תגית: בניה בלתי חוקית

"כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים במשך למעלה מ-33 שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף?" – כך תהה השופט ריבלין בדיון בעניין מבנה בלתי חוקי בצפון. מאז חלפה כשנה וחצי ועדיין הבית עומד על תילו

פנינו לאחרונה לגורמי אכיפת החוק, הן במחוז חיפה והן בפרקליטות, בדרישה לפעול ברוח הביקורת הנחרצת שהשמיע השופט אליעזר ריבלין בפסק הדין המורה למדינה להרוס בית בצומת קציר בצפון, אשר נבנה בניגוד לחוק לפני כ-34 שנים!

"ניתן היה לצפות כי לאור דברים כה ברורים וחד-משמעיים של בית המשפט העליון ימהרו רשויות האכיפה באזור, יממשו סוף-סוף את צו ההריסה השיפוטי המדובר וישימו בכך סוף, גם אם מאוחר, לביזיון של בית המשפט ושל שלטון החוק כולו", לשון המכתב.

במכתב מוזכר כי אין דרך להכשיר את המבנה משום שהאזור מיועד לתחבורה ציבורית ולשימוש חקלאי.

אנחנו דורשים מהרשויות לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו, ולהרוס את המבנה העומד על תילו למעלה משנות דור באופן מתריס אשר שם ללעג ולקלס את שלטון החוק במדינת ישראל ואת בית המשפט העליון.

באחרונה אף נשלח מכתב ליוסף משלב, הממונה על מחוז הצפון המשרד הפנים, ובו בקשה להסבר על תגובתו בעניין, אשר מטילה את האחריות על אי-ביצוע צו ההריסה על המשטרה. במכתב מוזכר כי המשטרה אמורה רק לאבטח את מבצע ההריסה, ואילו האחריות על ביצוע המשימה מוטלת על משרד הפנים. אנחנו דורשים ממשלב ליישם את הצו, או לחילופין לדווח האם המשטרה מערימה קשיים בנושא אבטחת הפקחים.

במאמץ משותף עם כמה משרי הממשלה הצלחנו לצמצם באופן ניכר את הנזקים שהיו גלומים בדו"ח גולדברג, ולהכניס לתכנית שינויים והבהרות רבי משמעות

ממשלת ישראל אישרה ב-11 בספטמבר 2011 את המתווה שגובש ע"י השופט בדימוס אליעזר גולדברג להסדרת ההתיישבות הבדואית הבלתי חוקית בנגב. מדובר בפעם הראשונה שהמדינה מבקשת לטפל מן השורש בבעייה החמורה הזו, אשר פוגעת באחיזה היהודית בדרום ובחזון הציוני. הדו"ח ככלל סלחני כלפי העבריינות הבדואית, שבאה לידי ביטוי לאורך שנים בהפרת חוק ובבנייה פרועה ברחבי הנגב. אולם, במאמץ משותף של "רגבים" ושל שרים שהבינו את חשיבות העניין, הוכנסו ברגע האחרון להצעת ההחלטה של הממשלה שינויים מהותיים שהפכו את הדו"ח לקל יותר לעיכול ולמזיק פחות לאינטרס הציוני, מאשר הגרסה הראשונית.

למשל, הובהר בסעיף 10 להחלטה כי התמורה בקרקע לה יזכו הבדואים שיפנו את הקרקעות עליהן השתלטו, לא תינתן מחוץ לשטח מוגדר ותחום בדרום.

כמו כן נקבע כי ההסדר יחול על מי שהחזיק בקרקע ועיבד אותה, ולא על אדמות מרעה.

בסעיף 11, שהוא אולי החשוב בכל התהליך, מובהר ומודגש מבחינה משפטית מעבר לכל ספק או ערעור כי אין בהצעת המדינה משום הכרה כלשהי בזכויות הבדואים על הקרקעות המדוברות, אלא זהו רצון טוב של המדינה להביא להסדרת העניין ותו לא.

