ימי חג הפסח החג נוצלו ברשות הפלסטינית לשורת עבירות בניה – בהן גם במקרים בהם הוציא בית המשפט צו ביניים שאסר על המשך העבודות. "מהלך קבוע שהרשויות לא נערכות אליו"
בימים בהם חגג עם ישראל את חופשת חג הפסח, ניצלו ברשות הפלסטינית את חופשת פקחי המנהל האזרחי, ובנו במהירות במספר מתחמים, המהווים נקודות אסטרטגיות במערכה על שטחי C.
בפאתי הכפר רוג'ייב הממוקם בין שכם ליישוב איתמר בשומרון, ניצלו את ימי חול המועד להכשרת שטחים חדשים ועבודות פיתוח במתחם הבניה הבלתי חוקית שהחלה במקום בחודשים האחרונים, וזאת על מנת להציב עובדה מוגמרת בסוף ימי החג.
באיזור הכפר דומא שליד כביש אלון שבמזרח בנימין, נבנו במהלך החג שלושה מבני קבע – המהווים חלק מפרוייקט בניה בלתי חוקי עצום, המכפיל את שטח הכפר.
באתר הארכיאולוגי חירבת כורקוש שבמרכז השומרון, אליו מתבצעת בתקופה האחרונה פלישה מסיבית, נבנה במהלך החג מבנה קבע גדול.
על פי הנוהג הקיים במנהל האזרחי, במהלך חגי תשרי ותקופת פסח יוצאים כלל הפקחים לחופשה מרוכזת לאורך שבוע ימים ויותר, במהלכה לא מבוצעות פעולות פיקוח ואכיפה בכל מרחב יהודה ושומרון, עובדה המובילה להתפרצות של ממש בהיקף העבירות.
לפני מספר שנים פרסמנו את דו"ח "מועדים לבניה" שסקר את התופעה ובין המלצותיו הוצע כי המנהל האזרחי יקלוט לשורותיו עובדים בני העדה הדרוזית – שיהיו אמונים על הפיקוח בשבתות ובמועדי ישראל, במתכונת דומה לאכיפת חוק יום השבתון על ידי משרד התמ"ת, או אכיפת חוק החמץ ע"י משרד הפנים.
הדוגמאות הללו מהוות את קצה הקרחון מתופעה שיטתית המתרחשת בתקופת מועדי ישראל, שהפכו גם לימי חגם של עברייני הבניה במגזר הערבי ברחבי הארץ, ובדגש על יהודה ושומרון. זהו מחדל שהרשויות לא נערכות למהלך הקבוע הזה, למרות שהוא ידוע מראש.
סקר קרקע שערכנו מלמד – הפזורה הבדואית במבואות העיר ערד לכיוון מצדה וים המלח צמחה ב-1200% בתוך 15 שנים. "מגמה של יציאה ממשולש באר שבע-ערד-דימונה לשטחים חדשים בנגב"
הפזורה הבדואית המכונסת בין שלושת הערים באר שבע, דימונה וערד פולשת בשנים האחרונות לשטחים חדשים במרחבי הנגב. מאחז בדואי חדש הוקם לאחרונה במבואות העיר ערד לכיוון מצדה וים המלח, הכולל 17 מבנים בלתי חוקיים.
לאחר שנים של מעקב צמוד אחר הבניה הבלתי חוקית בנגב גילינו כי היקף הבניה בפזורה הבדואית הבלתי חוקית שמצפון מזרח לעיר ערד, עלה בשנים האחרונות בכ- 1200%.
קפיצה של 1200 אחוז
בשנת 2005 נספרו באיזור 78 מבנים בלתי חוקיים, ובשנת 2010 97 מבנים. בשנים שלאחר מכן זינק היקף הבניה הבלתי חוקית: בשנת 2015 אותרו כבר 511 מבנים, ובשנת 2020 הספירה הגיעה כבר ל961 מבנים בלתי חוקיים בשטח.
