סרטון חדש של ארגונים ציוניים פונה למצביעי 'הימין הרך': "אל תקימו לנו את מדינת פלסטין"

שורת ארגונים ציוניים משחררת הערב (רביעי) סרטון חדש הפונה אל מצביעי 'הימין הרך' שמתלבטים אם לממש את זכותם הדמוקרטית, בגלל תחושת היעדר בית פוליטי המתאים להשקפת עולמם.

הסרטון "מדינה להשכיר" אותו מציג השחקן נועם יעקובסון, מבוסס על סיפורה המפורסם של הסופרת לאה גולדברג, ומעודד את ההשתתפות בבחירות.

"זה לא באוויר – לא חשש מדומיין, לא בעתיד הרחוק, זה כבר כאן!
כבר עכשיו סכנה אמיתית מרחפת, על אובדן משילות, הריבונות כבר רופפת.

ימין רך ואהוב עם לב טוב ועדין
בבקשה אל תקים לנו את מדינת פלסטין…"

צפו בסרטון:

אמירתו של ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד על חוק קמיניץ מעוררת זעם בימין. "מפגן של חוסר אחריות ופגיעה במשילות ובשלטון החוק"

אמש קיים ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד ראיון בערוצי תקשורת ערביים ונגע בסוגיות שונות, בין היתר האלימות בחברה הערבית, מצוקת הדיור וגזענות של ממשלות ישראל כנגד החברה הערבית וכן לא שלל אפשרות לקואליציה הנשענת על חד"ש תע"ל. לשאלת המראיין על ביטול חוק קמיניץ, אמר לפיד: "אנחנו הקפאנו את חוק קמיניץ לתקופה. ניכנס לזה לעומק אחרי הבחירות".

נזכיר כי "חוק קמיניץ" הוא כינוי לתיקון לחוק התכנון והבניה שנחקק בתחילת 2018 בעקבות פעילותה של ועדה להסדרת הבנייה הבלתי חוקית בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ ובתמיכת תנועת רגבים. התיקון נתן לרשויות החוק את הכלים המתאימים להתמודדות עם מגיפת הבניה הבלתי חוקית במדינת ישראל על ידי אכיפה מנהלית נגד עבירות בנייה והחמרת הענישה על עבירות אלו. בעקבות התיקון, רשויות האכיפה דיווחו על ירידה דרמטית של מעל 70% בהיקף התחלות בניה בלתי חוקיות במדינת ישראל והוא כונה "השתלת שיניים לחוק התכנון והבניה". במשא ומתן הקואליציוני ביוני 2021 דרשה מפלגת רע"מ את ביטול החוק כאחד הנושאים המרכזיים ובהתאם לכך הוקפא לאלתר.

יאיר לפיד הוא סכנה לביטחונה של מדינת ישראל. נראה שמחטף הסכם הגז עם לבנון הוא רק ההתחלה של מכירה כללית של כל הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל.

שורת המעשים וההבטחות הבלתי אחראיות של ראש הממשלה בחודש האחרון אמורה להדליק נורת אזהרה לכל מי ששלטון החוק, דמוקרטיה ובטחון המדינה חשובים לו: העברת טריטוריה ריבונית של ישראל לידי מדינת אויב מבלי להביא את הסוגיה להחלטת הממשלה ולמשאל עם כמתחייב בחוק יסוד, התחייבות להקמת מדינת טרור בלב הארץ מעל בימת האו"ם וכעת הבטחת הבחירות של יאיר לפיד למגזר הערבי שישנה או יבטל את חוק קמיניץ מהווה מפגן של חוסר אחריות ופגיעה אנושה בשלטון החוק ובמשילות בנגב ובגליל.

הממשלה אישרה הקמת יישובים חדשים באיזור מבואות ערד, בהם גם יישוב בדואי חדש. תנועת רגבים בירכה: "מהלך ציוני והתיישבותי"

תנועת רגבים מברכת על החלטת הממשלה הבוקר (ראשון) להקים חמישה יישובים חדשים במבואות ערד, אחד מהם למגזר הבדואי.

בתנועת רגבים מזכירים כי החלטת הממשלה נותנת תוקף להחלטות הממשלה הקודמות בנושא מהשנים 2011 ו-2014.

"מרחב מבואות ערד הוא איזור אסטרטגי למדינת ישראל, וחיזוקו באמצעות הקמת יישובים חדשים, היא אקט ציוני והתיישבותי להפרחת הנגב באופן מתוכנן ומושכל. אנו מברכים את השרה שקד על הובלת המהלך".

