עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, שנמנע כבר עשור מלהרוס מאחז ערבי לא חוקי שמתפתח בהתמדה בתוך שטח היישוב לשם בשומרון
עתרנו לבג"ץ כנגד שר הביטחון והמנהל האזרחי בגין המנעות מזה עשור מהריסת מבנה ערבי בלתי חוקי, היושב על אדמות מדינה בתוך תב"ע בתוקף של הישוב לשם. לפני מספר חודשיים פנה הארגון למנהל האזרחי בדרישה לאכוף את החוק כנגד המבנים הממוקמים בתוך תב"ע בתוקף של היישוב לשם בשומרון, על אדמות מדינה.
המנהל האזרחי השיבו כי רשויות האכיפה מכירים את המבנים במקום, ואלו "מטופלים בנוהל בניה בלתי חוקית". מבדיקת נתונים שערכנו התברר, כי נוהל הבב"ח נפתח כנגד המבנה כבר בשנת 2008. השוואת תצלומי אוויר העלתה כי בשנתיים האחרונות הורחבה הפלישה לאדמות המדינה, תוך ביצוע הכשרות קרקע והגדלת המבנים. חרף כך, מעולם לא בוצעו במקום כל צעדי אכיפה.
"המבנה נשוא העתירה מהווה המחשה מצוינת לבעייתיות של "סדרי העדיפויות" שמציגים גופי האכיפה", אומר עו"ד שלנו, בועז ארזי.
עבודות מדידה להקמת מפעל מלט פלשתיני בלב מדבר יהודה הסתיימו השבוע בתגרת אבנים וירי חי בין הבדואים המקומיים לשוטרים פלשתינים חמושים. הבדואים פנו אלינו בבקשת עזרה מול היזמים – בניו של אבו מאזן
תכנית גרנדיוזית של בכירי הרשות הפלשתינית, המבקשים להקים מפעל מלט בנחל חצצון שבלב מדבר יהודה, עשויה לגרום לפגיעה סביבתית חסרת תקדים בנופי המדבר, בשטח B הנמצא בשליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית.
ביום רביעי האחרון, הגיעו למקום צוותי מדידה מטעם הרשות הפלשתינית, ככל הנראה בהסכמת גורמים ישראליים, אך נתקלו בהפגנה זועמת מצד משפחות בדואיות של בני שבט רשיידה המתגוררים במרחב. אלו חוששים מפני ההשלכות הבריאותיות הצפויות מתהליך ייצור המלט ומדחיקת רגליהם מהשטח המשמש עבורם כאיזור מרעה.
מאות מבני השבט שהרשות הפלשתינית צפויה לסלקם מהשטח הפגינו במקום והחלו ליידות אבנים לעבר המודדים ולהבעיר צמיגים, ובעקבות כך הוקפצו לשטח מספר רב של שוטרים פלשתינים חמושים שפיזרו את ההפגנה באלימות רבה תוך ירי באוויר.
שוטרים פלשתינים חמושים בנחל חצצון
באופן מפתיע, החליטו הבדואים לפנות דווקא אל רכז השטח שלנו המוכר להם מסיורים שהוא מקיים בשטח, וביקשו כי הארגון יסייע להם לפעול כנגד הקמת המפעל.
לטענת הבדואים, שטח המפעל המתוכנן צפוי להשתרע על שטח עצום של כ3,500 דונם – פי 6 מגודלו של מפעל 'נשר', מפעל המלט הגדול בישראל. על פי המידע שהגיע לתנועת רגבים, היזמים הפלשתינאים הם לא פחות מבניו של אבו מאזן, נשיא הרשות הפלשתינית.
המיקום שבו מתוכנן לקום המפעל, מצוי בתחומי איזור שנקבע בהסכם אוסלו ב' כ"שמורה הסכמית", בו חל איסור מוחלט לבניה כלשהי במרחב. ברור כי הקמת מפעל מסוג זה עשויה, ברמת וודאות גבוהה מאד, לגרום לנזק סביבתי נרחב תוך פגיעה חמורה בסביבה ובעיקר בתוואי נחל חצצון והסיכון הסביבתי הנובע ממפעל מזהם במרחב הספציפי הזה – חמור ביותר.
מבדיקה שערכנו התגלה כי הקמת המפעל מוכרת ומתואמת עם גורמי הביטחון והמנהל האזרחי שככל הנראה אף התלוו לעבודות המדידה, למרות שככל הנראה לא אושר כל מבנה או מפעל באתר זה.
