בהמשך לפרסום כי שר המשפטים ניסנקורן והרשימה המשותפת הגיעו להסכמות על הקפאת חוק קמיניץ, ברשימה המשותפת ובמפלגות השמאל מברכים. אנו בתנועה קוראים לנתניהו להתערב. "ההישג המשילותי הכי משמעותי של ממשלת הליכוד בעשור האחרון"

שר המשפטים, אבי ניסנקורן, צפוי להציג בקרוב מתווה שיעקוף את "חוק קמיניץ" (תיקון לחוק התכנון והבנייה שנועד לאכיפת בנייה בלתי חוקית), לאחר סדרת פגישות שקיים עם חברי הרשימה המשותפת בנושא, בעיקר מול חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי ויו"ר הרשימה איימן עודה.

לאחר דיון סוער, דחתה אתמול (רביעי) הכנסת הצעת חוק של ח"כ ע'דיר כמאל מריח ממפלגת יש עתיד לביטול החוק. במהלך הדיון חשף ח"כ עודה כי דן השבוע בנושא עם יו"ר כחול לבן, בני גנץ, ואמר כי הוא מקווה כי "בתוך ימים ספורים תהיה הקפאה של החוק".

כזכור, פרק האכיפה בחוק התכנון והבניה, המוכר בשמו 'חוק קמיניץ' (בשל מעורבותו של המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ בגיבוש החוק) מספק שורת כלים מנהליים לאכיפת חוקי התכנון והבניה, ולפי נתונים שהוצגו בכנסת בחודש דצמבר שעבר, מאז שנכנס לתוקף ב-2017 הביא לירידה של כ-50% בהתחלות הבנייה הבלתי חוקיות.

על פי חשיפת גלובס, לפי מתווה ההקפאה שסוכם בין ניסנקורן לרשימה המשותפת לא ינתנו קנסות ולא יבוצעו הריסות של בנייה לא חוקית. בעוד שברשימה המשותפת ביקשו הקפאה לחמש שנים, במשרד המשפטים מתכוונים לאשר מתווה קצר טווח יותר.

מאז כניסת החוק לתוקף, הרשימה הערבית מנהלת מאבק עיקש לביטולו. דרישה זו הוצגה כתנאי לתמיכה בממשלה בראשות כחול לבן. ניסיון נוסף לביטול החוק נרשם במהלך תמיכת המשותפת בהצבעה על חוק פיזור הכנסת בסוף סבב הבחירות הראשון ב-2019.

מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים, בירך את חברי הכנסת שהצביעו אמש נגד ביטול החוק, וקורא לראש הממשלה נתניהו לבלום את המהלך.

חוק קמיניץ הוא אחד ההישגים הכי משמעותיים בתחום המשילות, שהליכוד וממשלות הימין הצליחו להוביל בעשור האחרון. ביטול החוק הוא החזרת הכאוס לנגב ולגליל. אנו קוראים לראש הממשלה נתניהו לבלום את המחטף האנטי ציוני של ניסנקורן והמשותפת. הנתונים הרשמיים של מדינת ישראל מוכיחים שהחוק הזה הוכח כיעיל בבלימת הבניה הבלתי חוקית, ולכן כל מי שמגדיר את עצמו כציוני, ועתידה של מדינת ישראל חשוב לו, חייב להמשיך ולעמוד על המשמר בכנסת ובממשלה.

חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח מיש עתיד תעלה בקרוב למליאת הכנסת הצעת חוק לביטול חוק קמיניץ. אנו דורשים מכל חברי הכנסת הציוניים להתנגד לחוק. נעקוב ונפרסם מי פעל בנידון.

מפלגת יש עתיד מקדמת היום מהלך אנטי ציוני לביטול חוק קמיניץ שבלם את הבניה הערבית הבלתי חוקית.

חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח מיש עתיד מתכננת להעלות היום למליאה הצעת חוק לביטול חוק קמיניץ, ללא שעברה את וועדת השרים לענייני חקיקה.

