כל מי שמגיע לירושלים מהכניסה הצפונית, "נהנה" מדי יום מהפקקים הבלתי נגמרים בקטע הכביש הסמוך לכפר חיזמה בו הלך וצמח מתחם העסקים בלתי חוקי של הכפר המונע את הרחבת הכביש בנקודה הכי קריטית שלו.

מתחם העסקים הפיראטיים חיזמה נמצא במרחק מטרים בודדים לכביש הראשי המחבר בין חבל בנימין לירושלים, בו נוסעים מדי יום מאות אלפי נוסעים – יהודים וערבים. צוואר הבקבוק הזה גורם לעומסי תנועה רבים מדי יום, וגורם לסכנות ביטחוניות, בטיחותיות וסביבתיות.

לאור המטרד הגדול שנוצר לתושבים היהודים והערבים כאחד, בשנים האחרונות המועצה האזורית מטה בנימין מקדמת תכנית מסודרת להרחבת הציר, אך בגלל שהמתחם שוכן בדיוק על האזור המתוכנן להרחבה – התכנית תקועה.

לפני כשנה עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בכדי שהרשויות, משרד הביטחון ועיריית ירושלים יעצרו סוף סוף את המפגע. אך בימים האחרונים בית המשפט החליט על מחיקת העתירה. המדינה הודתה שהמתחם אמנם עומד בראש סדר העדיפויות לאכיפה, מסיבות ביטחוניות ותכנוניות, משום שהמתחם שוכן בשטח המיועד להרחבתו החיונית של הכביש, וציינה כי יש תוכנית לאכיפה שתאפשר את הרחבת הכביש, אולם אין לחשוף אותה מטעמים מבצעיים, ומועד יישומה ייקבע בידי כוחות הביטחון.

במהלך הדיון, נציג משרד הביטחון הציג לבית המשפט את התוכנית המסווגת במעמד צד אחד, והיא תועדה בחלק הסודי של פרוטוקול הדיון, ובסיומו קבע בית המשפט כי לא יתערב בהחלטת הרשויות להימנע לעת עתה מאכיפת החוק במתחם.

התרשמנו מבית המשפט כי הוא אכן התעמק בתכנית המסווגות ובהיבטים המבצעיים ולכן נענינו למחיקת העתירה אך אנו מוחים על ההחלטה להשהות את אכיפת החוק במתחם. פעולות האכיפה במרחב היו צריכות להיעשות עוד עם הקמת העסק הראשון. לולא היסוסי הרשויות ושאננותן לא היינו נדרשים להגשת עתירה, ומערכת הביטחון לא היתה נדרשת לגיבוש תכניות מסווגות ופעולות מבצעיות. עד שאכיפה משמעותית לא תיעשה במרחב- מאות אלפי תושבים יהודים וערבים הנוסעים בכביש מדי יום, ימשיכו לסבול מעומסי תנועה כבדים, ובינתיים לצערנו גם הסביבה תמשיך להינזק, וכוח ההרתעה של רשויות החוק ילך וייחלש. אנו מצפים שעיריית ירושלים ומערכת הביטחון יקדמו את התכנית מוקדם ככל האפשר, ויעמדו בהתחייבות שהציגו בפני בית המשפט.

עתירה חדשה שהגשנו לבג"ץ יחד עם מועצה אזורית שומרון דורשת צעדי אכיפה כנגד איזור התעשיה המסוכן שהתפתח מטרים ספורים מצומת יקיר שבשומרון, המונע את הרחבת הכביש וגרם לכמאתיים תאונות עם עשרות נפגעים

קרוב למאתיים תאונות דרכים נגרמו בארבע השנים האחרונות בשל איזור תעשייה פיראטי שהולך ומתרחב בשנים האחרונות סמוך לצומת יקיר בשומרון – אולם המדינה נמנעת מלאכוף את החוק ולהרוס את המבנים.

פנו פעם אחר פעם פנינו יחד עם המועצה האזורית שומרון למנהל האזרחי בבקשה לעצור את הבניה ולהרוס את המבנים המסכנים הן את הנוסעים הערבים והן את היהודים. בתי העסק פועלים ללא היתר בניה וללא רישוי עסק. המתחם נמצא במרחק מטרים ספורים מהכביש הסואן, המשרת עשרות יישובים יהודים וערבים בשומרון. חלק מהמבנים הוקמו על אדמות מדינה ובתחומי תב"ע בתוקף של הכביש, והם מונעים למעשה את הרחבת הכביש המתוכננת על פי תכנית האב לתחבורה, המבקשת להפחית את עומסי התנועה הכבדים במקום.

מאחר ומשרד הבטחון והמנהל האזרחי, נמנעו מביצוע פעולות אכיפה משמעתיות כנגד איזור התעשיה הבלתי חוקי, הגורם מדי יום לסכנת חיים, עתרנו לאחרונה לבג"ץ. על פי הסכמי אוסלו, הסמכות לרישוי עסקים פלסטיניים בשטחי C הועברה לידי הרשות הפלסטינית, אך למדינת ישראל נותרת הסמכות להפעיל את הכוחות והאחריות ביחס לביטחון פנים והסדר הציבורי. אף אילו רצתה הרשות הפלסטינית לתת רישיונות להפעלת בתי העסק, הרי שלא יכלה לעשות כן לאור סמיכות בתי העסק הבלתי חוקיים לתוואי הכביש, על כל ההשלכות הבטיחותיות הנובעות מכך וההשלכות התכנוניות (צו איסור בניה, תכניות בתוקף ועוד).