שיגרנו בסוף השבוע פניה בהולה לשר הביטחון והמנהל האזרחי, וכן לשר להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, בדרישה לנקוט בהליכים הדרושים לשם עצירת הקמת המפעל ושמירה על האינטרסים הישראליים, הציבוריים והסביבתיים במרחב. הדגשנו בפניה כי בהקמת המפעל מעורבת משפחתו של יו"ר הרשות, אבו מאזן, וקיים חשש כבד כי מעורבות זו משפיעה, באופן פסול, על הליכי התכנון והאישור של המפעל, שכאמור – מצוי בתחומי שמורה הסכמית.
השביל ממנו נזרק בקבוק התבערה לעבר איילה שפירא נסלל כעת לכביש על ידי הרשות הפלשתינית, תוך התעלמות גורמי החוק. יחד עם מועצת שומרון פנינו לשר הביטחון. הוריה של איילה שפירא מבקשים: "הפסיקו את סלילת הדרך לפיגוע נוסף"
שנתיים אחרי הפיגוע בו נפצעה הילדה איילה שפירא מבקבוק תבערה שיודה לעבר רכב המשפחה, סוללת הרשות הפלשתינית את שביל המילוט ששימש את המחבלים לכביש בלתי חוקי. הסכנה: מחבלים יוכלו להגיע בקלות רבה יותר לישובים מעלה שומרון ואל מתן ללא בידוק ולפגוע בעוברים ושבים. המנהל האזרחי הממונה על השטח כלל לא הבחין בעבודות הלא חוקיות למרות שזה תפקידו
יחד עם מועצה אזורית שומרון פנינו למשרד הבטחון ולמנהל האזרחי בדרישה לעצור לאלתר עבודות בלתי חוקיות של סלילת כביש שמבצעת הרשות הפלשתינית באמצעות כלי הנדסה כבדים ליד היישוב אלמתן. הדרך החדשה תאפשר גישה לכלי רכב בין הכפר עזון למאחז ערבי בלתי חוקי הסמוך ליישובים מעלה שומרון ואלמתן.
דרך הטרור – הכביש שסוללת הרש"פ מחברת את המאחז הפלשתיני לעזון, וחוצה את דרך הגישה ליישוב אלמתן
דרך זו, החוצה את הכביש הפנימי של היישוב אלמתן, שימשה בעבר כנתיב מילוט רגלי של המפגעים שביצעו את הפיגוע בו נכוותה באופן קשה איילה שפירא בפיגוע לפני כשנתיים.
עורך הדין שלנו, בועז ארזי, ציין במכתב, כי עבודות הסלילה מתבצעות תוך פלישה לאדמות מדינה ולתוך הקו הכחול של היישוב אלמתן, "הנכם נדרשים בזה לנקוט פעולות פיקוח ואכיפה כנגד מבצעי העבודות ולרבות: הוצאת צווים, החרמת כלים והשבת המצב לקדמותו, תוך ביצוע חסימה מיידית ודחופה של הדרך", נכתב בפניית הארגון.
אבנר ורות שפירא, הוריה של איילה, הגיבו בחריפות על עבודות הסלילה. "במקום הפקת לקחים אמיתית וביצוע צעדים ביטחוניים-מדיניים הוחלט במשרד הביטחון לסלול כביש חדש, בעלות של מליוני שקלים, ולשפר את תנאי הדרך. האפשרויות הזולות יותר נפסלו מחשש להיכנס לעימותים פוליטיים עם הערבים. והנה, בחסות הכביש החדש, הערבים סוללים באופן בלתי חוקי כביש נוסף, שמחבר את אותה עזון בדיוק אל הכביש החדש".
תוואי כביש הגישה לעיר רוואבי נסלל בחלקו על קרקעות פרטיות – וללא הסכמת הבעלים. כך עולה מתגובה מעדכנת מטעם המדינה לקראת הדיון בעתירה שהגשנו. בעקבות הדיון הקציב בית המשפט חצי שנה לחברת רוואבי להוכיח את בעלותה על הקרקעות
לפני כשנתיים עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, משרד הבטחון וחברת 'רוואבי' לאחר שבמסגרת העבודות על בניית העיר הממוקמת בשטח שבשליטת הרשות הפלשתינית, החלה חברת רוואבי בהכשרות קרקע וסלילת כביש לעבר אחת משכונות העיר. העבודות התבצעו תוך זליגה מתחומי העיר לאיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה לכיוון היישוב היהודי הסמוך עטרת.
רק בעקבות הגשת העתירה הופסקה הסלילה הבלתי חוקית של הכביש, ובמהלך הדיון הקודם בבג"ץ שהתקיים בסוף ינואר, הצהירה חברת רוואבי בפני בית המשפט כי העבודות לא יחודשו עד לאישור התוכניות.
