המלך, חומת העיר מתקופת החשמונאים וחומה מימי הבית הראשון.

עובדה זו לא הפריעה לכנסיית הדורמציון, לפרוץ ולחפור מנהרה תת קרקעית באורך של יותר ממאה מטרים, המחברת בין הכנסיה למתחם כנסייתי נוסף המכונה "בית יוסף".

בנוסף, הכנסייה הציבה שער מאסיבי אשר מונע גישה לאזור מעל פני השטח בין הכנסיה ל״בית יוסף״, על אף שזה מוגדר כשטח לשימוש ציבורי.

קיומה של המנהרה היה בגדר שמועה שהסתובבה בקרב תושבים ומוסדות יהודיים הפועלים בהר ציון, ובמהלך שנת 2019 פנינו לעיריית ירושלים בדרישה לאמת את קיומה של המנהרה ולבצע מדידה של תוואי המנהרה, וזאת על מנת לוודא את היקפי הפלישה לאדמות ציבוריות, והחשש מפני פגיעה בעתיקות הרבות הממוקמות בתא השטח שערכו ההיסטורי לא יסולא בפז.

בשנה שעברה, רק בבעקבות דרישתנו, ולאחר שעיריית ירושלים נאלצה להודות בדבר קיומה של "מנהרה ישנה", ביצעה העירייה לראשונה מדידה תת קרקעית של המנהרה הבלתי חוקית, שאורכה המצטבר הינו כ-150 מטרים.

המיפוי העלה כי לאורך תוואי המנהרה ישנם אולמות תת קרקעיים המכילים שרידים עתיקים שונים, וכי היא פולשת באופן נרחב לאדמות ציבוריות. המנהרה הבלתי חוקית נחפרה ללא היתר בניגוד לתכניות החלות במקום, בניגוד לחוק העתיקות וללא פיקוח הנדסי וארכיאולוגי כנדרש, תוך שיכול וגרמו לפגיעה בעתיקות ובממצאים היסטוריים.

חרף הממצאים, נמנעה העיריה לגבות מיסי ארנונה מאת הכנסיה בגין השימוש במנהרה הבלתי חוקית, בשעה שיתר תושבי העיר נדרשים לשלם תשלומי ארנונה, אגרות והיטלי בניה ומס כדין.

לאחר שפרטי התמונה החלו להתבהר, דרשנו פעם אחר פעם מעיריית ירושלים לפרסם את תיעוד הממצאים בהתאם לחוק חופש המידע, ולנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד המנהרה והשבת המצב בשטח לקדמותו, באמצעות אטימה או הריסה. העתירה הוגשה רק לאחר שהפניות מטעמנו לא זכו כלל למענה מצד העירייה.

משפחה ערבית פלשה לאתר ארכיאולוגי בצפון השומרון והפכו אותו לבית מגורים. פנינו למנהל האזרחי, בדרישה לסילוק מיידי של הפולשים

סמוך ליישוב חרמש שבצפון השומרון, קיים אתר ארכיאולוגי מוכרז בשם 'חורבת פארסין', המשמר את השם המקראי 'פרש' (מצאצאי מנשה) ואת השם התלמודי 'כפר פרשאי'.
באתר זה התגלו לאורך השנים שרידי יישוב גדול מתקופת הברזל, התגלו בו שרידים כמו מקווה טהרה מערות קבורה ומערכות תת קרקעיות מימי בית שני, וכן מבנים מרשימים מהתקופה העות'מאנית. אתר מרשים זה הצטרף לאחרונה לשורה של אתרי עתיקות הסובלים מפגיעה והרס.

לפני כחודשיים וחצי פלש ערבי לאתר ונכנס לגור באחד המבנים עם בני משפחתו, תוך ביצוע של עבודות בניה במקום, ופגיעה בממצאים עתיקים הגודשים את האתר.

פנינו למנהל האזרחי בדרישה לסילוק הפולש ועצירת העבודות הבלתי חוקיות במקום. במנהל השיבן כי סיירו במקום, ומסרו לידי הפולש "צו הפסקת הרס עתיקות".

לאור העובדה כי הפולשים נותרו בשטח, תוך שהם ממשיכים לפגוע בעתיקות במקום, פנינו בשנית בדרישה לביצוע אכיפה מיידית. פקחי המנהל הגיעו למקום והחרימו חלק מציוד הבניה ועצים שניטעו בשטח, אך לא פינו את הפולש ומשפחתו מהאתר.

לא מספיק להדביק צו וללכת – צריך לוודא שהוא אכן נאכף. אנו מברכים על התחלת פעולות האכיפה במקום, אך הדרך להשבת שלטון החוק וההרתעה עוד ארוכה. יש לסלק מיידית את הפולשים מהמתחם, ולמצות את חומרת הדין עם הפולשים ובכך להעביר מסר מרתיע לעבריינים נוספים.

