דוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור שהתפרסם הבוקר על אובדן המשילות בנגב בדק ומצא את מה שאנחנו טוענים כבר שנים: המדינה מאבדת את הנגב, ועוצמת עיניים לנוכח אפס ריבונות ומשילות בשטח

דו"ח המבקר שיצא הוא מקיף ויסודי, ונוגע בבעיות הליבה של המצב החמור אליו הגענו בכל רחבי הנגב ואשר יש לו השפעה קריטית לגבי עתידו של האזור. סוגיות רבות שהציף מבקר המדינה, הן סוגיות בהן עסקנו (ועודנו עוסקים) במשך שנים ארוכות. מבקר המדינה מאשש את מלוא טענותינו: הלבנת בניה לא חוקית ללא תכנון מקדים – תנציח את אובדן קרקעות הנגב, ואסור שהדו"ח יעלה אבק על המדף. אם הממשלה תנקוט בחמישה צעדים מעשיים הנגזרים מהדוח המעמיק – היא תחולל מהפך בנגב"

הנה חמשת הנקודות המרכזיות השזורות לאורך דו"ח המבקר, המובילות לאובדן המשילות של מדינת ישראל בנגב, וגם הפתרונות שאנחנו מציעים!

  1. רישום גאוגרפי: כיום רוב תושבי הפזורה הבדואית הלא חוקית בנגב חיים מתחת לרדאר וללא כל כתובת, וכ-80,000 מהם רשומים בתעודת הזהות שלהם רק על פי השבט אליו הם משתייכים, גם אם השבט הזה מתפרס על פני עשרות קילומטרים רבועים. התופעה הזו היא אחת מהסיבות המרכזיות לאובדן המשילות בנגב ולהתחמקות מרשויות החוק, גורמת לאובדן כספים בהיקפי ענק מקופת המדינה, ולרישומים כוזבים וכפולים תחת רשויות שונות.

הפתרון לעניין זה הוא קביעת מקום מגורים של תושבי הפזורה, על בסיס נקודת ציון גאוגרפית של 12 ספרות, אליה מגיע פקח מטעם המדינה ורואה כי התושב אכן מתגורר בה. מרגע האישור, כל מתן השירותים לאזרח והתייחסות המדינה אליו תהיה על בסיס כתובת זו – עד שיעבור ליישוב הקבע ולכתובת תקנית ומסודרת.

צפו בסרטון שהוצאנו בנושא רישום שבטי:

  1. כשלון הלבנת ישובים לא חוקיים: מבקר המדינה מאשש את מה שהצפנו לאורך השנים שוב ושוב – היישובים הבדואים הכפריים במועצות נווה מדבר ואל קאסום, מהווים פיקציה שהמדינה והתושבים משלמים עליה ביוקר. יישובים אלו הוקמו למעשה על ידי סימון קו כחול סביב מקבצי בניה בלתי חוקית, הגדרתם כיישובים והכנסתם לרשות מוניציפאלית, וזאת ללא תכנון מקדים ותוך ניסיון כושל לפעול רטרואקטיבית אל מול בניה בלתי חוקית שכבר הייתה קיימת בשטח. הרשות המקומית ורשות ההסדרה מתמודדות ברמה היום יומית עם הקושי לספק תשתיות כגון סלילת דרכים, תשתיות חשמל, מים וביוב במקומות בהן כבר קיימת בפועל בניה לא חוקית.

למרות שההלבנה הוכחה כהנצחת הבעיה, ולא כפתרון, הדרישות הקואליציוניות הסחטניות של מפלגת רע"מ היא להמשיך במגמה שלילית זו, באמצעות "הכרה" ביישובים חדשים ובהרחבת שטחי "היישובים" במועצות אלו על מנת להכניס אליהן עוד מקבצי פזורה בלתי חוקית ובכך 'להכשיר' אותן. מדו"ח המבקר עולה בבירור, כי תופעה זו רק תעצים את המצב החמור גם ככה, והמשך פעולה בדפוסים אלו ישכפל, למעשה, את מודל נווה מדבר ואל קאסום שכשל בכל היבטיו.

