חודשים ארוכים שהרשות הפלסטינית מניחה ומקדמת תשתיות להרחבת הכפר דומא, על ידי פלישה לשטח C. בזמן שהרשות מפעילה את כל כוחה במרץ רשויות המדינה, בג"ץ ובתי המשפט המחוזיים, משחקים במי צריך לנהל את התיק, ובינתיים השטח הולך ונהרס.

בשנת 2018 אישר בג"ץ את ה"צו לסילוק מבנים חדשים". כלי אכיפה יעיל שאושר במטרה לייעל את האכיפה ביהודה ושומרון ולאפשר לרשויות להרוס מבנים חדשים שנבנו ללא התרה בתוך 96 שעות ממתן צו הפינוי.

על פניו – צו מעולה שנועד לעזור במערכה על שטחי C ולמנוע את ההשתלטות המהירה שמתבצעת בשטח, אלא שמאז החקיקה, המנהל האזרחי משתמש בו באופן מזערי בלבד ואינו מנצל את יכולותיו וסמוכיותיו כדי להראות מי הריבון בשטח. לאור זאת, עתרנו מספר פעמים לבית המשפט המחוזי כדי לחייב את המנהל האזרחי להפעיל את הצו. בדיון בעתירות אלו, טרחו נציגי הפרקליטות להסביר כי למחוזי אין סמכות לדון בתיקים הנוגעים לצו וכי הסמכות לדון בו נמצאת אצל בג"ץ.

דומא

בשבועות האחרונים פעלנו בהתאם והגשנו עתירה לבג"ץ בדבר ההשתלטות המאסיבית של הכפר הערבי דומא על קרקעות באמצעות בניה בלתי חוקית ופריצת דרכים, בדרישה ששופטי בג"ץ יחייבו את המנהל האזרחי להשתמש ב"צו לסילוק מבנים חדשים". הרי לפי הפרקליטות הסמכות לדון בתיקים הקשורים לצו נמצאת בידם.

אלא שכעת, פרקליטות המדינה ביקשה למחוק על הסף את העתירה שלנו בטענה שהדיון בצו המדובר לא נמצא בסמכות בג"ץ אלא בסמכות בית המשפט המחוזי. רשויות החוק לא יודעות מימינן ומשמאלן. כשהלכנו למחוזי הפרקליטות טענה שהסמכות אצל בג"ץ, כשהלכנו לבג"ץ טענה הפרקליטות שהסמכות אצל המחוזי.

מיותר לציין, שבזמן שבתי המשפט משחקים 'פינג פונג' עם הצו לסילוק מבנים חדשים, ערביי הכפר דומא ממשיכים בהשתלטות על אדמות המדינה ובימים האחרונים אף סללו את הכביש הפיראטי שפרצו. כעת, לאור בקשת הפרקליטות למחיקת העתירה, שלחנו תגובה זועמת לבית המשפט בדרישה שלא יאפשרו למנהל ולפרקליטות לעשות מאיתנו צחוק ולהתחמק מקיום הדיון. אנחנו דורשים משופטי בג"ץ להשתמש בסמכותם ולחייב את המנהל לעצור ולהרוס, עכשיו, את העבודות הפיראטיות בדומא.

לאחר שהמנהל האזרחי חנך את "חמ"ל C" במטרה לייעל את מערכת האכיפה ביהודה ושומרון, ולאור ריבוי מקרים בהם נוכחנו לראות שאין אכיפה בשטח, הגשנו בקשת חופש מידע למנהל האזרחי כדי לוודא האם החמ"ל עושה את עבודותו. לאחר אין ספור דחיות לבקשותינו ותשובות שאינן מספקות, הגשנו עתירה לבית המשפט בדרישה שיחייב את המנהל האזרחי לענות לשאלותנו

זה לא סוד שיש לנו ביקורת רבה על התנהלותו של המנהל האזרחי, הגוף היחידי האמון לשמור על החוק ביהודה ושומרון. התחקיר שפרסם יוני רוטנברג בסוף השבוע האחרון בעיתון "בשבע" מסביר בדיוק מהיכן זה נובע. זו אותה הגברת, רק עם מספר ווטסאפ.