אלא שכעת, בתגובה מעדכנת מטעם המדינה לקראת הדיון, ציינה המדינה כי חברת רוואבי טרם סיימה את השלמת ההיבטים התכנוניים של הכביש, כלומר, מעבר לעובדה שהיא החלה את סלילתו לפני קבלת היתר כנדרש בחוק, הרי שחלק מהכביש הבלתי חוקי שמצוי על אדמות בבעלות פרטית, החל להיסלל ללא הסכמת הבעלים.
"המסמכים אשר הוגשו על ידי המשיבה 4 (חברת רוואבי) נבדקו על ידי לשכת התכנון. הבדיקה העלתה כי המדובר במסמכי בעלות אשר אין בהם כדי למלא את הדרישות בהיבט זה. בין היתר, לנוכח העובדה שחלק מהדרך מצוי במקרקעין מוסדרים אשר לא הושגה הסכמת הבעלים ביחס למקטע המצוי בהם… המסמכים שהועברו אינם פותרים את הבעיה הקניינית".
המדינה הוסיפה בתשובתה לעתירה, כי "ללא הסדרת קבע של דרך הגישה לעיר, לא יהיה ניתן לאשר את הדרך מושא העתירה באופן סופי", וכי בימים אלו מתקיימים דיונים במנהל האזרחי לבחינת הצעות שהועלו להסדרת הדרך לעיר.
במהלך הדיון בעתירה הורה בית המשפט לחברת רוואבי להוכיח לאלתר את הבעלות הקניינית על החלקות הפרטיות שעליהן נסלל הכביש לעיר. הנשיאה נאור העירה במהלך הדיון כי בעתירות מקבילות שהוגשו נגד דרכים המובילות להתיישבות הישראלית , קצב בית המשפט פרק זמן של כשנה, לבחון את הסדרת הכביש או הריסתו, וכך ראוי להיות גם במקרה זה. בעוד חצי שנה יתקיים דיון המשך בו ייבחן האם השלימה חברת רוואבי את רכישת הקרקעות והשלמת הליך ההסדרה של הדרך.
כזכור, פעולות האכיפה נגד סלילת הכביש הבלתי חוקי החלו רק לאחר פניות חוזרות ונשנות מטעמנו. בתחילת ההליך המנהל האזרחי אף סירב לפתוח בהליכים נגד הכביש בטענה כי העבודות מתבצעות בשטח שאיננו בשליטה ישראלית. כל ההתנהלות בפרשה מלמדת על התנערות של הרשויות מחובתן לאכוף את החוק, ולכן אנו סבורים כי החלטת בית המשפט מדברת בעד עצמה. המדינה לא יכולה לשבת יותר על הגדר, ועליה להחליט אם להפקיע את הקרקע לצורך סלילת הכביש, או להורות על הריסתו.
בדיון סוער במנהל האזרחי על קומפלקס הממשל שהרשות הפלשתינית מתכננת להקים ליד בית אל, צוטט מפקד האוגדה היוצא, תא"ל תמיר ידעי: "במציאות הנוכחית לא הייתי מאשר את הפרויקט. כל מתחם החטיבה וכביש הגישה לבית אל נשלט בירי"
ועדת התכנון העליונה של המנהל האזרחי, דנה הבוקר (שני) בהתנגדות שהגשנו יחד עם המועצה המקומית בית אל לתכנית של הרשות הפלשתינית להקים קומפלקס ממשל ענק במרחק קצר מבתי היישוב וממתחם אוגדת איו"ש וחטיבת בנימין.
התכנית שהגישה הרשות הפלשתינית לפני מספר חודשים למנהל האזרחי, מבקשת להקים מבנה ענק רב קומתי בשטח כולל של 10,000 מ"ר, בתוך תחומי שטח C ובמרחק של 350 מטרים בלבד מבתי היישוב בית אל ומבסיס האוגדה.
הרשות הפלשתינית מבקשת לקבל היתר בניה באיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, על שטח בן 9 דונמים הנמצא בבעלות הוואקף, למרות שבחלקת הקרקע המדוברת ישנם עוד 30 דונמים הנמצאים בשטחי A ו-B , שם היא יכולה לבנות כרצונה וללא צורך בקבלת אישור ישראלי.
קב"ט המועצה, יהודה דנה, סקר את ההסלמה באירועי הטרור שהתרחשו בשנה האחרונה בזירה המערבית של בית אל, שהשוואה ליומן האירועים החל משנת 2000. "על פי יומן המבצעים של החטיבה, בוצעו משנת אלפיים 64 אירועי ירי – 11 מתוכם רק בשנה האחרונה. 129 בקבוקי תבערה משנת אלפיים, מתוכם 32 בשנה האחרונה ויחס דומה באירועים של גלגול צמיגים בוערים הגורמים נזק של מאות אלפי שקלים לגדר החכמה, וכן באירועי זריקות אבנים על בסיס יומי".
