זוכרים את שוויץ? המדינה הנייטרלית שלא לוקחת צד באף סכסוך? זאת שנשארה (או טענה כך, לפחות) נייטרלית גם במלחמות העולם הגדולות? מסתבר שה"סכסוך" ביהודה ושומרון מצליח לשבור גם את הנייטרלית הגדולה ביותר.
לפני כמה שבועות פנינו במכתב לממשלת שוויץ לאחר שהתפלאנו לגלות שהיא מימנה בית ספר ענק, לא חוקי, על אדמות מדינת ישראל הצמודות לכפר קיסאן שבגוש עציון.
במכתב ששלחנו ביקשנו להבין על מה ולמה מרגישה ממשלת שוויץ שיש לה זכות להתערב בגסות בנעשה בישראל ולצפצץ על חוקי הבנייה במדינה, כאשר היא עוזרת דה פקטו להקים מדינת טרור בשטחים לא לה.
היא ענתה לנו שעמדתה שמדיניות התכנון של ישראל איננה תואמת את החוק הבינלאומי, אבל במשפט הבא היא בירכה את ממשלת ישראל על החלטתה לקידום תכניות בניה לתושבים הערבים בשטחי c.
אז תחליטי, ממשלת שוויץ, מדינת ישראל היא בעלת הסמכות או לא? אבל האמת היא, שהשאלה היא בעיקר לממשלת ישראל, ופחות לממשלת שווייץ. כבר שנים אנחנו ברגבים צועקים שמדינות אירופה עושות כאן כל מה שמתחשק להן, ממש באין מפריע. אולי הפעם זאת בנייה אחת יותר מדי?
הבוקר (שני) התקיים דיון בכנסת של שדולת ארץ ישראל לגבי המערכה על שטחי יו"ש. בדיון חשפנו נתוני מיפוי חדשים שערכנו בארגון, ובהם היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטח.
בין השנים 2019-2021 הקימו הפלסטינים 5097 מבנים לא חוקיים חדשים, באזורים הנמצאים תחת שליטה מלאה של מדינת ישראל. המשמעות היא כי בכל יום נוספים כ-7 מבנים חדשים בשטח. סך כל המבנים הפלסטינים הבלתי חוקיים הינו 72,274.
במקביל, נרשמה בתקופה זו השתלטות חקלאית פלסטינית נוספת על קרקעות בשליטה ישראלית, בהיקף של 7,125 דונם, והגיעה בסך הכל ל93,071 דונם.
הפעילות החקלאית כוללת עיבוד של שטחי ענק בתוליים, נטיעת מאות אלפי עצים בכל שנה, פריצת דרכים חקלאיות בהיקף שנתי של עשרות קילומטרים, והכשרת בורות מים להשקיה. כאשר מתבצע עיבוד חקלאי רציף הקרקע עוברת בפועל לידי הפלסטינים.
עם זאת, הנתונים מלמדים על ירידה מסוימת בהיקף הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית מהתקופה המקבילה שבין 2017 ל2019, אז הוקמו 7,957 מבנים חדשים לא חוקיים (11 מבנים ביום, בממוצע), אולם ההשתלטות החקלאית על הקרקע נותרה כמעט זהה.
אחד ההסברים לירידה בהיקף הבניה מול היקף ההשתלטות החקלאית שנותרה בעינה, היא ההחלטה של האיחוד האירופי להעביר את כובד המשקל של כספי התמיכה, ובמקום שישמשו לבניה חדשה, הם יופנו למימון המערכה המשפטית למניעת אכיפת החוק כנגד הבניה הבלתי חוקית, וכן לטובת ההשתלטות החקלאית, התופסת מקסימום שטח במינימום השקעה.
