בעקבות עתירה שהגשנו לבית המשפט הוציא שופט בג"ץ, צבי זילברטל צו ביניים נגד הפטריארכיה היוונית, שאנשיה במנזר דיר חג'לא פלשו לאדמות מדינה בבקעת הירדן והחלו בבנית אמפיאטרון ענק ללא היתר. בית המשפט הורה למנהל האזרחי לתעד את מצב הבניה הנוכחי במקום

בעקבות עתירה שלנו נגד פלישה לאדמות מדינה ובניה בלתי חוקית המבוצעת במתחם מנזר דיר חג'לא, השייך לפטריארכיה היוונית, הוציא בג"ץ צו ביניים נגד המשך הבניה במקום. העתירה הראשונה לאחר שבמינהל האזרחי התמהמהו מלנקוט אמצעים של ממש כנגד אמפיתיאטרון ענק-מימדים שנבנה סמוך למנזר. בתשובה לפניות רגבים במהלך החודשים האחרונים השיבו במנהל האזרחי כי  נגד המבנה נפתח הליך בב"ח אשר נמצא בסדר עדיפות גבוה", אולם בו בזמן תיעדנו את המשך בנייתו המואצת של האמפיתיאטרון באין מפריע, וכי המבנה המפואר עומד על סף סיום בנייתו.

האמפי בדיר חג'לא, מרץ 2014 

לפני כחודש עתרנו נגד משרד הבטחון, אלוף פיקוד המרכז והמנהל האזרחי בדרישה כי יאכפו את החוק, וכן בדרישה להוצאת צו ביניים נגד הכנסיה היוונית וראש המנזר, שימנע את המשך פעילותם הבלתי חוקית במקום, הכוללת פלישה לאדמות מדינה במשך למעלה משלוש שנים.

כאמור, בג"ץ נענה להחלטה, ובהקשר ברור לטענתנו על גרירת רגליים מתמשכת מצד המנהל האזרחי, הורה השופט צבי זילברטל, כי "המשיבים 3-1, או מי מטעמם, יתעדו בתוך ארבעה ימים מהיום את מצב הבניה לעת הזו". 

ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון דנה בפעילות האכיפה של המנהל האזרחי נגד בניה ערבית בלתי חוקית באיו"ש, ובמעורבות גורמים בינלאומיים בתופעה. "אנו מצפים משר הבטחון להפסיק מדיניות מפלה זו"

כל מי שנוסע ברחבי יהודה ושומרון יבחין בהתגברות הבניה הבלתי חוקית של הפלסטינים באדמות מדינה בשטחי C. המצב הוחמר מאוד בעיקר במרחב גוש אדומים בבנייה מתועשת ואינטנסיבית. מכלל המידע שקים מסתבר שהיקף הבניה הבלתי חוקית של הפלסטינים בשטחי C נאמדת ב-35,000 מבנים. בנייה בלתי חוקית זו מוכוונת על ידי הרשות הפלשתינית ומאורגנת וממומנת בעזרת ארגונים בין לאומיים.

על כך דנה היום (ראשון) ועדת משנה יהודה ושומרון של ועדת חוץ וביטחון בראשות חה"כ מוטי יוגב (אל"מ במיל'). לראשונה הופיע בועדה מתאם הפעולות בשטחים האלוף יואב (פולי) מרדכי  וסקר את פעילות המנהל האזרחי בנושא.

בתחילת הדיון הציג עו"ד בצלאל סמוטריץ', מנהל הפעילות שלנו את המצב המשפטי כאשר למרות ההיתכנות המשפטית, המנהל האזרחי סירב לאכוף את החוק ואף שלח עדכונים לא מאומתים.

הדוגמה הבולטת שהוצגה בוועדה היתה בישוב משואה שבבקעת הירדן בה הוקם מאחז פלסטיני לא חוקי סמוך לגדר הישוב, אולם המנהל האזרחי לא הגיב לפניות בית המשפט ובפועל הבניה הלא חוקית נשארה ואף קיבלה גיבוי.