בשל מצבה הרעוע של הקואליציה, והתמיכה הצפויה של הרשימה המשותפת בביטול החוק, בתנועת רגבים מזהירים מפני מחטף שעלול לגרום לזינוק מחודש בבניה הערבית הבלתי חוקית שנבלמה מאז כניסת החוק לתוקף.

כזכור, מאז כניסת החוק תוקף חוק קמיניץ חוקק בשנת 2017 במטרה להילחם במכת המדינה של הבניה הבלתי חוקית. עד חקיקת החוק, תהליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית היו מורכבים ולא יעילים.

חוק קמיניץ שנחקק בשנת 2017, הגדיר מחדש את אופן האכיפה כנגד התופעה, בעיקר באמצעות הגדלה משמעותית של הקנסות המוטלים על עברייני הבנייה ובייעול ההליכים המשפטיים כנגדם. מאז כניסתו לתוקף הצביעו רשויות החוק על ירידה של 50% בהיקף התחלות הבניה הבלתי חוקית.

מאז, הרשימה הערבית המשותפת שמה לה למטרה עליונה לפעול לביטול החוק, וכלל הלחצים הפוליטיים מופעלים בכיוון זה.

ביטול החוק יחזיר את המצב לקדמותו ומהווה בעצם הפקרה של הפריפריה לטובת עברייני הבנייה ובאופן שיפגע באופן משמעותי ביכולת המדינה לפתח תשתיות ראויות באזורים אלו. ביטול החוק יסיג את ישראל לאחור ותותיר את המערב הפרוע של הבנייה הבלתי חוקית על כנו, ומהלך כזה מהווה צעד אנטי-ציוני בעליל. אנחנו קוראים לכל חברי הכנסת הציוניים, מכלל הסיעות, להתנגד להצעת החוק. אנחנו נעקוב ונראה אלו חברי כנסת ייעדרו מהמליאה, ונביא זאת לידיעת הציבור.

בדיון שהתקיים היום בעתירת רגבים נגד אזור התעשייה הפיראטי הגדול בישראל בו הוקמו 500 מבני תעשיה, הודתה המדינה: "מדובר במגה אירוע, במקום פועלים גורמים עברייניים"

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, דן ברביעי בעתירה שהגשנו נגד אזור התעשייה הפיראטי הגדול בישראל, הממוקם על כ-2800 דונם של אדמות בייעוד לחקלאות סמוך לכפר קאסם, בין כביש 5 וכביש 6.

המדינה הודתה כי הוועדה המקומית של עיריית כפר קאסם, הוציאה בעבר באופן סיטונאי מאות היתרים ל"דירים חקלאיים", כאשר לדברי יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, בכל המתחם "אין ולו כבשה אחת תמימה למצוא".

בחסות אותם היתרים מדומים, הוקמו מאות מבני תעשיה ענקיים, המשמשים שלא כדין, לאחסנה, מסחר, תעשיה ופנאי. המדינה ציינה כי הפסיקה את מתן ההיתרים הללו, וכי מאז תיקון 116 לחוק התכנון והבניה (חוק קמיניץ), היחידה הארצית לאכיפה גרמה להפסקת שימוש אסור בכ-50 מבנים, כעשרה אחוזים בלבד מכלל העסקים הפועלים במתחם, וכן חילקה קנסות מנהליים ונקטה בהליכי אכיפה נוספים.

בפתח הדיון הקרנו סרטון (מצורף מטה), המלמד כי חלק מהמבנים הוקם על שטח המיועד לפרישת תשתית הגז הלאומית. מבנים אחרים הוקמו בסמיכות מסוכנת לקווי מתח-על של חברת החשמל, וכי לא פחות מחמישה (!) חיבורים פיראטיים נפרצו מאזור התעשייה היישר אל כביש 5 הסואן, באופן המסכן מאות אלפי נוסעים מדי יום ביומו.