הרשות הפלסטינית מעצבת במו ידיה את גבולות המדינה הפלסטינית וקובעת לישראל עובדות בשטח. זה אירוע אסטרטגי ממדרגה ראשונה, שממשלות ישראל האחרונות עומדות מולו כמעט באפס מעשה. זה מחדל בסדר גודל של יום כיפור
משרד הביטחון מחזיק בשני מדרגי אכיפה נפרדים ליהודים וערבים ביהודה ושומרון, כך נחשף בעתירה שהגשנו לבג"ץ, הדורשת לבטל את ההפרדה ולהגדיר מדרג אכיפה שיוויוני
עתרנו הבוקר לבג"ץ נגד משרד הביטחון, לאחר שמשרד הביטחון הודה כי הוא פועל לפי שני מדרגי אכיפה נפרדים, ושונים מהותית, כלפי תושבים יהודים ותושבים ערבים ביהודה ושומרון. המסמך של משרד הביטחון נחשף הבוקר ב'מקור ראשון'. העתירה דורשת לאחד את סדרי העדיפויות לרשימה יחידה המאפשרת ניהול ובקרה של אופן הקצאת משאבי האכיפה ביהודה ושומרון.
בשטחי יהודה ושומרון המצויים בשליטה אזרחית מלאה של מדינת ישראל (שטחי C), נבנו מעל 60,000 מבנים בלתי חוקיים – כמחציתם במהלך העשור האחרון. משרד הביטחון והמנהל האזרחי, המהווה את רשות האכיפה ביהודה ושומרון, אוכף בפועל את החוק כנגד פרומיל מאלפי המבנים המתווספים בכל שנה.
בעקבות עתירת חופש מידע שהגשנו בשנה שעברה, נאלצה מערכת הביטחון להודות לראשונה באופן רשמי, בקיומן של שני מדרגי אכיפה נפרדים, מהם עולה פערים בלתי סבירים ואפליה בהתייחסות של גורמי האכיפה לאוכלוסיות השונות.
בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון
כך למשל "בניה ישראלית תוך פלישה לאדמה פרטית" מצויה בסדר עדיפות גבוה לאכיפה ואילו "בניה ערבית המבוצעת תוך פלישה לאדמה פרטית" מצויה בתחתית סדר העדיפויות. זאת למרות פסיקת בג"ץ בעבר, כי בניה בלתי חוקית המבוצעת תוך פלישה לאדמה פרטית צריכה להיות בראש סדרי העדיפויות, אולם פריט זה נעדר לחלוטין מרשימת סדרי העדיפויות במגזר הערבי.
מדד נוסף של מבנים המוגדרים כ"סכנה לביטחון האזור, לשלום הציבור או לסדר הציבורי" או המשמשים אכסניה לפעילות שכזו – ממוקם כפריט 4 ברשימת סדרי העדיפויות ביחס למגזר הישראלי וכלל איננו קיים ביחס למגזר הערבי.
בנוסף, סדרי העדיפויות לאכיפה במגזר הערבי אינם מתייחסים כלל לבניה חדשה, בעוד שבמגזר הישראלי הבניה החדשה מוגדרת כעדיפה לביצוע פעולות אכיפה, וזאת חרף החלטות רבות של בג"ץ בהן נקבע כי יש לטפל בבנייה חדשה בעודה באיבה כדי למנוע אכלוס וקיבוע של הבניה החדשה.
לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרד הביטחון בדרישה לאחד את שתי הרשימות, עתרנו לבג"ץ באמצעות עורך הדין בועז ארזי. העתירה מפרטת כיצד מלבד האפליה הקיימת בשתי המערכות המקבילות – העובדה כי אינן מסונכרנות זו עם זו – חותרת תחת משמעותו היסודית של המונח "סדרי עדיפויות", וכי ללא סנכרון הרשימות, לא ניתן לדעת את היחס בין שתי המערכות.