מקובל לחשוב כי הפזורה הבדואית מכונסת לשטח שבין שלושת הערים באר שבע, דימונה וערד בלבד, אלא שבשנים האחרונות המציאות הזו מתחילה להתערער והמאחז החדש לכיוון מצדה וים המלח, כמו גם הצמיחה העצומה בשיעור הבניה הבלתי חוקית באיזור זה, הוא דוגמה בולטת לכך.
פנינו ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה ולסיירת הירוקה בדרישה לנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד המקבץ החדש ולהשיב את המצב בשטח לקדמותו. מיחידת האכיפה נמסר כי הנושא בבדיקה והסיירת הירוקה טרם השיבה, על אף שעבר חודש ימים מאז התקבלה הפניה.
ההתרחבות המואצת של הפזורה הבדואית בשנים האחרונות חייבת להדליק נורת אזהרה אדומה ובולטת אצל כלל רשויות המדינה ולא פחות גם אצל האזרחים – במיוחד עכשיו – ערב הבחירות לכנסת. על המדינה לעצור עוד עכשיו את הקמת המקבצים החדשים ולכנס את התושבים ליישובי הקבע עם תשתיות, חשמל, כבישים ומוסדות חינוך. אם לא תעשה זאת, בעוד מספר שנים כשהיא תיזכר שהאדמות האלו שלה, אולי כבר יהיה מאוחר מדי.
בזמן שמדינת ישראל מתדיינת בהחלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן ויהודה ושומרון הרשות הפלסטינית לא מחכה לאף אחד וקובעת עובדות בשטח
הכפרים הערבים מג'דל פני פאדל ועקרבה, הנמצאים על קו התפר שבין השומרון לבקעה, מוגדרים שניהם כשטח B בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. ביניהם ישנו תא שטח ענק הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, שאמור למנוע את הרצף הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית בשטח.
למרות כל זאת בעשור האחרון נבנו על תוואי השטח עשרות בתים בלתי חוקים במטרה אחת: לקבע את המצב בשטח. בזמן שמדינת ישראל עוסקת בשאלת החלת הריבונות בשטח לאחר חמישים שנה של עצמאות' הרשות הפלסטינית יודעת שקביעת עובדות בשטח משמעותית יותר מכל הסכם, והיא והן היחידות שיקבעו איך תראה חלוקת השטח בעתיד.
בשטחי A וB ישנו שטח רב ריק המיועד להתרחבות הטבעית של הכפרים אך הרשות עושה ככל שביכולתה, במהירות ובשיטתיות, לתפוס עוד ועוד שטחים משטח C דווקא. בעשור האחרון נבנו יותר משלושים אלף מבנים בלתי חוקיים בשטחי מדינת ישראל, בעיקר בשטחים הפתוחים. צפו בסרטון שהוצאנו:
יצאנו יחד עם החברה להגנת הטבע בקריאה למשנה ליועמ"ש קמיניץ: תושבי דלית אל כרמל מתכוננים לסלול היום (שישי) כביש לא חוקי בלב שמורת הכרמל שהמדינה אסרה את סלילתו
שיגרנו בלילה מכתב דחוף, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, ליחידה הארצית לפיקוח על הבניה ולמשטרת ישראל, והתרענו כי תושבי דלית אל כרמל מתכוננים לסלול היום ומחר, שישי ושבת, כביש לא חוקי בלב שמורת הכרמל.
מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, פנתה אף היא במכתב מקביל המתריע מפני המחטף המתוכנן – סלילת כביש לא חוקי שעתיד לחצות את פארק הכרמל ממזרח למערב, ולחבר את דלית אל כרמל לכביש החוף.
על פי הפרסום ברשתות החברתיות, התאגדו תושבי דלית אל כרמל לסלילה משותפת של הכביש באופן לא חוקי, כאשר תושבים שונים תרמו כלים הנדסיים, אספלט, מכבשים ועוד.