אנו שמחים מהשינויים וההבהרות שהוכנסו להחלטת הממשלה, גם אם הדו"ח כולו כמכלול בעייתי בבחינת היותו נותן שכר לעבריינים מועדים.

"רגבים" דורשת להרוס בשטח שבין היישובים הבדואים אום-בתין ואל-סייד שבנגב שישה בתים שנבנים בימים אלה באין מפריע

במכתב שנשלח לגורמי אכיפת החוק בדרום סיפקנו תצלומים מעודכנים ונקודות ציון מדויקות של שישה בתים שנבנים בניגוד לחוק בשטח הריק שבין שני הישובים הבדואים ותבענו מהרשויות לטפל בהפרת החוק הבוטה לאלתר, ולוודא שהבתים הללו לא יוכשרו בשום הסדר עתידי בבחינת "שלא ייצא חוטא נשכר".

עוד הדגשנו במכתב כי הדברים נכונים על אחת כמה וכמה אחרי שהממשלה אישרה את דו"ח גולדברג, שאמור להסדיר את נושא ההתיישבות הבדואית בנגב.

"על רקע התכנית הממשלתית שאושרה באחרונה ואשר מבוססת על עקרון זה של הקמת ישובים מסודרים והכנסת הפזורה אליהם, קיימת חשיבות עליונה לאכיפה בלתי מתפשרת כנגד בניה בלתי חוקית המתבצעת כעת מחוץ לתחומי יישובים מוסדרים בכלל, ובפרט באזורים הסמוכים לישוב קיים", לשון המכתב.

בנוסף ציינו כי "בהעדר האכיפה בשטחים שמחוץ ליישובי אבו-בסמא מהווה תמריץ שלילי לאוכלוסיות המתגוררות בשטחים אלו להישאר במקומם ולא להיכנס לתחומי הישובים המוסדרים, שכן שם יהא עליהם לבנות כדין, בהתאם לתוכניות מסודרות, תוך הגשת בקשות, קבלת היתרים, תשלומי אגרות וכד'".
הגורמים הממוענים במכתב נדרשים לטפל בששת הבתים ללא דיחוי ולמצות את הדין עם העבריינים.

לאחר חודשים ארוכים של סחבת ושל אוזלת יד מצד הרשויות, חידשנו את העתירה שהגשנו נגד הבנייה הבלתי חוקית בנחל חזורי שבצפון

לאור אוזלת היד של הרשויות נאלצנו לחדש את העתירה שהגשנו בעניין הבנייה הבלתי חוקית המתבצעת מצד תושבים דרוזים בשמורת נחל חזורי, סמוך לחניון אגוז בקלעת נמרוד שברמת הגולן. זאת, לאחר שהרשויות לא עמדו בהתחייבותן לטפל במפגע.

הבנייה במקום כוללת מבנה של כ–700 מ"ר, מבנה נוסף בשטח של כ–50 מ"ר, וכן תשתיות, גדרות וקו מתח פיראטי שנמתח מהכפר עין קניא הסמוך.

בעתירה המקורית, שהוגשה ב-16.11.10, מוצגת התכתבות ממושכת עם גורמי האכיפה האחראים על האזור. הגורמים מודים כי מדובר בבנייה בלתי חוקית, וכי לא פעלו כדי למנוע אותה או להורסה. בעתירה מסופר עוד כי כאשר ביקשה "רגבים" לקבל מידע על הבנייה, על ההיתרים ועל האכיפה במקום, בשם חוק חופש המידע – הערימו הרשויות קשיים על אנשי התנועה.

לאחר שנציגי הרשויות הבטיחו לטפל בעברת הבנייה המדוברת, משכנו לפני כשמונה חודשים את העתירה, תוך תקווה שהרשויות אכן יעמדו בדיבורן. אולם, בחלוף הזמן התברר כי טיפול הרשויות באתר מתמהמה, וחרף פניות חוזרות ונשנות לגורמי האכיפה – דבר לא נעשה. לפיכך, שבנו ועתרנו לבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נגד הבנייה העבריינית בנחל חזורי ואוזלת היד שמגלות רשויות המדינה בטיפולן בפרשה.