תומר מעוז, סגן ראש היחידה הארצית לאכיפה, אמר: "אין עוררין שמדובר באזור תעשיה בלתי חוקי הגדול בארץ, מי שעובר בכביש 5 או 6 אי אפשר לפספס אותו, והוא אחד המתחמים שמוגדר אצלנו כ"מגה אירוע". בגלל ההיקף, יש לנו מדיניות אכיפה שהתמקדה בבניה המשבשת את התשתיות הלאומיות, קו חשמל וגז. אנחנו עושים הרבה אבל לא מספיק. יש לנו את סמכויות האכיפה שהחוק הוקצה לנו, אבל אנחנו מצפים שגופים נוספים כמו חברת חשמל, משרד התחבורה, רישוי עסקים, יגלו קצת יותר מעורבות ויאכפו במידת האפשר מה שהחוק מקנה להם".

באת כוח המדינה, עו"ד סאלי געסוס ציינה בתגובתה כי "במתחם פועלים גורמים עברייניים. ניתן להניח כי ככל שיוחלט על סגירת אחת הפרצות באמצעות מעקה, אותם גורמים עברייניים יפתחו בחזרה את החיבור באמצעות ניסור המעקה. פתיחה כזו מסוכנת ביותר למשתמשי הדרך, ולכן כל סגירה מחייבת אכיפה משטרתית לוודא שלא תפתח, וכן אכיפת רשויות החוק על בתי העסק הקיימים".

עו"ד אבי סגל מתנועת רגבים הגיב בחריפות לדברים: "המדינה משערת מה יעשו אותם עבריינים, והיא לא רוצה להסתכסך איתם. וגם המשטרה פוחדת מעבריינים, ולכן אם אפשר לפעול לידם ולהגיע איתם לשיתוף פעולה, ישתדלו לעשות זאת. זה מוכיח שהמדינה מתפרקת לחלוטין מחובותיה, משיקולים זרים של פחד מעבריינים, אבל בינתיים מי שהוא לא עבריין שהוא ציבור הנוסעים בכביש, נסכן את חייהם".

עוה"ד שי גימלשטיין שייצג את עיריית כפר קאסם, הודה כי העירייה מכניסה כ-10 מיליון שקלים בשנה מאזור התעשייה הבלתי חוקי, וכי ישנו תכנון עתידי של נתיבי ישראל להקמת מנהרה מתחת כביש 5 כדי לפתור את הסכנה היומיומית.

השופט צבי דותן אמר כי יש הסכמה מקיר לקיר שמדובר באיזור תעשיה עצום שאיננו חוקי, אך לאור פעולות האכיפה שפירטה המדינה, הוא ממליץ לרגבים למקד את הסעד העיקרי בעתירה בהיבט התחבורתי. "בעניין התחבורתי לא ניתנו תשובות משביעות רצון על ידי המשיבים, והעניין גם כרוך בסיכון של חיי אדם".

השופט קבע כי חברת נתיבי ישראל תצורף לעתירה ותידרש לעדכן בתוך מספר שבועות "היכן עומדות התכניות שנטען שקיימות בעניין זה". רגבים תודיע בתוך שבוע האם תיענה להצעת בית המשפט.

סכנה בטיחותית חדשה בכביש המרכזי ביהודה ושומרון. ערבים ביצעו השתלטות חקלאית בחסות חודש החגים תוך פריצת כניסה פיראטית ומסוכנת לכביש 60 בו נוסעים עשרות אלפי נוסעים מדי יום. פנינו לרשויות בכדי שיאכפו את החוק במקום וימנעו את התאונה הבאה. 

כביש 60, היוצא מבאר שבע ומוביל עד בואכה עפולה, משמש כציר התנועה המרכזי ביהודה ושומרון. למרות מרכזיותו, הוא מהווה את אחד המוקדים המרכזיים לתאונות דרכים במרחב יהודה ושומרון.