במצב הקיים בו ההבדל בין הרשימות מבוסס, ראשית לכל, על הבחנה בין יהודים לערבים – יחד עם העובדה שאין סנכרון של הרשימות לרשימה יחידה, גורמים לאכיפה בררנית ובלתי שוויונית. הדבר מאפשר לגורמי האכיפה להתחמק מהשמירה על חוק התכנון והבניה במגזר הערבי, תוך היתלות בטענת "סדרי עדיפויות" המהווה איצטלה ריקה מתוכן, לחוסר המעש הזה.
תנועת רגבים תוקפת בחריפות את דבריו של שר הביטחון גנץ, שהשווה את ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על אדמות יהודה ושומרון, להשתלטות של גורמים ישראלים.
גנץ כתב את הדברים בתגובה לשאילתא של חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד שביקשה להבין כיצד מגיב משרד הביטחון להשתלטות עוינת על שטחים פתוחים באיזור יהודה ושומרון.
בתשובת גנץ אותה חשף עמיאל ירחי, הכתב הפוליטי של אתר כיפה, כתב שר הביטחון כי "ישנם ניסיונות להשגת גבול ושימוש בקרקע באזור יהודה ושומרון, הן מצד גורמים פלסטינים והן מצד גורמים ישראלים".
גנץ קשר את סוגיית אישור התכניות למגזר הפלסטיני בשטחי c, כפתרון לבעיית ההשתלטות על הקרקעות.
המסמך הזה מראה כי לשר הביטחון הנוכחי, אין ולו שמץ של הבנה אסטרטגית באירוע זה. "מדובר בלא פחות מיום הכיפורים של משרד הביטחון בעת הנוכחית.
שר הביטחון משווה אירוע שהוגדר על ידי הרשות הפלסטינית עצמה כמטרת העל שלה בעשור האחרון, שהינה הקמת המדינה הפלסטינית בשטחי C, אירוע שממומן במאות מיליוני דולרים מדי שנה על ידי מדינות אירופה במסגרתו הרשות הפלסטינית סוללת מדי שנה עשרות קילומטרים של כבישים, מציבה אלפי עמודי חשמל, הקימה מאות מבני קהילה חינוך ודת במקבצים הלא חוקיים, מסייעת בעיבוד חקלאי על מאות אלפי דונמים, מובילה את בנייתם של כ-3500 מבנים לא חוקיים מדי שנה, ואת כל האירוע הזה, משווה שר הביטחון של מדינת ישראל לבניה ישראלית לא חוקית ביהודה ושומרון, המונה כ3000 מבנים מקצה לקצה.
חוסר ההבנה של שר הביטחון בעניין זה, הוא לא פחות מסכנה למדינת ישראל. ברור לנו כי המסמך האומלל הזה, המשקף גישה מסוכנת ומופקרת, יהיה בבסיסה של "וועדת אגרנט" העתידית שתחקור כיצד מדינת ישראל אפשרה לרשות הפלסטינית לכבוש את הטריטוריה הישראלית, מבלי לירות ולו כדור אחד.
לאחר שהגשנו עתירה לבית המשפט בדבר ההשתלטות המאסיבית של הכפר הערבי דומא על קרקעות באמצעות בניה בלתי חוקית ופריצת דרכים, בוצעה אכיפה והבניה נהרסה.
בסמוך לציר אלון, במרחק של כמה מאות מטרים מהכפר דומא, תושבים מהכפר החלו בהשתלטות אינטנסיבית על אדמות ישראליות באמצעות בניה בלתי חוקית ופריצת דרכים. בונים מבנים, סוללים כבישים, מגדרים חלקות חקלאיות ועוד, למרות שהמבנים האלו נמצאים במרחק משמעותי מאוד מהכפר.
השיטה של הרשות הפלסטינית מאוד פשוטה: לסמן ולתפוס נקודת קצה, להשתלט על כל השטח שבתווך, ואז להשתלט על הנקודה הבאה, ושוב להשתלט על יתר השטח.