בחודש נובמבר שעבר המנהל האזרחי יצא בהודעה חגיגית כי הוא חונך את "חמ"ל C" – מוקד חדש וייחודי לריכוז פניות ומידע מהשטח, כדי "לתת מענה לאירועים הדורשים תגובה מיידית ביו"ש (כגון עבירות בניה בלתי חוקית, החרמת כלים, מפגעים סביבתיים ועוד)". הפרויקט החדש של המנהל היה אמור לכאורה ליצור עידן חדש במערכה על שטחי C וכנגד ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחי יהודה ושומרון, אלא ששבעה חודשים חלפו מאז הכרזת הפרויקט, ולא רק שהוא לא חיזק את האכיפה בשטח, הוא אף האט אותה באופן משמעותי.

עשרות עדויות ותיעודים של הפעילות שלנו, של רכזי קרקעות ברשויות המקומיות, ושל תושבים מיואשים שפונים שוב ושוב ושוב בדיווחים למוקד – על כלים כבדים של הרשות הפלסטינית שעושה בשטח כבתוך שלה, על בניה ערבית לא חוקית, פריצת דרכים וסלילתם לאור יום, שנתקלים בחוסר מעש מתמשך. בתקופה שקדמה להקמת החמ"ל, החטיבות המרחביות של צה"ל – בשיתוף פעולה של הרשויות המקומיות וקבוצות דיווח אזרחיות של תושבים אכפתיים – הצליחו מדי חודש, לבלום בזמן אמת, עשרות ומאות פעולות בלתי חוקיות של הרשות הפלסטיניות.

במנהל האזרחי חששו כי הפעילות של התושבים ורכזי המועצות מול הפיקוד בשטח תהפוך אותו ללא רלוונטי, לכן בחר המנהל להקים את החמ"ל, להחזיר את השליטה לידיו, ולהעביר אליו את כל הדיווחים שצעקו מהשטח – גם אם הוא לא יפעל באופן מספק.

עוד מהיום הראשון של החמ"ל, הערכנו כי פתיחתו לא תקדם את שמירת הקרקעות ביו"ש – אלא להפך. אבל כדי לוודא שאנחנו לא מסתמכים בטעות על תחושות בטן, פנינו לפני ארבעה חודשים בבקשת חופש מידע למנהל בכדי לקבל מידע מפורט על מספר הפניות שהגיעו לחמ"ל, המענה שניתן להן על פי חלוקה לגזרות, ופירוט של פעולות האכיפה שננקטו בעקבות זאת.

על פניו – עבור חמ"ל שמקבל ומתייק פניות, זו אמורה להיות מלאכה פשוטה ובסיסית, אלא שכנראה שלמנהל האזרחי לא כל כך. במנהל מרחו את הזמן למענה לפניה שלנו – הרבה יותר מעל המועד הנקוב בחוק למענה על בקשות חופש מידע – בטענה המדהימה, שימו לב: שהם "עובדים נמרצות על התשובות". בימים האחרונים קיבלנו מכתב תשובה – שלא כלל בתוכו תשובות לבקשת חופש המידע, והוסיפו כי "גיבוש המידע ידרוש מאיתנו הקצאת משאבים בלתי סבירה".
במבחן התוצאה – המנהל האזרחי כושל בתפקידו עם חמ"ל C ובלעדיו. והוא מסרב לתת מידע כדי להסתיר את התנהלותו המקוממת.

עתירה חדשה: כבר תקופה ארוכה שתושבי הכפר הערבי א סאוויה מרחיבים את הכפר בצורה בלתי חוקית במסווה של פריצות דרכים חקלאיות ובניית עשרות בתים בלתי חוקיים. כולם על אדמות סקר, במטרה להטות את בחינת הקרקעות ולהכריז עליהן כאדמות פרטיות.