בימים האחרונים פורסמה באתר YNET טיוטת תכנית ממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. הטיוטה שפורסמה נכתבה על ידי צוות יישום שפעל במשרד רה"מ בשנה וחצי האחרונות ועמל על הפיכת דו"ח גולדברג לתכנית עבודה ממשלתית. עמדת רגבים היא שיש למנוע את הבאת התוכנית, במתכונתה הנוכחית, לממשלה

כמי שעוסקים רבות בסוגיה, על צדדיה השונים, למדנו ברגבים את המתווה שהציע כב' השופט אליעזר גולדברג ואת עבודת צוות היישום. ניהלנו דיאלוג מעמיק עם גורמים המעורבים בגיבוש התכנית ועם אישים רבים הנוגעים לעניין.

מהיכרותנו המעמיקה עם המתווה שמציע צוות היישום אנחנו יכולים לקבוע לצערנו כי התכנית כפי שהיא היא תכנית רעה שתצמיח יותר נזק מתועלת.

בראש ובראשונה התוכנית לא יוצרת מאזן של רווח והפסד מול הבדואים, כך שרבים מהם גם יקבלו קרקעות מדינה וגם יקבלו כספים רבים, אך הם ימשיכו להתיישב באופן לא חוקי ולהשתלט על אדמות המדינה. אין בתוכנית שום מרכיב הקובע סנקציות או אכיפה משמעותית כלפי מי שלא ישתף איתה פעולה או כלפי מי שימשיך לאחר קבלתה לבנות באופן המנוגד לחוק.

לוח הזמנים שנקבע ליישום התכנית לא יפחת מעשר שנים. בשיטה הפוליטית הנהוגה כיום בישראל, שבמסגרתה אין רציפות שלטונית וממשלות מתחלפות מידי כמה שנים, טרנדים פוליטיים עולים ויורדים, כוכבים וראשי ממשלה מפציעים בשמי הפוליטיקה לרגע, ורגע אחרי נעלמים – היכולת ליישם תוכנית כזו היא מועטה. במקרה כזה מדינת ישראל תחל בביצוע התוכנית, תעניק לבדואים את ההטבות האמורות, אך לאחר מכן, כאשר הבדואים יידרשו למלא את חלקם, לא תמצא הממשלה שתהיה מספיק אמיצה ונחושה כדי לפעול לקידום מהלך הפינוי המורכב.

מבחינה מהותית, המתווה לוקה בעמימות באשר לעקרונות התכנון והמודל התכנוני ולא נקבעה בו מפת אינטרסים מחייבת. מרחב התמרון התכנוני הרב מידי ינוצל, לאור ניסיון החיים והדינאמיקה בישראל, לרעה ולא לטובה. התוצאה תהיה רצף בדווי בכל מרכז הנגב – מסירת כל המרחב של משולש באר שבע-ערד-דימונה לידי הבדווים. זו מציאות שהנגב אינו יכול לחיות איתה.

בנוסף, מבוסס התכנון של ישובי הקבע על קרקעות שיתפנו במסגרת הליכי הפשרות על תביעות הבעלות. התבססות על קרקעות שיתפנו במסגרת הליכי הפשרה משקפת כשל בהבנת המנטאליות הבדווית. התנהלות הבדווים עד כה בסוגיה זו מלמדת שגם לאחר שנחתם הסכם הוא לא מכובד בפועל והקרקע שהתפנתה לא ניתנת לניצול.

זאת ועוד, אף שהתכנית מתיימרת להציג פתרון כולל היא לא עוסקת בסוגיות 'הליבה' (נאמנות למדינה מול השפעת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ריבוי נישואין, פשיעה, כלכלה שחורה וכד') והמעטפת (חינוך, השכלה, תעסוקה, תרבות וכד'). כל תכנית שלא תיתן מענה גם לסוגיות אלו תיכשל, כזו היא גם התכנית הזו.
ולסיום, ניסיון העבר מול בג"צ כמו גם העמדות המסורתיות של משרד המשפטים בסוגיות הנוגעות לאיזון בין אינטרסים לאומיים לזכויות הפרט 'מבטיחות' התערבות שיפוטית שלילית, עיכובים, דחיות, ושינויים כפויים נוספים בתכנית.