כבר בשנת 2012 היה ניסיון לבצע מחטף ולסלול את הכביש באופן בלתי חוקי, ולאחר פניות של רגבים הודיעה המדינה בזמנו, כי הדרך חייבת להישאר כדרך חקלאית בלבד ולא תאושר סלילת אספלט.
בשל הרגישות הסביבתית הגבוהה במקום, והפגיעה החמורה והמיידית הצפויה באם הדרך תהפוך לכביש בין עירוני סואן ומזהם, המדינה אף דחתה בעבר את בקשת מערך הכיבוי לסלול את הכביש לאחר אסון הכרמל, וקבעה כי הדרך הנוכחית מספקת מענה נדרש לצרכי מערך הכיבוי.
עו"ד בועז ארזי, עורך הדין של התנועה, ציין במכתבו, כי "מדובר באירוע חמור מכל בחינה של שמירה על שלטון החוק, כאשר תושבי המקום נוטלים לידיהם את החוק ומתכוונים, בריש גלי ותוך מתן פרסום רחב – לבצע פעולות בניה וסלילה בלתי חוקיות".
אנחנו דורשים מהמשנה קמיניץ וממשטרת ישראל למנוע כל פעולה של סלילה, או הכשרת דרך במקום, לוודא כי גם בעתיד לא יובוצעו פעולות אלו ולחקור את המעורבים ב"פרוייקט" הבלתי חוקי.
אחרי עשור של הליכים שיפוטיים דחה אתמול (שני) בית המשפט העליון עתירת בעלי קרקע פרטית שביקשו לקצוב זמן לפינוי אדמתם עליה הוקמו מאות מבנים בפזורת ביר הדאג' – בירת הפשע בנגב. "עוולה משפטית זועקת לשמים"
בית המשפט העליון דחה אתמול (שני) ערעור שהגישו בעלי הקרקע עליה הוקמה הפזורה הבלתי חוקית באזור ביר הדאג'. יותר מאלף משפחות בדואיות פלשו מאז שנות ה-2000 לאדמות מדינה ולקרקעות פרטיות באיזור קיבוץ רביבים, ומסרבים להסדרי הפשרה הנדיבים שהציעה המדינה. בעלי הקרקע מנהלים מזה כעשור הליך משפטי המבקש לקצוב למדינה לוח זמנים קצוב לפינוי הקרקע.
בניגוד גמור לפסקי דין רבים של בג"ץ, שהורה למדינה לפנות בתוך זמן קצוב בניה יהודית על קרקעות בבעלות ערבית פרטית, קבעו השופטים גרוסקופף, מזוז ווילנר כי "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה", וכי הפרשה אינה נמנית "עם אותם מקרים חריגים וקיצוניים המצדיקים התערבות שיפוטית במדיניות הרשויות האמונות על אכיפת דיני התכנון והבנייה".
פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, לאחר שהמדינה העבירה 15 משפחות מאזור רמת בקע ויישבה אותם באופן זמני על אדמות מדינה ליד קיבוץ רביבים. בתוך זמן קצר, מאות משפחות משבט אל עזאזמה השתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ואלפי דונמים נוספים בבעלות המדינה, ובנו מאות מבנים לא חוקיים.
פזורה זו מוכרת כאחד ממעוזי הפשע בדרום, ונחשבת כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות. הנאשם בפרשת המעשה המגונה בילדה בת ה-10 הינו תושב ביר הדאג', ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת גניבות התחמושת מצאלים ומלוחמי צה"ל.
בשנת 2003 החליטה המדינה להקים לפולשים יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה. לכל משפחה הוצע מענק של מאות אלפי שקלים ומגרש בגודל חמישה דונם (!), אך אלו לא הסכימו להתפנות.
יחד עם בעלי הקרקע עתרנו בשנת 2013 לבית המשפט המחוזי בדרישה לקצוב למדינה לוח זמנים לפינוי, אך לאחר הצהרת המדינה כי מתנהלים מגעים לפינוי בהסכמה דחה בית המשפט את העתירה, וערעור שהוגש לעליון בשנת 2015 נדחה אף הוא ללא כל נימוק.