  1. סוגיית תביעות הבעלות: "היישובים הכפריים" (למעט תראבין וביר הדאג') הוקמו על קרקעות שקיימות עליהן תביעות בעלות, כלומר קרקעות עליהן האוכלוסיה הבדואית לא מוכנה להתיישב ולא מאפשרת להקים תשתיות. בתשובות המדינה והרשות המקומית לשורת עתירות של רגבים, וכעת גם בדו"ח מבקר המדינה, עולה באופן חד משמעי כי המכשול המרכזי של פיתוח התשתיות ומשכך גם חוסר היכולת לספק היתרי בניה כדין, נובע בראש ובראשונה מהעובדה כי הישובים הוקמו על תביעות בעלות.

הפתרון לבעיות אלו הוא להפסיק את הרחבת הקווים הכחולים ולא לאפשר הקמת יישובים חדשים על בסיס הלבנת פזורה בלתי חוקית, אלא אך ורק על אדמות מדינה, לאחר תכנון מקדים ומקצועי בהתאם לאמות מידה תכנוניות.

  1. הקמת רשות מוניציפאלית תחת הרשות להסדרה: העובדה כי המועצות האזוריות הבדואיות החלשות גם ככה, נותנות שירותים גם לתושבי הפזורה הבלתי חוקית המתגוררים מחוץ לתחום שיפוטן, מחליש אותן עוד יותר, ומהווה מקור לשחיתות ולבזבוז כספים בהיקפים עצומים. זאת מעבר לעובדה כי פעילות של רשות מקומית מחוץ לגבולות המוניציפאליים שלה הינה בעיה חוקית.

הפתרון לעניין זה, הוא להקים רשות אשר תהיה אחראית למתן השירותים המוניציפאליים עבור הפזורה הבלתי חוקית, תחת אחריות הרשות להסדרת הבדואים. באופן כזה, העומס ירד מהמועצות האזוריות, שיטפלו אך ורק בתושבים המתגוררים בתוך הגבולות המוניציפאליים שלהן, ויהיה ברור היכן כל תושב פזורה אמור לקבל את השירותים המוניציפאליים שלו. בנוסף, הדבר ימנע אפשרות לשחיתות עקב העובדה כי הרשות היא גוף חזק יותר ובעל פחות לחצים פנימיים מאשר המועצות האזוריות.

  1. הקמת יחידה משטרתית לשמירה על תשתיות – אחת התופעות הקשות בהן עוסק הדו"ח היא הפגיעה הבלתי נתפסת בתשתיות הלאומיות של חשמל, מים ואנרגיה ברחבי הנגב, והעלות האדירה של פגיעה זו בקופת המדינה ובכיסו של משלם המיסים. דו"ח המבקר מלמד כי החברות הלאומיות מתמודדות מידי שנה עם עשרות רבות של אירועי חבלה וגנבה בנגב: פריצות לחדרי חשמל, גניבה וחבלה בגנרטורים, שנאים וכבלי חשמל. גניבת מים בשיעור של עשרות מיליוני שקלים בשנה, ומאות מקרים של התחברות פיראטית לתשתיות חשמל. מלבד הנזק הישיר, המגיע למאות מיליוני שקלים של גניבת חשמל ומים, ושל אובדן הכנסות ממיסים, חברות התשתיות צריכות גם להשקיע כספים רבים בשמירה על אותן התשתיות.

הפתרון לעניין זה הוא להקים יחידה משטרתית ייעודית לשמירה על תשתיות. היחידה תצמצם את הפגיעה בתשתיות ואת הנזק הכלכלי למדינה הנגרם מהן, תצמצם את תופעת ה'פרוטקשן' בכל הקשור לתשתיות, וההשקעה הזו תחזיר מהר מאוד את עצמה לקופת המדינה.