עמדת רגבים היא כי במצב זה אין להביא בשום אופן את התכנית לממשלה ויש לערוך בה שינויים רבים הנדרשים כדי שהיא תהיה טובה לנגב וראויה לכותרת של "תוכנית לאומית".
רגבים פועלת ותמשיך לפעול בעניין מול שרי הממשלה וחברי הכנסת בכדי לשמור על עתידו היהודי של הנגב.

אם חשבנו לתומנו שעוד יש גבול לחוצפה ולזלזול בשלטון החוק, באו אנשי שבט אבו-כף והוכיחו לנו כי לא עוד. צפצוף כה ארוך, בדציבלים כה גבוהים לא נשמע בכל יום, אפילו באזור הנגב שהציות לחוק אינו ממאפייניו הבולטים, בלשון המעטה.

על הציר הראשי ממיתר לבאר שבע ומתחת לקו מתח גבוה, מאות מטרים ספורים מתחנת משטרת העיירות, הוקם לו מתחם שלם בלתי חוקי הכולל שש ווילות אדירות ומעוררות קנאה ולצידם מתחמי מסחר גדולים. נו, הרי גם להתפרנס צריכים אנשי שבט אבו-כף…

במקרים רבים של בניה בלתי חוקית במגזר הבדווי בנגב טוענות רשויות האכיפה כי מלאכת האכיפה קשה עליהן בשל ביצוען של עבירות הבניה במקומות מרוחקים, עם קשיי גישה ואיתור. נוסף לכך, טוענות הרשויות, לפקחים נשקף סיכון ביטחוני בכניסתם לריכוזים מרוחקים לשם ביצוע פעולות אכיפה ועל כן נקיטת הליכי פיקוח והריסה הינה סבוכה ומורכבת.

במקרה אבו-כף התירוץ הזה לא מחזיק מים. באבו-כף הכל קרוב ומתחת לאף ואין שום מניעה לגורמי האכיפה מלבצע את מלאכתן, לו רק רצו בכך. המתחם הענק שנבנה, וממשיך להיבנות, בניגוד לחוק ובהתרסה מכוונת כלפיו באבו-כף מצוי ממש על הכביש, במקום מרכזי וללא שום בעיית נגישות והתמצאות בשטח. באותה קלות בה נכנסו פקחי רגבים למתחם, צילמו ותיעדו את המתרחש בו, יכולים גם פקחי משרד הפנים ושאר גורמי האכיפה לעשות זאת. התעלמותן של רשויות האכיפה מהפרת חוק כה גדולה, כה בוטה וכה מתריסה המבוצעת לאור יום, במימדים כה גדולים ובמקום כה מרכזי מלמדת על ייאוש כמעט מוחלט מהיכולת לאכוף את חוקי המדינה בנגב.

לאחרונה איתרו פקחי רגבים את תחילתן של עבודות לבניית ווילה חדשה ונוספת במתחם, ובעצם, למה לא? אם את ששת הווילות הקיימות לא חולם מישהו להרוס מדוע שלא ימשיכו העבריינים ויבנו בניין נוסף?!

רכז דרום של רגבים, שאיתר את העבודות בראשיתן, פנה בבהילות לגורמי האכיפה ודרש כי ינקטו לכל הפחות את המינימום המתבקש ויפסיקו את הבניה בטרם תסתיים ובטרם תאוכלס.

חודשים רבים עוקב רכז דרום בדאגה אחר התקדמות הבניה, מבזבז נייר וזמן על משלוח מכתבים והתראות לגורמי האכיפה, אולם לא הועיל.