האלוף מרדכי הציג נתוני אכיפה כנגד הבנייה הבלתי חוקית לשנת 2013 לפיה ברחבי יו"ש אותרו 1646 מבנים לא חוקיים. אולם מכלל עשרות אלפי המבנים הלא חוקיים נהרסו 520 מבנים בלבד.

יו"ר הועדה ח"כ יוגב, ביקש ממתאם הפעולות בשטחים שיציגו תכנית עבודה כולל לוחות הזמנים להסדרת ההתיישבות הבדואית תוך הפרדת הערבים הפלסטינים והשבתם לכפריהם.

הועדה דרשה מגורמי המנהל האזרחי לערוך רשימה של כל הארגונים הבינ"ל  ואלה מהם השותפים להפרת החוק, להפסיק לאלתר כל שיתוף פעולה עימהם, תוך הגשת תלונות משטרתיות כנגד אנשיהם. כמו כן יקויימו פגישות עם נציגי משרד החוץ ומשטרת ש"י לאכיפה של הפעילים והארגונים הבינ"ל המממנים והמסיתים שהגיעו לארץ כגופים הומניטריים, אך בפועל הם המעוררים והמאפשרים את הפרת החוק.

פיקוד המרכז, משטרת ש"י ומגב עוטף ירושלים התבקשו לתת עדיפות למבצעים שיידרשו על ידי המנהל כנגד בנייה בלתי חוקית בשטח E1 וכן לפי סדרי עדיפויות במקומות בהם יש פגיעה אסטרטגית בשטח.

בדיון שעלה אמרנו כי שוב ושוב עולה כי האכיפה ביהודה ושומרון מפלה לרעה את המתיישבים הישראלים. בעוד הפלסטינים בונים בניגוד לחוק בהיקפים גבוהים פי כמה הריסת המבנים מתרכזת בעיקר בישראלים. זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת והאחריות מוטלת לפתחו של שר הביטחון יעלון ואנו מצפים שהוא יפסיק מדיניות מפלה זו.

 יו"ר הועדה סיכם את הדיון ואמר: "אבו מאזן קובע עובדות בשטח בניגוד לחוק, עם או בלי מו"מ. על מדינת ישראל לקחת לידה את החוק ולעשות סדר גם באכיפת הבנייה הפלשתינית הפרועה והלא חוקית. הליכתו לאו"מ ולחמאס השבוע, זו שבירת כלים והזדמנות שאסור לפספסה, לשינוי אסטרטגי בחשיבה ובמעשה. אני מברך על הגעתו של מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי ומאחל לו הצלחה בתפקידו. אני מברך אותו גם על הנחייתו לסיים את הסדרת מעלה אדומים תוך ראיה כוללת של הסדרת התיישבות הבדואים במרחב. הועדה תקיים דיון המשך על הבנייה הבלתי חוקית של הפלשתינים בשטחים שבבעלות המדינה בדגש על שטח E1 להצגת תכניות עבודה למיגור תופעה זו."

בהליך שנוי במחלוקת, ימים ספורים לפני הדיון בבית המשפט העליון, אישר שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לאלוף פיקוד המרכז ניצן אלון, לחתום על צו האוסר עיון במרשם מקרקעין ביהודה ושומרון. הצו נחתם למרות שבית המשפט המחוזי קיבל את העתירה שהגשנו ופסק שיש להתיר לעיין במרשם.

באופן חסר תקדים הוציא לאחרונה האלוף ניצן אלון צו צבאי האוסר למעשה לעיין במרשמי המקרקעין ביהודה ושומרון (מצ"ב). הצו ניתן למרות החלטת בית המשפט המחוזי שיש לאפשר גישה למידע לתושבי הישובים הנמצאים בסמוך לאותן קרקעות ולמרות שדיון בערעור אמור להתקיים היום (רביעי).

העיון במרשמי מקרקעין הוא שלב קריטי ברכישת קרקעות ביהודה ושומרון כי הוא למעשה הבסיס האינפורמטיבי לזהות בעלי הקרקע שמהם ניתן לבצע את הרכישה. יחד עם זאת, המנהל האזרחי מתנגד שנים ארוכות לנפק מידע שכזה ביהודה ושומרון, למרות שבמדינת ישראל ישנו חופש מידע בנושא וכל אזרח זכאי לדעת את זהותו של בעלי הקרקע.