פנינו מספר פעמים בנושא, לחצנו את גורמי האכיפה, ואחרי לא מעט זמן בסוף זה קרה. בימים האחרונים רשויות החוק הרסו את כל מתחם ההשתלטות, המבנים והחקלאות הבלתי חוקית. זוהי דוגמה אחת למה שאנחנו עושים יום יום: נוכחות קבועה בשטח. דיווח שוטף ולחץ משפטי על הרשויות לבצע את עבודתן.
הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) כי הקואליציה תתמוך בקריאה טרומית בחוק החשמל של מפלגת רע"מ, על פי מתווה שסוכם בין רע"מ לשרת הפנים שקד.
חיבור של מבנים לא חוקיים לחשמל הינו פגיעה בשלטון החוק ומתן פרס לעבריינים. מצד שני, אסור למדינה לשקר לעצמה. ובמקום שהמדינה מחליטה להסדיר ומשכך גם לא להרוס את המבנים – יש אינטרס למדינה שהתושבים יהיו מחוברים לחשמל באופן מסודר ומוסדר כדי למנוע סכנה לחיי אדם ולאפשר פיקוח וגביה נאותים.
בשבועות האחרונים העברנו לשרי הממשלה רשימה ובה חמישה תנאים, כתנאי שיאפשרו לחבר לחשמל מבנים ללא היתר.
שתי הדרישות העיקריות , לפיהן יחוברו רק מבנים שניבנו לפני חוק קמיניץ ושיחוברו רק מבנים שנמצאים במקום בו המדינה הגישה תכנית הסדרה – התקבלו.
שתי דרישות נוספות התקבלו באופן חלקי – הפקדת ערבות בנקאית וההתניה כי מבנים שיש עליהן צו שיפוטי לא יהיו חלק מהמתווה.
הדרישה החמישית – כי עד לקבלת היתר בניה יחוברו המבנים לחיבור חשמל זמני ולא קבוע – לא התקבלה.
בסופו של תהליך, השרה איילת שקד הייתה השרה היחידה בממשלה שהתעקשה על 5 הדרישות שלנו. וההצלחה שלה היא חשובה אך חלקית. בשורה התחתונה, המתווה הוא ממש לא פסגת החלומות שלנו, אך בנסיבות העניין הוא מיישם את ההמלצות העיקריות שהגשנו. אנו מברכים את השרה שקד על העמידה על התנאים העיקריים אך מצרים על כך שלא כל הדרישות התקבלו.
בתגובה לאיומי מפלגת רע"מ לפרק את הקואליציה באם לא יקודם "חוק החשמל" המבקש לחבר לחשמל עשרות אלפי מבנים לא חוקיים, אומרים בתנועת רגבים כי מדובר בהצעת חוק סחטנית, המסוכנת לשלטון החוק ולמדיניות התכנון והבניה.
מדובר בהצעת חוק שמבקשת לחבר לחשמל לא רק את המבנים הבלתי חוקיים הקיימים, אלא גם את כל אלו שייבנו בעתיד. ברור שאישור החוק הזה יוביל לזינוק בבניה לא חוקית. בנוסף, האיסור לחבר מבנים שהוקמו ללא היתר לרשת החשמל, הוא אחד מהכלים החשובים של המדינה לבלום את הבניה הבלתי חוקית שהוגדרה "מכת מדינה".
יש היגיון לאשר חיבורי חשמל למבנים העומדים לקראת הסדרה, ושהמדינה מתכוונת להלבין אותם.
התנאי הראשון צריך להיות, שהחוק יחול רק על מבנים שהוקמו לפני 2018 וחקיקת חוק קמיניץ.
התנאי השני הוא שקיימת במקום תכנית מתאר מפורטת שהוגשה על ידי המדינה, ולא על ידי גורמים שונים כגון רשויות מקומיות.
התנאי השלישי הוא הפקדת ערבות בנקאית גבוהה של 40,000 שקלים, שתחולט במידה והתכנית לא תאושר ולא יתקבל היתר בניה.