עורך הדין שלנו, בועז ארזי, שהגיש את ההתנגדות בשמנו ובשם מועצת בית אל הציג את ההיבטים הטכניים של ההתנגדות, וקבע כי התכנית להקמת הבסיס הפלשתיני הינה חלק מתוך מגמה אסטרטגית ברורה ושיטתית שהרשות הפלשתינית מקדמת בשנים האחרונות, במטרה להשתלט על שטחים בשליטה ישראלית ולקבוע עובדות בלתי הפיכות בשטח.
דנה סיפר כי שוחח במהלך הבוקר (שני) עם מפקד אוגדת איו"ש היוצא, תא"ל תמיר ידעי, שאישר בזמנו את קידום הפרויקט. "תא"ל ידעי התיר לי לומר בשמו, שבמציאות המשתנה של היום הוא לא היה מאשר את הפרויקט הזה, מאחר וכל השטח המיועד למתחם החדש של חטמ"ר בנימין נשלט בירי ממבנה הממשל הפלשתיני, וכן כביש הגישה היחיד לבית אל נשלט באש. כל אגד מחנות בית אל מתוצפת מאותו מקום, הבתים הדרומיים והמערביים של בית אל – כולם נשלטים באש".
דנה הוסיף כי שוחח אתמול עם מח"ט בנימין, אל"מ ישראל שומר, שלא היה מודע לקיומו של הדיון בוועדה היום, וכי הוא מתנגד נחרצות לתכנית. עוד ציין קב"ט המועצה כי שוחח הבוקר עם קצין הגמ"ר של אוגדת איו"ש, סא"ל מקי סיבוני שאמר כי ללא בחינה מחודשת של מפקד האוגדה הנוכחי, תא"ל ליאור כרמלי, אין לאשר את הפרויקט.
זהו המבחן הראשון אביגדור ליברמן, שר הבטחון הנכנס. התכנית להקים בסיס פלשתיני שישלוט בירי על חיילי צה"ל ואזרחים ישראליים הינו איוולת ממדרגה ראשונה. על שר הבטחון לברר כיצד מנהלת התיאום והקישור בצה"ל העלו על דעתם לקדם את התכנית המסוכנת הזו.
איתרנו בניה וסלילת כביש בלתי חוקיים בתחנת הרכבת ההיסטורית שהפכה לאחד מסמליה הבולטים של ההתיישבות בשומרון, הממוקמת על אדמות מדינה מוכרזות. הסלילה התבצעה חרף פניה מוקדמת שלנו למנהל האזרחי
לפני כחודש איתרנו עבודות הכנות לקראת סלילת כביש אספלט בלתי חוקי בתוך תחומי תחנת הרכבת מסעודיה (סבסטיה) שבשומרון. לתחנה זו, המהווה שריד לרכבת שסלל השלטון העות'מאני לפני כמאה שנים, צעדו אלפי תומכי 'גוש אמונים' לפני ארבעה עשורים בדרישה מהממשלה להקים יישובים בשומרון, והיא הפכה לאחד מסמליה הבולטים של ההתיישבות.
תחנת הרכבת העתיקה ממוקמת על אדמות שהוכרזו כאדמות מדינה כבר בימי השלטון הטורקי, אך בדפי הפייסבוק של ערביי הכפר בורקא שהעלו תמונות המתעדות את ההכנות לסלילה נכתב כי קיימת ועדה מיוחדת לשיפוץ האתר ההיסטורי, וכי העבודות הבלתי חוקיות התבצעו על ידי מועצת הכפר וראש הכפר סמי דע'לס.
השתלטות על אדמות מדינה מוכרזות
זו איננה הפעם הראשונה בה מתבצעות עבודות בלתי חוקיות באתר ההיסטורי. לפני כשנתיים פנינו למנהל האזרחי בדרישה להפסקת עבודות בינוי שבוצעו במקום. בנובמבר 2013 השיב המנהל האזרחי כי בעקבות פנית רגבים ננקטו על ידי המנהא"ז פעולות אכיפה וכי נמסרו צווי הריסה למבנים שנבנו באתר.
כאמור, מהתמונות שצילמנו במקום לפני כחודש התברר, כי לא רק שצווי ההריסה משנת 2013 לא בוצעו, אלא שבמקום נשפכו ערימות אספלט, כהכנה מיידית לסלילת כביש בלתי חוקי.