בשנת 2009 ראש המנהל האזרחי דאז תא"ל יואב (פולי) מרדכי ומי שמכהן כיום כמתאם הפעולות בשטחים, הוציא נוהל המתיר לעיין במרשמים רק למי שהוא "צד הנוגע בדבר". בעקבות נוהל זה עתרו מספר תושבי פסגות באמצעותנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לקבל מידע על הקרקעות הנמצאות סמוך לישובם וכי המידע מגיע להם כי הם "צד הנוגע בדבר".

שופט בית המשפט המחוזי יגאל מרזל קיבל את טענות העותרים ולפני כחצי שנה פסק שעל המנהל האזרחי להעביר את המידע לתושבי פסגות. בעקבות פסק הדין ערערה המדינה לעליון וביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין של המחוזי עד להחלטה שופטי העליון בערעור.

אולם כאמור, המנהל האזרחי ופרקליטות המדינה ניצלו את תקופת השהות לקראת הערעור וביצעו מחטף כשהוציאו לאחרונה צו חדש וממוקד אשר אוסר על העברת מידע ועיון במרשמי מקרקעין. מעיון בנוסח הסופי של הצו ניכר כי הוא נתפר למידותיו של המקרה שנדון בבית המשפט וללא התחשבות בשלל השיקולים העומדים על הפרק.

כך למעשה אישר שר הביטחון צו דרקוני על השלכות אבסורדיות כדי לשמוט את השטיח מתחת לפסיקת בית המשפט המחוזי ולייתר את הדיון בבית המשפט העליון בנושא.

זו שערורייה שאין כדוגמתה. במקום לטעון ולקבל את הכרעת בית המשפט מחליטים במנהל האזרחי ובפיקוד מרכז להוציא צו חדש ולשנות את הכללים תוך כדי המשחק. זה לא מתקבל על הדעת שהפרקליטות מבקשת עיכוב ביצוע החלטת בית משפט בטענה שיש להמתין לדיון בערעור אך בפועל הם מכינים צו חדש שישלול את הפסיקה.

זהו מהלך אנטי דמוקרט. כל החשיבות של מרשם מקרקעין הוא בהיותו פתוח לעיני הציבור. לא מתקבל על הדעת שמאות אלפי אזרחי ישראלים לא יזכו לרכוש קרקעות כדת וכדין. אנחנו סמוכים ובטוחים כי הזכות הבסיסית שניתנת לכל אזרח לחופש מידע ולהנגשתו תתעלה מעל כל המהלכים הבעייתיים של המנהל האזרחי.

פנינו למשרד הבטחון ולמנהל האזרחי בדרישה לפתוח בהליכים פליליים נגד הקבלנים המפנים פסולת עפר לתחומי שטח C בוואדי הסמוך ליישוב עטרת. בניגוד להצהרות קודמות של המנהל האזרחי כי העבודות הופסקו – שפיכת העפר רק התגברה

לפני כחצי שנה התרענו בפני המנהל האזרחי, על ביצוען של עבודות ה"גולשות" מכיוון אתר בניית העיר רוואבי לשטחי C בסמוך ליישוב עטרת. באוקטובר 2013 המנהל האזרחי השיב כי כנגד העבודות הוצאו צווים וכי העפר שנערם במקום פונה.

אולם מתמונות שצולמו בימים האחרונים עולה כי העבודות במקום נמשכות, ובניגוד לדברי המנהל הן כנראה מעולם לא פסקו, ואף החמירו את המצב. מבצעי העבודות כבר חצו את הואדי המפריד בין רוואבי לעטרת וכי הפלישה לתוך שטחי C  מתרחבת ומעמיקה.

לאחרונה הצהיר המינהל האזרחי כי הוקם צוות אשר תפקידו לנקוט בהליכים פליליים כנגד עברייני התכנון והבניה ביו"ש.