עתירה נוספת הוגשה לאחר שמנכ"ל רשות הבדואים, יאיר מעיין, הצהיר במכתב רשמי כי כשלו כל מאמצי ההידברות לפינוי בהסכמה.
בעלי הקרקע הוכיחו שוב לבית המשפט, כי מאז העתירה הראשונה הוקמו מאות מבנים נוספים על אדמתם, ואילו האכיפה הדלה שביצעו הרשויות, התמקדה באדמות המדינה, שהצליחה לחתום על 6 הסכמי פינוי בלבד מתוך יותר מ-1000 משפחות.
גם עתירה זו נדחתה, חרף הודאת המדינה כי אין באפשרותה לצפות מתי יושלמו הליכי האכיפה במתחם כולו ובחלקה הפרטית בפרט.
אתמול (שני) דחה בית המשפט את הערעור השני שהגישו בעלי הקרקע. "מצב הדברים במתחם ביר הדאג' בכלל, ובחלקה הפרטית במיוחד, אינו מתקבל על הדעת", כתב השופט גרוסקופף בפתח פסק הדין. "המדינה אינה יכולה להסכין למצב דברים לפיו יתקיימו בתחומה אזורים בהם "איש הישר בעיניו יעשה"", וכי גם בחלוף עשור "היום בו יוכלו לממש את זכויותיהם בחלקה הפרטית לוט בערפל".
עם זאת, סירבו השופטים לקצוב למדינה מועד סופי לפינוי. "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית, אשר על הפגיעה בה אין חולק, אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה. מולה ניצבת מדיניות המדינה להסדיר באופן ראוי את ההתיישבות הבלתי חוקית במתחם ביר הדאג', כחלק מהמאמצים הכוללים להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב".
מעבר לעוולה המשפטית הזועקת לשמיים מול מקרים הפוכים בהם בג"ץ הורה למדינה לפנות התיישבות יהודית באופן סיטונאי, הרי שברור כיצד המדינה במו ידיה יוצרת פה אקס-טריטוריה שמתפוצצת לכולנו בפנים. הסיפור המחריד של אונס הילדה וסדרת הפריצות לבסיסי צה"ל על ידי תושבי ביר הדאג' מדברים בעד עצמם.
לאחר תקופה ארוכה של איומים על תושבי נבטים, הריסת בית הקברות של המושב ופלישה לשדות החקלאיים תושבי נבטים יכולים לחזור לנשום לרווחה.
לפני מספר חודשים אירע מקרה מזעזע וחמור מאין כמותו בנגב. צעירים בדואים הסתננו לבית הקברות היהודי של המושב נבטים, ניפצו, השחיתו וחיללו את המצבות במקום. את המעשה הנבזי הם וודאי לא שמרו לעצמם, אלא דאגו לתעד ולהעלות אותו לרשת החברתית טיק טוק
מושב נבטים שליד באר שבע מוקף במקבצים של פזורה בדואית בלתי חוקית, והוא סובל שנים ארוכות מפשיעה, וונדליזם, פריצות ושוד חקלאי. המושב עצמו מוקף בגדר ובתעלה נגד טנקים (!) אך בית העלמין ממוקם מחוץ לתחומי המושב, והוא סובל שוב ושוב מפגיעה, ונדליזם, ואף מחילול מצבות כמו באירוע האחרון. לאחר שהגשנו תלונה במשטרה בדרישה למצות את הדין עם העבריינים ולהענישם בחומרה, חשוד אחד במעשה כבר נעצר.
לא עברו מספר שבועות ותושב בדואי פלש לאדמות החקלאיות של המושב, ניכס לעצמו את השטח והקים בו סככה באופן בלתי חוקי. הסככה אמנם נראית קטנה אך הפולש שנמצא בתוכה החליט למנוע מחקלאי המושב להיכנס לשדות שלהם ולעבד את אדמתם. ולא רק זה אלא אוסיף איומים בגרימת נזק לכל חקלאי שיתקרב אל שדותיו.