בשנים האחרונות, הרשות הפלסטינית והאיחוד האירופי, מנהלות בקפידה מערכה שלמה להשתלטות על שטחי C והשטחים הפתוחים ביהודה ושומרון. כך למשל, הכפר א-סאוויה, שנמצא בשולי ההרים של העיר אריאל שבשומרון, מרחיב את גבולותיו באופן בלתי חוקי, כל פעם עוד קצת.

default

לפני מספר שנים עברייני הכפר א-סאוויה פרצו באופן פיראטי דרכים "חקלאיות" חדשות בין הכפר לשטחים החקלאיים שברשותם, בעזרת התקציב האירופאי שממן את החקלאות ברשות הפלסטינית. דרכים חדשות שעוברות בדיוק על אדמות סקר (כאלה המיועדות להסדרה כאדמות מדינה). משראו העבריינים כי המנהל האזרחי והרשויות אוכפות את הבניה, הם החלו בבניית מבנים בלתי חוקיים על אותן הדרכים "החקלאיות". המבנים נבנו במרחק של למעלה מ-200 מטרים מהכפר, בדיוק הדרך להרחבת גבולותיו.

עוד מרגע בניית המבנים, פנינו בשישה מכתבים שונים למנהל האזרחי, בכדי שישתמשו "בצו לסילוק מבנים חדשים" ויצמצמו את השתלטות הכפר. אלא שכל פעם מחדש, לא נעננו בתשובה כלל, או שנעננו בתשובה מביכה ואינה מספקת. משראינו כי הישועה לא תגיע במקרה הזה מהרשויות ומיצינו את כלל ההליכים, החלטנו לעתור לבג"ץ.

בעתירה זו אנו דורשים מבג"ץ שיחייב את הרשויות לפעול עוד עכשיו להריסת המבנים והצירים שנפרצו על רכס ההר. הריסה זו הייתה צריכה להיעשות עוד מרגע פריצות הצירים. במידה ואכיפה משמעותית לא תעשה בקרוב במרחב – הכפר הערבי יתרחב ויחנוק את ההתיישבות היהודית במקום ומדינת ישראל תאבד -עוד- משטחיה. הרשות הפלסטינית מתכננת בקפידה את צעדיה. אבל אנחנו משתדלים להיות שם צעד אחד לפניה.

על אף שמיצינו את כל ההליכים המשפטיים ונדחו כל האפשרויות להלבנת מבנה בית הספר הבלתי חוקי שנבנה בסמוך לאתר ההיסטורי "הרודיון" שבגוש עציון, המנהל האזרחי גם לא אומר את האמת וגם לא אוכף את החוק

את מבנה בית הספר הבלתי חוקי, זה הנבנה בשולי אחד האתרים החשובים למדינת ישראל "ההרודיון", אנו מלווים בתיק משפטי כבר למעלה מ-3 שנים. עוד בשנת 2018, עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי לאחר שלא אכף את החוק ולא הרס את בית הספר על אף שהוצא לו צו הריסה. העתירה הזו נדחתה כיוון שהמדינה הגיעה להסכמה עם עבריין הבניה שיגיש בקשה להיתר בנייה לוועדת המשנה לתכנון ורישוי.

לאחר שבקשת העבריין נדחתה הוא עתר לבית המשפט המחוזי בירושלים בדבר ההחלטה ובית המשפט הוציא צו ארעי המורה כי עד החלטה אחרת בעתירת העבריין, המנהל האזרחי לא ינקוט שום צעדי אכיפה כנגד המבנה.