עורך הדין שלנו, בועז ארזי, פנה לאחרונה בשנית למנהל האזרחי ולמשרד הביטחון, וציין כי הואיל ובניית העיר רוואבי הינה פרוייקט המלווה על ידי רשויות המינהל האזרחי מקרוב – אין ספק כי זהותם של האחראים לביצוע העבודות הבלתי חוקיות ידוע היטב לרשויות, ולפיכך נדרש המנהל האזרחי לדאוג להשבת המצב לקדמותו ולנקוט באמצעים פליליים כנגד האחראים על עבירות הבניה הנרחבות.

עו"ד ארזי דרש לקבל את פרטיהם של מבצעי העבודות וציין כי לאור העובדה שהצהרת המנהל האזרחי על הפסקת העבודות איננה עומדת במבחן המציאות, שוקלת רגבים לפנות לבית המשפט.

ימים לפני הדיון בבית המשפט העליון על המאחזים הערביים הלא חוקיים ליד סוסיא, חשפנו את השיטה בה מרחיבים הערבים את המאחזים בניגוד להתחייבות שלהם לבית המשפט העליון.

המאחזים הערביים הלא חוקיים ליד היישוב סוסיא מגיעים שוב לבית המשפט העליון. בעקבות עתירה לבג"צ שהגשנו נגד הבניה הלא חוקית במקום, יתקיים ביום רביעי (29.1) דיון מכריע על עתיד עשרות הערבים שהשתלטו על הקרקעות הסמוכות לסוסיא.

תיעוד שלנו מוכיח כי בניגוד גמור לצו בית המשפט תושבי המאחז הערבי שליד סוסיא מרחיבים את המאחז בבניה חדשה. בתמונות שהגיעו לידינו נחשפת השיטה של הערבים להסוות את הבניה הקשיחה מבלוקים על ידי כיסוי המבנה ביריעת בד. עטיפת המבנה בבד נועדה להציג מצג שווא שהמבנה הקשיח הוא אוהל ארעי כשלמעשה מדובר בבית אבן לכל דבר.

היריעה הוסרה לצורך בניית הגג.

כזכור, במסגרת הדיונים בעתירה, הוציאו שופטי בג"צ לפני כשנה צו ביניים האוסר על הערבים להמשיך ולבנות במאחז. הרכב השופטים בראשות הנשיא גרוניס הכירו באי חוקיות המבנים אך ביקשו לבחון אפשרות של "הסדרת" המאחז על ידי הגשת תכנית בניה חדשה. בכדי ליצור אמון בין הצדדים אסרו השופטים על הערבים לבנות כל בניה חדשה במאחז. אולם כפי שניתן לראות, גם הפעם, ההתחייבות הערבית לא קוימה. בתמונה הראשונה שצולמה עוד בשנת 2012 ניתן לראות כיצד מקימים הערבים בשלב הראשון שלד עשוי מתכת.

בשלב השני, לאחר כשנה, כיסו הערבים את השלד ביריעת בד לבנה כדי לשוות למבנה חזית של אוהל ארעי. בשלב השלישי בנו הערבים מתחת לאוהל מבנה עשוי בלוקים בחסות מעטפת בד. כאשר כל העת היריעה מסתירה את הבלוקים זולת שעות בודדות, כפי שמצולם בתמונה הזו, כשהעבודות על הגג שמחייבות הסרה זמנית של היריעה. עם תום הקמת הגג הוחזרה היריעה למקומה, והבית חזר להיות "אוהל".

המבנה בנוי ומכוסה

תיעוד זה הוא דוגמה אחת לעשרות מבנים שנבנו באותה שיטה של הסתרת הבניה ביריעות בד. מטרת הערבים היא להציג מצג ארעי למקום כשבפועל מדובר במבני קבע. וכן אכלס את המאחז בכמות מקסימלית של משפחות על מנת להקשות על המנהל האזרחי לפנות את עשרות התושבים של "הכפר העתיק".

בעקבות התיעוד, הגשנו הודעה לבית המשפט כי יש בידינו ראיות שהערבים הפרו את צו הביניים, ולכן יש לבטלו ולהרוס את המבנים שהוקמו בניגוד להתחייבות הקודמת. החלטה בעניין תימסר בדיון שיתקיים ביום רביעי (29.1).

