במקביל לפסילת "חוק ההסדרה" של ההתיישבות היהודית על ידי בג"ץ, החליט בג"ץ לאפשר הסדרה של אלפי מבנים ערבים בלתי חוקיים.

שעות לאחר פסיקת בג"ץ על ביטול חוק ההסדרה, פרסמנו סרטון על החלטת בג"ץ לאפשר הסדרת בנייה ערבית בלתי חוקית בתחומי שטח האש 917 בדרום הר חברון – בו הרשות הפלסטינית בנתה בעשור האחרון מעל 2000 מבנים לא חוקים.

בשנת 2016 עתרנו בפעם הראשונה לבג"ץ נגד הבניה הבלתי חוקית בשטח האש 917, שטח אימונים של צה"ל באזור אסטרטגי המתפרש על עשרות אלפי דונמים, כאשר הבניה נעשית על ידי ובתמיכת הרש"פ, הסוללת כבישים ומקימה תשתיות חשמל, מים, מבני חינוך ומסגדים – והכל בעזרת מימון של האיחוד האירופי ומדינות המפרץ.

במסגרת הדיון בבג"צ, הודיעה המדינה כי בכוונתה לבחון הסדרה במקום ולהלבין את הבניה הלא חוקית במרחב האסטרטגי המדובר ובתוך שטח האש. על בסיס הצהרת המדינה, דחה בג"צ את עתירת רגבים באומרו שהעתירה אינה רלוונטית שכן העתירה דורשת הריסת המבנים ואילו המדינה הודיעה כי היא מתכוונת לבחון אפשרות להסדיר במקומה את הבניה הלא חוקית. בהחלטה זו בג"צ הכשיר למעשה את אלפי המבנים הלא חוקיים שנבנו במטרה לתפוס את הנקודה האסטרטגית הזו, ולייצר רצף התיישבותי בין בקעת ערד לשטחים ביהודה ושומרון.

בג"ץ הוכיח כי הוא בית דין גבוה לצדק יחסי. בכל הנוגע להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון בג"ץ לוחץ על הדק ההריסה וקבע פעם אחר פעם כי יש להרוס שכונות שלמות הגם שהמדינה הצהירה שבכוונתה להסדירם. מצד שני, בג"צ מונע כל יוזמה מצד המדינה לשנות את החקיקה כך שיהיה ניתן להסדיר את העניין. לעומת זאת, כשזה נוגע לבניה ערבית לא חוקית ועוד בתוך שטחי אש, אין לבית המשפט שום בעיה לקבל כל פתרון הסדרתי ולמנוע הריסה בכל מחיר. מעתירות הראי הללו נחשף פרצופו האמיתי של בג"ץ.

משבר הקורונה הביא לתנופת בניה ערבית בלתי חוקית במרחב גוש עציון. בכפר נחאלין שבין ראש צורים לביתר עילית הוקמה שכונה חדשה בתוך שבועות ספורים – באיזור שעל פי מפת 'תכנית המאה' מיועד להחלת ריבונות ישראלית.

הרשות הפלסטינית והגורמים המעורבים בבניה בלתי חוקית זיהו את נקודת החולשה והחליטו לנצל אותה לתנופת בניה בלתי חוקית. בכפר נחאלין הקימו בשבועות שחלפו, שכונה חדשה בשטחים הפתוחים מחוץ לתחומי הכפר, הכוללים בניית מספר מבני מגורים, פריסת קו חשמל, הכשרת מגרשים נוספים לבניה, ופתיחת דרך לבניה נוספת.

השכונה החדשה מהווה המשך ישיר לעבודות ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחים פתוחים, במימון מדינות זרות, הכוללות פריצת דרכים מנחאלין לכיוון דרום מזרח ועבודות חקלאיות של בניית טראסות, ונטיעת עצים.

צפו בסרטון:

לפני מספר חודשים פרסמנו את דו"ח "מלחמת ההתשה" העוסק בבחינה של תוצאותיה "תכנית פיאד" אליה יצאה הרשות לפני כעשור, ובו תכנית אסטרטגית להשתלטות על שטחי C. הדו"ח מלמד כי בעשור האחרון נבנו עשרות אלפי בתים לא חוקיים בשטחי C, בנוסף על השתלטות חקלאית על אלפי דונמים.

