לקראת הדיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת על החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב הפצנו נייר עמדה המפריך את טענות ארגוני השמאל הקיצוני והנהגת הבדואים – "מעשה בחמישה בלונים"

הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב מוגדרת על ידי ממשלת ישראל כיעד אסטרטגי. על כף המאזניים נמצאים כמאתיים אלף אזרחים בדואים אשר רובם מתגוררים בניגוד לחוק ומצד שני החלטת ממשלה על הסדרת ההתיישבות הכוללת פינוי של עשרות אלפי תושבים.

לצורך אישוש התנגדותם להסדרת ההתיישבות, מפיצים המנהיגים הבדואים ותומכיהם מהשמאל הקיצוני שלל טענות המוצגות לציבור כאמיתות מוחלטות. אולם לקראת הדיון שהתקיים היום (רביעי) בוועדת הפנים של הכנסת על החוק וסעיפיו, הוצאנו מסמך מפורט המפריך את עיקרי טענותיהם, תחת הכותרת "מעשה בחמישה בלונים".

המסמך מפרט חלק מהמיתוסים השקריים שהחדירו במשך שנים הנהגת הבדואים וארגוני השמאל הקיצוני לשיח הציבורי. כמו מרבית המיתוסים, קל מאוד לנפצם באמצעות הוכחות שאינן מתפרשות לשתי פנים: צילומי אוויר היסטוריים, מפות, תמונות ומסמכים.

כך למשל מופרך את המיתוס על הכפר אל-ערקיב. לטענת הבדואים הוקם הכפר ה'היסטורי' בתקופה העות'מאנית, אך בפועל, נבנו בתיו בשנות ה-90 ואילך, ובית הקברות הוקם בלב המדבר לפני כשלושים שנה בלבד. איך יודעים? פשוט מאוד, כי בתצלום האוויר משנת 1965 אין כל זכר לבית הקברות. צילום מוקדם יותר משנות ה-40, עוד לפני הקמת המדינה, מלמד כי האדמה במקום היתה שוממה לחלוטין ולא עובדה כלל בידי אדם.

ההצהרה הבדואית, כי הם דורשים שממשלת ישראל תכיר בקיומם של 45 כפרים 'היסטוריים' בלבד, מופרכת באמצעות שורת תצלומי אוויר המלמדים כי הנגב רצוף למעשה באלפי כפרים. ומה לגבי הטיעון כי הבדואים נחשבים ל'ילידים', הנהנים מזכויות שונות על הקרקע? בדיקה קטנה מעלה כי המקרה של הבדואים איננו עומד באף תבחין המקובל ברחבי העולם להגדרת הילידות. אגב, הטענות על מעמד הילידות החלו להישמע מפי הבדואים לפני כעשר שנים בלבד.

הטיעון הבדואי על כך שהם יושבים ב-5% מאדמות הנגב נשמט אף הוא לאחר בדיקה מתמטית. ההתיישבות הבדואית תופסת קרקעות בשיעור הגדול פי 17 מהיקף הקרקעות של העיר באר שבע, שמספר תושביה שווה לכלל האוכלוסיה הבדואית בנגב (כולל זו ביישובים המוסדרים).

מבדיקת הקרקעות הרלוונטיות להתיישבות עולה כי השיעור האמיתי של היקף הקרקעות עליו יושבת האוכלוסיה הבדואית, ושל תביעותיהם לבעלות פרטית, איננו רק 5% מאדמות הנגב, אלא כ21% מאדמות הנגב שהוקצו להתיישבות.

במהלך המחקר התגלה נתון מדהים נוסף, השולל את הטענות המסורתיות לקיפוח תקציבי. ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והשוואת תקציבי הרשויות הבדואיות לתקציבי עיירות הפיתוח, מגלה כי תמיכת הממשלה ברשויות הבדואיות גבוהה ב-36% מהתמיכה בעיירות הפיתוח, חרף תשלומי ארנונה נמוכים במיוחד במגזר הבדואי.

ראוי בהחלט שיתקיים שיח ציבורי על החוק והתכנית הראויים להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, אבל חשוב לדעת מהי מסגרת הדיון. אפשר וצריך להתווכח על תוכן ומהות, על איך כמה ולמה, אבל כשמדברים על העובדות חשוב להיצמד לנתונים ולא לחיות בעולם דמיוני ולהישען על כל מיני סיפורים וססמאות שמופרחות לאוויר כמו בלונים.

החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית הלא חוקית ברחבי הנגב, המוכר גם בשם 'חוק בגין', עבר בחודש שעבר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. בזמן הקרוב תדון בחוק וועדת הפנים של הכנסת ואנו פועלים להכנסת תיקונים בנוסח החוק על מנת לצמצם את הנזקים הטמונים בו למדינת ישראל.

לצערנו החליטה הכנסת לתת לבדואים מתנות חינם, במשאב הכי יקר והכי חסר במדינה: הקרקע.
אנחנו שבים ומזכירים מעל כל במה אפשרית, כי בכל דיון משפטי שהתקיים עד היום ״הראיות״ של הבדואים לבעלות על הקרקע נדחו באופן מוחלט. 'הזיקה ההיסטורית' של הבדואים לקרקע היא זיקה לאומית והטענות הקנייניות הן רק כיסוי לכך. הוויכוח הלאומי הוכרע עם הקמתה של מדינת ישראל והבדווים כאזרחי המדינה היהודית צריכים לקבל פתרונות מגורים ראויים, אך לא בעלות על קרקע.

אנו פועלים בכל הכוח לבצע תיקונים נדרשים בחוק במהלך הדיונים להכנת החוק לקריאה שניה ושלישית, כדי לצמצם את נזקיו ככל הניתן.

לטעמנו, נקודת האור היחידה בחוק זה היא, כי לראשונה נקבעה מסגרת חוקית מחייבת, הן בזמן והן בעקרונות ביצוע, שתפעל לשים סוף להפקרות בנגב. ממשלת ישראל וגורמי אכיפת החוק ייבחנו במעשים ולא בהצהרות.

בית המשפט הורה למדינה לפנות תוך שלושה חודשים בית ספר שבנתה על קרקע פרטית יהודית עבור תושבי כפר בדואי בלתי חוקי. פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגשנו יחד עם בעלי הקרקע

בית משפט השלום בבאר שבע הורה למדינה לפנות בית ספר שבנתה על קרקע יהודית פרטית בכפר הלא חוקי אלזרנוג שבנגב. השופט פסק כי בית הספר יפונה עד לעשירי ביולי, וחייב את המדינה לשלם לתובעים 20,000 ₪ הוצאות משפט.

את הקרקע רכשו עולים מפרס לפני כשמונים שנה. במרוצת השנים השתלטו בדואים על האדמות באזור. בשנים האחרונות בנתה המדינה עבור הפולשים בית ספר יסודי ללא קבלת אישור מבעלי הקרקע. כמה מיורשי האדמות פנו אלינו ויחד תבענו את זכויותיהם על הקרקע.

בפסק הדין מתח השופט ישעיהו טישלר ביקורת נוקבת על התנהלות המדינה: "המדינה נהגה בדרך לא נאותה והפרה בגסות וכנראה שגם לא בתום לב את זכויותיהם של התובעים" קבע השופט בפסק הדין, "הציפייה הסבירה ממי שכך נוהג ועושה שימוש שלא כדין במקרקעי הזולת היא שיטען טענותיו בשפה רפה, בקול ענות חלושה, תוך ניסיון לעשות את המרב והמיטב כדי לבוא לקראת הצד שזכויותיו נפגעו – לא כך נהגה המדינה".

פסק הדין, מדבר בעד עצמו. אנו מצפים כי מי שנדרש לכך, יערוך את חשבון הנפש ויסיק את המסקנות המתבקשות.

בית המשפט הורה למדינה לפנות עד ל-10 ביולי בית ספר לא חוקי שהוקם בכפר אלזרנוג היושב על אדמות יהודיות גזולות

בעקבות עתירה שהגשנו יחד עם בעלי הקרקע דחה שופט בית משפט השלום בבאר שבע ישעיהו טישלר את בקשת המדינה להשהות את פינוי המוסד על לתום החופש הגדול, אך עם זאת נמנע מלחייב את הפולשים לפנות את המתחם לאלתר ואיפשר להם לסיים את שנת הלימודים הנוכחית כסדרה – ובתנאי שיבצעו את הפינוי עשרה ימים לאחר מכן, לכל המאוחר. 

בנוסף, פסק השופט כי על המדינה לשלם לבעלי הקרקע פיצוי על הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. כזכור, הכפר הבדואי אלזרנוג כולו יושב ברובו על אדמות יהודיות פרטיות.

בכל הנוגע לבית הספר באלזרנוג מדובר בהתנהלות שהיא פשוט שערורייה מצד המדינה. בהתחלה היא רמסה את זכויות הקניין של בעלי הקרקע, אחר כך רמסה במו ידיה את החוק שעליו היא מופקדת ובהמשך שמה עצמה מעל החוק גם במהלך. אנחנו מקווים שבית הספר יפונה במהרה ושהמדינה תדאג לשמור על האינטרסים שלה גם בנגב.

בעתירה נטען כי החירות שנטלה לעצמה הממשלה, המכהנת כממשלת מעבר, לאשר את המתווה – אינה חוקית ואינה סבירה

כשבועיים לאחר שאימצה הממשלה את מתווה השר בני בגין, אשר כולל שינויים דרמטיים בתכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, הגשנו עתירה לבג"ץ בדרישה להקפאת ההחלטה השנויה במחלוקת.

בעתירה, המשתרעת על פני עשרים עמודים, טענו כי החלטת הממשלה לשנות את תכנית ההסדרה להתיישבות הבדואית בנגב אינה עומדת במבחן החוק, ולא במבחן הסבירות.

כזכור, בישיבתה הראשונה לאחר הבחירות, בעודה מכהנת כממשלת מעבר המנועה מלקבל החלטות מרחיקות לכת, אישרה הממשלה את השינויים המפליגים שהכניס השר בני בגין לתכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. במסגרת השינויים, תקבל האוכלוסייה הבדואית הטבות רבות, בנוסף לאלו שכבר אושרו בתכנית המקורית.

השינויים, במדיניות ישראל כלפי האוכלוסייה הבדואית, הם דרמטיים. לא סביר שממשלת מעבר, שלא זוכה לאמון הכנסת, תחליט בנושאים משמעותיים כל כך. מה היה קורה אם את ההחלטה הזו היו דוחים לממשלה הבאה? כל אדם בר דעת מבין שהחלטות מהסוג הזה לא מקבלים כשהממשלה עם רגל וחצי בחוץ.
בנוסף, ביקשנו מבג"ץ להוציא צו ביניים שיאסור על משרדי הממשלה לפעול ליישום ההחלטה.

בערב המחטף הגשנו עתירה ראשונה לבג"ץ נגד התכנית, עוד לפני ישיבת הממשלה המדוברת, אולם נשיא ביהמ"ש העליון, השופט אשר גרוניס, דחה את העתירה בטענה שמדובר בעתירה מוקדמת. כעת אנחנו מקווים ששופטי בג"ץ יקבלו את העתירה ויחייבו את הממשלה להקפיא את ביצוע השינויים, או לכל הפחות לבוא לבית המשפט ולהסביר מדוע היה דחוף לממשלה לאשר שינויים דרמטיים במציאות פוליטית כה רעועה.

לאחר שנודע לנו כי בכוונת השר בגין להביא בשבוע הבא להצבעת בזק בממשלה את מתווה פראוור – ללא התיקונים שאושרו לפני כשנה, אנחנו קוראים לשרים בממשלה למנוע את המחטף

שיגרנו מכתב דחוף לשרי ממשלת ישראל, בדרישה שיפעלו לסיכול הכוונה להביא לאישור מליאת הממשלה את דו"ח פראוור, שעסק בפתרון בעיית עבריינות הבניה הבדואית בנגב. וזאת מבלי להתחשב בתיקונים המשמעותיים שאישרה הממשלה לפני כשנה.

במכתב נאמר כי "זהו מחטף חמור והרה-אסון לנגב. לא ייתכן כי נושא סבוך, מורכב וקריטי כל כך יוכרע באופן כה חובבני וללא דיון מעמיק ומסודר שיבחן את השלכות כל אחד מהתיקונים ואת התאמתו לעקרונות שנקבעו בהחלטת הממשלה"

למכתב מצורף מסמך המפרט את הנקודות הבעייתיות במתווה שגיבש השר בני בגין.

שופטי בג"ץ דחו עתירה דחופה שהגשנו אשר דרשה למנוע מהממשלה – המכהנת כממשלת מעבר – מלהצביע על מתווה ההסדר השערורייתי עם הבדואים בנגב

הממשלה אישרה את מתווה השר בני בגין להסדרת ההתיישבות הבדואית הלא-חוקית ברחבי הנגב. מדובר במתווה אשר מעניק למעשה פרס לאלה שפעלו לאורך השנים בעבריינות ותוך התעלמות מהחוק. לפני הדיון הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה למנוע את ההצבעה, מאחר ומדובר בממשלת מעבר, אשר ע"פ הנוהג אינה מקבלת החלטות בעלות השלכות מרחיקות לכת.

השר בגין, שכבר אינו מכהן בכנסת וככל הנראה גם לא יכהן כשר בממשלה הבאה, הביא את העניין להצבעה, רגע לפני עזיבתו את הממשלה וביקש לשנות בכך את המדיניות שנקבעה בהחלטת ממשלה קודמת בכל הנוגע להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.

כך למשל, הוגדלו התמורות שיינתנו בקרקע לבדואים מ-50% -63%. משמעות צעד זה היא כי למעלה משלושים אלף דונמים נוספים יועברו לידי הבדואים וירשמו על שמם בטאבו. עוד מתכנן השר בגין לקבוע כי הרוב המוחלט של המאחזים הבדואים יולבנו במקומם – מהלך שייצור רצף טריטוריאלי מסוכן בכל מרכז הנגב שיפגע באופן אנוש ברציונל של תכנית המתאר מטרופולין באר שבע.

לא יתכן שממשלת מעבר שכבר אינה נהנית מאמון הכנסת תקבל הכרעה בנושא כה קריטי ותכבול את ידיה של הממשלה הבאה. בעיתוי הנוכחי ישנו חשש רב כי השרים יחששו להצביע לפי צו מצפונם ובניגוד לעמדת ראש הממשלה וזאת בשל החשש כי ראש הממשלה יפגע בהם בשל כך בחלוקת התפקידים בממשלה הבאה.

החלטת הממשלה עלולה להתקבל במחשכים וללא כל דיון. מסמך ההמלצות של השר בגין ותזכיר חוק בן כשבעים עמודים הועברו לשרי הממשלה רק בשעת אחר צהריים המאוחרת של יום חמישי, כאשר כבר ביום ראשון בבוקר השרים אמורים להצביע על ההחלטה. קשה לצפות שהשרים ישקיעו את מנוחת סוף השבוע לאחר שבוע הבחירות העמוס בלימוד מעמיק של הסוגיה המורכבת הזו ויערכו התייעצויות עם גורמי מקצוע במשרדיהם כדי לקבל החלטה מושכלת ביחס להצעותיו של השר בגין.

כאמור בג"ץ דחה את העתירה אך ציין כי שמורה לתנועה הזכות לשוב ולעתור, אם וכאשר אכן תאשר הממשלה את המתווה.

אנחנו מוחים על החלטת בג"ץ לדחות את העתירה ומביעים תמיהה על היעילות במדהימה בה ניתן פסק הדין. תוך פחות משעה מרגע הגשת העתירה ואף מבלי לבקש את עמדת המדינה כבר נמצא הרכב, בראשות הנשיא, שיתן פסק דין שדוחה את העתירה. מעניין היה לראות מה היה קורה לו היתה העתירה מוגשת 'בטעות' נגד אימוץ דו"ח לוי על ידי ממשלת מעבר ולא נגד החלטה על חלוקת עשרות אלפי דונמים של אדמות מדינה לבדווים בנגב

אנחנו שבים וקוראים לראש הממשלה להתעשת ברגע האחרון ולא להעלות את ההצעה להצבעה ביום ראשון בממשלה ומבטיחים לשוב ולעתור לבג"ץ כבר ביום ראשון כנגד ההחלטה במידה ותתקבל.

שוטרי יחידת "להב" ופקחי מנהל מקרקעי ישראל פתחו במבצע לסגירת תחנות הדלק הפיראטיות בישובים הבדואים בנגב

מחדל של שנים מגיע לכדי אכיפה משטרתית: בימים האחרונים פתחו גורמי אכיפת החוק במבצע להפסקת פעילותן של עשרות תחנות דלק פיראטיות בישובים הבדואים בדרום הארץ.

תחנות הדלק פעלו בלב שכונות מגורים של ישובים בדואים מוכרים, ללא פיקוח בטיחותי וללא הקפדה על אמות מידה סביבתיות נאותות. מפעילי התחנות פעלו בניגוד לחוק ותוך סיכון התושבים הגרים בסמיכות ופגיעה באיכות הסביבה ובמי התהום

המשטרה דיווחה כי במסגרת המבצע נסגרו עד כה חמש תחנות דלק לא חוקיות – שלוש ביישוב לקיה ושתיים בתל שבע. אולם, מנתונים שנמצאים בידינו מתברר שמדובר רק בקצה הקרחון. בדו"ח שפרסמנו עולה כי תחנות הדלק הפיראטיות הפכו לתעשייה של ממש ביישובי הבדואים בנגב. על פי המסמך, ברחבי הדרום פועלות לכל הפחות שישים ושבע תחנות דלק פיראטיות ללא פיקוח וללא רישיון. 
 
במנהל מקרקעי ישראל אומרים כי בכוונתם להגיש לבית המשפט תביעה אזרחית נגד מפעילי התחנות להחזרי הוצאות הפינוי, ובהם – הפעלת ציוד הנדסי, פינוי ההריסות, עלויות כח אדם ועוד.

תחנות הדלק הפיראטיות שנסגרו ביישובים הבדואים סיכנו את בטיחותם של התושבים וזיהמו את הסביבה. מבצע האכיפה הוא צעד קטן בכיוון הנכון, אולם הוא עדיין מעט מידי ומאוחר מידי. לא צריך לקחת שנתיים לאכוף את החוק כנגד עבריינים המפרים אותו ברגל גסה. יש לקוות כי זהו תחילתו של תהליך ארוך טווח של אכיפת החוק כנגד העבריינות המשתוללת ברחבי הנגב.

לאחר שגילינו כפר בדואי חדש ובלי מוכר בנגב, אנחנו דורשים מהרשויות להרוס אותו

בעוד המלצות דו"ח גולדברג בנוגע לפזורה הבדואית בנגב רק עושות את דרכן ליישום אחרי אישור הממשלה, מסתבר שבשטח המציאות לא מפסיקה להשתנות. בדיקה שערכנו גילינו כי בין השנים 2005 ו- 2010 נבנו עשרות בתים בלתי חוקיים בשטח בלתי מיושב בין דרג'את לתל ערד, סמוך לשמורת הטבע והאתר הארכיאולוגי באזור. המבנים הוצבו בצורה מסודרת, המעידה על תכנון ועל כוונה להקים במקום יישוב חדש ללא היתר.

פנינו באחרונה במכתב לגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים בדרישה להרוס את המבנים. למכתב צורפו תצלומי אוויר של השטח משנת 2005 ומ-2010 המעידים בבירור על בנייה שצמחה באזור יש מאין.

במאמץ משותף עם כמה משרי הממשלה הצלחנו לצמצם באופן ניכר את הנזקים שהיו גלומים בדו"ח גולדברג, ולהכניס לתכנית שינויים והבהרות רבי משמעות

ממשלת ישראל אישרה ב-11 בספטמבר 2011 את המתווה שגובש ע"י השופט בדימוס אליעזר גולדברג להסדרת ההתיישבות הבדואית הבלתי חוקית בנגב. מדובר בפעם הראשונה שהמדינה מבקשת לטפל מן השורש בבעייה החמורה הזו, אשר פוגעת באחיזה היהודית בדרום ובחזון הציוני. הדו"ח ככלל סלחני כלפי העבריינות הבדואית, שבאה לידי ביטוי לאורך שנים בהפרת חוק ובבנייה פרועה ברחבי הנגב. אולם, במאמץ משותף של "רגבים" ושל שרים שהבינו את חשיבות העניין, הוכנסו ברגע האחרון להצעת ההחלטה של הממשלה שינויים מהותיים שהפכו את הדו"ח לקל יותר לעיכול ולמזיק פחות לאינטרס הציוני, מאשר הגרסה הראשונית.

למשל, הובהר בסעיף 10 להחלטה כי התמורה בקרקע לה יזכו הבדואים שיפנו את הקרקעות עליהן השתלטו, לא תינתן מחוץ לשטח מוגדר ותחום בדרום.

כמו כן נקבע כי ההסדר יחול על מי שהחזיק בקרקע ועיבד אותה, ולא על אדמות מרעה.

בסעיף 11, שהוא אולי החשוב בכל התהליך, מובהר ומודגש מבחינה משפטית מעבר לכל ספק או ערעור כי אין בהצעת המדינה משום הכרה כלשהי בזכויות הבדואים על הקרקעות המדוברות, אלא זהו רצון טוב של המדינה להביא להסדרת העניין ותו לא.

אנו שמחים מהשינויים וההבהרות שהוכנסו להחלטת הממשלה, גם אם הדו"ח כולו כמכלול בעייתי בבחינת היותו נותן שכר לעבריינים מועדים.