כזכור, בשנים האחרונות הקימו ערבים מהכפר יטא והסביבה מאחזים לא חוקיים על אדמות טרשים שנמצאים בשטחי C סמוך לישוב סוסיה בדרום הר חברון. המאחזים נפרסים על שטחים נרחבים והוקמו בהם עשרות מבנים לא חוקיים.

בדיקה של המנהל האזרחי העלתה כי אותם מבנים נבנו שלא כחוק ועל כן פקחי המנהל הוציאו כנגדם צווי הריסה. עתירה נגדית לבג"צ של הערבים וארגון השמאל הקיצוני "שומרי משפט", מעכבת את ביצוע צווי ההריסה עד לתום ההליך.

ימים ספורים לפני הדיון בבג"ץ, החל הערבי שפלש למבנה ההיסטורי ח'אן לובאן בביצוע עבודות עפר סביב המתחם, תוך פגיעה במקום. בקשה דחופה לצו ביניים הוגשה הבוקר (ראשון) לבג"ץ

לפני כשנה עתרנו לבג"ץ (315/13) נגד חאלד דראגמה שהשתלט על המבנה העתיק ח'אן לובן הסמוך למעלה לבונה שבבנימין, ונגד משרד הבטחון והמינהל האזרחי שנמנע מלפעול כנגדו, למרות שקיימות הוכחות כי המבנה שימש כתחנת משטרה בריטית, והינו שייך למדינה.

בג"ץ לא נענה לבקשתנו להוציא צו ביניים, שיורה על הפסקת כל העבודות במקום עד לתום הדיון המשפטי בסוגיה. בעוד כשלושה שבועות צפוי להתקיים הדיון בפני בג"ץ.

הפולש הגביר בימים האחרונים את הליך הפלישה וההרס, והביא לאתר כלים מכניים כבדים לביצוע עבודות עפר הנדסיות, הגורמות נזק רב ועשויות להביא לנזק בלתי הפיך לשרידים עתיקים.

בעקבות צילום מסע ההרס, הוגשה הבוקר (ראשון) לבג"ץ בקשה דחופה להוצאת צו ביניים נגד כל המשך העבודות במקום.

לאחר שבג"ץ מחק עתירה שהגשנו נגד בניה ערבית בלתי חוקית ליד נווה צוף, הגשנו השבוע בקשה לעיון חוזר בתיק, מאחר וההחלטה שניתנה בתיק מנוגדת להתנהלות עקבית של בג"ץ בתיקים דומים

לפני כשנה עתרנו לבג"ץ, נגד בית ערבי שנבנה בניגוד לחוק מצפון לישוב נווה צוף שבבנימין, סמוך לכפר דיר ניזאם. רק לאחר הגשת העתירה הגיע למקום פקח המינהל האזרחי ונתן למבנה צו הפסקת עבודה. לאור דברי המינהל האזרחי בתשובתם לעתירה כי נקטו בהליכים נגד המבנה האמור, הסכימה רגבים למחיקת העתירה.

לאחר כחצי שנה ביקר במקום רכז השטח שלנו וגילה כי לא בלבד שלא ננקטו כל צעדים מעשיים נגד הבית, אלא שלצידו נבנו מספר בתים נוספים. לאחר פניות חוזרות ונשנות למינהל האזרחי שלא נענו, עתרנו לבג"ץ בשנית (3232/13).

הפעם בחרו במינהל האזרחי להשיב לבג"ץ, כי מאחר ומחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים, מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להימחק.

עו"ד שלנו, בועז ארזי, סקר בפני שופטי בית המשפט העליון, שורה של עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה יהודית ביהודה ושומרון, בהם עקבו שופטי בג"ץ וליוו את התהליך המינהלי כדי לוודא שהמינהל האזרחי עושה את עבודתו נאמנה. 