העסקים המסוכנים – על אדמות המדינה המיועדות להרחבת הכביש

העתירה הוגשה לאחר פניות חוזרות ונשנות בדרישה למנוע את פעילות המתחם ולסגור את הגישה אליו באמצעות גדרות בטיחות. לעתירה צורפה חוות דעת מומחה שהגיש נצ"מ בדימוס אודי אפרת, לשעבר ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל אפרת חושף כי על פי נתוני מוקד מועצה אזורית שומרון הפועל בחסות ובשת"פ עם משטרת ישראל וצה"ל, התרחשו במרחב הצומת בארבע השנים האחרונות, קרוב ל200 תאונות דרכים (!) אשר כ-60% מהן כללו נפגעים.

גרף התאונות בצומת יקיר – עשרות נפגעים בשנה

"חלק ניכר מבעיות הבטיחות החמורות ותאונות הדרכים המתרחשות בקטע כביש זה מושפעות באופן ישיר מתנועת רכבים מהעסקים הממוקמים בסמוך לכביש, כאשר הגישה אליהם נעשית תוך סיכון בטיחותי חמור ושלא על פי החוק ותקנות התחבורה", מציין נצ"מ אפרת.

בכתב העתירה מפרטים עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון מתנועת רגבים, כיצד המנהל האזרחי "מתפרק הלכה למעשה מחובתו לאכוף את החוק באזור זה ולשמר את הסדר הציבורי וביטחון הפנים באזור". רגבים מבקשת מבג"ץ להוציא צו ארעי שיאסור את השימוש בבתי העסק, עד להכרעה בעתירה.

בתי עסק שהוקמו במרחק מטרים בודדים מהכביש הראשי, ללא היתרי בניה וללא רישוי עסקי גורמים לסכנה בטיחות ומפגעים סביבתיים. לאחר התעלמות ממושכת מצד המנהל האזרחי, עתרנו יחד עם הישוב עלי לבג"ץ

עתרנו יחד עם הישוב עלי לבג"ץ (1184/15) כנגד פעילותם של בתי עסק שהוקמו בניגוד לחוק בכפר לובאן א-שרקיה, ליד עלי, במרחק מטרים ספורים מכביש 60, בו חולפים מדי יום עשרות אלפי נוסעים.

במרחק מטרים בודדים מהכביש נבנו בשנים האחרונות חמישה בתי עסק ללא היתרי בניה: תחנת דלק פיראטית, שתי חנויות לחומרי בניין, מוסך, עסק לסחר ברזל וגריטת מכוניות, וכן בית מגורים רחב ידיים.

מוסך מזהם ובלתי חוקי

לאחר שתכתובת ממושכת שלנו מול המנהל האזרחי בדרישה לאכיפת החוק במקום לא נענתה, התבקשו השופטים להוציא צו ביניים שיורה למנהל האזרחי ולמשרד הבטחון למנוע באופן מיידי את פעילותם של בתי העסק המסוכנים, ולאכוף כנגד העבריינים את החוק.

עסקים אלו פועלים ללא היתר בניה וללא רישוי עסקי. בין בתי העסק מופעלים תחנת דלק ומוסך, אשר פוטנציאל הנזק הסביבתי הכרוך בהפעלתם הוא גדול מאד, וכאשר מדובר על עסק הפועל ללא פיקוח וללא היתר – על אחת כמה וכמה. המבנים הוקמו סמוך לציר 60 המהווה עורק תחבורתי ראשי במרחב יהודה ושומרון, על מנת "למשוך" לקוחות מהכביש הראשי לעסקים אלו. עובדה זו גורמת לקיומם של מפגעים תחבורתיים מדי יום, כאשר רכבים נכנסים ויוצאים מן העסקים נשוא העתירה תוך שהם פורצים ויוצאים מן הכביש ללא הסדרה ראויה.

מפגע סביבתי חמור: תחנת דלק ומגרש גרוטאות

בנוסף, אוסר החוק על בניית כל מבנה במרחק הקטן מ- 150 מטר מכביש ראשי, וביהודה ושומרון הוצא צו אלוף מיוחד בעניין זה, לאור ריבוי המקרים בהם בוצעו פיגועים כנגד אזרחים ישראלים הנעים על צירים אלו.

בדברי הסיכום לעתירה הודגש, כי הפניה לבג"ץ נעשתה לאחר התעלמות ממושכת של המנהל האזרחי מהפניות ששלחנו לו: "אין זה ראוי כי גוף שלטוני יתעלם מפניות המועברות אליו והעותרים סבורים כי על בית המשפט לומר את דברו בעניין. העותרת איננה מהעומדים על קוצו של יו"ד בכל הנוגע ללוחות הזמנים הקבועים בחוק לשם מתן מענה, אולם נראה כי הפעם הוגדשה הסאה".