כמו שהתרענו, הסיפור של נחאלין הוא דוגמה מאפיינת לפגיעה החמורה שנגרמה לפעילות האכיפה כנגד הבניה הבלתי חוקית בחסות משבר הקורונה, וגם למירוץ של הרשות הפלסטינית לתפיסת שטחים ספציפיים מול תכנית טראמפ.


לאחר עתירת ארגון עדאלה לבג"ץ בדרישה לחבר את הפזורה הבדואית לתשתית אינטרנט, אנחנו מצטרפים כ'ידיד בית המשפט' לעתירה ומציעים לחלק סמארטפונים לתלמידים מעוטי יכולת לצרכי למידה מרחוק

אנחנו מצטרפים לעתירת ארגון השמאל 'עדאלה' ומציעים לחלק טלפונים חכמים לתלמידים מעוטי יכולת המתגוררים בפזורה הבדואית, על מנת שיוכלו להתחבר למערכת הלמידה מרחוק שהקים משרד החינוך לימי הקורונה.

הפזורה הבדואית הבלתי חוקית בנגב, מונה מעל אלפיים מקבצים קטנים המפוזרים על שטח של כ-600,000 דונם – שטח המשתווה לשטחן של תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע גם יחד. בתחומי הפזורה מתגוררים כ-20 אלף תלמידים הלומדים במוסדות החינוך ביישובי הקבע ובערים הבדואיות בנגב.

מפת הפזורה – אלפי מקבצים לא חוקיים על מאות אלפי דונמים

תושבי הפזורה הבלתי חוקית אמורים על פי החוק והחלטות הממשלה לעבור ליישובי הקבע, ומאחר והמבנים בנויים שלא כחוק, הם אינם מחוברים לתשתיות חשמל ובזק.

עתירת עדאלה לבג"ץ דורשת כי המדינה תחבר את עשרות אלפי הבתים לרשת האינטרנט, או לחילופין תחלק ראוטרים אלחוטיים לכל בית, וזאת על מנת לאפשר לתלמידים המתגוררים בפזורה, להתחבר למערך ה'למידה מרחוק' שמפעיל משרד החינוך.

עוד דרשו בעדאלה לחלק מחשב לכל תלמיד המתגורר בפזורה הבלתי חוקית, בטענה כי כ-80% ממשקי הבית היהודים בישראל מחוברים לאינטרנט ביתי, לעומת כ50% ממשקי הבית הערבים, תוך התעלמות תמוהה ממחקרים עדכניים רבים, המשקפים תמונת מצב שונה לחלוטין.

פנינו לבג"ץ על מנת להצטרף לעתירה כ'ידידי בית המשפט', תוך הסכמה לטענות העתירה כי לכלל הילדים במדינת ישראל מגיעה הזדמנות דומה ליהנות משירותי הלמידה מרחוק המופעלים על ידי המשיבים במסגרת המשבר הנוכחי. אנו סבורים כי העתירה מבקשת לשפר את תשתיות החשמל והתקשורת תחת "משבר הקורונה" וזאת תוך מינוף מצוקת החינוך של הילדים והנוער המתגוררים בפזורה.

לדברי עדאלה, בפזורה הבדואית בנגב קיימים 37 כפרים "לא מוכרים". טענה זו איננה נכונה, שכן מדובר על כאלפיים(!) נקודות התיישבות שונות, ויצירת תשתיות לכלל האוכלוסייה המתגוררת בשטח כה עצום – מהווה פגיעה כלכלית עצומה במשאבי הציבור והמדינה.

בנוגע לטענת עדאלה על "הפער הדיגיטלי", מצטטת רגבים בהרחבה את מחקרה המקיף של ד"ר אסמאא נ. גנאים, מומחית בתחום היבטי הדיגיטציה בחברה הערבית בישראל, לפיו הפער הדיגיטלי הכללי בין החברה הערבית לחברה הכללית הולך ומצטמצם בצעדי ענק. מחקרה של גנאים העלה כי כ-93% מהצעירים במגזר הערבי הינם בעלי גישה לאינטרנט, כאשר כ-97% (!) הינם בעלי טלפונים ניידים חכמים, וכי כ-80% מהם הינם בעלי נגישות למחשב עם חיבור אינטרנט מהבית.

גנאים אף קובעת כי בקרב המגזר הערבי גופא, שיעור המחזיקים במחשבים ניידים בדרום, ולצרכי למידה בפרט, הוא הגבוה ביותר במגזר.