כדוגמה בולטת הציג עו"ד ארזי עתירה שהגיש ארגון השמאל 'שלום עכשיו' בשנת 2009, נגד שכונה שנבנתה על אדמות מדינה ביישוב נווה צוף – סמוך ונראה לבניה הערבית שנידונה בעתירה. במקרה זה נדונהעתירת 'שלום עכשיו' על ידי בית המשפט במקביל לקיומם של הליכי הסדרה תכנונית ובמקביל לנקיטת הליכים פליליים, ונמחקה לפני שבועות ספורים, רק לאחר סיום ההסדרה התכנונית וקיומה של חקירה פלילית.

למרות ההשוואה הברורה החליטו שופטי בג"ץ למחוק את עתירת רגבים, בהסתמך על טענת המינהל האזרחי כי נקט בהליכי אכיפה וכי מחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים.

על פי חוק בתי המשפט, "אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון… יש מקום לדיון נוסף".

בדברי הנימוק בבקשה שהוגשה השבוע לעיון חוזר בהחלטה, מנמקת תנועת רגבים, כי פסק דינו של בית המשפט בעתירה 3232/13, עומדת בניגוד לפרקטיקה המקובלת בבית משפט זה, המהווה "הלכה מכללא", ויש בכך כדי להוות סתירה להלכה קודמת".

עו"ד בועז ארזי פירט בבקשה שש עתירות שונות שהגישו ערבים וארגוני שמאל בטענה על בניה יהודית בלתי חוקית (כאשר בכל העתירות מדובר בבניה על אדמות מדינה), בהם החליט בג"ץ להותיר את העתירות פתוחות ותחת פיקוחו, למרות שהחלו בעניינן הליכים תכנוניים שונים.

"על פי הפרקטיקה אשר ננקטה על ידי בית המשפט הנכבד, הותרת העתירות פתוחות נעשתה למרות שהעתירות מיצו את עצמן מפאת הטיעון המנהלי (לאור נקיטת הליכי פיקוח על ידי רשויות המינהל האזרחי), ולמעשה בית השמפט העדיף להמתין עם דחיית העתירת או מחיקתן, עד למצב בו הסתיימו ההליכים התכנוניים, תוך שבית המשפט מתעדכן מעת לעת על מצב ההליכים התכנוניים", כתב עו"ד ארזי.

ארזי חזר והדגיש כי "בהתנהלותו העקבית כמתואר, קבע בית המשפט "הלכה מכללא", המהווה הלכה שיפוטית לכל דבר וענין".

בדיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדת המשנה של וועדת חוץ וביטחון חשף מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, מרקו בן שבת, כי ביהודה ושומרון מתנהל מאבק על שטחי C, והוסיף כי הפלישות של הערבים בשטחי C "אינה בניה לא חוקית כזו או אחרת אלא השתלטות מכוונת על אדמות מדינה" 

גורם רשמי במנהל האזרחי. מנהל יחידת הפיקוח במנהל, מרקו בן שבת, הצהיר בוועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון, כי מאחורי ההשתלטות הערבית קיימת "יד מכוונת".

"בשנתיים שלוש האחרונות מתנהל מאבק על שטחי C" אמר בן שבת, "המאבק הוא לא כמו שהכרנו של פלסטיני בודד שהקים את הבית שלו באופן לא חוקי אלא בניה יותר ממוסדת". בן שבת לא פירט אל מי הוא מכוון, אולם, גורמים המעורבים בנעשה ביהודה ושומרון מדווחים כי בכירים ברשות הערבית פועלים להשתלטות משמעותית על שטחי C כולל על אדמות מדינה במימון גורמים בינלאומיים.

הדברים נאמרו במהלך דיון של וועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון בראשות ח"כ מוטי יוגב ובהשתתפות חברי כנסת בהם אורית סטרוק ואיילת שקד (הבית היהודי) נציגי צה"ל והמנהל האזרחי, גורמים בהתיישבות ותנועות אזרחיות בהם תנועת רגבים.

תחילה הקרין מנהל הפעילות שלנו, בצלאל סמוטריץ', מצגת הממחישה את המציאות בשטח, בה שטחי C הופכים ליעד לכיבוש ערבי. התמונות והתצ"אות שהוצגו עשו את שלהם ולאחר כך, הסכימו המשתתפים כי המצב בשטח מדאיג מאוד.