ייתכן שזו תמונה של ‏‏פעילות בחוץ‏ ו‏טקסט‏‏

מאז מועד מתן פסק הדין של העתירה שלנו, פנינו באין ספור פניות שונות למנהל האזרחי בבקשה לברר את סטטוס ההליכים התכנוניים המתנהלים סביב מבנה בית הספר. אך אם בכלל קיבלנו תשובה היא הייתה לקונית וחסרה. בחודש מרץ האחרון, המנהל האזרחי השיב לנו כי התכנית שהגיש עבריין הבניה אכן נדחתה אך אין ביכולתם להרוס את מבנה בית הספר לאור צו הארעי שניתן במסגרת עתירת העבריין לבית המשפט המחוזי בירושלים.

אלא שהמנהל האזרחי פשוט לא אומר את האמת. מבירור שערכנו במערכת המשפט, עלה כי עתירתו של עבריין הבניה כבר נמחקה ובוטל צו הארעי שהוצא במסגרתה, עשרה ימים קודם לתשובת המנהל. למנהל האזרחי לא הייתה כל מניעה משפטית למימוש צו ההריסה נכון לאותו המועד, דבר אותו לא טרח לציין בתשובתו וכל שכן לעשות בפועל.

כעת משהסתיימו כל ההליכים המשפטיים, אנחנו דורשים מהמנהל לפעול לאלתר למימוש צו ההריסה התלוי ועומד כנגד מבנה בית הספר, שבמהלך השנה האחרונה אף הרחיב את גבולותיו.על המנהל להוכיח שהוא שומר על החוק ועל אתרי המורשת החשובים למדינת ישראל, גם כשנגמרו לו כל התירוצים.

לאחר שעתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, נהרס המבנה הערבי שפלש לאתר הארכיאולוגי על אדמות מדינה שבשומרון. בג"ץ קנס את המנהל האזרחי בגין הוצאות העתירה

לאחר חודשים של הליכים משפטיים, נהרס אתמול (רביעי) מבנה פלסטיני בלתי חוקי שפלש לאדמות מדינה בשומרון ואיים על האתר הארכיאולוגי 'חירבת כורקוש'. למרות זאת אנחנו מותחים ביקורת חריפה על המנהל האזרחי, שפעל לאכיפת החוק במקום רק לאחר עתירה לבג"ץ ושורת התראות שקיבלו קודם לכן, לכל אורך הליך הבניה.

המבנה המדובר היווה חלק מפלישה מתמשכת שהתבצעה מאיזור הכפר בורקין, הממוקם בתחומי הרשות הפלסטינית, לעבר איזור התעשיה של העיר אריאל, בשטחי C הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה. איזור ההשתלטות נמצא בפאתי אתר עתיקות בשם חירבת כורקוש, בו נמצאו מאוזולאום קבורה מפואר מהתקופה ההלנית, וממצאים נוספים מתקופת הברזל ועד לימי הביניים.

שלבי ההשתלטות החלו בפריצת דרכים, נמשכו בעבודות פיתוח קרקע ובנטיעת עצי זית בוגרים, והסתיימה בהקמתו של מבנה גדול שחובר לתשתית חשמל, במרחק ניכר מהכפר. איזור ההשתלטות מוגדר כקרקעות סקר – אדמות מדינה שרישומן טרם הושלם.

לאחר שש פניות שונות בדרישה לאכיפת החוק, עתרנו לבג"ץ כי יורה למנהל האזרחי להפעיל את ה"צו לסילוק מבנים חדשים" שנחקק בשנת 2018 וגובש על ידי מערכת הביטחון ובפרקליטות במסגרת "המערכה על שטחי C".

צו זה גובש על ידי מערכת הביטחון בשנת 2018, לאחר שהרשות הפלסטינית ושותפיהם באיחוד האירופי, ניצלו במשך שנים רבות את החסמים הבירוקרטיים והמשפטיים במטרה למנוע את אכיפת החוק נגד השתלטות בלתי חוקית. הצו מאפשר להרוס מבנים חדשים שנבנו בלא היתר בתוך 96 שעות ממתן צו פינוי, ומהווה כלי אכיפה יעיל, באופן המקשה על העבריינים לקבוע עובדות בשטח באמצעות ניצול ההליך השיפוטי לרעה.