ברגבים רואים בחיוב גם את הקמת היישוב המתוכנן לציבור הבדואי במרחב, וזאת בתנאי שהוא יוקם בהתאם לאמות המידה התכנוניות שנקבעו להקמת יתר היישובים החדשים במבואות ערד, ובכפוף ל"מודל ההתכנסות" להקמת יישובים בדואים חדשים שגובש בממשלת נתניהו ואושר על ידי הממשלה הנוכחית.

"הממשלה אישרה לפני מספר חודשים הקמת שלושה יישובים חדשים ועיר על-שבטית חדשה לציבור הבדואי, בכפוף ל"מודל ההתכנסות", הכולל הגדרת המקבצים המיועדים להעתקה, החתמת 70% מהם להעתקה בהסכמה, לצד קביעת לוחות זמנים. תנאים אלו חייבים לבוא לידי ביטוי גם ביישוב החדש".

למרות לחץ כבד של רע"מ לשנות את נוסח החלטת הממשלה, עבודה שלנו יחד עם לשכת השרה שקד, שימרה את הנוסח שהוסכם בתקופת ממשלת נתניהו

הממשלה אישרה היום את הקמתם של עיר בדואית חדשה ושלושה יישובים בדואים כפריים, שמטרתם היא כינוס הפזורה הבדואית ליישובי קבע.

חרף לחצים כבדים מצד רע"מ לשנות את נוסח החלטת הממשלה, נוסח הצעת ההחלטה שהתקבלה הינו זהה כמעט לחלוטין להצעה שקידמה הממשלה הקודמת בראשות נתניהו. הנוסח המוסכם גובש בעקבות עבודת מטה של תנועת רגבים מול לשכת השרה שקד במהלך החודשים האחרונים.

הדברים שאמרנו אז, נכונים גם להיום: החלטת הממשלה האמורה הינה סיכוי לצד סיכון.

מצד אחד מדובר בהזדמנות לשינוי פני הנגב, החזרת קרקעות לידי מדינת ישראל, והתחלת כינוס הפזורה הבדואית מהשטחים הפתוחים בנגב אל תוך הישובים החוקיים, במקום הרחבה פיקטיבית של הישובים הקיימים עוד ועוד כפי שהיה נהוג בעשור האחרון. החלטת הממשלה החדשה קובעת תנאים לפינוי הפזורה ליישובי הקבע בתקופה קצובה בזמן, ובמידה ותנאים אלו לא יתממשו – הקמת הישובים תבוטל.

מצד שני, חובת ההוכחה היא על הממשלה. עד היום, ממשלות ישראל ידעו לתת את הגזרים אבל נמנעו מאכיפת המקלות. גם תכנית זו בנויה ממקלות וגזרים ועל הממשלה להוכיח כי בכוונתה ליישם את המהלך עד סופו, לרבות פינוי הפזורה והחזרת הקרקעות לידי המדינה, ולא להמשיך במדיניות הפסולה של הרחבת השטחים הניתנים למגזר הבדואי.

בתגובה לאיומי מפלגת רע"מ לפרק את הקואליציה באם לא יקודם "חוק החשמל" המבקש לחבר לחשמל עשרות אלפי מבנים לא חוקיים, אומרים בתנועת רגבים כי מדובר בהצעת חוק סחטנית, המסוכנת לשלטון החוק ולמדיניות התכנון והבניה.

מדובר בהצעת חוק שמבקשת לחבר לחשמל לא רק את המבנים הבלתי חוקיים הקיימים, אלא גם את כל אלו שייבנו בעתיד. ברור שאישור החוק הזה יוביל לזינוק בבניה לא חוקית. בנוסף, האיסור לחבר מבנים שהוקמו ללא היתר לרשת החשמל, הוא אחד מהכלים החשובים של המדינה לבלום את הבניה הבלתי חוקית שהוגדרה "מכת מדינה".

יש היגיון לאשר חיבורי חשמל למבנים העומדים לקראת הסדרה, ושהמדינה מתכוונת להלבין אותם.

התנאי הראשון צריך להיות, שהחוק יחול רק על מבנים שהוקמו לפני 2018 וחקיקת חוק קמיניץ.

התנאי השני הוא שקיימת במקום תכנית מתאר מפורטת שהוגשה על ידי המדינה, ולא על ידי גורמים שונים כגון רשויות מקומיות.