בשעה טובה יכולים אנו לבשר כי בחסותן של מערכות האכיפה הבניה הושלמה. הבית ניצב על תילו בגאווה, ואנו, אזרחים נאמנים ושומרי חוק, אנא נוליך את עלבוננו, עלבונו של שלטון החוק, עלבונה של המדינה.

תנועת רגבים רואה בחומרה רבה את אזלת היד המתמשכת של רשויות האכיפה כפי שהיא באה לידי ביטוי במלא חומרתה במקרה אבו-כף. אנו מצפים מהגורמים האחראים על כך לבצע בדק בית פנימי במערכות עליהן הם אמונים ולהסיק את המסקנות המתבקשות.

רגבים תמשיך לעקוב אחר הנעשה במתחם אבו-כף ולא תניח לסיפור עד שהחוק ייאכף במקום

חידושים תיאולוגיים מבית מדרשו של המנהל האזרחי: חסינות למסגדים בלתי חוקיים. בתי כנסת? זה כבר סיפור אחר.

שני בתי תפילה בלתי חוקיים, שתי עתירות זהות לבג"צ, שני צווי ביניים זהים נגד המשך הבניה, שתי הפרות של הצווים השיפוטיים. עד השלב הזה בסיפור, התפתחות העלילות זהה להפליא. אלא, שמכאן והלאה נפרדות דרכן, זו לחיים וזו למוות. מסקרן אתכם? תמשיכו לקרוא.

אל מתן, שכונה פסטוראלית של הישוב מעלה שומרון. אדמות מדינה בתוך הקו הכחול של הישוב ובתחומי תכנית מתאר מאושרת לבניה. מסיבות פוליטיות מעוכב זה שנים אישור התכנית המפורטת של השכונה כך שמבחינה חוקית לא ניתן להנפיק במקום היתרי בניה. במקום נבנה בית כנסת בלא היתר שכנגדו הגיש ארגון השמאל הקיצוני, 'יש דין', באמצעות שני מוכתרים מכפרים שכנים, עתירה לבג"צ.

בבג"צ, כרגיל, הזדרזו להעניק לארגון הקיצוני את הסעד המבוקש והוציאו צו ביניים האוסר על המשך בנייתו של בית הכנסת. בחלוף תקופה קצרה אצו רצו השטינקרים מ'יש דין' לבג"צ ודיווחו כי, אבוי, בניגוד לצו הביניים הותקנו בבית הכנסת חלונות האלומיניום. לאור ההפרה החמורה של הצו השיפוטי ובחסות רמיזות עבות מצד שופטי בג"צ הזדרזה המדינה להודיע כי משהופר צו הביניים מטפסת ועולה האכיפה במקום לראש סדרי העדיפויות. אשר על כן, הודיעה המדינה בהודעה נחרצת, בית הכנסת ייאטם בתוך ארבעה-עשר יום. הצו יבוצע על ידי התושבים, ולא – יאטמו כוחות הביטחון את בית הכנסת בכוח. לא הועילו הפצרות ולא הועילה שתדלנות פוליטית. לא הועילו תחינות התושבים על כי מדובר בבית הכנסת יחיד בשכונה, בית הכנסת נאטם, התפילה בו הופסקה והוא עומד בשיממונו מזה מספר חודשים. ול'יש דין' היתה אורה ושמחה וששון ויקר.

עד כאן הכל טוב ויפה.

אלא שאל מול הפרת צו ביניים זהה לחלוטין של בג"צ נאלמת המדינה דום ומשתהה באופן לא מוסבר מלדרוש את כבודו האבוד של בג"צ ולאכוף את הצו.

מדובר במסגד עתיר מימדים שנבנה בימים אלו בניגוד לחוק בכפר בורין הסמוך ליצהר שבשומרון. המסגד נבנה ללא היתר מחוץ לכל תכנית סטאטוטורית תקפה. פקחי השטח של רגבים תיעדו את בניית המסגד ובחלוף כחודשיים של תכתובות עקרות פנתה התנועה לבג"צ בדרישה כי יורה לרשויות האכיפה לעצור את הבניה בטרם תושלם ובטרם יחל השימוש במסגד כבית תפילה – מה שיקשה עד מאוד את היכולת להרוס אותו לאחר מכן.