על אף שעל המדינה אין כל חובה משפטית הנובעת מ'הזכות לחינוך', ממליצה רגבים כי משרד החינוך יבחן את האפשרות לחלק טלפונים חכמים / טאבלטים לתלמידים מעוטי יכולת, וכי משרד התקשורת יורה לרשתות הסלולר לפעול לשיפור זרימת הנתונים הדיגיטליים על גבי רשתות התקשורת הסלולרית במרחב הפזורה ובכך לשפר את איכות הגלישה עבור התלמידים.

"אנו מצטרפים לדרישה המוצדקת לצמצום הפער הדיגיטלי בקרב כל שכבות האוכלוסיה בישראל", אומר עורך הדין שלנו, בועז ארזי. "אך הנתונים המוצגים על ידי עדאלה נועדו ליצור מצג שווא של היעדר תשתיות מתאימות או נגישות מתאימה- על מנת לצור אמפתיה מזויפת כלפיהם, לשם קידום הסדרה במקום של אלפי המקבצים הבלתי חוקיים".

"יש מקום לשיפור הנגישות לרשת האינטרנט ולקבלת שירותי התקשוב מהמדינה, ולא רק בסוגיית משבר הקורונה. אך יש להקפיד ולוודא כי הפתרונות הניתנים אינם כוללים אלמנטים של קיבוע האוכלוסיה למקומה ומתן היתר שבשתיקה להמשך הבניה הבלתי חוקית וההשתלטות על הקרקע הציבורית".

פנינו לשר הביטחון בנט בבקשה שיורה כי פקחי האכיפה של המנהל האזרחי ישובו לעבודתם באופן סדיר, תוך הקפדה על הוראות משרד הבריאות

פנינו לשר הביטחון בנט בבקשה שיורה כי פקחי האכיפה של המנהל האזרחי ישובו לעבודתם באופן סדיר, תוך הקפדה על הוראות משרד הבריאות. בימים האחרונים התברר לתנועת רגבים כי עבודתם של פקחי המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, האחראים לבצע פעולות אכיפה נגד בניה בלתי חוקית בשטחי C, צומצמה בעקבות משבר הקורונה ל-30% מהפעילות הרגילה שלהם.

אנחנו רואים חשיבות עליונה בהמשך פעילות הפקחים כחלק מהמאבק האסטרטגי בהשתלטות הרשות הפלסטינית על שטחים עצומים בשטחי C באמצעות בניה בלתי חוקית.

בניה לא חוקית חדשה – בחסות משבר הקורונה

כזכור, לפני מספר חודשים רסמנו את דו"ח מלחמת ההתשה העוסק בבחינה של תוצאותיה "תכנית פיאד" אליה יצאה הרשות לפני כעשור, ובו תכנית אסטרטגית להשתלטות על שטחי C. בדו"ח הראנו כי בעשור האחרון נבנו עשרות אלפי בתים לא חוקיים בשטחי C, בנוסף על השתלטות חקלאית על אלפי דונמים. בעקבות פרסום הנתונים, הגדיר שר הביטחון את הטיפול בבעיה כאסטרטגי ומינה יועץ מיוחד שירכז את פעילות הצבא והמנהל האזרחי כנגד הבניה החוקית.

אנחנו חוששים כי בחסות הירידה בהיקף הפיקוח, תחזור הרשות להשתלט על שטחים נרחבים בשטחי C, באופן בו יהיה בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו בתום המשבר. בסיורים שלנו בשטח בשבועיים האחרונים, אנו עדים לחזרה לדפוסים של בנייה מסיבית בשטחי C. צמצום הפיקוח בימים אלו, על אף משבר הקורונה, יהיה בכיה לדורות ובשטח ייגרמו נזקים אדירים שיהיה קשה לתקן אחר כך.

לאחר שעתרנו לבג"ץ בדרישה שהמנהל האזרחי יאכוף את החוק נגד מוסך ומכון לשטיפת רכבים שהוקמו באופן בלתי חוקי סמוך לגבעון החדשה, המדינה ענתה כי תהרוס אותם בחודשים הקרובים.

בתשובה לעתירה שהגשנו על היעדר אכיפת החוק כנגד מבני עסקים בשכונת אל-חלאילה, שכונה ערבית שבין גבעון החדשה וגבעת זאב, ענתה המדינה כי תהרוס את המבנים בשלושת החודשים הקרובים. מדובר במוסך לתיקון רכבים ובמכון לשטיפת רכבים שהוקמו באופן בלתי חוקי במקום.

בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב בחוק ההסדרה בצורה שאיננה בהכרח רלוונטית. למשל-מבנים שנבנו ללא מעורבות ממשלתית, כפי שמגדיר החוק, לא נהרסו בטענה כי הם חוסים תחת חוק ההסדרה.

גם במקרה זה טענה המדינה כי חוק ההסדרה חל באופן גורף ולכן לא תוכל לבצע את האכיפה במקום, אך שופט המחוזי וינוגרד דחה את הטענה ודרש כי המדינה תודיע על בדיקתה ומסקנותיה לגבי המקרה הספציפי הנ"ל. לאחר שהמדינה בדקה את הנושא, היא הודיעה כי המבנים נשואי העתירה אינם נכללים בחוק ועל כן אין כל מניעה חוקית לבצע את צווי ההריסה החלים עליהם.

"לאחר קיום בחינה לכאורית של תחולת חוק ההסדרה בענייננו, עמדת המדינה היא כי חוק ההסדרה לא חל בנסיבות העניין", כתב השופט וינוגרד. לפיכך, בכוונת המדינה "לפעול לביצוע הריסת מבנה המוסך בתוך פרק זמן של עד שלושה חודשים ממועד הגשת תשובה זו".

המנהל מנסה,בתירוצים שונים, להתחמק מחובתו לפעול. אנו שמחים כי במקרה זה דרש בית המשפט בדיקה רצינית ומעמיקה שהוכיחה כי אי האכיפה במקרה זה מקורה בגרירת רגלים ולא מסיבות אובייקטיביות. לצערנו, רק כשאנחנו לוחצים המנהל האזרחי פועל. זוהי הוכחה נוספת לכך שהמנהל האזרחי גורר את רגליו מטיפול בסוגיה האסטרטגית של המערכה על שטחי סי. אנו נמשיך לעקוב ולוודא שההבטחות יקוימו.

עקב דרישה חריגה של בג"ץ, יצאנו לעיר הבלתי חוקית שבונה הרשות הפלסטינית בשטחי האש של צה"ל – והגשנו באופן אישי את העתירה לפולשים המתגוררים בשטח בניגוד לחוק.

ארבע שנים(!) לאחר הגשת עתירה בבג"ץ נגד העיר הבלתי חוקית שמקימה הרשות הפלסטינית בשטחי האימונים של צה"ל בהר חברון, הוציא בג"ץ דרישה חריגה להגיש באופן אישי את העתירה, כשהיא מתורגמת לערבית, לתושבי הבתים הבלתי חוקיים בהם התמקדה העתירה.

בשנת 2016 עתרנו לבג"ץ נגד הבניה הבלתי חוקית בשטח האש 917, בדרום הר חברון – שטח אימונים באזור אסטרטגי המתפרש על עשרות אלפי דונמים, כאשר הבניה נעשית בתמיכת הרש"פ, הסוללת כבישים ומקימה תשתיות חשמל, מים, מבני חינוך ומסגדים – והכל בעזרת מימון של האיחוד האירופי ומדינות המפרץ.

במסגרת העתירה הסתבר כי בשנות ה-80 הוגדרו על ידי המנהל האזרחי, באופן נטול סמכות חוקית, איזורים מתוחמים שהמנהל האזרחי הצהיר כי לא יבצע בהם פעולות אכיפה, מה שעודד את הבניה לא רק בתוך השטחים האלו, אלא גם, ובעיקר, מחוצה להם.

בסך הכל נבנו כאלפיים מבני קבע בארבעה מתחמי ענק לא חוקיים המתפרשים על שטח כולל של 10,000 דונם.

העתירה תקפה את חוסר החוקיות של מדיניות המנהל לגבי הצהרתו על אי האכיפה, אך בשונה מעתירות דומות של ארגוני שמאל, בג"ץ הורה לרגבים להגיש את העתירה באופן אישי גם לאלו שבנו שם.

במקרים בהם מוגשות עתירות כנגד תושבי הרשות הפלסטינית, ישנו פתרון של "תחליף המצאה", בו אגף מיוחד במשרד המשפטים מעביר את העתירה לידי משרד המשפטים של הרשות הפלסטינית, או באמצעות פרסום מודעות בעיתונות הערבית.