סככת הפולש בשדות נבטים
לאחר שהחקלאים פנו אלינו בבקשקה לעזרה פנינו ליחידה הארצית לאכיפה, למשטרת ישראל ולמנהל מרחב שמירה דרום ברשות מקרקעי ישראל, בדרישה לעצור את האיום ולעשות ככל שביכולתם כדי שהפלישות והוונדליזם מהם סובלים תושבי נבטים יעצרו לחלוטין.
לאחרונה הסתבר לנו כי הפולשים סולקו, הסככה שהוקמה בשטח נהרסה והאיום סוף סוף הוסר. כעת חקלאי המושב חזרו לעבד ולחרוש את אדמתם. אלו תמונות שבהחלט משמחות אותנו ומוכיחות לנו כמה העשיה שלנו חשובה ומשנה מציאות. אנחנו מקווים שחקלאי המושב, זה ומושבים אחרים בנגב, לא יעמדו יותר תחת איומים ופלישות משום גורם זר שיחליט ביום בהיר אחד לנכס לעצמו את השטח. ואם כן – שידעו שאנחנו כאן בשבילם.
הריסת הסככה וסילוק הפולש
חקלאי המושב חוזרים לעבד את האדמה
תעוזת העבריינים הבדואים בנגב חייבת להיפסק. שנים של חוסר משילות בדרום וחוסר בהרתעה הובילו למצב בו הנגב שרוי בכאוס מוחלט, אין אכיפה ואין מדינה, ואדם עושה כרצונו מבלי לתת את הדעת על עונש. המצב חייב להשתנות ובהקדם.
בדיון בעתירה שהגשנו הצהירה המדינה כי התכנית להלבנת הבניה הבלתי חוקית בכפר קיסאן ירדה מהפרק, אך סירבה להתחייב על אכיפת החוק. "הרשות הפלסטינית קובעת בפועל את המדיניות"
בתחילת השבוע דנה וועדת המשנה לתכנון במנהל האזרחי, במספר תכניות להלבנת בניה פלסטינית בלתי חוקית. בעקבות הביקורת במערכת הפוליטית חלק מהתכניות שהיו אמורות לעלות לדיון ירדו מהפרק, אולם המדינה מסרבת להצהיר כי כעת תהרוס את הבניה הבלתי חוקית במתחמים שהוסרו מסדר היום.
בסוף השבוע שעבר דן בית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה שהגשנו נגד משרד הביטחון, בעקבות חוסר נקיטת צעדי אכיפה כנגד קמפוס בית ספר לא חוקי בכפר קיסאן שבמזרח גוש עציון. בכפר קיים זה מכבר בית ספר קבע, והקמת המבנה החדש היא חלק מאסטרטגיית הרשות הפלסטינית לתפיסת קרקעות בשטחי C.
עורך הדין שלנו בועז ארזי, הציג בפני בית המשפט את ההתקדמות השיטתית של הבניה, ללא כל צעדי אכיפה משמעותיים, וציטט את השר מיכאל ביטון, שלפני כחודש וחצי הצהיר בתשובה לשאילתא במליאת הכנסת, כי "אכן מדובר במוסד חינוכי שנבנה באופן בלתי חוקי, ובחודש אוגוסט התקבל אישור עקרוני של הדרג המדיני לקידום התכנית, שמטרתה הסדרת מקבצי בינוי שחרגו מתחום התכנית שבתוקף, וכן הקמת בית ספר. לאור החלטת הדרג המדיני, לא בוצעו הליכי אכיפה נוספים נגד הקמת בית הספר".
עו"ד ארזי תהה בפני בית המשפט, כיצד המדינה מרשה לעצמה להימנע מצעדי אכיפה, לפני אישור ההחלטה על מתן היתר בניה במקום. בתגובה לדברים המדינה הצהירה כי הודעת השר ביטון כבר אינה רלוונטית, מאחר והמדינה חזרה בה נכון לעכשיו מהכוונה לאשר את תכנית הלבנת הבניה הבלתי חוקית במקום.