למרבה ההפתעה, משצורף ראש הכפר כמשיב לעתירה ובהתבסס על הצו שהוצא כנגד בית הכנסת באל-מתן, הוציא בג"צ צו עראי האוסר על המשך בניית המסגד.

אלא שהפלשתינים לא חשבו לרגע לציית לצו והבניה נמשכה. משתיעדו פקחי השטח של רגבים את הפרת הצו השיפוטי פנה עורך דינה של התנועה, עמיר פישר, אל המנהל האזרחי ודרש את איטומו המיידי של המסגד, בדומה למה שעלה בגורלו של בית הכנסת באל-מתן. משתשובת המנהל בוששה לבוא והבניה נמשכת, פנה עו"ד פישר לבג"צ וזה הורה למדינה למסור את עמדתה בתוך ארבעה ימים.

בהתאם להוראת בג"צ, הגישה המדינה הודעה לבג"צ בה נאמר כי פעולות לאכיפת הצו השיפוטי אינן מבוצעות בהוראת ראש המנהל האזרחי בכבודו ובעצמו, וזאת בשל הסיכון הביטחוני הנשקף לפקחים. האלימות כנראה משתלמת ובגדול.

לבקשתנו, התקיים ביום שלישי י"ח אדר א' (22.2.11) דיון דחוף בעתירה ובהפרת הצו שהוצא ע"י בית המשפט. לקראת הדיון הגישה המדינה הודעה נוספת בה נמסר, כי עקב הפרת הצו מועצת בורין אטמה את צריח המסגד, עם זאת הוסיפה המדינה כי היא סבורה שעל מועצת בורין לאטום את המסגד כולו ע"מ להגשים את תכלית האטימה.

אנחנו מקווים כי בית המשפט יידחה על הסף את המדיניות המפלה שבה נוקטת המדינה לרעת המתיישבים הישראלים וכי הוא יחייב את המדינה לאטום את המסגד באופן מיידי.

עברייני בניה מבצעים עבודות בניה ופיתוח בהיקפים עצומים, תוך השחתת שמורת הטבע הר מירון שבגליל העליון והכל ללא היתרים כדין ובאופן בלתי חוקי.

רכז צפון שלנו גילה לתדהמתו בסיור שגרתי, כי בשמורת הטבע הר מירון מתבצעות, על אדמות מדינה, עבודות בניה ופיתוח בהיקפים נרחבים והכל ללא היתרי בניה, ללא תוכניות מתאר ובניגוד לחוק. עבודות הבניה והפיתוח כוללות בניית בתי פאר, סלילת דרכים וכבישים, הכשרת קרקעות והכנת תשתיות שישמשו להמשך הפגיעה הנרחבת בחורש הטבעי בתחומי שמורת הטבע.

אם בכך לא די, הרי שעברייני הבניה אינם חסים אף על צמחיית השמורה, ומכניסים את עדריהם למרעה בתוך השמורה ובכך גורמים לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בצמחייה הטבעית.

על אף הפרת החוק החמורה, הרשויות האמונות על אכיפת החוק באזור אינן עושות דבר ומאפשרות, למעשה, לעבריינים לעשות במקום כבתוך שלהם.

עם גילוי הממצאים החמורים, פנינו לרשויות הרלוונטיות בדרישה כי יפעילו את סמכותם ע"פ החוק וינקטו בהליכי פיקוח ואכיפה ובכלל זה הוצאת צווי הריסה ומימושם המיידי וכן הגשת כתבי אישום כנגד כל המעורבים בעבודות הבניה והפיתוח ובהרס השמורה.

יחד עם עמותת "ירוק עכשיו" עתרנו לבג"ץ נגד השר לבטחון הפנים, המשטרה, שר השיכון, מועצת מג'דל שמס ומנהל מקרקעי ישראל בגין הפרות בניה חמורות בישוב מג'דל שמס למרגלות החרמון.