למרות זאת, עד היום המדינה עשתה שימוש מזערי בצו זה, למרות שהוכח ככלי יעיל ואפקטיבי ביותר במסגרת המאבק בבניה בלתי חוקית. במהלך הדיון, המנהל האזרחי הודיע לבג"ץ כי בעלת המבנה, פלסטין מוסא אחמד אבו עיד, קיבלה מבג"ץ צו ארעי שהקפיא את הליכי האכיפה, אך הצהיר כי יאכוף את ה"צו לסילוק מבנים" מיד לאחר פקיעתה של החלטת בג"ץ בעתירה הערבית.

בג"ץ קנס את המנהל האזרחי בגין הוצאות העתירה של רגבים, אולם גם לאחר התחייבות המנהל בפני בג"ץ, הפולשים המשיכו במלאכת הבניה. רק לאחר התראה נוספת שהוצאנו, הגיעו אתמול (רביעי) כוחות המנהל האזרחי לשטח הפלישה והרסו את המבנה.

אנו מברכים על אכיפת החוק, אולם נשגב מבינתנו מדוע המנהל האזרחי התעורר רק לאחר שננזף ונקנס בבג"ץ בעקבות העתירה שהגשנו בעניין. תכליתו של הצו לסילוק מבנים, מאפשרת לבצע אכיפה מיידית בתוך ימים ספורים, ופה הדבר נמשך חודשים ארוכים. המנהל האזרחי מנסה להתנער מהביקורת הציבורית על חוסר יעילותו, אבל אם גם במקרה הזה הוא פעל באיטיות כה רבה, לא פלא שהוא נכשל באופן מערכתי בתפקידו לשמור על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.

כחלק מהפעילות השוטפת שלנו ברחבי יהודה ושומרון זיהינו בזמן אמת עבודות פיראטיות לסלילת ציר אסטרטגי שהרשות הפלסטינית מכשירה בנחל חלץ שבגוש עציון. לאחר התעלמות מפנייתנו אנחנו מגישים עתירה לבית המשפט.

כחלק מהפעילות השוטפת שלנו בשטח, זיהינו בזמן אמת עבודות פיראטיות לסלילת ציר אסטרטגי שהרשות הפלסטינית מכשירה באזור גוש עציון. הציר נפרץ מול היישוב הר גילה, לאורך נחל חלץ, ומחבר בין ההתרחבות הבלתי חוקית שמצפון לכפר בתיר, לבין הכפר חוסאן הנמצא מדרום.

תא השטח בו סוללת הרשות את הכביש הוא אסטרטגי במיוחד. הוא מהווה פרוזדור קרקעי הנמצא בשליטה ישראלית מלאה המחבר בין ירושלים לגוש עציון, וסלילת הכביש והרחבת הכפרים באופן בלתי חוקי שעלולה לבוא בעקבותיו, תקטע דה-פקטו את השטח הנמצא כיום בשליטה ישראלית מלאה, ותהפוך אותו לאיזור בשליטת הרשות הפלסטינית.

הרשות לא פראיירית. היא יודעת בדיוק היכן לפרוץ צירים ובוחרת בדייקנות אילו יישובים להרחיב ולחבר. הכל על מנת לקטוע את רצף ההתיישבות הישראלי ובמקרה הזה, לנתק את גוש עציון מבירת ישראל. בעקבות העבודות שנעשו בשטח פנינו בהתראה בהולה (בפעם השניה) לשר הביטחון ולמנהל האזרחי בדרישה שיעצרו את העבודות באופן מיידי. בנוסף, שיגרנו אין ספור התראות לחמ"ל C, זה שנוצר על ידי המנהל בעצמו בכדי לתת מענה מהיר ויעיל לשלל עבירות הבניה המבוצעות בשטחי C.