עם זאת, המדינה סירבה להתחייב האם ומתי תאכוף את החוק – זאת חרף העובדה כי הבניה במקום מתקדמת כל העת, והמבנה עומד על סף אכלוס. בא כח המדינה ציין כי כנגד הבניה הוצאו צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה, וכי האכיפה במקום תתבצע "בהתאם לסדרי העדיפויות". בסופו של דבר בית המשפט הודיע כי לא יתערב בסדרי העדיפויות של המדינה, ודחה את העתירה.
"ההחלטה הראשונית המוצהרת שלא לאכוף את החוק, בגלל איזושהי כוונה לבחון את הלבנת הבניה מנוגדת לחוק ולכל היגיון", אומר עו"ד ארזי. "אפשר לראות כיצד המדינה מזגזגת בפראות כדי להימנע בכל דרך מאכיפת החוק. פעם היא מצהירה על הוצאת צווים, אחר כך היא מודיעה כי בכוונתה להכשיר את הבניה, ואז חוזרת בה. בהתנהגות הזו היא בעצם נותנת לרשות הפלסטינית להוביל בפועל את מדיניות התכנון ביהודה ושומרון – והרשות הפלסטינית אכן לא נחה לרגע וקובעת עובדות בשטח".
משפחה ערבית פלשה לאתר ארכיאולוגי בצפון השומרון והפכו אותו לבית מגורים. פנינו למנהל האזרחי, בדרישה לסילוק מיידי של הפולשים
סמוך ליישוב חרמש שבצפון השומרון, קיים אתר ארכיאולוגי מוכרז בשם 'חורבת פארסין', המשמר את השם המקראי 'פרש' (מצאצאי מנשה) ואת השם התלמודי 'כפר פרשאי'. באתר זה התגלו לאורך השנים שרידי יישוב גדול מתקופת הברזל, התגלו בו שרידים כמו מקווה טהרה מערות קבורה ומערכות תת קרקעיות מימי בית שני, וכן מבנים מרשימים מהתקופה העות'מאנית. אתר מרשים זה הצטרף לאחרונה לשורה של אתרי עתיקות הסובלים מפגיעה והרס.
לפני כחודשיים וחצי פלש ערבי לאתר ונכנס לגור באחד המבנים עם בני משפחתו, תוך ביצוע של עבודות בניה במקום, ופגיעה בממצאים עתיקים הגודשים את האתר.
פנינו למנהל האזרחי בדרישה לסילוק הפולש ועצירת העבודות הבלתי חוקיות במקום. במנהל השיבן כי סיירו במקום, ומסרו לידי הפולש "צו הפסקת הרס עתיקות".
לאור העובדה כי הפולשים נותרו בשטח, תוך שהם ממשיכים לפגוע בעתיקות במקום, פנינו בשנית בדרישה לביצוע אכיפה מיידית. פקחי המנהל הגיעו למקום והחרימו חלק מציוד הבניה ועצים שניטעו בשטח, אך לא פינו את הפולש ומשפחתו מהאתר.
לא מספיק להדביק צו וללכת – צריך לוודא שהוא אכן נאכף. אנו מברכים על התחלת פעולות האכיפה במקום, אך הדרך להשבת שלטון החוק וההרתעה עוד ארוכה. יש לסלק מיידית את הפולשים מהמתחם, ולמצות את חומרת הדין עם הפולשים ובכך להעביר מסר מרתיע לעבריינים נוספים.
בעקבות עתירה שלנו, המנהל האזרחי הרס הבוקר סככה בלתי חוקית בניגוד להנחיית בג"ץ בשנת 2015 להרוס מתחם של בתי עסק הפועלים בסמוך לציר המרכזי ביהודה ושומרון. זהו טיפול קוסמטי בלבד.
המנהל האזרחי הרס הבוקר סככה בלתי חוקית לשטיפת רכבים בפאתי הכפר 'לובן א שרקיה' בסמוך לכביש 60, המהווה את ציר התנועה המרכזי ביהודה ושומרון. ההריסה בוצעה לאחר עתירה שהגשנו בעניין, בפעם השלישית.