התנאי הרביעי, שהחוק לא יכלול מבנים שהוצאו לגביהם צווים שיפוטיים או צו מנהלי להריסה.
התנאי החמישי, שהחיבור יהיה חיבור זמני עד שהתכנית תאושר והמבנה אכן יקבל היתר בניה.
עתירה שהגשנו לבג"ץ חושפת: משרד הביטחון גיבש נוהל פנימי, המנוגד לחוק, שהקפיא בשנים האחרונות הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים והוביל לביסוסם בשטח. בג"ץ הורה למדינה להשיב עד סוף אוקטובר
עתירה שהגשנו לבג"ץ מעלה כי המנהל האזרחי ומשרד הביטחון פועל בשנים אחרונות על פי נוהל פנימי, המנוגד לחוק התכנון והבניה, אשר הוביל להקפאה וטירפוד של הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים, והוביל לביסוסם בשטח ולזינוק בבניה הערבית הבלתי חוקית.
על פי חוק התכנון והבניה ביהודה ושומרון, לרשויות החוק ישנה סמכות להקפיא הליכי אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית רק במידה ובעל המבנה הבלתי חוקי, מגיש לרשויות התכנון בקשה להיתר בניה, וההליכים מוקפאים עד לדיון בבקשה וככל שזו מאושרת לבסוף, ולחילופין במקרה בו בית המשפט מוציא צו המקפיא את ההליכים.
העתירה חושפת כי בשנים האחרונות במנהל האזרחי ובמשרד הביטחון גיבשו נוהל עבודה פנימי, בלתי חוקי, הקובע כי יש להקפיא אוטומטית את הליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, במידה ומוגשות בקשות סטטוטריות שונות על המבנה הבלתי חוקי, כגון בקשה לתב"ע, בקשה לפטור מהיתר בניה, ערר משפטי, בקשה להקפאת הליכים וכן עתירה לבג"ץ, וזאת גם אם ברור מראש כי הבקשות נטולות כל סיכוי חוקי, בשל היעדר בעלות על הקרקע, היעדר סיכויים תכנוניים, ואפילו בקשה מוצהרת להקפאת אכיפה "שאינה נעשית מכח דין".
פנינו למנהל האזרחי לפני כשנה, בדרישה לקבל לידיה את הנוהל המדובר לצד חוות דעת משפטית המסבירה את השימוש בנוהל העומד בסתירה עם לשון החוק, וכן את הנתונים על היקף המבנים שהוקפאו נגדם הליכי האכיפה בעקבות נוהל זה.
בתשובת המנהל האזרחי מחודש ינואר האחרון הוכחש עצם קיומו של נוהל זה, אולם הצלחנו להשיג עותק ממנו, ודרשנו שוב הסברים לגבי חוקיות השימוש בו ועל היקף הקפאת האכיפה. כשהתשובות לא ניתנו, הגיש עורך הדין בועז ארזי עתירה לבג"ץ אליה צורף הנוהל האמור. בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה לקראת סוף חודש אוקטובר.
כל הגשת בקשת סרק כזו, דוחה אוטומטית את האכיפה בשנתיים-שלוש, ואז מוגשת בקשה אחרת ושוב האכיפה נדחית. גם כששלל ההליכים הבירוקרטיים יסתיימו לבסוף, מדובר יהיה בבניה בלתי חוקית ישנה שאיש לא ינסה לאכוף.
הנוהל הזה הוא מגש הכסף עליו מוקמת המדינה הפלסטינית", מוסיף דויטש, "ומי שהמציא את מגש הכסף הזה אלו היועמ"שים של מערכת הביטחון. כך ברשות הפלסטינית בונים ללא הפוגה, מגישים שורת בקשות סרק שמטרפדות את האכיפה, וממשיכים לתפיסת לגבעה הבאה.