בסמוך ליישוב מג'דל שמס אשר למרגלות החרמון מתבצעות עבודות פיתוח ובנייה על פני מאות דונמים ובחמישה מוקדים סמוכים. העבודות מבוצעות במרחב טבעי שאינו מאושר לבנייה עפ"י התב"ע החלה באזור, בניגוד לחוק וללא היתרי בנייה, בחלק מהאיזור מדובר בשמורת טבע.

מדובר בעבודות בנייה ופיתוח בסדרי גודל עירוניים ובהרס מוחלט של מאות דונמים של המרחב הטבעי הקיים למרגלות החרמון. עבודות הפיתוח והבנייה מתבצעות  בקצב מהיר ועברייני הבניה במקום מפעילים במרץ כלים הנדסיים כבדים, משאיות, טרקטורים ובאגרים, חוצבים בהר, סוללים כבישים ובונים בתים, מקבעים עובדות בשטח וגורמים נזק בלתי הפיך לאחד מהמרחבים הטבעיים המיוחדים והיפים ביותר במדינת ישראל.

עבודות הפיתוח והבנייה מתבצעות באופן מאורגן ושיטתי, בחסות המועצה המקומית מג'דל שמס, בסיוע נציגי הוואקף השומרים על המתחם ואינם מאפשרים גישה אליו ותוך הנפת דגלי העדה הדרוזית והצבתם על הרכס כעדות ברורה למאפיינים הלאומיים אשר נלווים לפעילות המאסיבית במקום.

העבודות במקום אינן מתבצעות בחשכת הליל אלא בצהרי היום, תוך הפעלת כלים הנדסיים כבדים ורמיסת המרחב הטבעי לעיני כל, בצורה מופגנת ותוך זלזול מופגן ברשויות החוק וברשויות האכיפה במדינת ישראל.

למרות פניות חוזרות ונשנות לשר לביטחון הפנים, למינהל מקרקעי ישראל ולשר השיכון – המדינה אינה עוצרת את העבודות הנמשכות לאור היום, המשטרה אף טענה כי לא נתבקשה ליתן עזרה בנושא בעוד שבמשרד השיכון ובמינהל טענו כי המשטרה אינה מסייעת באכיפה מסיבות שאינן ברורות.

לאור הדברים הוגשה ביום 22/11/09 עתירה לבג"צ בה נדרשה המדינה לאכוף את החוק על העבריינים. עם הגשת העתירה עברייני הבניה הפסיקו את העבודות בשטח.

בתגובה לעתירה הודיעה המדינה, כי לאור חומרת עבירות הבניה הוקם צוות חקירה מיוחד אשר יחקור את הפרשה. בהתאם להודעת המדינה ובשים לב לכך שהעבודות בשטח הופסקו, דחה בית המשפט את העתירה תוך שמירת זכותם של העותרים להעמיד לביקורת שיפוטית כל החלטה שתתקבל בעניין ע"י גורמי החקירה.

בראשית חודש אוקטובר 2010 גילה רכז הצפון שלנו כי העבודות באזור חודשו בשיא המרץ. הרכז פנה באופן מיידי לגורמי האכיפה בדרישה כי יפעלו מיד להפסקת העבודות. מאחר והפניות לא נענו באופן מיידי עתרנו בשנית לבג"צ בתקווה שבאמצעות כך יפעילו גורמי האכיפה את סמכותם ויבלמו את המשך העבודות.

בדיון שהתקיים בבג"צ ביום 26/01/11, מתחו השופטים ביקורת נוקבת על כך שרשויות האכיפה אינן עושות דבר לעצירת העבודות עד להתערבות של תנועת רגבים. השופטים הורו למדינה להגיש בתוך 45 יום הודעת עדכון על צעדי האכיפה על מנת שבית המשפט יוכל לעקוב אחר ההתקדמות בטיפול בתיק.