לאחר שמשרד המשפטים הודיע על קושי מצידו לבצע את ההליך, ולאור סירוב עיתוני הרשות הפלסטינית לפרסם הודעה מטעם רגבים, הוציא בג"ץ הנחיה חריגה לפיה יש להגיש את העתירה באופן אישי.

בגלל ההשתלטות הערבית, צה"ל הולך ומצמצם את נוכחותו בשטח האש. מאחר ואין נוכחות בטחונית במקום, יצאנו בליווי אבטחה, ועברו בין המבנים לחלוקת עותק מהעתירות, לצד הדבקה של מודעות ענק במקומות מרכזיים.

המנהל האזרחי הודה בבג"ץ, שבכוונתו לקדם במקום תכנית מתאר שתלבין את ההתיישבות במקום ולמעשה תוותר על שטח האש של צה"ל. התכנית הזו מקבילה לתכנית שהרשות הפלסטינית מקדמת במקום, ולמעשה יש פה כניעה ואימוץ של התכנית של הרש"פ שעלולה להשיג את מטרתה בהצלחה. כשמדברים על ריבונות, אסור שהדברים יישארו בגדר הצהרות ריקות, אלא יבואו לידי ביטוי מעשי.

המועצה האזורית נווה מדבר סללה כביש לא חוקי על גבי קרקע בבעלות יהודית פרטית – עבור אלו שפלשו לקרקע. בעקבות עתירת רגבים המועצה נאלצה לאחרונה להרוס את הכביש. "לא ייתכן שרשות מקומית תשתלט על קרקע לא לה"

בית משפט השלום בבאר שבע הורה למועצה האזורית נווה מדבר להרוס כביש שסללה באופן בלתי חוקי לטובת תושבי הפזורה הבלתי חוקית ביר הדאג' שבנגב – שהשתלטו בשנים האחרונות על קרקע בבעלות יהודית פרטית.

פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, על ידי מאות משפחות משבט אל עזאזמה, שנדדו מאזור רמת חובב מדרום לבאר שבע, והשתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ובבעלות המדינה בסמוך לקיבוץ רביבים – עליה הם בנו מאות מבנים לא חוקיים.

בעקבות הגעת בני עזאזמה לאיזור, המדינה הקימה עבורם בסמוך יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה, ולאורך השנים היו ניסיונות מצד המדינה להגיע להסדר עם הפולשים אך אלו ביכרו להישאר בשטח הפרטי אליו פלשו. גם לאחר שהוצע לכל משפחה פיצוי כספי ומגרש חלופי בגודל חמישה דונם (!) בתוך הישוב עצמו, לא הסכימו המשפחות לפנות את המקום.

פזורת ביר הדאג' נחשבת לאחד ממעוזי הפשע בדרום, ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת הגניבות מלוחמי צה"ל המתאמנים בצאלים. איזור זה נחשב כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות.

בעלי הקרקע מזה עשרות שנים, יחד איתנו, מנהלים בשנים האחרונות הליך משפטי ממושך בבית המשפט העליון, הדורש מהמדינה להחזיר את הקרקע לבעליה.

לאחר שהתברר כי המועצה האזורית נווה מדבר, סללה כביש אספלט באורך של מספר קילומטרים עבור הפולשים – אף הוא על הקרקע הפרטית, הוגשה עתירה מקבילה גם לבית משפט השלום בבאר שבע בדרישה לסילוק הפלישה.

פסק הדין קבע כי הכביש ייהרס עד חודש ספטמבר 2019, אולם הזמן חלף, והכביש המשיך להיות בשימוש. בעקבות כך, פנינו לבית המשפט, על מנת להפעיל כנגד המועצה את פקודת "ביזיון בית המשפט". נציגי המועצה טענו בבית המשפט כי בבואם להרוס את הכביש נתקלו בהתנגדות מצד התושבים ואף באיומים על חייהם, ובעקבות כך נאלצו לעזוב את המקום ולא להמשיך בעבודות.

בית המשפט לא התרשם מטענות המועצה וקבע תאריך סופי להריסת הכביש. בשבועות האחרונים, נאלצה המועצה לממש את פסק הדין ולבצע קירצוף והריסה לכביש.