בשנת 2015 עתרנו לבג"ץ בדבר קיומם של מספר בתי עסק לא חוקיים בסמוך לציר המרכזי ביהודה ושומרון. העסקים המשמשים כמוסך ומכון לשטיפת מכוניות וחנות לחומרי בניין פועלים ללא היתרים ובניגוד לצו איסור בניה, בשטחי C אשר בשליטה ישראלית מלאה. בג"ץ הורה אז למנהל האזרחי לאכוף את החוק בתוך חצי שנה ומחק את העתירה.
לאחר שהמנהל לא עמד בהתחייבויותיו, עתרנו בפעם השניה בשנת 2018, אז דחו המנהל ובית המשפט את ההריסה בתירוץ של "חוק ההסדרה" והקפאת האכיפה באזור.
לאור אי מימוש האכיפה והתפתחותם של מבנים חדשים באזור, נאלצנו להגיש כעת עתירה נוספת בעניין. כשבוע לאחר הגשת העתירה, הבוקר (יום ב'), המנהל האזרחי ביצע הריסה נקודתית של סככה קטנה בעסק לשטיפת מכוניות, כזו המהווה חלק קטן מכלל המבנים הבלתי חוקיים באזור.
המנהל האזרחי מציג כעת בפני בית המשפט מצג שווא של אכיפת החוק. ההריסה היחידנית לסככה הקטנה מהווה טיפול קוסמטי בלבד, בעוד שמצידה שאר המבנים הבלתי חוקיים פועלים ועומדים על תילם.
הריסת הסככה של העסק הבלתי חוקי
ט"ו כסלו התשפ"א - 01 דצמבר 2020
:שתפו
בית המשפט המחוזי בבאר שבע ידון מחר (רביעי) בעשרות וילות בלתי חוקיות שהוקמו בנגב לפני למעלה מעשור, בתי המשפט הוציאו כנגדן צווי הריסה, וגם בית המשפט העליון ביקר בחריפות את המצב – אך רשויות החוק לא ביצעו.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע ידון מחר בעתירה שהגשנו כנגד אי מימוש של צווי הריסה שהוציאו בתי המשפט כנגד עשרות מבנים בלתי חוקיים ביישובי המועצות נווה מדבר ואל קסום
העתירה מתמקדת בכמה עשרות מבנים שנבנו לפני עשור ויותר ובתי המשפט הוציאו צווי הריסה שיפוטיים בעניינם בשנים האחרונות, אך אלו אינם נאכפים.
מבנים אלו, נידונו בעתירה שהגשנו כבר בשנת 2009, סמוך להתחלת הקמתם. בעקבות העתירה הורה אז בית המשפט המחוזי על הריסת כלל המבנים בתוך שנה.
הווילות שנבנו למרות צווי ההריסה
המועצה ערערה לבית המשפט העליון. בפסק הדין שניתן במאי 2013 ביטל בית המשפט העליון את הקצבת הזמן לאכיפה בתוך שנה עליו הורה המחוזי, אך קבע כי יש לנקוט בהליכי אכיפה נגד המבנים וביקר בחריפות את התנהלות הוועדה.
מאז החלטת בית המשפט העליון חלפו מעל שבע שנים, ורובם המוחלט של המבנים שהיו אז בהליכי בניה ראשוניים, לא רק שלא נהרסו במסגרת ההליכים המנהליים, אלא אף אוכלסו והתרחבו. במהלך השנים הוצאו גם צווי הריסה שיפוטיים לעשרות מבין המבנים הללו, אך פסקי הדין לא יושמו.
הסיפור הזה ממחיש את חוסר הנכונות המוצהר של המועצות לאכוף את החוק בתחומיהן. זו תמונת מצב עגומה שלא יכולה להתקיים באף רשות מקומית במדינת ישראל, בטח לא אחרי פסיקה ברורה של בית המשפט העליון.
