תגית: עתירה

בניגוד להצהרות קודמות שנתן בבג"ץ, המנהל האזרחי לא הרס מבנים בלתי חוקיים שבנתה הרשות הפלסטינית בשטחי C, והעניק להם הלבנה בחסות פרשנות מרחיקת לכת שהעניק לחוק ההסדרה. "כך מתנהל שלטון פקידים"

מבנה בית ספר לא חוקי שנבנה על ידי הרשות הפלסטינית על אדמות פרטיות בסמוך לכפר סמוע שבדרום הר חברון, זוכה להגנה משפטית בחסות פרשנות מעוותת לחוק ההסדרה.

בשנת 2017 הגשנו עתירה ראשונה בדרישה להרוס את המבנה שהוקם בניגוד לחוק. המנהל האזרחי הצהיר בבג"ץ, כי המבנה נמצא בסדר עדיפות גבוה לאכיפה, ובעקבות כך דחה בית המשפט את העתירה, בקביעה שאין בה צורך.

כעשרה חודשים לאחר מכן, עם המשך הבניה במקום, הוציא בית המשפט צו ביניים שאסר את המשך העבודות. חרף הצו, נמשכה הבניה במקום. עתרנו בשנית לבית המשפט, גם כאן דחה בית המשפט את העתירה בטענה שהוגשה מוקדם מדי ובסמיכות לעתירה הקודמת.

במהלך פברואר האחרון, שנה וחצי לאחר דחיית העתירה השניה, עדיין לא בוצעה שום אכיפה ובית הספר לא נהרס, פנינו אל המנהל האזרחי בבקשה לקבל סטטוס אכיפה. הפעם נענתה כי אין בכוונת המנהל האזרחי להרוס את המבנה מכיוון שהוא נמצא תחת חוק ההסדרה ועל המדינה להסדירו.

כזכור, חוק ההסדרה קובע כי במקרים בהם הוקמו מבנים על קרקעות פרטיות בתמיכת המדינה, או במקרים מובהקים של תום לב, הקרקע תיחכר על ידי המדינה והסכום ישולם לבעל הקרקע מבלי להרוס את המבנים שעליו. בסעיפי החוק מצוין כי כדי שהוא יתממש על המדינה לקחת חלק בפעיל בהקמת המבנה הנ"ל "לרבות סיוע בהנחת תשתיות, תכנון תוכניות", או במידה אם "מצאו רשויות האזור כי בתקופה שקדמה ליום פרסומו של חוק זה נבנתה בתום לב התיישבות במקרקעין הטעונים הסדרה".

כזכור, בעקבות עתירות של ארגוני שמאל לבג"ץ נגד חוק ההסדרה, הוקפא יישום החוק עד להכרעת בג"ץ בעניינו, תוך קביעה כי עד אז לא תיאכף בניה העומדת במסגרת החוק, אלא שבמקרה דנן, מקימי המתחם המשיכו לבנותו למרות צווי הפסקת עבודה, דחיית עררים, ואפילו לאחר צו ביניים בבג"ץ.

טענת המנהל האזרחי, לפיה המבנה חוסה תחת חוק ההסדרה, תוך התעלמות מלשון החוק, מהווה מניפולציה משפטית. זהו לא המקרה היחיד שהמדינה נתלית בצורה לא הגיונית בחוק ההסדרה, בתיקים דומים של בניה ערבית בלתי חוקית.

יש פה מקרה מובהק של "שלטון הפקידים". המנהל האזרחי התנגד לחוק ההסדרה, וכעת נתלה בו תוך פרשנות מעוותת, באופן שנראה כמו ניסיון מחושב להימנע מביצוע תפקידו.

בג"ץ אישר את בקשת המדינה לדחות את תגובתנו לעתירה השישית בחאן אל אחמר: "פרק זמן נוסף לדרג המדיני"

ראש הממשלה נתניהו הצהיר בחודשים האחרונים כי המאחז הבלתי חוקי חאן אל אחמר יפונה "בקרוב מאוד", ובערב הבחירות חזר על הצהרה זו פעמים נוספות, אולם כעת מבקשת המדינה לדחות את מימוש פסק הדין לפחות עד לאחר הקמת הממשלה.