ביר הדאג' הוא סמל לחוסר האכיפה וחוסר המשילות בדרום. לא ניתן להעלות על הדעת שרשות מקומית תיקח חלק בפשיעה, ותסלול ללא היתר כביש באמצע אדמה פרטית, ועוד בעיצומו של הליך משפטי בו בעלי הקרקע מבקשים לקבל בחזרה את רכושם החוקי. אנו מברכים על לקיחת האחריות ועל האכיפה הראשונית, ומקווים שיהיה בכך משום קריאת כיוון להחזרת כל הקרקע לבעליה.

וועדת ההסכמות העבירה את הדיון לגבי יישום תקנות 'חוק קמיניץ' לוועדת הכספים. חברי הכנסת הערבים מיהרו לצייץ בטוויטר ולשווק את ההחלטה כהצלחה בדרך לביטול החוק

חבר הכנסת אוסמה סעדי מהרשימה הערבית טען כי בדיון שהתקיים על פיזור הכנסת, הושגו סיכומים עם כל סיעות הבית על הקפאת החוק ל-5 שנים. "אנשי תנועת רגבים שנמצאים פה גם הבוקר הוזעקו לכאן בשבוע שעבר בשעה 2 בלילה, ושינו את דעתם של חלק מחברי הכנסת".

חבר הכנסת ד"ר שלמה קרעי מהליכוד דחה את דברי סעדי: "אתם ניסיתם ביום רביעי בלילה לעשות מחטף, ואנחנו מנענו אותו".

אנחנו מבהירים כי ההחלטה המהותית על שינוי תקנות בחוק, נתונה באופן בלעדי לידיו של שר המשפטים. ההחלטה מהיום רק קבעה באופן טכני, כי במידה ושר המשפטים יראה לנכון לפתוח את סעיפי החוק, הדיון על כך ייעשה בוועדת הכספים, במקום במקומה הטבעי בוועדת הפנים שאיננה קיימת בשל חוסר ההצלחה בהקמת ממשלה.

חוק קמיניץ היה אחד ההישגים המרכזיים של ממשלת הליכוד וראש הממשלה נתניהו, בשמירה על אדמות הנגב והגליל, ובהובלה לירידה של עשרות אחוזים בבניה הבלתי חוקית. ההחלטה לפתוח מחדש את תקנות החוק, נתונה באופן בלעדי לשר המשפטים, ואנחנו בטוחים שהוא לא ייתן יד למחיקת הישג כה משמעותי של הליכוד, ולא ייכנע לניסיון המחטף של המפלגה הערבית.

במהלך ההצבעה על פיזור הכנסת, דרש חבר הכנסת טיבי להכניס הסתייגות שתבטל את 'חוק קמיניץ' לאכיפת התכנון והבניה. התערבות נחושה שלנו מסמסה את המהלך ברגע האחרון. "ביטול החוק היה בכיה לדורות"

בזמן שרוב אזרחי ישראל ישנו, התחוללה דרמה לילית במשכן הכנסת. סמוך לשעה 1 בלילה, הצביעה הוועדה המיוחדת של הכנסת על חוק פיזור הכנסת, לקראת הבאתו להצבעה במליאה לקריאה שלישית. החוק נועד לקבוע, כי במקום התאריך האוטומטי לבחירות שחל ביום חג הפורים, יוקדמו הבחירות ליום שני, בתאריך 2.3.

מפלגת ישראל ביתנו הכניסה לחוק הסתייגות שקבעה, כי עובדים זרים לא יקבלו שכר יום שבתון ביום הבחירות, מה שעורר את זעמו של חבר הכנסת אחמד טיבי, שדרש להכניס הסתייגות הקובעת כי חוק קמיניץ יבוטל.

'חוק קמיניץ' מהווה תיקון חשוב שחוקקה הכנסת לחוק התכנון והבניה, ובו שורת כלי אכיפה מנהליים כנגד בניה בלתי חוקית. מאז שנכנס לתוקף, חלה ירידה של כחמישים אחוזים בהיקף התחלות הבניה הבלתי חוקיות. ברשימה הערבית מנהלים מאבק לביטול החוק בטענה להיותו חוק גזעני, אולם גם במגזר החקלאי יהודי ישנן טענות כי החוק פוגע בהם.

טיבי נופף באולטימטום לפיו אם לא תיכנס ההסתייגות שתקבע כי חוק קמיניץ יבוטל, הוא יוסיף עוד ועוד הסתייגויות לחוק, עד לזמן בו כבר לא ניתן יהיה להצביע על חוק פיזור הכנסת, ובכך יחזרו הבחירות לתאריך האוטומטי – ביום חג הפורים.

