תגית: משטרת ישראל

שנתיים לאחר שדוד כהן, מנכ"ל מכינת 'עוצם' נהרג מהתנגשות בגמל משוטט, החליטה פרקליטות המדינה כי לא תעמיד לדין את בעל הגמל. אנו רואים בהחלטה זו זלזול בחיי אדם ומסר ברור לעבריינים

פרקליטות המדינה הודיעה למשפחתו של דוד כהן ז"ל, שנהרג לפני שנתיים מפגיעת גמל משוטט, כי החליטה באופן סופי לסגור את תיק החקירה, וכי לא תעמיד לדין את בעליו של הגמל. כהן, שהיה נשוי לתהילה ואב לשלושה, שימש כמנכ"ל מכינת 'עצם' ומהדמויות הבולטות ביישובו כפר רתמים, נהרג בחנוכה לפני שנתיים לאחר שהתנגש בגמל ששוטט בכביש הגישה ליישוב.

בימים האחרונים הודיעה פרקליטות לעורך הדין שלנו המייצג את המשפחה, כי ההחלטה מוגדרת כסופית, ואם המשפחה תרצה, הפרקליטות תיפגש עימה כדי להסביר את השיקולים שמאחורי ההחלטה.

בעל הגמל, תושב תל שבע נחקר זמן קצר לאחר התאונה, ובחקירתו טען כי מכר את הגמל מספר חודשים קודם לכן לבדואי אחר שאיננו מכיר. החשוד נחקר ושוחרר כבר אז, ובפרקליטות הוחלט כעת כי החקירה שבוצעה על ידי משטרת התנועה לא הניבה די ראיות כדי להעמידו לדין.

כמי שניהלו את התיק המשפטי מטעם המשפחה, אנו רואים בסגירת התיק החלטה אומללה ומקוממת, שהינה תוצאה ישירה מהתרשלות המשטרה לחקור את המקרה באופן רציני.

זהו אחד המקרים היחידים שזהותו של בעל הגמל היתה ידועה, ובמבחן התוצאה העבריין נמלט מעונש בעזרת תירוץ מגוחך כי הוא מכר את הגמל לאדם לא ידוע. ההתנהלות המשטרתית בפרשה גורמת לזילות בחיי אדם, ומעבירה מסר ברור לעבריינים, כי הם יכולים להתנהל ככל העולה על רוחם ולהימלט מאימת הדין.

טרקטורים פלשו לאחרונה לשטח בית העלמין היהודי העתיק של פקיעין והכשירו בו שטח לבניה. לאחר שהבאנו לפינוייה של אורוות סוסים שנבנתה לפני שנתיים באותו המקום, אנחנו מנסים גם הפעם לעצור את ההשתלטות העויינת. "הטרקטורים נוגסים בעוד פיסת היסטוריה יהודית"

התנכלות נוספת להתיישבות היהודית ביישוב פקיעין שבגליל העליון. בשבועיים האחרונים החלו עבודות להכשרת שטח לבנייה בתוך מתחם בית הקברות היהודי העתיק שנמצא בצידו המזרחי של היישוב.

לפני כשלוש שנים גילינו כי בשטח בית העלמין הוקמה אורוות סוסים, ולאחר מאבק משפטי ולחץ תקשורתי, הצלחנו להביא לפינויה שח האורווה מהשטח. כעת התגלה כי באותו המקום בדיוק, מתבצעות עבודות על ידי טרקטורים שהכשירו קרקע לבנייה.

בבית הקברות העתיק נקברו יהודים מתקופת הבית השני ולאורך הדורות. הוא רשום בטאבו כאדמות מדינה, וכבית קברות יהודי על שם משפחת זינאתי, המשפחה היהודית האחרונה במקום. תיעוד שביצעה 'יחידת הרחפנים' של רגבים גילתה כי שיני הטרקטורים הנוגסים בשטח בית הקברות צפויים לפגוע (או כבר פגעו) בקברים העתיקים, ונוגסים בעוד פיסת היסטוריה יהודית של המקום.

בעקבות פניה דחופה ששיגרנו לרשות מקרקעי ישראל, למשרד הדתות ולעדה המקומית לתכנון ובניה, נעצרו בשלב זה העבודות.