הגשנו ערב הבחירות הראשונות עתירה שישית במספר, הדורשת מהמדינה להסביר מדוע לא מימשה את צווי ההריסה, חרף ההצהרות שהגישה המדינה לבג"ץ בעתירות הקודמות, לפיהן יפונה המתחם הבלתי חוקי עד חודש יוני 2018, וכן הצהרה מאוחרת יותר לפיה יפונה המתחם עד סוף ספטמבר 2018.

המדינה נדרשה להגיב לעתירה שהגשנו עד לסוף השבוע, אולם ביקשה לדחות את זמן המענה לעתירה עד סוף חודש יולי.

"מאחר ואנו מצויים לאחר הבחירות הכלליות לכנסת, ובטרם הוקמה ממשלה חדשה מבקשים המשיבים פרק זמן נוסף להגשת התגובה מטעמם באופן שיאפשר לדרג המדיני זמן להידרש לסוגיה נשוא העתירה", נאמר בבקשת המדינה.

. "זוהי העתירה השישית לאורך עשר שנים שהנושא נידון בפני בג"ץ", כתבו עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון. "אין כל בדל הצדקה לדחייה נוספת של מימוש הצהרות המדינה כי בכוונתה לממש את אכיפת החוק במקום".

השופטת ענת ברון קבעה, כי בהתחשב בהתנגדות העותרת, המדינה תוכל לדחות את תגובתה לעוד חמישה שבועות ולא לחודשיים.

חאן אל אחמר הוא לא רק מאחז לא חוקי שצווי ההריסה כנגדו תלויים ועומדים כבר שנים רבות, אלא גם מהווה את פרוייקט הדגל של ההשתלטות הבלתי חוקית שמבצעת הרשות הפלסטינית במימון האיחוד האירופי על שטחי c, ולכן הוא מהווה את המבחן המובהק ליכולת המשילות של מדינת ישראל וממשלת ישראל לשיוויון בפני שלטון החוק. אחרי עשר שנים של מלחמת התשה משפטית שמבצעת הרשות הפלסטינית, מדינת ישראל חייבת לאכוף את החוק במקום. זהו אחד המבחנים הראשונים לממשלה הנכנסת.

בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד רה"מ ושר הביטחון ונגד אלוף פיקוד מרכז וראש המינהל האזרחי, נדרש שבג"ץ יורה להם לממש את ההתחייבות להרוס את המאחז הבלתי חוקי חאן אל-אחמר. בעתירה מצוטטים דברי ראש הממשלה, שאמר כי המקום יפונה עם או בלי הסכמה וכי הדבר יקרה בתוך כמה שבועות.

מאז מתן פסק הדין בעתירה הרביעית עברה כשנה ומאז ביטול צו הארעי שניתן במסגרת העתירות המאוחרות עברה כחצי שנה, למרות התחייבויותיה המפורשת של המשיבים כי יפעלו להעתקת המאחז חאן אל אחמר עד לחודש יוני 2018 ,לא נעשה הדבר על ידם עד מועד זה ואין כל צפי ברור לכך.

כזכור, נתניהו הצהיר במהלך ישיבת סיעת הליכוד בחודש נובמבר האחרון, כי: "חאן אל אחמר יפונה בקרוב מאד… חאן אל אחמר יפונה, זאת החלטה של בית המשפט, זאת המדיניות שלנו והיא גם תתבצע. אין לי כוונה לדחות את זה עד להודעה חדשה, בניגוד לפרסומים, אלא למועד קצר".

בישיבת ממשלה התייחס נתניהו לעניין פינוי המאחז וציין: "כי הוא יפונה, עם או בלי הסכמה. זה לא ייקח הרבה שבועות, זה יהיה הרבה יותר קצר. נעשו כמה מהלכי היערכות חיוניים בזירה הבינלאומית וניתן הזדמנות אחרונה לפינוי בהסכמה, אבל בכל מקרה – חאן אל-אחמר יפונה. אני לא מדבר על פינוי קוסמטי, אלא על פינוי של ממש."

בכתב העתירה הודגש שדברי נתניהו מדברים בעד עצמם. "לא יעלה על הדעת כי על אף התחייבויותיה המפורשות של המדינה לאורך עשור של דיונים משפטיים, ובפרט הצהרות נתניהו בחודשים האחרונים, יהיו אוויר בעלמא".