ערבים מהכפר נבי סמואל, פלשו למתחם הארכיאולוגי של קבר שמואל הנביא, והחלו בהכשרת חניון חדש ולא חוקי לגביית תשלום מהמבקרים במקום. "זהו גן לאומי ומקום קדוש, העבודות צריכות להיעצר בדחיפות".

קבר שמואל הנביא הממוקם סמוך לגבעת זאב, הוא אחד מהאתרים המקודשים לשלוש הדתות, ובכל שנה מבקרים בו מאות אלפי מתפללים ומבקרים. מתחם נבי סמואל הוא גן לאומי, המכיל עתיקות רבות מתקופת הבית השני, וכן שמורת עצי אלון קדומים.

בתקופה האחרונה פרצו תושבים מהכפר נבי סמואל לתוך תחומי הגן הארכיאולוגי, ובאמצעות טרקטור הכשירו מגרש, ככל הנראה לצורך הקמת חניון באמצעותו יגבו כסף מהמתפללים המגיעים למקום. המקום נמצא בשליטה מלאה של מדינת ישראל ובסמוך לגבעת זאב מצד אחד ולשכונת רמות בירושלים מהצד השני. ממקומו על פסגת ההר אפשר לצפות על כל ירושלים. בכל מהלך ההיסטוריה אפשר למצוא ממצאים שיצביעו על התיישבות יהודית במקום, מבית ראשון והתקופה החשמונאית ועד העת החדשה.

תיעדנו את העבודות שנעשו במקום ללא כל היתר ובניגוד לכל דין, והוצאנו פניה בהולה למנהל האזרחי הממונה על אכיפת החוק במקום, על מנת שיעצור את העבודות לאלתר. "על המנהל והמדינה לעשות ככל שהם יכולים כדי לעצור את בניית החניון", כתב עו"ד אבי סגל בפנייה. "אזלת היד של הרשויות בנושא גורמת לפגיעה גדולה בממצאים הארכיאולוגיים ומאפשרת זילות בחוק הישראלי החל במקום".

קשה לאמוד כעת את עוצמת הנזק שנגרם לאתר הארכיאולוגי, כמו גם פגיעה אפשרית בממצאים קדומים. אנחנו נחשפים לפגיעה במקומות חשובים בכל רחבי יהודה ושומרון, כגון בניה במקומות בעלי משמעות היסטורית, הרס עתיקות, וצפצוף על החוק. כבר אמרנו בעבר, מי שהארץ חשובה לו, לא פוגע בה, המדינה חייבת לעצור את ההרס.

המנהל האזרחי ובג"ץ בחרו לאמץ את טענות הפולש לאתר העתיקות 'חאן לובאן'. צו הביניים האוסר עליו לבנות במקום נותר על כנו, אך עתירת שהגשנו נמחקה

לפני כשנתיים השתלט חאלד דראגמה, תושב הכפר לובן א-שרקיה על פונדק הדרכים העתיק, ח'אן לובן, הניצב על אם הדרך בכביש 60 הישן ליד מעלה לבונה.

בסיוע ארגונים בינלאומיים, הוא החל לעשות במקום כבתוך שלו: הרס חלק מקירות החאן והוסיף למבנה העתיק בניה חדשה ובלתי חוקית, אטם את נביעת המעיין וגידר אותה, וגירש באלימות ואף תקף בגרזן יהודים שבאו לטייל במקום.

לאחר שהגשנו עתירה לבג"ץ בנידון, הוציאו השופטים צו ביניים האוסר על בניה במקום. בעקבות העתירה והפעילות המשפטית של רגבים, האתר הוכרז כאתר ארכיאולוגי על ידי המנהל האזרחי.

זמן קצר לפני הדיון הראשון בבג"ץ, הגביר דראגמה את הליך הפלישה וההרס, והביא לאתר כלים מכניים כבדים לביצוע עבודות עפר הנדסיות, הגורמות נזק רב ועשויות להביא לנזק בלתי הפיך לשרידים עתיקים

בדיון טען דראגמה כי יש לו בעלות חלקית (7.5% מזכויות הבעלות) במקום, למרות שהצגנו בפני בית המשפט תמונות מתקופת המנדט הבריטי המוכיחה כי המקום הינו אדמת מדינה במובהק, ומאחר ושימש כתחנת משטרה בריטית.

למרות הראיות ההיסטוריות, במינהל האזרחי מיהרו ליישר קו עם טענות הבעלות של הפולש, על אף שאלו הוצגו בצורה חסויה ולא ברורה, וללא בדיקה מעמיקה ויסודית של העניין.

בדיון שהתקיים לאחרונה בבג"ץ, בחרו השופטים לקבל את העמדה המפוקפקת של דראגמה והורו על מחיקת העתירה, תוך השארת צו הביניים האוסר עליו להמשיך בבניה בלתי חוקית ובהרס העתיקות. בנוסף נשמרה לרגבים הזכות להעלות בעתיד את כל הטענות המשפטיות שהועלו בעתירה.