יצוין, כי בניגוד לחוק חופש המידע החל על משרד הביטחון, במערכת הביטחון מסרבים עד עתה להעביר את הנתונים על מספר המבנים הבלתי חוקיים שהליכי האכיפה נגדם נעצרו. צפו בסרטון שהוצאנו:
יו"ר סיעת רע"מ, יו"ר ועדת הפנים ח"כ ואליד טאהא, הגיש למזכירות הכנסת הצ עת חוק לחיבור בתים ללא רישיון בישובים הערבים לחשמל. הקואליציה תבקש פטור מחובת הנחה להצעה ומייד לאחר מכן היא תובא בקריאה טרומית למליאה.
"חוק החשמל" מהווה פרס לעבריינות הבניה במגזר הערבי. איסור חיבור החשמל לבניה לא חוקית הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר של המדינה, במאבק כנגד הבניה הלא חוקית, כדי שהיא תהיה לא משתלמת. אם הצעת החוק של רע"מ תתקבל, המשמעות היא הלבנה בפועל של עשרות אלפי מבנים לא חוקיים.
אסור שבמדינת ישראל תהיינה שתי מערכות נפרדות לחוקי תכנון ובניה. כאשר במגזר היהודי הם קיימים ונאכפים, ואילו רבבות בתים לא חוקיים במגזר הערבי שבתי המשפט הוציאו להם צווי הריסה, לא רק שהחוק נגדם לא נאכף, אלא הם גם יחוברו לתשתיות עם גושפנקה חוקית", מוסיפים ברגבים. "אנו מצפים מראש הממשלה בנט, שרת הפנים שקד, שר השיכון אלקין ושר המשפטים לעצור כבר עכשיו את הצעת החוק המסוכנת ולשלוח אותה ישר לגריסה.
לאחר עתירה שהגשנו לבית המשפט הרסו עיירית ירושלים וכוחות הביטחון את מתחם העסקים הלא חוקי שנבנה בסמוך לכפר חיזמה ומנע את הרחבת הכביש
עיריית ירושלים וכוחות הביטחון הרסו הבוקר את מתחם העסקים הפיראטי בכניסה הצפונית לירושלים. בעקבות העתירה שלנו בדרישה לפנות את המתחם, כעת ניתן יהיה סוף סוף להרחיב את הכביש ולשים סוף לפקקים הבלתי נגמרים במקום.
המתחם הפיראטי שכן למרגלות הציר הראשי המחבר בין חבל בנימין לירושלים וגרם לעומסי תנועה רבים מדי יום שהעמידו את תושבי האזור, יהודים וערבים כאחד, בפקקי ענק. אם לא די בעומסי התנועה, המתחם גרם לסכנות ביטחוניות, בטיחותיות וסביבתיות בשל התנהלותו הרשלנית וקרבתו לגדר ההפרדה במקום.
מתחם העסקי הלא חוקי לפני ההריסה
ממש לא מזמן, בית המשפט המחוזי בירושלים החליט למחוק את העתירה שלנו כיוון שהמדינה הראתה את נכונותה לאכיפת החוק במקום והציגה בפני בית המשפט תכנית מסווגת לאכיפה כשמחק בית המשפט את העתירה התרשמנו כי הוא אכן התעמק בתכנית ולכן נענינו למחיקת העתירה, אך דרשנו בכל תוקף שהאכיפה במקום אכן תתבצע, ובמהירות האפשרית.
הבוקר, המדינה סוף סוף קיימה את הבטחותיה והרסה חלק משמעותי במתחם העסקים הפיראטי.
אחרי ההריסה
חבל אמנם שהיינו צריכים לגשת עד לכותלי בית המשפט בכדי לעורר את המדינה לאכוף את החוק במקום, אך אנו שמחים על התוצאה ועל ההצלחה שלנו. כעת מועצה איזורית מטה בנימין יכולה להמשיך לקדם את התכנית להרחבת הכביש, לשים סוף לצוואר הבקבוק ולשפר את איכות חייהם של כלל תושבי האזור.