כזכור, לפקיעין ישנה מורשת היסטורית ייחודית, בשל הנוכחות היהודית הרציפה במקום מימי בית שני ועד לימינו. כיום מתגוררת שם רק מרגלית זינאתי, בת ה-84, נצר אחרון למשפחת הכהנים שעל פי המסורת התיישבה במקום עוד בימי בית המקדש השני.

עד שנת 2007 התגוררו מספר משפחות יהודיות ביישוב. באוקטובר 2007 התרחשו 'מהומות פקיעין', במהלכן נפצעו עשרות שוטרים, נשרפו ניידות משטרה, נחטפה שוטרת ונשרפו כל בתי המשפחות היהודיות ביישוב על ידי תושבים דרוזים ומוסלמים. איש מהם לא הועמד לדין, אולם בעקבות עתירה שהגשנו, הודיעה המדינה כי תפתח מחדש את תיק החקירה.

מאז מהומות פקיעין מתגוררים במקום שני יהודים בלבד – זינאתי, המפעילה ומתחזקת את מרכז המבקרים ביישוב ואת בית הכנסת העתיק, וקרוב משפחתה אילן תומא.

בית הקברות שימש לקבורה יהודית החל מתקופת המשנה והתלמוד ועד לפני כמאה שנה. היום כמעט שלא ניתן לזהות בו מצבות ועשבי בר מכסים את כולו. בתוך בית הקברות נמצאת מערת קבורה מתקופת התנאים, שעל פי תיעוד היסטורי שימשה לקבורה משנית בתקופת הביזנטית. בשנת 1922, לאחר ביקור במקום, כתב מי שלימים הפך לנשיא המדינה השני, יצחק בן צבי, כי "ממזרח לכפר נמצא בית הקברות העתיק, בלי גדר וחומה, השכנים מסיגים גבולו". למרבה הצער והבושה, הסגת הגבול המתוארת נמשכת גם בימים אלו.

עבריינים מהכפר מר'אר פלשו לאדמות מדינה סמוך למושב חזון, והחלו בהקמת שכונה חדשה ובלתי חוקית. ועדות התכנון המקומיות מטילות את האחריות אחת על השניה, ובהיעדר סיוע משטרתי חברת נתיבי ישראל מנהלת משחקי 'חתול ועכבר' עם העבריינים, שפורצים וגונבים את מעקה הבטיחות בכביש המוביל לאתר

חברת נתיבי ישראל חושפת טפח ממאבקי שליטה והטלת אחריות הדדית בין ועדות מקומיות לתכנון ובניה בגליל, בחסותן הולכת ומוקמת שכונה בלתי חוקית על אדמות מדינה ליד הכפר מר'אר.

לפני כשנה וחצי הבחין רכז השטח שלנו בתחילתן של עבודות עפר על אדמות מדינה שבין הכפר מרא'ר למושב חזון. על מנת להגיע לאתר העבודות, פרצו העבריינים את מעקה הבטיחות בכביש הגישה למושב, באופן המסכן את הנוסעים.

עם תחילת העבודות פנתה המחלקה המשפטית שלנו בפניה דחופה לוועדה המקומית לתכנון ובניה מרום הגליל, לרשות מקרקעי ישראל ולחברת נתיבי ישראל, בדרישה לנקוט צעדי אכיפה כנגד הפלישה לאדמות המדינה, כמו גם מול הסכנה הבטיחותית.

הפניות מטעמנו לא נענו, עד שלאחרונה הוצאנו מכתב התרעה בטרם נעתור לבית המשפט. בעקבות ההתרעה שיגרה חברת נתיבי ישראל מכתב תשובה נדיר בחריפותו, בו היא חושפת את אזלת היד והתנערות הרשויות ומשטרת ישראל בטיפול בפרשה.

עוד צוין בתגובת נתיבי ישראל, כי גם התלונה שהגישה נתיבי ישראל למשטרה, בצירוף תיעוד ממצלמות וידאו שהוצבו במקום בניסיון לאתר את פורעי החוק ולהעמידם לדין, כלל לא טופלה.

בעקבות חוסר המעש של הועדות המקומיות, הוציאה לשכת התכנון המחוזית צווי הריסה כנגד המבנים, שביצועם מתעכב כעת בשל צו בית משפט. בינתיים – הבניה במקום נמשכת באופן מואץ. בחודשים האחרונים נבנים במהירות שלושה שלדים של וילות מפוארות.

העבריינים מנצלים את הטלת האחריות ההדדית, וממשיכים לבנות בחסות ההליך המשפטי שמונע כעת את פעולות האכיפה. אנו דורשים ממשטרת ישראל, רשות מקרקעי ישראל והוועדות לתו"ב גליל מזרחי ומרום הגליל לפעול במיידי ובאופן משותף כדי לעצור באופן מיידי את העבודות ולהפסיק את בזיון החוק.

קבלן משנה של חברת מעצ – נתיבי ישראל סלל בשבועות האחרונים כביש לא חוקי למחצבה פלשתינית בלתי חוקית הפועלת בגוש עציון. הגשנו תלונה במשטרה ובמעצ מיהרו לחסום את ציר המילוט ממנו הבריחו העבריינים את שלל החציבה

בשבועות האחרונים ביצעה חברת מע"צ – נתיבי ישראל, עבודות לריבוד מחדש של כביש הגישה ליישובים מיצד ופני קדם שבגוש עציון. הקבלן לקח את כל עודפי האספלט, וסלל איתם דרך שמחברת את ואדי סעיר למחצבות בית פאג'ר.

מחצבות בית פאג'ר הן מחצבות בלתי חוקיות של פלשתינים החוצבים בתוך אדמות מדינה מוכרזות, תוך פגיעה אנושה בסביבה.

המחצבות אליהן מתחברת הדרך, עומדות במרכזן של פעולות אכיפה של המנהל האזרחי באיו"ש והציר שנסלל על ידי הקבלן של מע"צ, משמש כ"ציר בריחה" דרומי מהמחצבות, הן לצורך הברחת חומר מהמחצבות דרומה לכיוון סעיר-שויוח וכפרי הר חברון, והן לצורך התחמקות מגורמי פיקוח בעת ביצוע פעולות אכיפה.

לפני כשבוע וחצי שיגרנו מכתבים דחופים לשר התחבורה, ישראל כץ, ולמנכל חברת נתיבי ישראל. "הואיל ומדובר בעבירה על החוק המבוצעת על ידי רשות ציבורית, ככל שהעניין לא יטופל בדחיפות ובאופן מיידי. ניאלץ לפנות למשטרה בתלונה לחקירת האירוע".

חברת נתיבי ישראל טענה מנגד כי בהתאם לתנאי החוזה, החומר המקורצף שייך לקבלן המבצע וכי אין לה אמצעים לשלוט על מעשיו של הקבלן בחומר הנותר.

"כל פעולה בלתי חוקית לכאורה שמבצע הקבלן, ניתנת לאכיפה על ידי זרוע הפיקוח של המינהל האזרחי.לחברת נתיבי ישראל אין סמכות לאכיפה בתחומי איו"ש", אמרו בנתיבי ישראל.

בעקבות תגובת החברה, הגשנו תלונה פלילית במשטרה. הגשת התלונה גררה תגובה מיידית של חברת נתיבי ישראל שמיהרה לחסום את הכניסה לציר הבריחה של המחצבה, חרף הטענות הקודמות מצידה כי אין לה סמכות או יכולת לפעול בנידון.

חסימת ציר המילוט למנוע את המשך הברחת המחצבים היא צעד מתבקש, אבל בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי". מצער מאוד שרק לאחר התלונה במשטרה במעצ נזכרו לבצע את הצעד הבסיסי הזה. הקבלן שהרוויח פעמיים מסלילת הכביש חייב להיענש. להבא על חברת נתיבי ישראל לקחת אחריות וקבוע מראש בחוזה עם הקבלנים שהיא שוכרת, כי פעולות בלתי חוקיות מצידם יגררו סנקציות הולמות.

בתקופה הקרובה נגביר את המעקב השוטף אחרי המחצבה כדי לוודא את המשך האכיפה במקום.

לאחר שבשנים האחרונות אנחנו מנהלים מעקב צמוד אחר תופעת הגמלים המשוטטים בנגב, עמיחי יוגב, רכז דרום שלנו, הגיע אמש לזירת התאונה הקטלנית בה נהרגה אשה מפגיעת גמל. "כמה דם צריך להישפך כדי שיתחילו לאכוף את החוק"?

הגמלים המשוטטים בכבישי הנגב גובים מחיר נוסף של חיי אדם. בתאונת הדרכים הקטלנית שהתרחשה אתמול (ראשון) ליד באר שבע, נהרגה אשה כבת שישים לאחר שהתנגשה בשלושה גמלים ששוטטו על הכביש באין מפריע.

בשנה האחרונה אנחנו מייצגים משפטית את משפחות של דוד כהל שנהרג לפני כשנה וחצי לאחר שהתנגש בגמל משוטט. עמיחי יוגב, רכז מחוז דרום שלנו, הגיע אמש לזירת התאונה זמן קצר לאחר שנקבע מותה של האשה. "מההתנהלות של הרשויות ושל המשטרה בפרט, נדמה שמתייחסים לתאונות הגמלים כאל גזירת גורל בלתי נמנעת, אחרת אי אפשר להסביר את ההתנהלות הנפשעת הזו", כועס יוגב.

"בעקבות פניה שלנו המשטרה הודתה כי היא מקבלת קרוב לאלף דיווחים מדי שנה על גמלים משוטטים, אבל אף פעם לא מאתרת את הבעלים. הפרקליטות סגרה את תיק החקירה על התאונה בה נהרג קובי בוזגלו בגלל "חוסר ראיות", ואם לא היינו מפעילים לחץ מתמשך היה קורה אותו הדבר גם בתיק החקירה של דוד כהן, בגלל חומרי חקירה בלתי מספקים. לא מדובר בתופעת טבע, אלא בעבריינים מועדים שמאפשרים לגמלים לשוטט באין מפריע ומהתלים ברשויות החוק. כמה דם נוסף צריך עוד להישפך כדי שיתחילו לאכוף את החוק?".

כזכור, לפני כחצי שנה חשפנו את נתוני משטרת ישראל המעלים תמונת מצב מטרידה של התופעה המסוכנת. מתשובת משטרת ישראל עולה כי מדי שנה מתקבלות כ- 1,000 (!) תלונות בדבר שוטטות גמלים בנתיבי תחבורה במרחב הדרום (ובסה"כ 7,151 מקרים בין ינואר 2008 ועד יוני 2015).

רק באירוע אחד (אחד!) הצליחה משטרת ישראל לאתר את בעל הגמל המעורב בתאונה. "בוחני תאונות הדרכים תרים אחר תגי הזיהוי שעל הגמלים מיד בהגיעם אל זירות תאונות הדרכים", נאמר בתשובת המשטרה. "התגים מחוברים לאוזני הגמלים וברוב המקרים, נתלשים טרם הגעת המשטרה בכדי למנוע את זיהוי בעלי הגמלים".

המקרה הבודד בו אותר בעל הגמל היה בתאונה בה נהרג דוד כהן. אזרח שנקלע למקום מיהר לשמור את תג האוזן והעביר אותו לידי המשטרה.

במהלך התקופה שנבדקה התרחשו לפחות 73 תאונות דרכים כתוצאה מפגיעה בבעלי חיים משוטטים, נפצעו לפחות 19 בני אדם ונהרג לפחות בן אדם אחד. בינתיים לסטטיסטיקה העגומה הצטרפו שני בני אדם נוספים שקיפחו את חייהם.

המועצות הבדואיות אל-קסום ונווה מדבר שבנגב, אינן גובות ארנונה מהתושבים ובעלי העסקים. בעקבות עתירה שהגשנו לבית המשפט, הורה בג"ץ למועצות להחל בתהליך הגביה, אך אלו טענו כי לא הצליחו לאתר את בעלי העסקים, וכי "טרם בשלה העת" לגבות ארנונה למגורים

שיעור גביית הארנונה במגזר הערבי בכלל וביישובים הבדואיים בפרט, הוא נמוך באופן ניכר מאשר במגזר היהודי, אולם בשתי מועצות אזוריות בנגב, אל-קסום ונווה מדבר, המועצות מעולם לא גבו ארנונה מתושביהן ומבעלי העסקים הפועלים בשטחיהן, ואף לא הקימו מערך מוניציפלי לשם כך.

על פי נתוני הלמ"ס, כ50% בממוצע מתקציבן השנתי של עיירות הפיתוח בנגב, הסתמך על תקציבי ממשלה, בעוד שברשויות הבדואיות בנגב היווה התקציב הממשלתי כ-80% מהכנסותיהם. הבולטת מכולן היתה המועצה האיזורית אבו-בסמה שבנגב (שפוצלה מאוחר יותר לשתי מועצות) תקציבי הממשלה השונים היוו 98.2% (!) מתקציביה בשנת 2011.

בשנת 2011 התריע מבקר המדינה כי חרף תקציבים גבוהים של הממשלה, הציגה המועצה שנה לאחר שנה גירעון של מיליוני שקלים, וציין כי המועצה כלל לא התאמצה להגדיל הכנסות עצמיות באמצעות גביית ארנונה ממגורים ועסקים של תושביה. המבקר המליץ כי המועצה תקיים בהקדם סקר נכסים בקרב תושביה, מתקציב מיוחד שהקצתה הממשלה לשם כך.

בשנת 2012 פוצלה אבו בסמה לשתי מועצות איזוריות: נווה מדבר ואל-קסום. פנינו למשרד הפנים בדרישה לאכיפת המלצות מבקר המדינה, ובמשרד הפנים השיבו כי "עד לסוף שנת 2013 יקבעו המנגנונים, התקציב ושילוב המערכות, לשם השתת ארנונה על תושבי המועצות כבר בשנת 2014".

חרף ההתחייבות, ב-2014 טרם בוצע סקר הנכסים, ולא נשלחו שומות ארנונה לתושבים, ותנועת רגבים עתרה לבג"ץ (5663/14) בדרישה לשים קץ לסחבת. "הפיכת המועצה לאקס טריטוריה פוגעת בבסיס עליו עומד הליך ההסדרה", נכתב בעתירה.

בעקבות העתירה שהגשנו הנחו שופטי בג"ץ במהלך חודש ינואר, כי עד סוף פברואר 2016 יישלחו הודעות שומה ותשלום לנכסים העסקיים הפועלים בתחומי המועצות, וכי עד סוף חודש מרץ יגישו המועצות לו"ז ברור לביצוע סקר הנכסים למגורים.

חרף ההנחיה הברורה, הודיעו לאחרונה המועצות לבג"ץ כי במסגרת איתור הנכסים, איתרה מועצת נווה מדבר 51 עסקים אולם הצליחה לשלוח שומות רק לשלושה מהם. לגבי 49 עסקים שאותרו במועצה האזורית אל קאסום, טענה המועצה כי לא הצליחה לשלוח שומה לאף אחד מהעסקים (!).

הנימוק האבסורדי לחוסר מילוי הוראות בג"ץ היתה הטענה כי מיפוי הנכסים היה מורכב בשל היעדר כתובת מדוייקת עם רחוב ומספר בית. "לדאבון הלב, משימת זיהוי המחזיק ביישובי המועצות אינה פשוטה, שכן בעלי הנכסים מסרבים לשתף פעולה ומסרבים להזדהות בשמם או למסור מידע אודות כתובתם למשלוח השומה". זאת, למרות שניתן לזהות בבירור שם ומספר טלפון בשלטים המתנוססים על רבים מאותם בתי העסק.

בנוגע לחוסר קידום סקר נכסי המגורים העלו המועצות את הטענה, כי הן סבורות "שטרם בשלה העת למשלוח שומות לנכסי המגורים", בנימוק כי בחלק ניכר מהיישובים בתחומן, שהיו בלתי חוקיים והולבנו למפרע, התושבים מקבלים שירות מינימלי בלבד, וחסרים בהם תשתיות של חשמל, ביוב מים וכבישים.

טענה זו עומדת בניגוד גמור לצו הארנונה הקובע מפורשות כי אין קשר בין חוקיות הנכס לגביית הארנונה וכי גם עברייני בניה ופולשים בלתי חוקיים נדרשים לשלם ארנונה. בנוסף, היקף השירותים שמספקת הרשות המקומית לא מהווה תנאי לחובת התושב בתשלומי הארנונה.

ההתנערות של המועצות מחובתן הבסיסית, והאמירה האומללה ש"טרם בשלה השעה" לגבות ארנונה מהתושבים מלמדת על חוסר הרצון להתמודד עם האוכלוסיה הבדואית. המועצות עושות הכל כדי לא "להרגיז" את התושבים, גם אם זה אומר שאין במועצות מחלקות מתפקדות לרישוי עסקים ולגביית ארנונה ואין אכיפה מינימלית של חוקי תכנון ובניה.

התושבים ובעלי העסקים במועצה צריכים לשלם מיסים ולכבד את חוקי המדינה כמו כל אזרח אחר. העובדה שבמשך יותר מעשור לאחר הקמת המועצה עדיין לא הוקמה התשתית לגביית הארנונה איננה מתקבלת על הדעת, בפרט לאור העובדה כי בעקבות העתירה שהגשנו בעניין, בג"ץ קבע לוח זמנים ברור לעניין.

המשרד להגנת הסביבה הורה על סגירת מזבלה פיראטית הפועלת בגליל תוך סיכון הנהגים בכביש הסמוך. מפעיל האתר, תושב דיר אל-אסד פרץ שוב ושוב את גדר הבטיחות והמשיך להשליך אשפה במקום. התלוננו והובלנו למעצרו.

מזבלה פיראטית שפעלה סמוך לצומת פלך שבגליל נסגרה בחודשים האחרונים בעקבות פניה של 'רגבים', אך הגדר שחסמה את הגישה למקום נפרצה בחודשים האחרונים שוב ושוב על ידי מפעיל המזבלה, עבריין תושב דיר אל אסד.

לפני כשנתיים ביצעה המועצה המקומית דיר אל אסד שבגליל, מכרז לפינוי אשפה מתחומי המועצה. הזכיינית במכרז, חברת "העוף המובחר" בבעלות אחמד ומוחמד ג'מאל מדיר אל אסד, פתחה מזבלה בניגוד לחוק וללא רישיון בכביש המוביל ליישוב פלך שבמועצה האיזורית משגב. האתר נועד לשמש לאחסנת האשפה עד להצטברות כמות גדולה ופינויה לאתר לסילוק פסולת.

כדי להגיע אל המזבלה הסמוכה לכביש במרחק של מטרים ספורים, נפרצה גדר הבטיחות שהותקנה בשולי הכביש, והמשאיות שפורקות את הזבל במקום אף פנו למתחם בצורה לא חוקית תוך חציית קו לבן ובכך הגבירו את הסכנה.

לפני מספר חודשים, לאחר פניה שלנו אל הוועדה לתכנון ובנייה של בקעת בית הכרם, הוציאה הוועדה צו הפסקת בנייה וערכה במקום סיור משותף עם יחידת הפיצוח במשרד החקלאות, משטרת ישראל ונציגים מהיחידה הארצית לפיקוח במשרד הפנים במחוז הצפון.

הוועדה המקומית לתכנון ובניה הצהירה כי תגבש תשתית ראייתית לשם הגשת כתב אישום נגד החשודים. רגבים הוסיפה ולחצה על מנת שמחלקת התברואה של מועצת דיר אל אסד, הלקוחה המרכזית של המזבלה – תפסיק את חוזה ההתקשרות עם האחים ג'מאל וכך אכן נעשה.

על מנת להשבית את פעילות המזבלה, חברת נתיבי ישראל הקימה מחדש את מעקה הבטיחות, אך זה נפרץ במהלך החודשים האחרונים שוב ושוב על ידי העבריינים. רכז צפון שלנו שסייר לאחרונה במקום גילה כי המזבלה חידשה את פעילותה – מעקה הבטיחות נעקר בשלישית וחלקיו נלקחו מהמקום.

בעקבות פניה נוספת מטעמנו המשטרה עצרה את החשוד בשבוע שעבר. ברשותו נמצאו מעקות הבטיחות שנעקרו מהכניסה למזבלה.

לאחר הפעם הקודמת בה נעקר מעקה הבטיחות, הבטיחו הרשויות לנקוט בצעדים חריפים כנגד העבריינים. העבריינים הוכיחו שהם מצפצפים על החוק, ועקרו את גדר הבטיחות בפעם השלישית. דרשנו ממשטרת ישראל ומהמשרד להגנת הסביבה להראות שהתגובה החריפה שהם הבטיחו אכן מתממשת,  תוך נקיטת צעדים לסגירת העסק והחרמת המשאיות המשמשות לפינוי האשפה. העניין פה הוא לא רק הפרת החוק הנקודתית, אלא גם עזות המצח והחוצפה של העבריינים שמהווים סימפטום נוסף לאובדן הריבונות של מדינת ישראל באיזורים שלמים. זה סיפורמסריח וצריך לשים לו סוף.

אנחנו חושפים: טיפול משטרתי לקוי בתופעה המסוכנת שגבתה הרוגים ופצועים. כך עובדת השיטה: התגים נתלשים במזיד מאוזני הגמל לאחר התאונה למנוע את זיהוי הבעלים 

פניית חופש מידע שהפננו למשטרת ישראל, חושפת את היקפי תופעת הגמלים המשוטטים ללא השגחה במרחב הנגב ואזלת היד של רשויות האכיפה: מול אלפי תלונות מתועדות על גמלים משוטטים מודה המשטרה: "פרטי הבעלים ידועים למשטרת ישראל במקרה אחד מכלל התיקים".

לפני כשנה נהרגו שני תושבי הדרום כתוצאה מהתנגשות עם גמל ששוטט על הכביש בו נסעו. דוד כהן ז"ל, בן כפר רתמים נהרג סמוך ליישובו בחג חנוכה בשנה שעברה, וחודש לאחר מכן נהרג בתאונה דומה יעקב בוזגלו ממושב יכיני.

אנחנו, הפועלים לקידום מדיניות מקרקעין יהודית וציונית לצד פעילות לחיזוק המנהל התקין, ומייצגים את משפחתו של כהן, פנינו לאחר התאונה למשטרת ישראל בבקשה לקבלת מידע בדבר מעורבות גמלים בתאונות דרכים במרחב הדרום. במלאות שנה לתאונות הדרכים הקטלניות נחשפות תשובות המשטרה המתארות תמונת מצב מטרידה של התופעה המסוכנת. מתשובת משטרת ישראל עולה כי מדי שנה מתקבלות כ- 1,000 (!) תלונות בדבר שוטטות גמלים בנתיבי תחבורה במרחב הדרום (ובסה"כ 7,151 מקרים בין ינואר 2008 ועד יוני 2015.

עוד עולה מתשובת המשטרה, כי במהלך התקופה שנבדקה התרחשו לפחות 73 תאונות דרכים כתוצאה מפגיעה בבעלי חיים משוטטים, נפצעו לפחות 19 בני אדם ונהרג לפחות בן אדם אחד (הואיל והנתונים שנמסרו היו חלקיים, המספרים הנ"ל עשויים להתברר כנמוכים מהנתונים האמיתיים).

בנוסף ביקשנו לדעת, בכמה מתאונות הגמלים שבהן היו נפגעים – האם ידועה זהות בעלי הגמל למשטרה. במשטרה השיבו כי רק באירוע אחד (אחד!) הצליחה משטרת ישראל לאתר את בעל הגמל המעורב בתאונה. "בוחני תאונות הדרכים תרים אחר תגי הזיהוי שעל הגמלים מיד בהגיעם אל זירות תאונות הדרכים", נאמר בתשובת המשטרה. "התגים מחוברים לאוזני הגמלים וברוב המקרים, נתלשים טרם הגעת המשטרה בכדי למנוע את זיהוי בעלי הגמלים".

חשוב לנו לציין כי באירוע הבודד בו כן אותר בעל הגמל המעורב בתאונה – נעשה הדבר רק בזכות תושייתו של נהג מזדמן אשר השכיל לאסוף את תג הזיהוי של הגמל בטרם תושמד הראיה על ידי בעל הגמל או מי מחבריו.

הנתונים המדהימים שהצלחנו לחשוף, ממחישים עד הריבונות הישראלית איננה נראית לעין באיזורים כה נרחבים. תושבי הנגב מכירים הרבה מאוד היבטים של חוסר המשילות – כמו בניה בלתי חוקית ועבריינות פלילית שלא מקבלת מספיק התייחסות ואכיפה. לצערנו אווירת ההפקרות חוגגת, אבל הסאגה של הגמלים המשוטטים היא כבר ברובד אחר. מדובר בדיני נפשות ובהתנהלות שגובה מחיר דמים יקר ומיותר.

כדי להתמודד עם התופעה והשלכותיה אנחנו מגבשים בחודשים האחרונים הצעת חוק שתתמודד עם הכשלים הנוכחיים, ואשר תאפשר להעמיד לדין את בעלי הגמלים המשוטטים.

שנה חלפה מאז מותו הטראגי של דוד כהן ז"ל שנהרג מפגיעת גמל משוטט. לאחר פניות רבות שלא נענו לאורך השנה, תנועת רגבים פרסמה מידע מוסמך שהגיע לידה, כי בכוונת הפרקליטות לסגור את תיק החקירה, ובעקבות החשיפה התקשורתית בפרקליטות מיהרו להכחיש || האזינו לריאיון ברדיו דרום

בשבוע האחרון ציינו משפחת כהן ותושבי כפר רתמים בנגב, שנה למותו הטראגי של דוד כהן ז"ל. כהן שהיה מנהל המכינה הקדם-צבאית "עוצם" נהרג בתאונת דרכים לאחר שהתנגש בגמל משוטט בשעת לילה בכביש בנגב.

לאורך השנה החולפת פנינו מספר פעמים לפרקליטות המדינה בשם משפחתו של כהן ז"ל, בבקשה להתעדכן כנפגעי עבירה – היכן עומד תיק החקירה וההתקדמות בעניינו. לא זו בלבד שפניות אלו כלל לא נענו למרות הוראות החוק המחייבות, הרי שלאחרונה נודע לרגבים ממקור מוסמך כי הפרקליטות התעתדה לסגור את תיק החקירה כנגד החשודים שנחקרו בפרשה.

מחומר החקירה עלה כי הבעלים אליו הגמל היה משוייך לפי השבב הקבוע באוזנו טען שהגמל שייך לאביו. אביו טען שהגמל אכן היה שלו אבל הוא מכר אותו למישהו אחר, אך לא ידע בדיוק להצביע על זהות הקונה, וגם לא המציא שום ראיה או מסמך שהמכירה אכן בוצעה.

בעקבות פרסום תקשורתי של הדברים וחשיפה בדף הפייסבוק שלנו, בפרקליטות מיהרו להוציא הודעת הכחשה, לפיה הפרקליטות סבורה כי יש למצות את החקירה עד תום ודווקא בשל כך, ובניגוד גמור לפרסום, כאמור המשטרה תונחה להמשיך החקירה.

מהסיפור עולה תחושה בלתי נוחה כי במקרים אחרים ובאישים אחרים ההתנהלות והחתירה למיצוי הדין היתה חזקה יותר. אנחנו פועלים לחקיקה שתגביר את האכיפה והענישה בנושא זה, אבל דמו של דוד כבר נשפך – ומצער שגורמים בפרקליטות המדינה החליטו "לא להתאמץ" באופן מקומם בחקירה הזאת. אנו שמחים כי כעת הפרקליטות מחליטה להמשיך בחקירה ובמיצוי הדין. יש להצר כי רק פרסום תקשורתי הוא שמוביל לראשונה לעדכון המשפחה השכולה שדורשת כי הצדק ייעשה וייראה.

איתרנו מבנים חדשים שהקים האיחוד האירופי לאחרונה ליד כיכר אדם בבנימין. בשל העומס הבטחוני – אין הקצאת ליווי ואבטחה לכוחות האכיפה

אירועי הטרור הקשים של השבועות האחרונים הובילו לגיוס שיא של כוחות הביטחון והמשטרה לאבטחה ושמירה על מרכזים אזרחיים בירושלים וברחבי הארץ. נראה שהמרוויחים הגדולים מהסיפור הם עברייני הבנייה.

איתרנו בסוף השבוע שעבר מקבץ חדש של מבנים בלתי חוקיים אותם הקים האיחוד האירופי במאחז בדואי בלתי חוקי, הנמצא במרחק קצר מצומת כיכר אדם ליד ירושלים- סמוך מאוד למקום בו נפצעה קשה חיילת צה"ל בשבוע שעבר.

המבנים הללו, נבנו באופן בלתי חוקי במימון שערורייתי של האיחוד האירופי ממש בשבועות האחרונים ו"הודות" לגל הטרור איש לא הפריע להם. מכיוון שהמשטרה וצה"ל לא מקצים בתקופה זו אבטחה וליווי ליחידות הפיקוח של המנהל ומשרד הפנים, הבנייה הבלתי חוקית בכל רחבי הארץ פורחת באין מפריע – ללא דין וללא דיין.