התנאי השלישי הוא הפקדת ערבות בנקאית גבוהה של 40,000 שקלים, שתחולט במידה והתכנית לא תאושר ולא יתקבל היתר בניה.

התנאי הרביעי, שהחוק לא יכלול מבנים שהוצאו לגביהם צווים שיפוטיים או צו מנהלי להריסה.

התנאי החמישי, שהחיבור יהיה חיבור זמני עד שהתכנית תאושר והמבנה אכן יקבל היתר בניה.

חשיפה מיוחדת: תיעוד של יחידת האופנועים שמאתרת חממות סמים בלב שטחי האימונים של צה"ל בבסיס צאלים. "המציאות בשטח ממחישה את ממצאי דוח מבקר המדינה על אובדן המשילות בנגב: הרשויות לא עומדות בקצב של ארגוני הפשע"

חממות הקנאביס של ארגוני הפשיעה בשטחי האש של בסיס צאלים ממשיכות לפרוח. כך נראות חממות סמים חדשות שאיתרה יחידת האופנוענים בשטחי האש של צה"ל בסמוך לבסיס צאלים שבנגב. בכל אתר גידול של ארגוני הפשע ישנם מאות ואף אלפי צמחי קנאביס, כאשר שווי הסחר של כל חממה מגיע לכדי מיליוני שקלים.

אנחנו עוקבים אחר תעשיית גידול הסמים של ארגוני הפשע, הפועלים בשטחי האש של צה"ל שנים רבות – כמעט באין מפריע. לאחרונה הוציא הארגון התראה דחופה למשטרת ישראל, למשטרה הירוקה, לרשות מנהל מקרקעי ישראל ולרשויות נוספות האמונות לטפל בבעיה, עם תיעוד של עשרות חממות סמים חדשות שהוסיפו ארגוני הפשע בשטחי האש במהלך החודשים האחרונים, כולל מיקומן המדויק באמצעות נ.צ.

ממשלת ישראל הפקירה את שטחי האימונים של צה"ל בנגב. כמעט בכל קפל קרקע, ניתן למצוא חממת סמים, ערוץ גידולים, רכבים המיועדים להשקייה ודישון. הרשויות עושות כל שביכולתן למיגור וצמצום קצב הפעילות של ארגוני הפשע, אך כדי להילחם בתופעה הקשה הזו דרוש מאבק ארצי ומקיף הרבה יותר.

דוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע האחרון מצביע על ליקויים חמורים באובדן המשילות וההרתעה בנגב. על ממשלת ישראל להתייחס בכובד ראש לממצאי הדוח שפורסים בשורה ארוכה את מה שהמציאות זועקת כבר במשך שנים – ההפקרות וחוסר הנוכחות של שלטון החוק בנגב רק הולכים ומעמיקים. ממשלת ישראל חייבת להפסיק להתעלם מאבדן המשילות בנגב, לפני שיהיה מאוחר מדי.

"קו גבול בלתי נראה עובר בין מדינת ישראל למדינת הנגב. קו גבול שמדרום לו נמצאת מדינה נוספת, שכנה, שאומנם הוקמה על ידי מדינת ישראל, אבל בשלב כלשהו נזנחה על ידה לחלוטין".

אם עוד לא הספקתם לקרוא את כתבתו של קלמן ליבסקינד במעריב על ההתנהלות המדאיגה בפזורות הבדואיות בנגב זה בדיוק הזמן. הונאת משרדי ממשלה, פרוטקשיין, העלמות מס, אי תשלום ארנונה, אלימות בכבישים, גניבות מבסיסי צה"ל ועוד ועוד ועוד.

אנו עדים ממזמן לחוסר המשילות המשתולל ברחבי הנגב. עכשיו, בפסקה אחר פסקה, ליבסקינד מסביר בפירוט כיצד החוסר הגדול מתבטא במציאות היומיומית. "מדינת ישראל בחרה עד היום בדרך של ויתור.. כך הוקמה בנגב מדינה עצמאית, עבריינית, רעה לתושביה ורעה לשכניהם, שאין לה שום קשר עם מדינת ישראל הריבונית. הגיעה העת לשנות כיוון".

קראו כאן: https://bit.ly/3tTtLW4

הרשות הפלסטינית בנתה בשנים האחרונות עשרות בתי ספר בלתי חוקיים במטרה לתפוס שטחים פתוחים ביהודה ושומרון – באדמות מדינה, בשטחי אש ובשמורות טבע. בתי הספר נבנים בקצב מסחרר, לעיתים בין לילה בעזרת מימון אירופי נדיב, והכל בכדי לשמש מטרה אחת- קיבוע והיאחזות הרשות הפלסטינית במרחב.