צפו בסרטון שהוצאנו על פגיעה בתשתיות:

צפו בסרטון שהוצאנו בנושא גניבות המים:

קראו עוד באתר של N12: https://bit.ly/3g7LDHQ

ובאתר של מקור ראשון: https://www.makorrishon.co.il/news/382841/

אנחנו מחריפים את המאבק נגד הפעילות הבלתי חוקית של האיחוד האירופי ביו"ש, ועותרים לבג"ץ כנגד תשתית חשמל בלתי חוקית שהוקמה במימון אירופי למאחזים הערביים הבלתי חוקיים בדרום הר חברון, ללא כל אכיפה מצד הרשויות הישראליות

בתקופה האחרונה הוקמו בניגוד לחוק טורבינות רוח ופאנלים סולאריים לייצור חשמל במאחזים פלשתיניים הסמוכים לישוב סוסיה שבהר חברון. התשתיות אמורות לספק חשמל לאותם מאחזים ולאפשר לתושבים להמשיך ולגור במקום למרות האיסור שבדבר.

לאחר שהתברר לנו כי משרד הביטחון והמנהל האזרחי לא מבצעים פעילות אכיפה כנגד אותם תשתיות לא חוקיות, עתרה התנועה היום לבג"צ (2223/15) בדרישה למתן צו ביניים שיפסיק את המשך הקמת תשתיות החשמל ולחייב את המדינה לנמק מדוע אינה אוכפת  את החוק במקום.

בעתירה מתברר כי הקמת תשתיות החשמל בוצעה על ידי חברה ישראלית בשם "קומט-מי". אותה חברה, כך לפי דו"ח של ארגוןNGO"  מוניטור", פועלת במימון ממשלתי ישיר ועקיף של גרמניה, אירלנד, דנמרק ושוויץ

"עניינה של עתירה זו בתופעה מקוממת, בלתי נסבלת ממש" נכתב בעתירה, "בעלת השלכות נרחבות וחמורות על מהות והיקף תפקודו וריבונותו של המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון, כמו גם על מעמדה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית". 

"בעוד המשיבים (משרד הביטחון והמנהל האזרחי) קופאים על שמריהם, פועלות מדינות זרות באמצעות חברת "קומט" לעודד הפרת חוק והשתלטות פלשתינית בלתי חוקית על מקרקעי האזור ולהרחבת מקבצי הבניה הבלתי חוקיים באזור הר חברון ככלל ומסביב לישוב סוסיה בפרט".

לסיכום נכתב: "הפניה לבג"ץ נעשתה בלית ברירה לאחר שהפניות הקודמות למשרד הביטחון ולמנהל האזרחי נותרו ללא מענה. אך במקביל, מתקני תשתית חדשים מותקנים כל העת במאחזים הפלשתיניים הבלתי חוקיים".

"לא יתכן שמדינות זרות מסייעות לפעילות עבריינית בשטח שלפי הסכמי אוסלו, נמצא בשליטה ישראלית מלאה. על משרד הביטחון בכלל והמנהל האזרחי בפרט, ישנה חובה לנקוט בצעדי אכיפה ופיקוח תוך הפסקת הפעילות הלא חוקית, השבת המצב לקדמותו ונקיטה של הליכים פליליים כנגד העבריינים".

מאחזי הרשות הפלשתינית בדרום הר חברון 

לפני כחודשיים פרסמנו את דו"ח "הקולוניה האחרונה" המפרט את פעילות האיחוד האירופי בהקמת מאות מבנים בלתי חוקיים ברחבי שטחי C. מהדו"ח עולה כי בשנים האחרונות השקיע האיחוד האירופי עשרות מיליוני יורו בהקמת מאות מבני מגורים במאחזים הבדואיים הפזורים ברחבי שטח C.

בהסכמי אוסלו נקבע כי אזורים אלו נמצאים בשליטה מלאה של מדינת ישראל, אך הרשות הפלשתינית מבקשת לנכס את השטח לעצמה באופן חד צדדי. בשנים האחרונות מקימים הפלשתינים, בסיוע מדינות זרות, מאחזים לא חוקיים בשטחי C מתוך מטרה ברורה לקבוע עובדות בשטח ולבצע 'סיפוח זוחל' באמצעות הרחבת אחיזתה בשטח.

הדו"ח שתיעד מאות מבני מגורים שבנה האיחוד האירופי, מלמד כי בשנים האחרונות עברה התמיכה האירופאית בהקמת מדינה פלשתינית, מסיוע דיפלומטי-כלכלי פסיבי גרידא, למצב של שותפות אקטיבית בפעילות בניה בלתי חוקית, באיצטלה של 'סיוע הומניטרי'.