עורך הדין בועז ארזי מהמחלקה המשפטית שלנו הוציא בחודש הקודם מכתב דחוף למנהל האזרחי בדרישה לעצור לאלתר את עבודות הסלילה. "לאור ההיסטוריה של הפרת החוק באתר זה – הנכם נדרשים בזה לפעול בדחיפות לעצירת העבודות, מימוש צווי ההריסה והשבת האתר ההיסטורי למצבו קודם ביצוע העבודות. בנוסף הנכם נדרשים לפעול בהליך פלילי כנגד האחראים לביצוע העבודות".
אולם מתברר, כי חרף ההתראה המוקדמת, ביחידת הפיקוח של המנהל האזרחי לא מנעו את ביצוע הסלילה. בימים האחרונים הושלמה סלילת הכביש באמצעות כלים הנדסיים שכבשו את האספלט.
פברואר 2016 – הכביש נסלל חרף ההתראות המוקדמות (צילום מסך מתוך אתר facebook.com)פברואר 2016 – הכביש נסלל חרף ההתראות המוקדמות (צילום מסך מתוך אתר facebook.com)
מדובר בהתנהלות כושלת ומקוממת של המנהל האזרח. כל הגורמים הרלוונטיים קיבלו הודעה מוקדמת על כוונת תושבי בורקא לסלול את הכביש בניגוד לחוק, ולהשתלט על האתר ההיסטורי. איש לא פעל למנוע זאת, ובעקבות המחדל אנו שוקלים לעתור לבג"ץ.
אנחנו מתעדים לעתור לבג"ץ בעקבות מערך בלתי חוקי של דרכים שפרצה הרשות הפלשתינית ליד היישוב לשם בשומרון, תוך הסתייעות במימון זר, כולל מצד האיחוד האירופי. "הכביש מהווה פתח להשתלטות ערבית על אדמות מדינה, בניה בלתי חוקית וסכנה בטחונית מוחשית"
לפני כשנה הבחינו תושבי לשם בפעילות מוגברת של באגרים סמוך לישוב. בירור קצר העלה כי מדובר בפעילות לא חוקית של הרשות הפלשתינית המסתייעת במימון זר כדי לפרוץ דרכים ולסלול כבישים באיזור. זאת על אף שמדובר בשטחי c הנמצאים בשליטה ישראלית.
פניות שהוצאנו יחד עם מועצה אזורית שומרון למנהל האזרחי, לא הביאו לאכיפה במקום. בשבועות האחרונים התחדשו העבודות, במהלכן הצליחו הפלשתינים לפרוץ ולסלול מערכת דרכים מסועפת באורך כולל של כ-40 קילומטרים, שחלקן נפרצו במרחק של עשרות מטרים בלבד מהישוב הישראלי.
חלק ממערך הדרכים – צילום מתחומי היישוב לשם
פנינו לשר הבטחון ולמנהל האזרחי במכתב דחוף, בו צוין כי במידה והעבודות לא ייפסקו ולא יינקטו הליכים פליליים כנגד העבריינים, נעתור לבג"ץ.
על פי ניתוח תצלומי האוויר שביצענו עבור מועצה אזורית שומרון, מדובר בתוכנית המבקשת לחבר בין הכפרים הפלשתינים ראפאת ודיר באלוט, וכן להשתלט על שטחים נרחבים של אדמות מדינה מוכרזות, הסמוכות לגדר ההפרדה.
מערך דרכים מסועף להשתלטות על אדמות מדינה
מערכת הכבישים הזו איננה 'רק' הפרה בוטה של החוק. הניסיון מלמד כי כל כביש "תמים" לכאורה, משמש למעשה כפתח להשתלטות ערבית על אדמות מדינה, ובניה בלתי חוקית נרחבת.
באופן גלוי לעין, מדובר פה גם בסכנה בטחונית חמורה ליישובים היהודיים הסמוכים. כבר שנתיים שאנו מתריעים על כך בפני המנהל האזרחי, שלא טרח למלא את תפקידו. כדאי להתעורר עכשיו ולא חלילה אחרי אסון.
בדיון שנערך אתמול (שני) בבג"ץ בעתירה שהגשנו כנגד כביש גישה לא חוקי שנסלל בכניסה לעיר רוואבי, אמרה הנשיאה נאור למנהל האזרחי: "התיק מתגלגל וזה לא בסדר. מתי נגיע לתכל'ס?"
בג"ץ דן אתמול (שני) בעתירה שהגשנו נגד סלילת כביש ועבודות פיתוח לא חוקיות שמבצעת חברת הבניה של העיר רוואבי. בעקבות העתירה הופסקה הסלילה הבלתי חוקית של הכביש, ובמהלך הדיון הצהירה חברת רוואבי בפני בית המשפט כי העבודות לא יחודשו עד לאישור התוכניות.