נציגי המנהל האזרחי טענו כי ידיהם כבולות לאור צווי בית משפט וגם נציג הפרקליטות צבאית, רס"ן יותם הר ציון, מתח ביקורת לא מרומזת על בית המשפט העליון כשטען "שהביטוח הטוב ביותר של פלסטיני שבנה באופן לא חוקי היא פניה לבג"צ".

דבריו של רס"ן הר ציון, רמ"ד פנים בפרקליטות הצבאית, מתייחסים למציאות המתרחשת מיד לאחר מתן צווי ההריסה לעבריינים הערבים. לא עוברות שעות בודדות וכבר מוגשת עתירה לבג"צ על ידי הערבים באמצעות עמותות שמאל וארגונים בינלאומיים. בעתירה השבלונית, מבקשים הפולשים מבג"צ שיעכב את ביצוע צווי ההריסה עד למתן אפשרות לערבים זכות תגובה בבית משפט לטענות המנהל. כמעט בלי יוצא מן הכלל, שופטי בג"צ נותנים צו ביניים אשר מקפיא את הליכי האכיפה ומאפשרים למעשה את המשך ההשתלטות הלא חוקית.  המדינה מצידה לא נעמדת על הרגליים האחוריות למימוש הצווים ויוצא שהצו מקפיא את הליכי האכיפה אבל הבניה אל חוקית נמשכת.

במהלך הדיון ביקשה ח"כ אורית סטרוק להבין מדוע יועמ"ש איו"ש לא מפעיל את כל הכלים העומדים לרשותו כדוגמת "צו תיחום". אולם תשובה מספקת לא נשמעה זולת ההצהרה שאלו "שיקולים מדיניים".

עוד התברר בדיון כי התופעה החמירה לאור מעורבותם של גורמים זרים שמשקיעים כספים רבים במימון הבניה הלא חוקית. על כך הגיבה ח"כ איילת שקד ואמרה שחייבים לפעול בחקיקה כנגד ההתערבות ההולכת וגוברת של אותם ארגונים זרים להשתלטות ערבית. דווקא בשטחי C דווקא באדמות מדינה.

בתום הדיון הגבנו כי "הכתובת למחדל היא ברורה: שר הביטחון יעלון, הוא האמון על הנושא והאחריות למתן תשובות ולמציאת פתרונות מוטלת על כתפיו. נכון לעכשיו מדינת ישראל, על כלל מערכותיה, לא ערוכה ולא גיבשה את ארגז הכלים הנדרש כדי להתמודד מול התופעה הזו ולנטרל אותה".

את שלושת דרישות הוועדה פירט ח"כ מוטי יוגב: "הועדה דורשת מממשלת ישראל ומשר הביטחון, להסדיר את ההתיישבות הערבית, בדואית, בשטחי יו"ש בכלל וב-E1 בפרט, בהתאם לחוק ולאינטרסים של ממשלת ישראל ולא בהתאם למדיניותם של גורמי חוץ עוינים.

הועדה דורשת מהמנהל האזרחי ורשויות החוק לאכוף את עבירות הבנייה וההשתלטות על קרקעות המדינה בסדר עדיפות סביב הכבישים הראשיים, סביב ההתיישבות היהודית ובשטח E1, האסטרטגי לירושלים בירת ישראל.

הועדה דורשת ממשרד החוץ וכן מהממונים על הארגונים הבינ"ל במתאם הפעולות בשטחים ובמנהל האזרחי, לאכוף את ההתנהלות הפרועה ללא חוק של ארגונים בינ"ל הפועלים בסיוע לגורמים העוינים לישראל"

בעוד ממשלת ישראל נכנעת ללחץ האמריקאי ומקפיאה תכניות בניה בשטח שבין ירושלים למעלה אדומים (E1) הרשות הפלסטינית קובעת עובדות בשטח ומקימה עשרות מבנים לא חוקים.

למרות כוונות ממשלת ישראל בשנים האחרונות לקדם תכניות בניה במרחב שבין ירושלים ומעלה אדומים, שנקרא E-1, הממשל האמריקאי עוצר בעד הממשלה שוב ושוב. כעת מתברר כי בעוד הממשלה נכנעת ללחצים האמריקאים הרשות הפלסטינית מקימה באזור מאחזים לא חוקיים לקביעת עובדות בשטח.