בג"ץ דחה עתירה שהגשנו בדרישה לסלק פולש ערבי שהשתלט בעזרת מימון אירופי על מעיין וחאן דרכים עתיק בבנימין. למרות שהמדינה 'בוחנת' מספר שנים "כיצד להפעיל את חוק העתיקות הירדני", קבע בג"ץ כי "אין דרכו להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה"

חאן לובן ממוקם בדרך העולה למעלה לבונה מכיוון צפון ובו מעיין ומבנה היסטורי הממוקם על אם הדרך העתיקה – דרך האבות (כביש 60) ומוזכר כבר בעדויות נוסעים מהמאה ה17. לפני מספר שנים, זמן קצר לאחר שנוער מעלה לבונה התחיל לשפץ את המעיין, הגיע חאלד דראגמה מהכפר לובן א שרקייה ובסיוע האיחוד האירופי סגר את המתחם לשימושו הפרטי. בנה גדרות, תחם את המעיין, שיפץ את המבנה והפך אותו לביתו, תוך נקיטת צעדים אלימים להרחקת המטיילים והתושבים שהגיעו לאזור.

בשנת 2013, הגשנו עתירה ראשונה לבג"ץ, בדרישה לסלק את הפולשים מהמקום ולהחזיר את החאן לטובת הכלל. בעקבות העתירה, המנהל האזרחי הכריז על המתחם כאתר עתיקות, ובג"ץ הוציא צו ביניים שאסר על המשך העבודות במקום, אך אלו נמשכו באין מפריע. המדינה טענה בזמנו כי נקטה בהליכי אכיפה מסויימים וכי דראגמה טוען לזיקה חלקית על שבריר מהשטח שסביב החאן. למרות שלא מדובר במסמכי בעלות בעלי תוקף ממשי, בג"ץ איפשר לדראגמה להגיש בקשה להיתר בנייה תוך 45 יום ממתן פסק הדין, תוך בדיקה של החלת חוק העתיקות במקום.

השנים חלפו, ודראגמה העמיק את אחיזתו במתחם, מבלי שהגיש בקשה להיתר בניה, מאחר וצעד זה היה דורש ממנו להוכיח בעלות ממשית על השטח, ומאידך לא ננקטו צעדי אכיפה ממשיים כנגדו. בשל כך עתרנו בשנת 2018 בפעם השניה.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבג"ץ הודתה המדינה כי דראגמה לא הגיש בקשה להיתר בניה, אך לדבריה לאורך השנים פעלה משפטית והוציאה צווי הפסקת עבודה.

עוד טענה המדינה כי "בחינת היתכנות החלת חוק העתיקות הירדני טרם הושלמה לאור מכלול נסיבות העניין והמורכבות הכרוכה בכך" – טענה שהועתקה מילה במילה מתשובת המדינה לעתירה משנת 2013.

בג"ץ החליט לדחות גם את העתירה החוזרת, לאור טענת המדינה כי נקטה הליכי אכיפה ופעלה משפטית במקום, בנימוק כי "אין דרכו להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה ופיקוח שנקבעו על ידי הגורמים המוסמכים".

"נוכחנו לדעת שהממונה 'בוחן' במשך כחמש שנים איך להפעיל את חוק העתיקות" אומר אבי סגל, עורך דין בתנועה. "אם בירושלים או בגוש דן אדם היה פולש לשטח עתיקות והופך אותו לביתו, היו מסלקים אותו באופן מיידי, אבל כאן המדינה עדיין בוחנת איך להפעיל את החוק, וזאת למרות שהמדינה הודתה שלפולש אין בעלות מלאה על המקום, ועל אף שהבניה וההשתלטות נעשו תוך הפרת צו שיפוטי של בג"ץ".

ביהמ"ש העליון הורה בעקבות עתירה שהגשנו, להרוס עשרות מבנים לא חוקיים בשטח המועצות הבדואיות בנגב, מאז חלפו מספר שנים נהרסו רק שני מבנים קטנים, והיתר הפכו לוילות גדולות שאוכלסו והורחבו

עשרות מבנים לא חוקיים בנגב ממשיכים לעמוד על תילם למרות שבית המשפט העליון קבע כי על הוועדה המקומית לתכנון ובניה אבו בסמה להרוס אותם.