במסגרת העבודות על בניית העיר הממוקמת בשטח שבשליטת הרשות הפלשתינית, החלה חברת רוואבי בהכשרות קרקע וסלילת כביש לעבר אחת משכונות העיר. כביש זה יוצא מדרך הגישה המרכזית לעיר, ומחבר את מרכז העיר עם השכונה החדשה. העבודות התבצעו תוך זליגה מתחומי העיר לאיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, לכיוון היישוב היהודי הסמוך, עטרת.
עבודות סלילת הכביש – צילום מהיישוב הסמוך עטרת
במהלך העבודות נסלל כביש גישה לא חוקי והכשרות קרקע שונות, חלקן על גבי אתר ארכיאולוגי. עם תחילת העבודות פנינו למנהל האזרחי בדרישה למנוע את המשך העבודות. בתחילה טענו במנהל האזרחי כי תא השטח בו נסלל הכביש איננו תחת שליטה ישראלית, אולם לאחר שרגבים עתרה לבג"ץ הודו במנהל האזרחי כי מדובר בשטח C ובעקבות העתירה הוצאו צווי הריסה להכשרות הקרקע ועבודות הפיתוח.
לקראת הדיון שהתקיים אתמול (שני) הודיע המנהל האזרחי כי חברת רוואבי בשיתוף המנהל האזרחי מקדמים תכנית מתאר שתלבין למפרע את הכביש הבלתי חוקי שנסלל על אדמות פרטיות. במהלך הדיון הצהירה חברת רוואבי בפני בית המשפט כי העבודות לא יחודשו עד לאישור התוכניות, אולם במנהל האזרחי לא ציינו כמה זמן צפוי להמשך התהליך.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור דרשה מהמנהל האזרחי להצהיר על הערכת זמנים. "התיק הזה קצת מתגלגל, ראינו את כל ההיסטוריה שלו, מתי נגיע לתכל'ס", אמרה נאור לעו"ד רועי שוויקה מפרקליטות המדינה. "כל פעם אמרתם הנה הנה, והנה לא הגיע. אני שואלת על לוח זמנים צפוי, מה שכרגע זה לא בסדר".
בתום הדיון הוחלט כי בכפוף להתחייבות חברת רוואבי כי היא תמנע מהמשך העבודות במקום, יתקיים דיון נוסף בעתירה בעוד חצי שנה, על מנת לבחון את התכנות הליכי התכנון והתקדמותם.
בית המשפט קבע כי כאשר יש אופק תכנוני נראה לעין, אין צורך להיחפז ולהרוס – אלא להעניק פרק זמן הולם וסביר שיאפשר הליכי תכנון, הסדרה והיתרי בניה. אנחנו מצפים שההבנה הזו, שמגלה בית המשפט, תבוא לידי ביטוי כלפי כלל המגזרים.
איתרנו בהר חברון בית ספר בלתי חוקי שבנתה הרשות הפלשתינית בסיוע מימון זר. המבנה הוקם באיזור הנמצא בשליטה ישראלית, ומיועד לתושבי רשת המאחזים הבדואים שמתחזקת הרשות הפלשתינית במטרה להעמיק את השתלטותה על המרחב
באופן סימלי משהו, ביום הראשון של שנת הלימודים, איתרנו מקבץ חדש של מבנים בלתי חוקיים בדרום הר חברון, שנבנו על ידי הרשות הפלשתינית ובסיוע מימון זר. בדיקה מקרוב העלתה, כי שנים מהמבנים שהקמתם הושלמה נועדו לשמש כבית ספר שנראה כי אמור להתחיל את פעילותו בקרוב. המבנים אף חולקו לחדרי כיתות ורוהטו בהתאם.
מתחם בית הספר החדש
המתחם החדש נועד לשמש כבית ספר עבור המאחזים הערביים הבלתי חוקיים הפזורים במרחב סוסיא, שתושביהם מגיעים בעיקר מהעיירה הסמוכה יאטה. מאחזים אלו מטופחים ונתמכים על ידי הרשות הפלשתינית, השואפת לספח לשליטתה איזורים נרחבים בשטחי C הנמצאים תחת שליטה ישראלית מלאה. זאת בהתאם לתכנית פלשתינית רשמית משנת 2009, שמטרתה להוביל להקמה של מדינה פלשתינית דה-פקטו, ובאופן חד צדדי, באמצעות שינוי של המציאות בשטח.
מעקב שביצענו אחר מגמה זו, מעלה כי ההשתלטות על השטח מתבצעת בעיקר באמצעות הקמת רשת מאחזים פלשתינים בלתי חוקיים, בעיקר בדרום הר חברון ובאיזור מעלה אדומים, שמקבלים בשנים האחרונות מימון נדיב מטעם האיחוד האירופי.