למרות כל זה נשארנו עם אפס תגובה ואפס אכיפה בפועל. סיפורו של נחל חלץ מורכב וחשוב פי כמה, הציר המדובר, שאורכו כשני קילומטר, נפרץ עוד בשנת 2019 על אדמות סקר. למרות שכבר עברו 3 שנים לא נעשו פעולות אכיפה בשטח והציר שנפרץ הגיע כעת לשלב ההכנה לסלילה. על פי מפות התכנון של הרשות הפלסטינית הציר מהווה את השלב המקדים לתכנית הרשות הפלסטינית להכפלת שני הכפרים אל תוך שטחי C. הכביש אמור לחבר בין ההתרחבות הבלתי חוקית שמצפון לכפר בתיר, לבין הכפר חוסאן הנמצא מדרום. התכנית המפורסמת והברורה של הרשות, שבוודאי מוכרת למנהל האזרחי, תחנוק את ההתיישבות היהודית סביב הר גילה, תנתק את תושבי גוש עציון מירושלים, תיצור רצף התיישבות פלסטיני באזור ובעיקר – תנכס לעצמה שטח ניכר מאדמות ישראל.

המנהל אולי מוכן לשבת בחיבוק ידיים, אבל אנחנו – ממש לא. השבוע הגשנו עתירה לבית המשפט העליון בדרישה שיעצרו באופן מיידי את העבודות הפיראטיות באזור.העבודות לסלילת הכביש צריכות להיעצר אתמול, לא היום. נמשיך לעדכן.

שיא החוצפה: בית המשפט "בלע" את פיתיון המנהל האזרחי שהתרשל בשמירת הקרקע – ופסק כנגדנו את הוצאות העתירה

אנחנו מנהלים מאבק סיזיפי לשמירת אדמות המדינה כבר הרבה שנים, וראינו כבר הכל: רשויות אכיפה שמתרשלות בתפקידן, בתי משפט אדישים, ופקידים שמקבלים משכורת שמנה מהמדינה, ואשכרה לא עושים את העבודה שלהם. אבל הפעם אפילו אנחנו הופתענו. השורה התחתונה היא שבית המשפט "בלע" את פיתיון המנהל האזרחי שהתרשל בשמירת הקרקע – ופסק כנגדנו את הוצאות העתירה בסך 10,000 שקלים.

לפני כחצי שנה סיפרנו לכם על התרחבותו המואצת והבלתי חוקית של הכפר נחלין בגוש עציון. עוד מרגע פיתוח המגרשים החדשים, זיהינו את האיום שנוצר על היישוב ראש צורים הסמוך, ואת ההשתלטות המסוכנת על הקרקע שמבצעת הרשות הפלסטינית במקום הזה, בהתאם לשיטת העבודה שלה בכל יהודה ושומרון.

פנינו למנהל האזרחי, גוף אכיפה רשמי של מדינת ישראל, המחויב על פי חוק ומקבל שכר ותקציבים בדיוק לשם מטרה זו – בדרישה שיאכוף את החוק במקום. אלא שהמנהל לא עשה שום דבר ממשי. הפקחים הגיעו לשטח, תלו צווי הפסקת עבודה – אבל העבודות נמשכו. צווים לא מומשו, והיום יש שם כבר שכונה ערבית בלתי חוקית.

אחרי ששיגרנו עוד ועוד התראות שלא קיבלו מענה ממשי, החלטנו לעתור כנגד התנהלותו של המנהל האזרחי לבית המשפט המחוזי בירושלים. כמו שכבר סיפרנו לכם באינספור מקרים אחרים, גם כאן, המנהל השיב בפני השופטים כי הבניה במקום מוכרת אך האכיפה תתבצע אך ורק על פי "סדרי עדיפויות". התשובה הנצחית של המנהל על כל בניה בלתי חוקית עליה אנו מתריעים.

