תגית: המנהל האזרחי

משרד הביטחון מחזיק בשני מדרגי אכיפה נפרדים ליהודים וערבים ביהודה ושומרון, כך נחשף בעתירה שהגשנו לבג"ץ, הדורשת לבטל את ההפרדה ולהגדיר מדרג אכיפה שיוויוני

עתרנו הבוקר לבג"ץ נגד משרד הביטחון, לאחר שמשרד הביטחון הודה כי הוא פועל לפי שני מדרגי אכיפה נפרדים, ושונים מהותית, כלפי תושבים יהודים ותושבים ערבים ביהודה ושומרון. המסמך של משרד הביטחון נחשף הבוקר ב'מקור ראשון'. העתירה דורשת לאחד את סדרי העדיפויות לרשימה יחידה המאפשרת ניהול ובקרה של אופן הקצאת משאבי האכיפה ביהודה ושומרון.

בשטחי יהודה ושומרון המצויים בשליטה אזרחית מלאה של מדינת ישראל (שטחי C), נבנו מעל 60,000 מבנים בלתי חוקיים – כמחציתם במהלך העשור האחרון. משרד הביטחון והמנהל האזרחי, המהווה את רשות האכיפה ביהודה ושומרון, אוכף בפועל את החוק כנגד פרומיל מאלפי המבנים המתווספים בכל שנה.

בעקבות עתירת חופש מידע שהגשנו בשנה שעברה, נאלצה מערכת הביטחון להודות לראשונה באופן רשמי, בקיומן של שני מדרגי אכיפה נפרדים, מהם עולה פערים בלתי סבירים ואפליה בהתייחסות של גורמי האכיפה לאוכלוסיות השונות.

כך למשל "בניה ישראלית תוך פלישה לאדמה פרטית" מצויה בסדר עדיפות גבוה לאכיפה ואילו "בניה ערבית המבוצעת תוך פלישה לאדמה פרטית" מצויה בתחתית סדר העדיפויות. זאת למרות פסיקת בג"ץ בעבר, כי בניה בלתי חוקית המבוצעת תוך פלישה לאדמה פרטית צריכה להיות בראש סדרי העדיפויות, אולם פריט זה נעדר לחלוטין מרשימת סדרי העדיפויות במגזר הערבי.

מדד נוסף של מבנים המוגדרים כ"סכנה לביטחון האזור, לשלום הציבור או לסדר הציבורי" או המשמשים אכסניה לפעילות שכזו – ממוקם כפריט 4 ברשימת סדרי העדיפויות ביחס למגזר הישראלי וכלל איננו קיים ביחס למגזר הערבי.

בנוסף, סדרי העדיפויות לאכיפה במגזר הערבי אינם מתייחסים כלל לבניה חדשה, בעוד שבמגזר הישראלי הבניה החדשה מוגדרת כעדיפה לביצוע פעולות אכיפה, וזאת חרף החלטות רבות של בג"ץ בהן נקבע כי יש לטפל בבנייה חדשה בעודה באיבה כדי למנוע אכלוס וקיבוע של הבניה החדשה.

לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרד הביטחון בדרישה לאחד את שתי הרשימות, עתרנו לבג"ץ באמצעות עורך הדין בועז ארזי. העתירה מפרטת כיצד מלבד האפליה הקיימת בשתי המערכות המקבילות – העובדה כי אינן מסונכרנות זו עם זו – חותרת תחת משמעותו היסודית של המונח "סדרי עדיפויות", וכי ללא סנכרון הרשימות, לא ניתן לדעת את היחס בין שתי המערכות.

במצב הקיים בו ההבדל בין הרשימות מבוסס, ראשית לכל, על הבחנה בין יהודים לערבים – יחד עם העובדה שאין סנכרון של הרשימות לרשימה יחידה, גורמים לאכיפה בררנית ובלתי שוויונית. הדבר מאפשר לגורמי האכיפה להתחמק מהשמירה על חוק התכנון והבניה במגזר הערבי, תוך היתלות בטענת "סדרי עדיפויות" המהווה איצטלה ריקה מתוכן, לחוסר המעש הזה.

עתירה שהגשנו לבג"ץ חושפת: משרד הביטחון גיבש נוהל פנימי, המנוגד לחוק, שהקפיא בשנים האחרונות הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים והוביל לביסוסם בשטח. בג"ץ הורה למדינה להשיב עד סוף אוקטובר

עתירה שהגשנו לבג"ץ מעלה כי המנהל האזרחי ומשרד הביטחון פועל בשנים אחרונות על פי נוהל פנימי, המנוגד לחוק התכנון והבניה, אשר הוביל להקפאה וטירפוד של הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים, והוביל לביסוסם בשטח ולזינוק בבניה הערבית הבלתי חוקית.

על פי חוק התכנון והבניה ביהודה ושומרון, לרשויות החוק ישנה סמכות להקפיא הליכי אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית רק במידה ובעל המבנה הבלתי חוקי, מגיש לרשויות התכנון בקשה להיתר בניה, וההליכים מוקפאים עד לדיון בבקשה וככל שזו מאושרת לבסוף, ולחילופין במקרה בו בית המשפט מוציא צו המקפיא את ההליכים.