סמוך ליישוב עלי שבבנימין, במרחק מטרים ספורים מהכביש הראשי, פרצו ערבים מהכפר לובאן כניסה ויציאה המובילה מהכביש הראשי אל מתחם שגודר בניגוד לחוק בו ניטעו עשרות עצים. העבודות בוצעו בשבועות האחרונים, בחסות חודש החגים וחופשת הפקחים.

העבודות שבוצעו ללא היתר, ובניגוד לחוק האוסר על פעולות בניה בסמוך לכביש, מהוות סכנה בטיחותית לנוסעים בו, יהודים וערבים כאחד.

הפרצה החדשה לכביש

במרחק מאות מטרים מהמפגע הבטיחותי, נבנו במהלך השנים בתי עסק בלתי חוקיים הגורמים לקיומם של מפגעים תחבורתיים מדיי יום כאשר רכבים נכנסים ויוצאים מן העסקים ישירות לכביש המרכזי. בינואר 2017, בעקבות עתירה שהגישה תנועת רגבים בזמנו, הורה בג"ץ כי האכיפה תתבצע בתוך חצי שנה, אולם מאז לא בוצעה כל אכיפה ממשית במקום.

לא ייתכן שכביש 60 יהפוך למסוכן יותר ויותר בגלל בניה רשלנית ובלתי חוקית. על הרשויות לאכוף באופן מיידי את החוק במקום, להרוס את המבנה המגודר, לחסום את הפרצה לכביש ובכך למנוע את התאונה הבאה.

המצב בשטח בשנת 2019
המצב בשטח בשנת 2020

בית ספר חדש ובלתי חוקי מצטרף לשרשרת בתי הספר שנבנים במהירות על ידי הרשות הפלסטינית. אלא שהפעם הוא נבנה בין לילה

בשבוע שעבר הרשות הפלשתינאית הקימה בית ספר חדש בבקעת הירדן במרחב הבדואיות הבלתי חוקיות שנמצאות ליד העוג'ה. על פי תמונות תצ"א מרחביות ניתן לראות שבית הספר ממוקם בלב כל הבדואיות ומחבר אותם יחדיו. הוא נבנה על שטח C ונמצא בסמוך לאדמות מדינה.

כחלק משיטת הרשות לבנות במהירות הבזק, בית הספר הוקם בין לילה על ידי עשרות פועלים ונכון להיום כבר נמצא פעיל ומאוכלס בעשרות תלמידים. שלט מאיר עיניים מודיע על כך שהמבנה שייך למשרד החינוך של מדינת פלסטין.

בית הספר החדש בבקעת הירדן נבנה במהירות שיא והצליח לחמוק מעינינו. הוא מצטרף לשרשרת בתי הספר בכפר כאסן ובכוכב השחר שניבנו בחודש האחרון וליותר מ-50 בתי ספר שניבנו בשיטה זו בעשור האחרון. לכולם שיטה אחת- לבנות במהירות ולאכלס אותם במקביל להגשת עתירה לבג"צ כדי למנוע אכיפה במקום. בכל המקרים בתי המשפט נענו לבקשה והוציאו צווי ביניים כדי למנוע אכיפה.
לא מדובר בחוסר יכולת של המנהל לאכוף. מדובר במדיניות מכוונת של המנהל לאפשר את הקמת בתי הספר המדוברים.

מרחב הבדואיות ב2019
מחרב הבדואיות ב2020

המדינה ביקשה שוב מבג"ץ לדחות את הדיון בעתירה שלנו בפרשת חאן אל אחמר, בחצי שנה נוספת. ראש המל"ל בן שבת מנמק: "תשומות הממשלה החדשה מופנות כולן להתמודדות עם נגיף הקורונה"

המדינה ביקשה מבג"ץ דחייה נוספת לנמק מדוע היא נמנעת מפינוי חאן אל אחמר, מאחז הדגל הבלתי חוקי של הרשות הפלסטינית. בחודש ספטמבר 2018 הוציא בג"ץ פסק דין שנתן למדינה 'אור ירוק' לפינוי המבנים הבלתי חוקיים בחאן אל אחמר הבנוי על גבי אדמות מדינה, בתוך תחום הקו הכחול של הישוב כפר אדומים.