מתחקיר שעשינו מתברר כי בכלל האזור שסביב מעלה אדומים ובמרחב כביש 1 היורד לים המלח, בונים הערבים מאות מבנים יבילים בו מתגוררים בדואים בחסות הרשות הפלסטינית. המבנים עצמם עשויים לוחות מתכת, דבר המאפשר בניה מהירה כשבדרך כלל הערבים פועלים בסופי שבוע ובמועדים בהם יחידת הפיקוח במנהל האזרחי אינה עובדת. 

בשלב ראשוני הערבים מכסים את המבנים ביריעות בד שחורות על מנת לטשטש את המבנים החדשים אולם עם הזמן היריעות מוסרות ומתחילים להכשיר את השטח למבנים נוספים.

כלל המבנים נבנו בשטחי C שנמצאים כידוע בשליטה ישראלית מלאה. אולם למרות פניות רבות של נציגי תנועת רגבים, המנהל האזרחי לא מתמודד עם התופעה ומסתפק בהדבקת צווי הריסה ותו לא.

בחלק מהמקרים, עתירות לבג"צ של הערבים וארגוני שמאל קיצוני מעכבות את ביצוע האכיפה. כך למשל במרחב נחל קידר, הנמצא דרומית למעלה אדומים, הקימו הערבים מאות מבנים בניגוד לחוק, אולם לאחר הגשת צווי ההריסה הגישו הערבים עתירה לבג"צ. בעקבות העתירה החליטו השופטים לתת צו ביניים אשר לא מאפשר הליך אכיפה כלשהו.

אולם מכלל המקרים המוצגים בתחקיר מתברר כי המנהל האזרחי בכלל והיחידה לפיקוח בפרט, אינם עושים די הצורך על מנת לעצור את התופעה המוכרת של השתלטות פלסטינית על אזורים נרחבים בשטחי C.

הרשות הפלסטינית מקדמת בניה של מאות מבנים בשטחי C אבל אין מי שיפקח ויאכוף את החוק. מהניסיון אנחנו למדים כי ככל שעובר הזמן יהיה יותר קשה ליישם מדיניות אכיפה. הגיע הזמן שמדינת ישראל והמנהל האזרחי ישימו סוף להפקרות והחוק יאכף לא רק כלפי הישראלים.

המנהל האזרחי הרס היום (שני) מבנים לא חוקיים שבנו ערבים סמוך לצומת הדואר במערב בנימין. פעילות האכיפה נעשתה לאחר שפנינו למנהל האזרחי שיאכוף את החוק מכיוון שהמבנים סיכנו את הנוסעים בכביש. 

דחפורים של המנהל האזרחי הרסו הבוקר (שני) מספר מבני תעשייה בלתי חוקיים שבנו ערבים סמוך לצומת הדואר שבמערב בנימין.

הרקע להריסה היה לאחר שבתחילת החודש פנו אלינו מספר תושבים ודיווחו על בניה חדשה ומסוכנת סמוך מאוד לכביש בצומת הדואר. מבדיקה שנעשתה ע"י רכז השטח, התברר כי ערבים השתלטו על שטחים נרחבים, גידרו את המקום והקימו מספר מבני תעשייה. כל זאת בניגוד לחוק.

בעקבות זאת פנינו למנהל האזרחי ודרשנו לנקוט פעולות פיקוח ואכיפה. בפניתנו טענו כי הבניה נעשתה בסמוך מאוד לכביש, דבר שמהווה סכנה בטיחותית לנוסעים.

הזלזול הבוטה בחוק וברשויות אכיפת החוק כפי שמשתקפים בבניה זו, המנקרת כל עין עוברת – הינם מטרידים ומדאיגים שכן מאן דהוא יודע בוודאות שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו ללא הפרעה מצד רשויות המנהל האזרחי.

למרבה ההפתעה, התגובה של המינהל האזרחי לא איחרה לבוא, וכאמור הבוקר (שני) החל המנהל האזרחי לבצע את פעולות האכיפה.