מדו"ח "הקולוניה האחרונה" שפרסמנו לפני כשנה, אשר חשף את היקף התופעה, עולה כי האיחוד האירופי בנה באופן גלוי וללא היתר, מאות מבני מגורים 'קראוילות', מבני שירותים, ואף טורבינות לייצור חשמל באמצעות רוח. כספים אירופאיים הועברו אף לפיתוח בלתי חוקי של תשתיות ביוב וסלילת דרכים.
המחלקה המשפטית שלנו פנתה בפניה דחופה למנהל האזרחי בדרישה לנקוט בצעדי פיקוח ואכיפה דחופים כנגד המבנים, ולפתוח בהליכים פליליים כנגד מבצעי העבודות.
"לאור העובדה כי המבנים מצויים בשלבי הבניה האחרונים והם עשויים להיות מאוכלסים במהלך הימים הקרובים, נבקש את תגובתכם הדחופה לפניה זו בתוך 7 ימים ממועד הפניה. ככל שלא תתקבל תשובה המניחה את הדעת במועד זה תשקול מרשתי פניה לערכאות", נכתב בפניה.
המנהל האזרחי בדיון בכנסת: "אכיפה כנגד כל בניה בלתי חוקית"
מקרה זה עשוי להוות אבן בוחן להצהרות המנהל האזרחי, כפי שנאמרו בדיון מיוחד שהתקיים לפני כשלושה שבועות בועדת המשנה ליהודה ושומרון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, דיון שהתקיים בעקבות הגברת המעורבות של האיחוד האירופי בפעילות בניה בלתי חוקית.
במסגרת הדיון הציג האלוף יואב (פולי) מרדכי, העומד בראש המנהל האזרחי את הנתונים בנוגע לפעילות הלא חוקית של מדינות אירופה ביו"ש. לדבריו, מאז ינואר 2014, תיעד המנהל האזרחי יותר מ-140 פעולות של בנייה לא חוקית שביצעו גורמים אירופיים, אך רק כנגד 40 מהן בוצעה פעילות הריסה. מרדכי ציין כי ישראל יצרה קשר עם השגרירויות של המדינות האירופאיות הבולטות המעורבות בפעילות זו, והתחייב כי "ביחס לכל בנייה לא חוקית יינקטו פעולות אכיפה וכך אנחנו נוקטים".
בעניין זה ראוי לציין כי במהלך אוקטובר 2014, איתרנו בית ספר לא חוקי דומה, שבנה האיחוד האירופי במאחז פלשתיני-בדואי הסמוך ליישוב אדם שמצפון לירושלים. תנועת רגבים פנתה בדחיפות למנהל האזרחי בדרישה לאכוף את החוק, אולם בניגוד להצהרות, רשויות החוק לא ביצעו כל פעילות אכיפה כנגד בית הספר.
בית הספר ליד צומת אדם בבנימין
לאור חוסר הפעילות וההתעלמות מהפניות החוזרות ונשנות, עתרנו לבג"ץ נגד שר הבטחון, המינהל האזרחי והאיחוד האירופי (בג"ץ 1612/15), בדרישה להורות לרשויות החוק לבצע פעילות אכיפה כנגד בית הספר הבלתי חוקי באדם, וכן לדרוש מהאיחוד האירופי לעצור לאלתר את מעורבותו בכל פעילות בלתי חוקית.
בינתיים נראה כי עברייני הבנייה 'עושים בית ספר' לשלטון החוק ולמשילות הישראלית באיזור, התנהלות זו חייבת להפסק.
עתרנו לבג"ץ נגד בתים הנבנים בחודשים האחרונים על ידי ערבים צמוד ליישוב בית אל. לאחרונה הורה בג"ץ על הריסת 24 דירות שנבנו ללא היתר בתוך בית אל, למרות החלטה עדכנית מטעם המנהל האזרחי להעניק למקום היתר בניה
כמאה וחמישים מטרים מבתי היישוב בית אל שבבנימין, מוקמים בחודשים האחרונים שני מבני קבע, ללא היתרי בניה וללא תכנית מתאר או תב"ע. מיד לאחר זיהוי התחלת הבניה, פנתה 'רגבים' למנהל האזרחי בדרישה להקדים תרופה למכה, ולבצע הליכי אכיפה כנגד המבנים, לאור הנסיון המלמד כי במידה והם יאוכלסו, ברור שלא תתבצע כל אכיפה כנגד העבריינים.