העתירה חושפת כי בשנים האחרונות במנהל האזרחי ובמשרד הביטחון גיבשו נוהל עבודה פנימי, בלתי חוקי, הקובע כי יש להקפיא אוטומטית את הליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, במידה ומוגשות בקשות סטטוטריות שונות על המבנה הבלתי חוקי, כגון בקשה לתב"ע, בקשה לפטור מהיתר בניה, ערר משפטי, בקשה להקפאת הליכים וכן עתירה לבג"ץ, וזאת גם אם ברור מראש כי הבקשות נטולות כל סיכוי חוקי, בשל היעדר בעלות על הקרקע, היעדר סיכויים תכנוניים, ואפילו בקשה מוצהרת להקפאת אכיפה "שאינה נעשית מכח דין".

פנינו למנהל האזרחי לפני כשנה, בדרישה לקבל לידיה את הנוהל המדובר לצד חוות דעת משפטית המסבירה את השימוש בנוהל העומד בסתירה עם לשון החוק, וכן את הנתונים על היקף המבנים שהוקפאו נגדם הליכי האכיפה בעקבות נוהל זה.

בתשובת המנהל האזרחי מחודש ינואר האחרון הוכחש עצם קיומו של נוהל זה, אולם הצלחנו להשיג עותק ממנו, ודרשנו שוב הסברים לגבי חוקיות השימוש בו ועל היקף הקפאת האכיפה. כשהתשובות לא ניתנו, הגיש עורך הדין בועז ארזי עתירה לבג"ץ אליה צורף הנוהל האמור. בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה לקראת סוף חודש אוקטובר.

כל הגשת בקשת סרק כזו, דוחה אוטומטית את האכיפה בשנתיים-שלוש, ואז מוגשת בקשה אחרת ושוב האכיפה נדחית. גם כששלל ההליכים הבירוקרטיים יסתיימו לבסוף, מדובר יהיה בבניה בלתי חוקית ישנה שאיש לא ינסה לאכוף.

הנוהל הזה הוא מגש הכסף עליו מוקמת המדינה הפלסטינית", מוסיף דויטש, "ומי שהמציא את מגש הכסף הזה אלו היועמ"שים של מערכת הביטחון. כך ברשות הפלסטינית בונים ללא הפוגה, מגישים שורת בקשות סרק שמטרפדות את האכיפה, וממשיכים לתפיסת לגבעה הבאה.

יצוין, כי בניגוד לחוק חופש המידע החל על משרד הביטחון, במערכת הביטחון מסרבים עד עתה להעביר את הנתונים על מספר המבנים הבלתי חוקיים שהליכי האכיפה נגדם נעצרו.
צפו בסרטון שהוצאנו:

בית המשפט דחה את העתירה שהגשנו בעניין הבניה הלא חוקית ברכס פדואל אך נזף במנהל האזרחי על התנהלותם הלקויה לכל אורך ההליך המשפטי, ומתח ביקורת חריפה נגדם בפסק הדין

בשבוע שעבר בית המשפט דחה את העתירה שהגשנו בעניין ההשתלטות הפלסטינית הבלתי חוקית ברכס פדואל. על פניו פסק הדין לא לטובתנו – השופט דחה את העתירה בטענה כי לא יתערב בשיקולים המנהליים של המנהל, אך יחד עם זאת, הוא לא נמנע מלהעיר להם על התנהלותם הלקויה לכל אורך ההליך המשפטי ואף מתח ביקורת חריפה כנגדם בפסק הדין.

לפני יותר משנה עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות 5 מבנים בלתי חוקיים שנבנו בסמוך ליישוב פדואל בשומרון בשטח C. בעקבות העתירה בית המשפט הורה למנהל האזרחי להוציא צווי הפסקת עבודה. המנהל אכן הוציא את הצווים המדוברים ותלה אותם על המבנים הבלתי חוקיים, אך הוא מעולם לא דאג לממש אותם בפועל, והבניה הבלתי חוקית רק הלכה והתרחבה.

למרות שבית המשפט החליט בסוף לדחות את העתירה שלנו, השופט הצהיר כי במקרה הנוכחי המנהל האזרחי אכן לא ביצע אכיפה מספקת במקום וטען טענות סותרות לאורך ההליך המשפטי. בעבר היו פעמים נוספות בהן בתי המשפט ביקרו את המנהל האזרחי, אך כעת, הביקורת בפסק הדין חמורה בהרבה, מה גם שהערות השופט כנגד המנהל ליוו את המשפט לכל אורכו.

הביקורת החריפה מהווה למעשה כרטיס צהוב למנהל האזרחי ולכל הנוגע להתנהלותו באכיפת החוק ביהודה ושומרון. הערות השופט לכל אורך ההליך המשפטי נועדו להבהיר שאין לקבל את המציאות הנוכחית שגורמי האכיפה מסתפקים בתליית צווים ואינם מוודאים כי הם אכן נאכפים או שהבניה הבלתי חוקית נפסקת ונהרסת.