פסק הדין הוצא בעקבות העתירה החמישית שהגשנו לאחר מאבק משפטי בעניין עוד משנת 2009. בג"ץ דחה אז את עתירתנו על בסיס התחייבות המדינה לפנות את המאחז "בתקופה הקרובה".

באוקטובר 2018, זמן קצר לאחר פסק הדין, הצהיר ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, כי "חאן אל אחמר יפונה, עם או בלי הסכמה. זה לא ייקח הרבה שבועות, זה יהיה הרבה יותר קצר".

לאחר שעברו חודשים רבים בהם לא פונה המתחם, שבנו ועתרנו בפעם השישית לבג"ץ, בבקשת צו על תנאי כנגד המדינה, שתנמק מדוע איננה אוכפת את החוק ואת יישום פסק הדין בתוך פרק זמן קצוב.

המדינה הייתה אמורה להגיב לעתירה ערב מועד הבחירות השניות לכנסת בשנת 2019 וטענה, כי הממשלה דאז הייתה ממשלת מעבר, ולפיכך ביקשה לדחות את מועד התשובה עד לאחר הקמת ממשלה. בעקבות המשבר הפוליטי המתמשך אישר בג"ץ דחייה נוספת.

בשבוע שעבר, ביקשה המדינה שוב ארכה קצרה להגשת תגובתה, אולם היא שוב מבקשת לדחות את הדיון ואת תגובתה לעתירה בשישה חודשים נוספים, בנימוק כי הממשלה החדשה הושבעה לפני ארבעה חודשים בלבד.

בתצהיר התשובה, עליו חתום מאיר בן שבת, ראש המל"ל נכתב, כי הממשלה החדשה הושבעה ב"תקופה מורכבת ורגישה שאין לה אח ורע בהיסטוריה השלטונית שלנו".

"הממשלה החדשה החלה כהונתה על רקע התמודדות המדינה עם התפשטות נגיף הקורונה, על כל ההשלכות הנגזרות מכך על פעילותה ועל התשומות השונות המופנות כולן לטובת מטרה לאומית חשובה זו. "בשים לב לעיתוי הביטחוני-מדיני הנוכחי, דרוש למשיבים פרק זמן נוסף על מנת לאפשר לדרג המדיני הנבחר להידרש לסוגיה מושא העתירה באופן ממצה".

אנו בתנועת רגבים מתנגדים בחריפות לדחיית הדיון. העתירה שבכותרת הוגשה לפני כשנה וחצי, ומאז בירורה לא התקדם ולו במעט. זה כבר הפך לנוהג – בכל פעם בו מגיע המועד להגשת תגובתה לעתירה, מגישה המדינה בקשות ארכה בטענות שונות ומשונות בדבר ממשלות ביניים שלא מוסמכות להידרש לעתירה, עיכוב של דיוני הדרג המדיני בעניין בשל מגפת קורונה, וכעת נטען כי הממשלה החדשה, המתפקדת מעל ארבעה חודשים, טרם נדרשה לסוגיה.

סיפור חאן אל אחמר כבר מזמן לא עומד בפני עצמו, והפך מזמן לדוגמה מובהקת לאופן בו המדינה מתנהלת – או ליתר דיוק, לא מתנהלת – מול השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C. המדינה הפרה את התחייבותה המפורשת כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דינו של בג"ץ. הגיעה העת לשים קץ להתנהלות קלוקלת זו, ולהוציא צו מוחלט שיורה על הריסת המתחם לאלתר, ולחייב את המדינה בהוצאות.

הרשות הפלסטינית מובילה מבצע בזק לבניית בית ספר חדש ובלתי חוקי שיסייע לקיבוע המאחזים שהקימה במזרח גוש עציון. 