נבנה בקצב מואץ ובאין מפריע
כידוע, ביהודה ושומרון ישנם עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים שהוקמו באין מפריע על ידי ערבים בשטחי C, בהם גם האחריות האזרחית וגם הבטחונית מוטלת על צה"ל והמנהל האזרחי. לעיתים רחוקות בלבד רשויות האכיפה מוציאות לפועל צו הריסה, כדי ליצור מצג של אכיפה במגזר הערבי ביהודה ושומרון, והיא מכוונת כלפי מבני פח או אוהלים ולא כלפי מבני קבע.
בד בבד עם המשך הבניה, הוסיף המנהל האזרחי להתעלם מפניותנו. לאחר התעלמות ממושכת מצד המנהל עתרנו לבג"ץ.
בעתירה הודגש כי למרות שבשורת פסקי דין קודמים קבעו השופטים כי אין בכוונתם להתערב בשיקול הדעת ובסדרי העדיפויות לאכיפה מטעם המנהל האזרחי, הרי שלאחרונה ניכרת מגמת שינוי בכך, ועל כן מתבקש בג"ץ להורות על צעדי אכיפה כנגד המבנים.
"לאכוף קודם האכלוס". אחד המבנים נשואי העתירה
במספר מקרים בשנים האחרונות הרחיב בג"ץ את הביקורת מטעמו על תפקוד רשויות האכיפה, גם בסיטואציות שבעבר הצהיר בהן כי אין בכוונתו להתערב, ובמקרים שהוגדרו על ידי רשויות האכיפה ככאלה הנמצאים בתחתית סדר העדיפויות (בתוך תחומי יישובים ועל גבי אדמות מדינה). כך קרה שבג"ץ הוציא צווי ביניים ופסקי דין בעתירות שונות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה בתוך תחומי היישובים היהודים – כאשר רשויות האכיפה מצהירות כי מדובר במבנים הנמצאים בתחתית סדרי העדיפויות.
המקרה הבולט מכולם הוא פסק הדין שניתן בשנת 2014 בבג"ץ 9669/10. עתירה זו הוגשה כנגד בתים שהוקמו בתוך תחומי היישוב בית אל ("מתחם דריינוף"). המבנים הכוללים 24 דירות מגורים נבנו ללא היתר על קרקע שנתפסה על ידי מדינת ישראל לפני עשרות שנים בצו צבאי.
'מתחם דריינוף' ביישוב בית אל
הסוגיה שנדונה בבית המשפט בעתירה זו, נגעה אך ורק לשאלה התכנונית ולהיעדרו של היתר בניה, ולא לסוגיית הקרקע, מאחר ומעמדה נחשב כ'אדמות מדינה' לכל דבר.
בפסק הדין החליט הנשיא לשעבר, השופט אשר גרוניס, להתערב בסדר פעולות האכיפה של המינהל האזרחי, תוך שהוא מחייב את הריסת המבנים תוך שישה חודשים מיום פסק הדין. זאת למרות העובדה כי בתים אלו נבנו על קרקע המוחזקת על ידי המדינה, ולמרות הצהרת המנהל האזרחי כי נפתחו כבר הליכי תכנון ואישור לבתים אלו, וישנה סבירות גבוהה מאוד להסדרתם.
בדיון נוסף שהתקיים לאחרונה בעתירה זו בהרכב של השופטים נאור, רובינשטיין וחיות ביקש הקבלן דריינוף שבנה את המבנים, להימנע מהריסת הבתים עקב שינוי נסיבות מהותי, מאחר וועדת המשנה להתיישבות של מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי החליטה להעניק היתרי בנייה למקום, וכי מיצוי האפיק התכנוני יסתיים תוך ימים ספורים במתן היתר.
חרף השינוי המהותי הורו השופטים כי יש לקיים את פסק הדין בשל עקרון 'מעשה בית דין' ו'סופיות הדיון', ועל אף כי מבנים אלו ייבנו מחדש בהיתר לאחר שייהרסו.
בהתאם לאימוץ 'גישת הרחבת ההתערבות' על ידי בג"ץ בתיק דריינוף, מצפה 'תנועת רגבים' כי גם בעתירה שהגישה יפעל בג"ץ באופן דומה, ויורה למנהל האזרחי למנוע את אכלוסם של המבנים הערבים שהוקמו ליד בית אל – מעבר לגדר. בנוסף התבקש בג"ץ להוציא צו ביניים שיאסור את המשך בניית המבנים ועשיית כל שימוש בהם עד למתן פסק דין בעתירה.
מעניין יהיה לעקוב אחר התנהלות בג"ץ בעתירה שלנו, בהשוואה לפסק הדין מעורר המחלוקת בפרשת בתי דריינוף.