אלא שהפעם, במקום לתת על הראש למי שלא עושה את העבודה שלו, בית המשפט 'בלע' את פיתיון "סדרי העדיפויות", החליט על דחיית העתירה ואף פסק עלינו את כלל הוצאות העתירה. כעת אנו נדרשים לשלם 10,000 ₪ הוצאות משפט. המטרה העיקרית של המנהל האזרחי היא לייאש אותנו מהפניות והעתירות עליהן אנו מתעקשים, ובעיקר, להסיט ממנו את הביקורת הציבורית שמראה בכל פעם מחדש את חוסר המעש והיעילות שלו. בכל עתירה גלום סיכון מסויים שהיא תידחה, אבל אנו תמיד רואים לנגד עינינו את החשיבות שבפעילות שלנו ומתוך כך פועלים. כי אם אנחנו לא נהיה פה – העבודה האמיתית בשטח לא תעשה.

כעת, אנו קוראים לכם, עזרו לנו בכיסוי ההוצאות כדי שנוכל להמשיך בפעילות שלנו – לשמור על הקרקע, וכן, גם לחשוף את הכשלים בהתנהלות של גופי האכיפה. הקישו כאן לתרומה מאובטחת>> https://bit.ly/3wME675

רק לפני חודש סיפרנו לכם על מגרטת האוטובוסים הפיראטית שפועלת בלב שטח האש של צה"ל ומשמשת כלא פחות מתחנה מרכזית של חוסר משילות ואכיפה במרחב, כאשר הרשויות ממשיכות להעלים עין מקיומה

לפני כחודש חשפנו בחדשות 12 כי כמות עצומה של אוטובוסים ישנים של חברת 'אגד' אשר יצאו משימוש החברה והוצאו למכירה במכרז פומבי, הועברו למגרטה פיראטית ולא מוסדרת, תוך פגיעה סביבתית אדירה, וללא כל פיקוח על החלפים הישנים שפורקו מהאוטובוסים והוחזרו לשוק החלפים בישראל.

כשפנינו למנהל האזרחי בדבר המפגע המתחולל בלב שטח האש של צה"ל, קיבלנו בפעם המי יודע כמה את התשובה הלקונית, כי "האכיפה תתנהל על פי סדרי עדיפויות". אך כנראה שהפעם, "סדרי העדיפויות" נגזרו בזכות הפניה שלנו והלחץ התקשורתי.

בימים האחרונים, בעקבות הפרסום שלנו כאן ובחדשות 12, המנהל האזרחי פינה את המגרטה שפעלה בלב השטח, והחרים את הכלים של מפעיליה. כמובן שאנחנו נמשיך לעקוב אחר מצב השטח, כדי לוודא שהעבריינים לא יחזרו לסורם. שם, ובכל רחבי הארץ – ממשיכים בעשיה ציונית, במאבק להגנת הסביבה ונגד בניה בלתי חוקית.

כבר שנים אנחנו מלווים את מחצבת בית פג'אר בגוש עציון ואת מחצבת טריפי במזרח בנימין ונתקלים לא פעם בצפצוף עיקש על החוק, אך מה קורה כשרשויות המדינה מצפצפות על החוקים?



בשתיים מהמחצבות הפיראטיות שאנו מלווים בשנים האחרונות נתקלנו לא פעם בצפצוף הרשויות על צווי בית המשפט ופסקי הדין שניתנו להם. במחצבת בית פג'אר שבגוש עציון למשל, המחצבה הפיראטית הגדולה בארץ. עבר עשור מאז שהמדינה התחייבה לפעול לעצירת החציבה הפיראטית ועל אף שניתן פסק דין מפורש להפסקת הפעילות והשבת האכיפה, שום אכיפה ממשית לא נעשתה בשטח ובכל העת עברייני המחצבה המשיכו עסקים כרגיל, שלא לומר בקצב מוגבר.