בעוד משבר הקורונה בעיצומו ומתווה פתיחת שנת הלימודים עדיין לא ברור, ברשות הפלסטינית נערכים להקמת בית ספר חדש ובלתי חוקי במזרח גוש עציון, בכוונה לאיישו בתוך מספר שבועות.

בית הספר, הנבנה בעזרת תמיכה כספית של האיחוד האירופי, מוקם ליד היישובים איבי הנחל ומעלה עמוס שבמזרח גוש עציון. לאחר פניה של תושבים באיזור עקבנו אחר התפתחות הבנייה וגילינו כי העבודה במקום מתבצעת במשמרות כפולות בהן מועסקים עשרות פועלים, מתוך כוונה לאייש את המבנה בתוך שבועות ספורים, עם פתיחת שנת הלימודים ברשות הפלסטינית בתאריך 6 בספטמבר.
בכפר הסמוך יש עוד עתודות שטח בתוך תכנית בנייה קיימות שלא מומשו ועל כן ברור שמדובר בפיתוח מכוון בשטח חדש.

הקמת בתי הספר במאחזי הרשות הפלסטינית מהווה כלי אסטרטגי בידי הרשות לקיבוע המאחזים אותם הקימה בשטחי C. במקרים הרבים בהם לא נבלמת העבודה בטרם אכלוס המבנים היא מציבה את מדינת ישראל בפני עובדה מוגמרת. מרגע אכלוס המבנה, מתחילה "מלחמת התשה" משפטית, הנמשכת שנים ארוכות, במהלכן הופך המקום למתחם קבע שרשויות האכיפה נמנעות מלאכוף כנגדו את החוק.

שיגרנו מכתב התראה נוסף לשר הביטחון, בני גנץ, לאלוף פיקוד המרכז, למנהל האזרחי ולמשטרת ישראל, בדרישה לעצור את הבניה לאלתר בשלביה המוקדמים.

בתי הספר שנבנים במאחזי הרשות גורמים לשינוי מהותי במרחב בו הם מוקמים. המופע המוכר ביותר של האסטרטגיה הזו קרה בחאן אל אחמר, שפעם אחר פעם המדינה דחתה את האכיפה במקום "עד לסוף שנת הלימודים", ולבסוף המאחז הזה עומד על תילו, חרף פסיקת בג"ץ. זה קרה גם בבית הספר שהוקם בתוך שמורת הטבע נחל מכוך מצפון לירושלים, בבית הספר שהוקם בן לילה סמוך להרודיון, ובעוד מאחזים רבים נוספים.

במכתב ההתראה השני ששלחנו הודגש, כי באם הפניה לא תיענה עד לתחילת השבוע הבא, תוגש עתירה לבית המשפט ללא התראה נוספת.

הכרזת תכנית טראמפ גרמה ל'מירוץ בניה' של הרשות הפלסטינית באיזורים המיועדים להחלת ריבונות ישראלית בגוש עציון. עתרנו לבית המשפט נגד משרד הביטחון והמנהל האזרחי

על רקע העיסוק בסוגיית החלת הריבונות הישראלית ביו"ש, נפתח 'מירוץ בניה' פלסטיני באזורים המיועדים להחלת הריבונות הישראלית, כך עולה מעתירה חדשה שהגשנו לבית המשפט המחוזי בירושלים.

העתירה מתמקדת בכפר נחלין, הסמוך לראש צורים שבגוש עציון. מאז הצהרת טראמפ, החלו בכפר ב'מירוץ בניה' אינטנסיבי לתפיסת שטח מחוץ לתחומי הכפר, הכולל הקמת מבנים חדשים ועבודות תשתית נרחבות.

בכפר, הממוקם בשטח B ותחום בערוץ נחל טבעי, החלו לפני מספר חודשים לתפוס קרקעות מחוץ לתחומי הכפר – באיזור המוגדר כשטח C הנתון לסמכות מלאה של מדינת ישראל, אולם הכרזת טראמפ הפכה את ההשתלטות הזוחלת למירוץ של ממש. במטרה לקבוע עובדות בשטח זה, המיועד להחלת הריבונות הישראלית על פי המפות שפורסמו יחד עם התכנית, נבנו בשבועות האחרונים באופן מזורז קרוב ל-20 ווילות, בתים ומבני קבע.