אנחנו הבנו את משמעות המחטף שנרקם בדקות האחרונות לפעילות הכנסת. מאיר דויטש מנכ"ל התנועה כבר תכנן ללכת לישון, אך נסע במהירות לכנסת כדי להסביר לחברי הכנסת מהסיעות הציוניות החברים בוועדה, את משמעות ביטול החוק.

חברי הכנסת, ובהם עודד פורר, משה גפני, יעקב מרגי ואופיר סופר גיבשו נוסח מוסכם להסתייגות, בה נקבע כי אם השר הממונה (שר המשפטים, אמיר אוחנה) יורה על הבאת שינויים לחוק, הדבר יידון בוועדת הכספים או בוועדה מיוחדת.

נוסח זה מיסמס למעשה את ניסיון המחטף של המפלגה הערבית. כאשר מוצאים לקונות בחוק, בהחלט צריך לבחון כיצד נכון לתקן אותו אבל לבטל את חוק קמיניץ היה עלול להיות בכיה לדורות. אנו מברכים את חברי הכנסת שהתגייסו, מלפני הקלעים ומאחריהם, כדי לעמוד באופן ענייני ונחוש לבלום את המחטף המסוכן, שהיה פוגע קשות בנגב ובגליל.

בית המשפט העליון דחה עתירה שהגישה אגודת סנט איב יחד עם תושבי המאחז הלא חוקי חאלת א דבע, שנבנה בחלקו על אדמות מדינה ובתחומי שטח האש 918, בניסיון להסדיר את המאחז. "העותר ידע שהמבנה נבנה לא כדין"

מזה מספר שנים נבנה בתוך תחום שטח אש 918 שבדרום הר חברון, על אדמות מדינה, מאחז לא חוקי בשם חאלת א דבע. לאחר שנהרסו מספר מבנים על ידי המנהל האזרחי עתרו תושבי המאחז יחד עם אגודת סנט איב לבג"ץ בדרישה להסדיר את המאחז ולהפכו לחוקי.

סנט איב הוא ארגון משפטי נוצרי קתולי, המהווה את אחד מהארגונים המרכזיים בלוחמה המשפטית שמנהלת הרשות הפלסטינית נגד אכיפת החוק בשטחי c.

בעתירה קודמת שהגישו תושבי המקבץ, קבע בג"ץ שצווי ההריסה יוקפאו בתנאי שלא ייבנו מבנים נוספים בשטח. בתגובה עתרנו לבג"ץ בדרישה למנוע את הקפאת ההריסה בטענה כי ההסדר הנ"ל אינו חוקי, בפרט לאור העובדה כי ההסכם עם בג"ץ לא קויים.


תושבי המאחז המשיכו לבנות ואף הקימו במקום בית ספר על אדמות מדינה. מאז פקיעת ההסכם באמצע שנת 2017 ועד היום נבנו עוד עשרות מבנים לא חוקיים אך למרות זאת העותרים המשיכו לטעון בבית המשפט כי על בג"ץ לעצור את ההריסה ולהסדיר את המקום.

בג"ץ דחה לאחרונה את העתירה הערבית, וקבע כי העתירה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים. "לא הוכחה זיקה קניינית למקרקעין עליהם בנוי המבנה ואין בסיס לבקשה… אף לא צורף מסמך כלשהו לעתירה הבא להוכיח זיקה למקרקעין" נכתב בפסק הדין.

בית המשפט לא קיבל את טענת העותרים שהם למעשה נמצאים שם עוד משנות השבעים. בפסק הדין הודגש כי העותרים נמצאים בשטח אש שהוא שטח סגור בו מתאמנים כוחות צה"ל ועל כן נדרש אישור מיוחד לבנות שם, וגם הוא לא הוגש לבית המשפט.

פסק הדין מוכיח כי לפי העובדות והנתונים הבניה בוצעה ביודעין בתחומי שטח האש וללא היתר תוך כדי טענה לא מבוססת על בעלות במקרקעין שבאזור. ככה בונים כפר מאפס ויוצרים לו היסטוריה מזויפת. אנחנו מברכים את בג"ץ על עמידה מול פסק הדין, ואת המנהל האזרחי על האכיפה במקום.