מחצבת בית פג'אר

גם במחצבת טריפי שבבנימין, זו שבבעלות המולטי מיליונר הפלסטיני מוסטפה טריפי, מסתתר סיפור מסריח. למרות שהיא נמצאת בשטחה של הרשות הפלסטינית, המנהל האזרחי דאג לה לדרכי גישה וחיבור לציר המרכזי שיוביל את המשאיות והכלים הכבדים אל עבר יעדי החלוקה. בעתירה שהגשנו על כך, המנהל האזרחי הודה שהחיבור נעשה ללא היתר ותכניות, אך נטען כי הוא ב"תהליכי הסדרה".

לשביל המחבר בין המחצבה לכביש, שעובר בשטח C נמצא פתרון משפטי אחר. על אף שבג"ץ התנה את השימוש של טריפי בדרך זו רק אם לא תפלוש לשטחים פרטיים ולא תיחסם לתנועת כלל הציבור, בסיור שערך רכז השטח שלנו הוא נתקל בשער ברזל עם שילוט בעברית ומספר טלפון ומעליו מצלמות. כשהתקשר למספר והציג עצמו כמטייל באזור התשובה של איש טריפי הייתה ברורה- "רק מי ששייך למחצבה נכנס".

אבל פליטת פה אחת הייתה מספיקה להעלות חשד לניגוד עניינים בכל הנוגע לנעשה במחצבת טריפי. בדיון שנערך בוועדת המשנה להתנגדויות במועצת התכנון העליונה ליו"ש, נציג המנהל האזרחי פלט ברגע של חוסר תשומת לב כי המחצבה משרתת בסופו של דבר את ישראל וטריפי מוכר את כל החומר היוצא ממנה לישראל.ולנו יש רק שאלה אחת – אם רשויות המדינה עוברות בעצמן על חוקי המדינה, איך ניתן לצפות מהאזרחים לשמור עליהם?

ציר חדש ובלתי חוקי נפרץ בבקעת הירדן על ידי הרשות הפלסטינית במטרה לחבר בין העיירות טייסיר וטובאס שבשטחי B לרשת המקבצים הבלתי חוקיים בשטחי C. "הרשות הפלסטינית יוצרת רצף טריטוריאלי בבקעה ומדינת ישראל מאפשרת זאת"

ציר חדש ובלתי חוקי נפרץ בחודשים האחרונים על ידי הרשות הפלסטינית במטרה לחבר בין הכפרים הגדולים והמרכזיים טייסיר וטובאס שבמזרח השומרון לבין רשת המקבצים הבלתי חוקיים באזור היישובים רועי ובקעות ובסיסי צה"ל שבבקעת הירדן.

על פי תיעוד שערכנו, פריצת הציר הפיראטי על שטחי C החלה עוד בחודש נובמבר שנה שעברה. בתחילה, ערמות כורכר הונחו בשטח בזו אחר זו, וכעת, מספר חודשים לאחר מכן הן נכבשו לידי דרך עבירה לכל כלי רכב.

פנינו למנהל האזרחי ולרשויות כבר בתחילת העבודות, בדרישה שיבצעו אכיפה מאסיבית כנגד העבריינים. בפועל, עברייני הבניה הספיקו לכבוש את הציר ועל פי ההתנהלות האיטית של המנהל עד כה, ישנו חשש כי בקרוב הוא עלול להיסלל באספלט.

התרענו בפני המנהל והרשויות שינקטו בפעולות קונקרטיות במהירות אחרת העבודות ימשכו והמבנים הבלתי חוקיים ורשת המקבצים שהרשות הפלסטינית מטפחת – יחוברו לכפרים המרכזיים. אבל הם- לא עשו דבר. הרשות הפלסטינית פועלת בכל העת ליצירת רצף התיישבות פלסטיני ואינה מחכה לאף פקח מהמנהל שיבוא לעצור אותה. במודע או שלא, חוסר המעש של רשויות האכיפה ומדינת ישראל מאפשר לרשות הפלסטינית לקדם רצף טריטוריאלי בבקעת הירדן.