פנינו למנהל האזרחי סמוך לתחילת העבודות, בדרישה לעשות שימוש ב"צו סילוק מבנים חדשים" שנחתם על ידי אלוף פיקוד המרכז לפני כשנתיים, המהווה כלי אכיפה יעיל נגד בניה לא חוקית, ואף אושר על ידי בג"ץ שדחה בשנה שעברה מספר עתירות נגד תקפות הצו.

לאור העובדה כי הבניה במקום נמשכה בפועל ללא הפרעה, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד הביטחון והמנהל האזרחי, בדרישה לאכוף את החוק באופן אפקטיבי ולמנוע את המשך הפעילות הבלתי חוקית.

כשראשי המדינה רבים האם וכיצד תראה החלת הריבונות, הרשות הפלסטינית כבר קובעת עובדות בשטח. אם לא נתעורר, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים נצבים מול עובדות קיימות שלא יהיה אפשר לשנות. על כל ההשפעות הביטחונית והמדיניות הקשורות בכך.

במענה לתלונה שהגשנו כנגד מפגעים סביבתיים חדשים בנחל אלכסנדר, המשרד להגנת הסביבה מטיל את האחריות על גופים אחרים

המשרד להגנת הסביבה איננו ממהר לפעול כנגד מפגעים סביבתיים חמורים בנחל אלכסנדר, ואף מגלגל את האחריות בטיפול לגופים אחרים. כך עולה מתגובה רשמית של המשרד במענה לתלונה של תנועת רגבים.

נחל אלכסנדר, שאפיקו יוצא מהשומרון, ועובר דרך איזור השרון עד הים התיכון, סובל כבר שנים ארוכות מאסון אקולוגי, בעיקר בשל הזרמת שפכים מתחומי הרשות הפלסטינית.

מזה מספר שנים אנחנו מנהלים מעקב אחר זיהום הנחל, ובשבועות האחרונים הגשנו תלונה למשרד להגנת הסביבה כנגד מפגעים סביבתיים חדשים שאיתרו באיזור טייבה: הזרמת ביוב, חסימת תוואי הנחל באמצעות עבודות עפר, והקמת גשר בלתי חוקי המוביל למתחם בתי עסק פיראטיים. מעבר לאפיק הנחל.

במכתב התגובה שקיבלנו, טענה הנציגה לתלונות הציבור של המשרד להגנת הסביבה, כי אין בסמכות המשרד לאכוף את החוק מול מפגעים אלו. "חסימת תוואי הנחל והגשר על גבי הנחל שייכים לתחום התכנון והבניה, אשר בו אין למשרדנו סמכויות" נאמר בתשובה לפנייה. גם מהטיפול בזרימת מי הביוב התנערו, בטענה כי הטיפול בכך הינו באחריות תאגיד המים והביוב 'מי עירון'.

התשובה כמובן מקוממת. לא מובן איך המשרד להגנת הסביבה מתחמק מטיפול בבעיה ומאפשר לזיהום הנחל להמשיך.

במקום לגלגל את האחריות הלאה ולבקש מרגבים לפנות לגופים אחרים, מוטב שהמשרד יפעיל לחץ על הוועדה המקומית לתכנון ובניה שתטפל בבעיה. אנחנו מקווים כי השרה גילה גמליאל, שנכנסה זה עתה לעמוד בראש המשרד, תפעל ביתר תקיפות מול תופעות חמורות כאלה ותנחה את אנשיה לנקוט בפעולה ממשית, ולא לגלגל הלאה את האחריות באמצעות בירוקרטיה מתישה.

כך צמח בלב המדינה איזור התעשיה הלא חוקי הגדול בישראל: מאות מבני תעשיה, חיבורי חשמל מפוקפקים, שורת מפגעים סביבתיים וסכנה בטיחותית למאות אלפי נוסעים. "עצימת עין קולוסאלית של רשויות החוק"

מאות אלפי רכבים חולפים מדי יום במחלף קסם, מהמחלפים הסואנים במדינה. רק מעטים מהם יודעים כי איזור התעשיה העצום שצמח בשטח שבין כביש 5 וכביש 6 הינו בלתי חוקי, ולמעשה הוא איזור התעשיה הפיראטי הגדול ביותר בישראל.

המתחם שצמח בהתמדה לאורך השנים האחרונות על איזור המיועד לחקלאות, משתרע כיום על כ-3000 דונם. במקום הוקמו מאות מבני תעשיה ענקיים, הכוללים במצטבר מאות אלפי מטרים מרובעים של בניה לא חוקית, מבלי שננקטו פעולות אכיפה משמעותיות מצד רשויות החוק בישראל.

עתרנו לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, עיריית כפר קאסם והוועדה המקומית לתכנון ובניה, כמו גם נגד שרת התחבורה מירי רגב ושר הכלכלה, עמיר פרץ.

כתב העתירה מגולל תמונת מצב עגומה של התפרקות רשויות החוק מתפקידן, תוך מה שנראה כהעלמת עין מכוונת מצד חלק מהרשויות, לצד היבטי התכנון והבניה עולה גם ההתנערות מאחריות מול סלילת כבישים פיראטיים ומסוכנים היוצאים מאזור התעשיה היישר לכביש 5 הסואן – שהנסיעה בהם כבר גבתה מחיר דמים.

דמי השכירות והארנונה באזור התעשיה הפיראטי נמוכים באופן משמעותי מאלו הנגבים באזורי התעשיה החוקיים הפועלים בסמוך, דבר שהוביל עסקים רבים להעביר את פעילותם לשם. מהלך זה גרם לפגיעה כלכלית ישירה באזורי התעשיה הסמוכים 'כפר קאסם' ו'לב הארץ' השייכים לכפר קאסם, ול'פארק אפק' השייך לראש העין.

כתב העתירה מעלה את התהיה כיצד בפועל או בהעלמת עין, אפשרו הרשויות לעברייני הבניה לבצע חיבורי חשמל בהספק גבוה לאותם מאות מבני תעשיה, ואם לא די בכך, הרי שישנם לא פחות מ-5 כבישים שהתחברו באופן ישיר לעורק התחבורה הראשי העובר במקום – כביש מס' 5, תוך התפרצות יום יומית של אלפי כלי רכב ומשאיות כבדות באופן בלתי סדיר ממתחם אזור התעשייה הבלתי חוקי לכיוון כביש מהיר בינעירוני, תוך סיכון חיי הנוסעים בכביש.

ברגבים אנחנו מנהלים מעקב תדיר אחרי פעולת הרשויות המנהליות בדרך טיפולן בנושאי מדיניות קרקעית וסביבתית. הגשנו את העתירה לאחר שבמהלך השנה וחצי האחרונות ניהלנו תכתובת ממושכת מול הרשויות השונות, בדרישה לאכיפת את החוק במקום, אך הפניות זכו להתעלמות ממושכת או למענה לקוני. העתירה שהוגשה על ידי עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון, הועברה בימים האחרונים גם לכ-100 מהעסקים הפועלים במקום.

מדובר באחד המקרים הבוטים והקולוסאליים של הפרת חוקי התכנון והבניה, חוקי שמירת הסביבה, וחוק רישוי עסקים במדינת ישראל, ולא מדובר במקום רחוק מהעין, אלא באחד המקומות הכי מרכזיים במדינת ישראל. קשה להאמין, אך אזור התעשיה העצום הזה, צמח תחת עיניהן הפקוחות, או שמא יש לומר "העצומות", של הרשויות האמונות על אכיפת החוק