לפני חודשיים, פנינו למנהל האזרחי בבקשת חופש המידע בכדי לקבל נתונים רשמיים על היקף תופעת בתי הספר הלא חוקיים שבונה הרשות הפלסטינית ברחבי יהודה ושומרון. בשנים האחרונות אנחנו נוכחים לדעת שהרשות משתמשת בבתי הספר כדי לקבע את ההאחזות שלה בשטח, זאת למרות ועל אף הסכמי אוסלו עליהם היא חתומה.

בקשת חופש המידע שלנו מהמנהל האזרחי דרשה לדעת כמה בתי ספר כאלו הוקמו, מתי הם נבנו, מי מימן את בנייתם, ואילו פעולות נקט המנהל האזרחי נוכח התופעה. על פי חוק חופש המידע, יש להשיב לבקשת הנתונים בתוך 30 יום. כשהם עברו, המנהל השיב לנו כי הוא "עושה את מירב המאמצים לגיבוש המענה", וביקש הארכה ל30 ימים נוספים. בינתיים כבר עברו חודשיים, וכעת המנהל האזרחי הודיע שידחה את המענה ב 60 ימים נוספים.

אוזלת היד של הרשויות בכל הענשה בשטחי C מרתיחה ומקוממת. השטח בוער, עוד ועוד דונמים של אדמות מדינה נתפסים על ידי פלישה, נטיעות חדשות או בניה בלתי חוקית, והמדינה והרשויות בשלהן.

במטרה להבין את ההיסטוריה של הנגב, מתי ומאיפה הגיעו השבטים הבדואים ומה מדינת ישראל עשתה במקום מאז, הוצאנו סדרת סרטונים המספרים בפירוט את סיפורו של הנגב. צפו:

בואו נחזור אחורה בזמן ונבין מאיפה ומתי בכלל נדדו שבטי הבדואים לנגב? מה היה מצבו של הנגב בזמן השלטון העותמאני או הבריטי ומה התחדש באזור מאז הקמת מדינת ישראל?

המושג "תביעות בעלות" בהקשר של הנגב הפך עם הזמן למושג מרכזי בהשתלשלות האירועים בנגב וביחסה של המדינה כלפי הבדואים המתגוררים בו. הנה הסבר קצרצר על עניין תביעות הבעלות של הבדואים על השטח בנגב, מתי הן נתבעו ומהן ההשלכות המשמעותיות שנבעו מהן אשר משפיעות על ישראל מאז ועד היום:

הנגב הפך לפח הזבל של המדינה. קבלני בניין מכל הארץ חוסכים את עלויות שינוע הפסולת לאתרי פסולת מוסדרים ומשליכים את הפסולת שלהם על אדמות הנגב באופן פיראטי ולא רק, אלא שבזמן שהמפגע הסביבתי לא עוצר לרגע, ישנם רק 5 פקחי סביבה האמונים על האכיפה בעניין מאשדוד ועד אילת:

בזמן שמדינת ישראל מתדיינת בהחלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן ויהודה ושומרון הרשות הפלסטינית לא מחכה לאף אחד וקובעת עובדות בשטח

הכפרים הערבים מג'דל פני פאדל ועקרבה, הנמצאים על קו התפר שבין השומרון לבקעה, מוגדרים שניהם כשטח B בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. ביניהם ישנו תא שטח ענק הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, שאמור למנוע את הרצף הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית בשטח.

למרות כל זאת בעשור האחרון נבנו על תוואי השטח עשרות בתים בלתי חוקים במטרה אחת: לקבע את המצב בשטח. בזמן שמדינת ישראל עוסקת בשאלת החלת הריבונות בשטח לאחר חמישים שנה של עצמאות' הרשות הפלסטינית יודעת שקביעת עובדות בשטח משמעותית יותר מכל הסכם, והיא והן היחידות שיקבעו איך תראה חלוקת השטח בעתיד.

בשטחי A וB ישנו שטח רב ריק המיועד להתרחבות הטבעית של הכפרים אך הרשות עושה ככל שביכולתה, במהירות ובשיטתיות, לתפוס עוד ועוד שטחים משטח C דווקא. בעשור האחרון נבנו יותר משלושים אלף מבנים בלתי חוקיים בשטחי מדינת ישראל, בעיקר בשטחים הפתוחים.
צפו בסרטון שהוצאנו: