תגית: נגב

לא סמים על צה"ל ■ תיעוד נדיר שלנו חושף: עברייני הסמים במגזר הבדואי הקימו בשטחי האימונים של מחנה צאלים, תעשיית סמים המגלגלת עשרות מיליוני שקלים בכל שנה. "הרשויות נמנעו מלהתמודד, מדינת ישראל חייבת לחזור לנגב"

שטחי האש המדבריים של בסיס צאלים, הפכו למקלט בטוח עבור מגדלי סמים מהמגזר הבדואי. אחרי שניהלנו מעקב ממושך אחרי התופעה, חשפנו היום (רביעי) תיעוד נדיר של שיטת הגידול של אלפי צמחי מריחואנה בלב שטחי האש, ואת הדרך בה מוברחים השתילים מהמקום לקראת מכירתם.

מחנה צאלים הנחשב לאחד מבסיסי האימון החשובים של צה"ל, עולה בשנים האחרונות לכותרות, בעיקר בהקשר של מכת הגניבות ממנה סובלים החיילים המתאמנים בבסיס. עבריינים מהמגזר הבדואי הרכובים על טרקטורונים, נכנסים ללא חשש לשטחי האימונים במהלך תרגילי ירי וגונבים תחמושת וציוד צבאי,

אלא שכעת מתברר, כי דווקא שם, בין ירי פגזי הטנקים, המטווחים ושטחי הניווטים, מסתתרים גם אלפי שתילים של מריחואנה, שנשתלו על ידי עבריינים בדואים במספר רב של חממות גידול.

העבריינים מנצלים את העובדה ששטחי האש סגורים לכניסת אזרחים, ומקימים חממות ארעיות בפינות נסתרות של שטחי האש. כל חממה, בה נשתלים מאות צמחי מריחואנה. מכוסה ביריעת בד בצבעי המדבר, כדי להקשות על איתור המקום. למקום מובאים מיכלי מים ודשן, ולאור השמש והחום נותר לעשות את שלהם. על פי ההערכות, שווי עציצי המריחואנה בכל חממה עומד על יותר ממיליון שקלים, וסך המחזור השנתי של כלל החממות במקום, נאמד בעשרות מיליונים.

תיעוד ממצלמת אבטחה נסתרת שהותקנה ליד אחת החממות, מראה את העבריינים מגיעים בטרקטורונים ובג'יפים אל המקום, ומעמיסים במשך שעות ארוכות את הסמים אל כלי הרכב.

סרטון האבטחה שצולם כבר בקיץ שעבר, מתפרסם כעת כחלק מקמפיין חדש הקורא "להחזיר את המדינה לנגב". בתיעוד נוסף שצולם בימים האחרונים, הגיעו אנשינו למספר חממות גידול נוספות ותיעדו את המתרחש במקום, ובכוונתם להעביר את הצילומים לידי המשטרה.

במשך שנים תיעדנו והתרענו מפני העבריינים הבדואים שגונבים תחמושת וציוד צבאי באין מפריע, אלא שכעת מתברר כי זהו רק קצה הקרחון. צה"ל ורשויות החוק העדיפו לא להתמודד בצורה משמעותית כנגד הפלישה לשטחי האש, ולא פעלו בצורה נחרצת מול העבריינים שעושים כאן כבתוך שלהם. ההתנהלות הזו הובילה לאובדן הריבונות באיזור, ולמציאות של מדינה בתוך מדינה, אחרת אי אפשר להסביר כיצד תעשיית סמים עצומה, צומחת באין מפריע מתחת האף של צה"ל והמשטרה. אם אנחנו לא רוצים לאבד את הנגב, מדינת ישראל חייבת לחזור לכאן במלוא העוצמה.

תנועת רגבים הגישה לשר אורי אריאל את "מבחן הנגב" – הצעת תכנית עבודה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב: תקציבים יוקצו לצמצום פערים חברתיים, פיתוח אזורי תעשיה ושכונות לתושבי הפזורה. פרק זמן קצר יאפשר לתובעי הבעלות לקבל פיצוי כספי נדיב, ללא תמורות בקרקע, ובמקביל תפעיל המדינה סנקציות משפטיות נוקשות ותזרז את ההליכים לפינוי הפזורה 

השבוע השקנו את "מבחן הנגב" – תכנית רגבים להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. החוברת סוקרת את ההיסטוריה של הסוגיות השונות הנוגעות לבדואים בנגב, המלוות את המדינה מיום הקמתה, וביתר שאת בעשרות השנים האחרונות: סוגיית הסדרת ההתיישבות – הנוגעת לעשרות אלפי אזרחים בדואים המתגוררים בפזורה הבלתי חוקית ללא תנאים הולמים, ושל סוגיית תביעות הבעלות – בה רק אחוזים בודדים מקרב האוכלוסיה הבדואית טוענים לבעלות על למעלה מ-550,000 אלפי דונמים, שטח המשתווה לתחום השיפוט של עשרת הערים הגדולות בישראל גם יחד.

תכנית העבודה שלנו שהוגשה בימים אלו לשר אורי אריאל, הממונה על הרשות הממשלתית להסדרת התיישבות הבדואים, שמה את הדגש על מתן הפתרונות עבור עשרות אלפי האזרחים הבדואים המתגוררים בפזורה הבלתי חוקית ללא תשתיות הולמות, והסדרתם ביישובי הקבע, ללא תלות בפתרון סוגיית התביעות, וזאת באמצעות פיתוח ושיווק של עשרות אלפי מגרשים עבור תושבי הפזורה על אדמות מדינה פנויות ביישובים הקיימים ובסמוך להם, תוך הרחבת היישובים בהתאם לצורך.

פרק מרכזי נוסף בתכנית, מתווה קווים לקידום תכנית לאומית לפיתוח הישובים החוקיים, הכוללת תכנית הבראה לצמצום הפערים עם שאר היישובים במרחב בתחומי חינוך, תעסוקה ופיתוח והענקת הטבות ליישובים המוכיחים התנהלות תקינה, ומתן "סל קליטה" שיעודד רשויות קולטות ותסייע להן בנטל הכלכלי של קליטת הפזורה.

העתקת מגורי תושבי הפזורה ליישובים הקיימים, אמורה להתקיים בעזרת שיפור החוקים והכלים הקיימים העומדים לרשות גופי האכיפה ומערכת המשפט, וללא צורך בחקיקת חוק כולל ומסורבל כדוגמת חוק בגין, שצפוי להיתקל במשוכות פוליטיות.

בנוגע לתביעות הבעלות גורסת תכנית רגבים כי יש לקבוע בחוק לוחות זמנים קצרים שיהוו חלון הזדמנויות בו ניתן יהיה להגיע למתווי פשרה, הכוללים פיצוי כספי גבוה מאוד, אך ללא כל תמורה בקרקע. במקרים בהם יכשלו ניסיונות הפשרה, סכום הפיצוי ילך ויפחת, והמדינה תתבע ותוכיח בבתי המשפט את בעלותה על הקרקעות, ותרשום אותן על שמה.

מנכ"ל משרד הפנים הורה למועצות הבדואיות להתחיל בגביית ארנונה מהתושבים, בטרם יחלו בעיכוב מענקים למועצות, כך עולה מתגובת המדינה לעתירה של תנועת רגבים. המועצות הצהירו כי יחלו בקרוב להפעיל חוקרים פרטיים, מאחר ובעלי הנכסים מסרבים לשתף פעולה

שיעור גביית הארנונה במגזר הערבי בכלל וביישובים הבדואיים בפרט, נמוך באופן ניכר מאשר במגזר היהודי, אולם בשתי מועצות אזוריות בנגב, אל-קסום ונווה מדבר, המועצות מעולם לא גבו ארנונה מתושביהן ומבעלי העסקים הפועלים בשטחן, ואף לא הקימו מערך מוניציפלי לגביה.

בשנת 2011 קבע מבקר המדינה כי חרף תקציבים גבוהים של הממשלה, מציגה המועצה גירעון של מיליוני שקלים – שנה אחר שנה, ללא מאמץ ניכר להגדלת ההכנסות העצמיות.

בעקבות עתירה שהגשנו בשנת 2014, הורה בג"ץ למועצות, לגבות ארנונה מעסקים עד לתחילת 2016 ולבצע סקר מבני מגורים בכדי להתחיל את גביית הארנונה.

מתצהיר שהגישה המדינה לאחרונה עולה, כי מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, שיגר מכתב חריף לראשי המועצות, בו הורה להם להשלים עד סוף שנת 2017 את מיפוי בתי המגורים ובתי העסק הקיימים בשטחן, ולהחל כבר השנה בגביית ארנונה, לראשונה מאז שנת 2002.

"לצערי הרב הנחיות קודמות שניתנו למועצה בנושא זה לא נשאו פרי", כתב כהן. "בכדי שדבריי לא ישתמעו לשתי פנים ברצוני להבהיר כי בכוונתי לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו ככל שהרשות לא תפעל כנדרש למילוי חובותיה, ובכלל זאת, על דרך עיכוב העברת מענקים, הפעלות סמכויות התערבות וכו'".

בעבר קיבלה כל מועצה תקציב ייעודי של מיליון ₪ לשם ביצוע המיפוי, ומשרד הפנים יעמיד לרשותה בתקופה הקרובה כ-400,000 שקלים נוספים. במשרד הפנים הדגישו מול המועצות, כי צו הארנונה קובע מפורשות כי גם עברייני בניה ופולשים בלתי חוקיים נדרשים לשלם ארנונה, וכי היקף השירותים שמספקת הרשות המקומית לא מהווה תנאי לחובת התושב בתשלומי הארנונה.

המועצות ציינו בתשובתן לבג"ץ, כי יפעלו בהתאם להנחיות המפורשות של משרד הפנים, למרות שלדעתן "טרם בשלה העת למשלוח שומות לנכסי מגורים", בנימוק כי בחלק ניכר מהיישובים שבתחומן, התושבים מקבלים שירות מינימלי בלבד, וחסרים בהם תשתיות רבות.

"לדאבון הלב, משימת זיהוי המחזיקים ביישובי המועצות אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן בעלי הנכסים סרבו לשתף פעולה ומסרבים להזדהות בשמם ו/או למסור מידע אודות כתובתם למשלוח השומה, מחשש שיילכדו ברשת הארנונה", ציינו המועצות בתגובתן. "להדגיש, כי בחלק ניכר של הנכסים היה קושי להכנס לשטחי הנכס, מחמת התנגדות של הבעלים".

המועצות דלו מפנקסי הועדה המקומית לתכנון ובניה, את זהויות מבקשי היתרי הבניה. בדיקה זו הניבה כ-520 שומות במועצת אל קסום, ו-45 שומות בלבד במועצת נווה מדבר. לאור מיעוט הנתונים הצהירו המועצות, כי עד סוף יוני 2017 הן יחלו בהפעלת משרד חקירות, שיפעל לחשיפת זהותם של בעלי הנכסים.

"אחרי שנים ארוכות של התדיינות משפטית, המדינה למעשה אימצה את עמדתנו", מסביר עורך הדין בועז ארזי מתנועת רגבים. "העמדה החריפה שהציג משרד הפנים כנגד התנהלות המועצות, בו תוארה התנערותן הממושכת מביצוע חובתן החוקית, מדברת בעד עצמה, ולכן קשה להסתפק בהצהרות על התנעת תהליך הגביה, שכמותן הושמעו כבר בעבר".

***

העתירה מטעמנו הוגשה רק לאחר שמשרד הפנים לא עמד בהתחייבותו משנת 2013 להחל בגביית ארנונה במהלך שנת 2014. מניסיוננו בעתירות אחרות, כאשר שופטי בג"ץ סברו כי בקשות של גורמים רשמיים לארכות חוזרות ונשנות, נועדו לשם הימנעות ממתן תשובה ברורה, וגרמו לפגיעה בהליך המשפטי – הכתיב בית המשפט לוחות זמנים ברורים ומוגדרים, שנועדו לחייב את רשויות המדינה למלא את תפקידן. לכן, ככל הנראה, גם במקרה זה לא ניתן יהיה להסתפק בעוד הצהרה בלתי מחייבת על התנעת התהליך, אלא בפסק דין שיפתור את הכאוס הזה, אחת ולתמיד.

ועדת החינוך דנה במצוקת החינוך במגזר הבדוא ואנחנו תוהים מדוע אימץ מרגי את הצעת חברי הכנסת הערבים וארגוני השמאל להקים עשרות כיתות בתוך הפזורה הבלתי חוקית, בניגוד לעמדת משרדי הממשלה המבקשים לקדם את  ההסדרה ולהמנע מקיבוע הפזורה

ועדת החינוך ערכה דיון במצוקת החינוך במגזר הבדואי. על פי נתוני משרד החינוך ישנם אלפי תלמידים, בעיקר בגיל הרך, המתגוררים בפזורה הבלתי חוקית, שאינם מבקרים במסגרות החינוך.

מסגרות החינוך עבורם ממוקמות ב-19 יישובי הקבע הבדואיים הקיימים באיזור. חוץ ממוסדות החינוך ביישובי הקבע, המדינה מפעילה כיום 17 'מרכזים לשירותים חיוניים' (הכוללים שירותי רפואה וגנים) עבור הפזורה הבלתי חוקית. מרכזים אלו פועלים במבנים יבילים, בהתאם לתיקון מיוחד בתכנית המתאר המחוזית.

המדינה מפעילה כיום מערך הסעות על מנת להסיע את ילדי הפזורה למוסדות החינוך הפועלים ביישובי הקבע ובמרכזים לשירותים חיוניים. מערך הסעות מיוחד הוקם במיוחד עבור הגיל הרך, הכולל נסיעות במיניבוסים המצוידים בבוסטרים ומלווה בכל הסעה.

מזה שנים, מנסה מדינת ישראל לקדם את הסדרת ההתיישבות הבדואית והעתקת הפזורה הבלתי חוקית ליישובי הקבע, בהם קיימים תשתיות קבע חדישות של שירותי חינוך, רפואה ורווחה.

חברי הכנסת הערבים ומספר ארגוני שמאל, כינסו היום את הדיון בוועדה, בדרישה להקים עשרות כיתות גן בתוך הפזורה הבלתי חוקית, מאחר ולדבריהם ההורים מסרבים לשלוח את ילדיהם במערך ההסעות.

עם זאת, רק לאחרונה קיבלה הממשלה הצעת חוק הכוללת תכנית חומש לחיזוק המגזר הבדואי ולצמצום הפערים בתחומי החינוך והרווחה. במסגרת התכנית יוקצו מאות מיליוני שקלים להקמת מוסדות חינוך חדשים ביישובי הקבע ולשיפוץ כיתות קיימות.

נציגי משרד החקלאות במסגרתו פועלת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, הסבירו את הבעייתיות בהצעה, והצביעו על העובדה כי רק לאחרונה קיבלה הממשלה הצעת חוק הכוללת תכנית חומש לחיזוק המגזר הבדואי ולצמצום הפערים בתחומי החינוך והרווחה. במסגרת התכנית יוקצו מאות מיליוני שקלים להקמת מוסדות חינוך חדשים ביישובי הקבע ולשיפוץ כיתות קיימות.

נציגי משרד החינוך הבהירו כי בכוונתם לתגבר את מוסדות החינוך הקיימים, ובכל מקום בהם ניתן לפעול בהתאם לחוקי התכנון והבניה. במשרד החינוך מציינים כי הסיבה להיעדרות של אחוז ניכר מהילדים ממסגרות החינוך, קשורה לסירובם של ההורים ובשל בעיות רווחה – וכי מערך ההסעות נותן מענה רוחבי עבור רוב התלמידים. במשרד הדגישו כי האחריות על הביקור הסדיר של הילדים במוסדות החינוך בהתאם לחוק החינוך, מוטל על הרשויות המקומיות וקציני הביקור הסדיר.

באופן תמוה, החליט מרגי לאמץ את הצעת חברי הכנסת הערבים וארגוני השמאל, ולקדם את הקמתן של עשרות כיתות לימוד וגנים בתוך הפזורה הבלתי חוקית, זאת בניגוד לעמדת משרדי הממשלה, הרואים בצעד זה ככזה שיפגע במאמצי ההסדרה, ויגרום בפועל לקיבוע בפועל ולהרחבה של הפזורה הבלתי חוקית.

הבעייתיות הרבה בפתרון שמתווה חבר הכנסת מרגי היא שיש מצוקה אמיתית במגזר הבדואי, אבל הפתרון הוא בהרחבת המוסדות הקיימים ושכלול ופיקוח על מערך ההסעות, ולא בהקמה של עוד ועוד מוסדות בפזורה, שרק יקבעו את המצוקה ולא יתנו מענה אמיתי ומעמיק. ראשי המגזר הבדואי חייבים לנהוג באחריות, ולהבין שהסדרת ההתיישבות והמעבר ליישובי הקבע, הם אינטרס ראשון במעלה של הציבור הבדואי עצמו. מי שבכח דוחף את הציבור שלו מאתיים שנה אחורה לא רוצה בטובת אנשיו, אלא לשמר את הפערים והבעיות.

עשרות גמלים מ'עדר המוות' ששוטט בכבישי הדרום ובשטחי האש של בסיס צאלים והיה מעורב במספר תאונות קטלניות, הוחרמו במבצע מיוחד. "אסור שיישאר כצעד חד פעמי"

עשרות גמלים מ'עדר המוות' הוחרמו במבצע רחב היקף שהובילה הסיירת הירוקה בליווי המשטרה. לאחר שנתפסו, בפעם המי יודע כמה, כשהם משוטטים ללא השגחה בכבישי הדרום ובשטחי האש של בסיס צאלים

העדר שנתפס אמש שייך לחמולת אל עסאם מתל שבע, וגמלים מתוך העדר היו מעורבים לפחות בשתי תאונות דרכים קטלניות שהתרחשו בשנים האחרונות, בהן נהרגו דוד כהן ממושב רתמים ומיכל ונטורה מבאר שבע.

בשנתיים האחרונות אנו מלווים את משפחתו של דוד כהן בהליך המשפטי, ואף עומדים מאחורי הצעת חוק הגמלים המונח על שולחן הכנסת. העדר שהיה מעורב בתאונה הקטלנית בה נהרג דוד ז"ל, נתפס מספר פעמים בשנים האחרונות כשהוא רועה בניגוד לחוק בשטחי האש של צאלים.

הרשויות יודעות במשך שנים רבות, כי בעל העדר מתנהל בצורה מופקרת ושערורייתית, פעם אחר פעם הוא נתפס בשטחי האש ובצירי התנועה, ולא ננקטו נגדו צעדים מרתיעים מספיק. מבצע ההחרמה הוא צעד חשוב ומבורך, אך עבור קרבנות התאונות ובני משפחותיהם, זה היה כבר מאוחר מדי. אנחנו מקווים שזה לא אירוע חד פעמי אלא תחילתו של מהלך לפתרון הבעיה החמורה הזו, שמסכנת כל כך הרבה חיי אדם.

שנתיים לאחר שדוד כהן, מנכ"ל מכינת 'עוצם' נהרג מהתנגשות בגמל משוטט, החליטה פרקליטות המדינה כי לא תעמיד לדין את בעל הגמל. אנו רואים בהחלטה זו זלזול בחיי אדם ומסר ברור לעבריינים

פרקליטות המדינה הודיעה למשפחתו של דוד כהן ז"ל, שנהרג לפני שנתיים מפגיעת גמל משוטט, כי החליטה באופן סופי לסגור את תיק החקירה, וכי לא תעמיד לדין את בעליו של הגמל. כהן, שהיה נשוי לתהילה ואב לשלושה, שימש כמנכ"ל מכינת 'עצם' ומהדמויות הבולטות ביישובו כפר רתמים, נהרג בחנוכה לפני שנתיים לאחר שהתנגש בגמל ששוטט בכביש הגישה ליישוב.

בימים האחרונים הודיעה פרקליטות לעורך הדין שלנו המייצג את המשפחה, כי ההחלטה מוגדרת כסופית, ואם המשפחה תרצה, הפרקליטות תיפגש עימה כדי להסביר את השיקולים שמאחורי ההחלטה.

בעל הגמל, תושב תל שבע נחקר זמן קצר לאחר התאונה, ובחקירתו טען כי מכר את הגמל מספר חודשים קודם לכן לבדואי אחר שאיננו מכיר. החשוד נחקר ושוחרר כבר אז, ובפרקליטות הוחלט כעת כי החקירה שבוצעה על ידי משטרת התנועה לא הניבה די ראיות כדי להעמידו לדין.

כמי שניהלו את התיק המשפטי מטעם המשפחה, אנו רואים בסגירת התיק החלטה אומללה ומקוממת, שהינה תוצאה ישירה מהתרשלות המשטרה לחקור את המקרה באופן רציני.

זהו אחד המקרים היחידים שזהותו של בעל הגמל היתה ידועה, ובמבחן התוצאה העבריין נמלט מעונש בעזרת תירוץ מגוחך כי הוא מכר את הגמל לאדם לא ידוע. ההתנהלות המשטרתית בפרשה גורמת לזילות בחיי אדם, ומעבירה מסר ברור לעבריינים, כי הם יכולים להתנהל ככל העולה על רוחם ולהימלט מאימת הדין.

המועצות הבדואיות לא גובות ארנונה בניגוד לחוק ופועלות בניגוד לסיכומים שקבע עימן משרד הפנים, כך עולה מתשובת המדינה לבג"ץ במענה לעתירת תנועת רגבים

משרד הפנים הודיע לבג"ץ כי הוא עשוי לפטר את ראשי המועצות הבדואיות בדרום שלא פועלים לגביית ארנונה מהתושבים ומהעסקים הפועלים בתחומן, וזאת למרות הוראת בג"ץ. כך עולה מתגובת המדינה שהוגשה לאחרונה לבג"ץ במענה לעתירה שהגשנו נגד משרד הפנים והמועצות האזוריות.

בשנת 2014 עתרנו לבג"ץ (בג"ץ 5663/14) בדרישה להורות למועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר, כי יוציאו לאלתר שומות ארנונה לגבי מחזיקי נכסים שפרטיהם ידועים למועצה, ולבצע סקר נכסים כללי שייתן את המידע הנדרש לשם גביית ארנונה כחוק מן התושבים והעסקים המחזיקים בנכסים תוך תחומי שיפוטן.

בדיון שהתקיים בבג"ץ בחודש ינואר האחרון, ציינו השופטים אליקים רובינשטיין, חנן מלצר וניר הנדל, כי אין חולק שאי תשלום ארנונה בלתי מתקבל על הדעת, וקבעו כי עד סוף פברואר 2016 יימסרו דרישות תשלום לעסקים הפועלים במועצות, וכי עד סוף מרץ 2016 יוגש לוח זמנים לסקר ארנונה לבתי מגורים.

חרף ההנחייה הברורה, הודיעו המועצות לבג"ץ בסוף חודש מרץ, כי במסגרת איתור הנכסים, איתרה מועצת נווה מדבר 51 עסקים אולם הצליחה לשלוח שומות רק לשלושה מהם. לגבי 49 עסקים שאותרו במועצה האזורית אל קאסום, טענה המועצה כי לא הצליחה לשלוח שומה לאף אחד מהעסקים (!).

בנוגע לחוסר קידום סקר נכסי המגורים העלו המועצות את הטענה, כי הן סבורות "שטרם בשלה העת למשלוח שומות לנכסי המגורים", בנימוק כי בחלק ניכר מהיישובים בתחומן, שהיו בלתי חוקיים והולבנו למפרע, התושבים מקבלים שירות מינימלי בלבד, וחסרים בהם תשתיות של חשמל, ביוב מים וכבישים.

בתגובה שהגישה לאחרונה המדינה לבג"ץ בשם משרד הפנים, פירט עו"ד נחי בן אור, כי בעקבות הודעת המועצות לבג"ץ, פנתה מנכ"לית משרד הפנים, אורנה הוזמן בכור, במהלך חודש יוני האחרון למועצות, ודרשה מהן להקים לאלתר את מערך גביית הארנונה בתחומן, תוך הדגשה כי "מדובר בסמכות שהיא חובה ולא רשות".

הוזמן בכור, המשמשת כעת גם כממונה על מחוז דרום, הבהירה כי הצהרת המועצות שאינן מתכוונות לפעול לגבות ארנונה מבתי מגורים, אינה עולה בקנה אחד עם סיכומי הישיבות שקיים עימן משרד הפנים בסוף 2015, בהן סוכם כי יפעלו לביצוע סקר נכסים לצורך גביית ארנונה.

"עמדת המועצה לעניין אי מילוי חובתה בדבר הטלת וגביית ארנונה מנכסי מגורים מנוגדת להוראות החוק… ואין בטעמים שהובאו על ידה כדי לאפשר או להצדיק הימנעות ואי קיום הוראות החוק", ציינה הוזמן בכור והורתה למועצות לפעול מיידית "לביצוע והשלמת סקר נכסים לנכסים למגורים, וכן לנקוט ללא דיחוי במלוא הפעולות הדרושות לשם הוצאת שומות ארנונה לבתי עסק".

בנוסף הבהירה מנכ"לית משרד הפנים במכתביה כי ככל שהדבר לא יבוצע, יידרש משרד הפנים "לבחון את הכלים העומדים לרשותו לצורך טיפול בכשל מהותי זה במילוי התפקידים המטופלים על ידי המועצה לרבות בחינת המשך כהונתה של המועצה והעומד בראשה".

בעקבות הגשת עמדת המדינה נראה לנו כי תשובת המדינה מדברת בעד עצמה.

תשלומי הארנונה לרשות המקומית נועדו בראש ובראשונה למען התושבים במקום. לא מתקבל על הדעת שהמועצות פועלות כל כך הרבה שנים בניגוד לחוק, מסרבות באופן שיטתי לגבות ארנונה מהתושבים ומסתמכות באופן מוחלט על תקציבי המדינה שמגיעים מהכיס של כלל האזרחים.

המדינה אומרת באופן מאוד ברור שהתנהלות המועצות היא בלתי חוקית ומנוגדת לדו"ח מבקר המדינה, לתקנות משרד הפנים ולהחלטות בג"ץ שניתנו בעתירה מטעמנו. אף אזרח לא מאוהב בתשלומי מיסים, אבל זוהי חובה חוקית. מי שלא משלם מיסים וארנונה, לא יכול לצפות לקבל את מלוא השירותים המוניציפליים.

לאחר שבשנים האחרונות אנחנו מנהלים מעקב צמוד אחר תופעת הגמלים המשוטטים בנגב, עמיחי יוגב, רכז דרום שלנו, הגיע אמש לזירת התאונה הקטלנית בה נהרגה אשה מפגיעת גמל. "כמה דם צריך להישפך כדי שיתחילו לאכוף את החוק"?

הגמלים המשוטטים בכבישי הנגב גובים מחיר נוסף של חיי אדם. בתאונת הדרכים הקטלנית שהתרחשה אתמול (ראשון) ליד באר שבע, נהרגה אשה כבת שישים לאחר שהתנגשה בשלושה גמלים ששוטטו על הכביש באין מפריע.

בשנה האחרונה אנחנו מייצגים משפטית את משפחות של דוד כהל שנהרג לפני כשנה וחצי לאחר שהתנגש בגמל משוטט. עמיחי יוגב, רכז מחוז דרום שלנו, הגיע אמש לזירת התאונה זמן קצר לאחר שנקבע מותה של האשה. "מההתנהלות של הרשויות ושל המשטרה בפרט, נדמה שמתייחסים לתאונות הגמלים כאל גזירת גורל בלתי נמנעת, אחרת אי אפשר להסביר את ההתנהלות הנפשעת הזו", כועס יוגב.

"בעקבות פניה שלנו המשטרה הודתה כי היא מקבלת קרוב לאלף דיווחים מדי שנה על גמלים משוטטים, אבל אף פעם לא מאתרת את הבעלים. הפרקליטות סגרה את תיק החקירה על התאונה בה נהרג קובי בוזגלו בגלל "חוסר ראיות", ואם לא היינו מפעילים לחץ מתמשך היה קורה אותו הדבר גם בתיק החקירה של דוד כהן, בגלל חומרי חקירה בלתי מספקים. לא מדובר בתופעת טבע, אלא בעבריינים מועדים שמאפשרים לגמלים לשוטט באין מפריע ומהתלים ברשויות החוק. כמה דם נוסף צריך עוד להישפך כדי שיתחילו לאכוף את החוק?".

כזכור, לפני כחצי שנה חשפנו את נתוני משטרת ישראל המעלים תמונת מצב מטרידה של התופעה המסוכנת. מתשובת משטרת ישראל עולה כי מדי שנה מתקבלות כ- 1,000 (!) תלונות בדבר שוטטות גמלים בנתיבי תחבורה במרחב הדרום (ובסה"כ 7,151 מקרים בין ינואר 2008 ועד יוני 2015).

רק באירוע אחד (אחד!) הצליחה משטרת ישראל לאתר את בעל הגמל המעורב בתאונה. "בוחני תאונות הדרכים תרים אחר תגי הזיהוי שעל הגמלים מיד בהגיעם אל זירות תאונות הדרכים", נאמר בתשובת המשטרה. "התגים מחוברים לאוזני הגמלים וברוב המקרים, נתלשים טרם הגעת המשטרה בכדי למנוע את זיהוי בעלי הגמלים".

המקרה הבודד בו אותר בעל הגמל היה בתאונה בה נהרג דוד כהן. אזרח שנקלע למקום מיהר לשמור את תג האוזן והעביר אותו לידי המשטרה.

במהלך התקופה שנבדקה התרחשו לפחות 73 תאונות דרכים כתוצאה מפגיעה בבעלי חיים משוטטים, נפצעו לפחות 19 בני אדם ונהרג לפחות בן אדם אחד. בינתיים לסטטיסטיקה העגומה הצטרפו שני בני אדם נוספים שקיפחו את חייהם.

מבנה בלתי חוקי בו פועלת מרפאת 'לאומית' ביישוב הבדואי אל סייד תוקע את סלילת כביש הגישה ליישוב. לאחר לחץ רב שאנחנו מפעילים כדי שישלימו את סלילת הכביש אנחנו שוקלים לפנות לבג"ץ.

סלילת כביש הגישה ליישוב הבדואי 'אל סייד' שבנגב בו גרות מאות משפחות לא יוצאת לפועל במשך תקופה ארוכה, בגלל סניף המרפאה המקומי של קופת חולים לאומית הממוקם על תוואי הכביש. אל סייד הוא אחד מישובי מועצת 'אל קסום' הבדואית, שהולבן על ידי המדינה וזכה להכרה חוקית ולתכנית מתאר.

בשנתיים האחרונות השלימה הרשות להסדרת התיישבות הבדואים את תכנון כביש הגישה הראשי ליישוב. לצורך סלילתו נעקרו עצים, וכן פונו גרוטאות ומספר מבנים בלתי חוקיים שהיו על תוואי הדרך. המבנה היחיד שנותר על תוואי הכביש הוא מבנה בלתי חוקי שבו פועלת מרפאת קופת חולים 'לאומית'. 

למרות שכנגד המבנה קיים צו הריסה שיפוטי שהיה אמור לצאת לפועל עד תחילת שנת 2016, בוועדה המקומית לא מיהרו ליישם את הצו. בחודשים האחרונים ניהלנו תכתובת ממושכת מול המועצה ובמידה והמבנה לא ייהרס בתקופה הקרובה, שוקלים בארגון לעתור לבג"ץ.

בשנים האחרונות אנחנו מנהלים מעקב אחרי תהליך ההסדרה של היישובים הבדואים במועצת אל קסום ואל סייד בפרט. המעקב כולל תכתובת שוטפת מול הרשויות השונות במטרה לוודא את התקדמות הסדרת היישובים, ואת מתן השירותים הניתנים לתושבים, כאזרחים שווי זכויות וחובות.

אחד הפרוייקטים החשובים בנגב הוא היישוב אל סייד ולכן אנחנו משקיעים בו מאמץ מיוחד. מדובר ביישוב גדול, שדרך הגישה אליו היתה שביל עפר צר ומשובש. הרשויות רצו לקדם סלילה של כביש נורמלי, ולכן התפלאנו מאוד לגלות שדווקא המבנה של קופת חולים לאומית, נשאר לעמוד כמו עצם בגרון על גבי תוואי הכביש, ומהווה את אחד הטריזים האחרונים שמונעים את סלילת כביש הגישה ליישוב.

יחד עם הדרישה העקבית והשיטתית מצידנו שהאזרחים הבדואים יהיו אזרחים שווי חובות, אנחנו דואגים ומוודאים גם לצד של הזכויות. מאחר ומבנה קופת החולים הוא בלתי חוקי, וגם לתושבי אל סייד מגיע לקבל כביש רחב, תקני ובטיחותי.