בשנת 2009 עתרנו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בדרישה להרוס עשרות מבנים לא חוקיים אשר נבנו במועצה האזורית אבו בסמה, שמאז חולקה לשתי מועצות נפרדות, בניסיון לשפר את המשילות והשירותים לתושבים, זאת לאחר שפנינו למועצה עצמה, אך הנושא לא טופל.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את העתירה והורה להרוס את כל המבנים בתוך שנה. בתגובה הוועדה הגישה ערעור לבית המשפט העליון שאמנם ביטל את הקצבת הזמן להריסה בתוך שנה, אך בפסק הדין שניתן במאי 2013 קבע שיש לנקוט הליכי אכיפה נגד המבנים הבלתי חוקיים שהוקמו בשטח המועצה, וביקר בחריפות את התנהלות הוועדה.

מהודעת היועץ המשפטי לממשלה בהליכי הערעור עלה, כי הוא מצטרף לקביעה בדבר מצב של היעדר אכיפה כמעט מוחלט בתחומי המועצה, תוך שהוא מטיל את האחריות לפתחה, והציע 'עזרה מדינתית' לשם מימוש מדיניות אכיפה סבירה כנדרש.

שופטי העליון כתבו בפסק הדין, כי "התמונה שנתגלתה הינה של תת-אכיפה לאורך תקופה ארוכה ולמעשה מתן אפשרות להפרות רבות של דיני התכנון והבניה. יחד עם זאת ברור, כי נוכח המשאבים המוגבלים שבידי המערערים לא היה בכוחם לפעול בצורה מקיפה ונמשכת נגד הפרות הדין. רשויות השלטון המרכזי חייבות היו לתת סיוע מתאים למערערים, אך הדבר לא נעשה". עוד נכתב בפסק הדין כי על הוועדה לבצע פעולות אכיפה ולצמצם את תופעת הבניה הלא חוקית בתחומיה.

מאז החלטת בית המשפט העליון חלפו קרוב לשש שנים ורובם המוחלט של המבנים שהיו אז בהליכי בניה ראשוניים, לא רק שלא נהרסו אלא אף אוכלסו והתרחבו, והבניה הבלתי חוקית במרחב המועצה נמשכת.

שלחנו בשבוע שעבר פניה ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה בה הם דורשים לבדוק את הנושא וליטול את סמכות הוועדה שנכשלה בתפקידה. בפנייה ציין עורך הדין בועז ארזי כי מבדיקה שערכו, עולה כי למעט שני מבנים, עשרות המבנים שנידונו בעתירה הקודמת אוכלוסו ועומדים על תילם, למרות שהם נותרו לא חוקיים.

הסיפור הזה ממחיש את חוסר הנכונות של המועצה לאכוף את החוק בתחומיה, כמו שהיא אמרה במפורש לבית המשפט בהליך הקודם. זו תמונת מצב עגומה שלא יכולה להתקיים באף רשות מקומית במדינת ישראל, בטח לא אחרי פסיקה ברורה של בית המשפט העליון.

דובר ממשלת בריטניה במזרח התיכון ביקר בחאן אל אחמר והצהיר בערבית: פועלים לעצור את הפינוי. "נתניהו נותן לבריטים תחושה שהמנדט עדיין לא נגמר".

אדווין סמואל, דובר ממשלת בריטניה במזרח התיכון ובצפון אפריקה (MENA) ביקר לאחרונה במאחז הערבי הלא חוקי חאן אל אחמר, שם הצהיר כי ממשלת בריטניה "עושה מבצע להצלת הכפר הזה".

סמואל, דובר ערבית, מפרסם מעת לעת סרטונים בערבית בעלי עמדה אנטי ישראלית מובהקת. בסרטון שצילם בחאן אל אחמר אמר סמואל: "אנחנו כאן בחאן אל אחמר כפר בגדה המערבית באדמות הפלסטיניות הכבושות. מאחורי האוהלים של הבדואים שגרים כאן במשך תקופה ארוכה, ועכשיו הם חיים תחת סכנת הריסה ועקירה, מידיה של הממשלה הישראלית.

סמואל הוסיף כי "הממשלה הבריטית עושה מבצע להצלת הכפר הזה, אפילו ראש הממשלה ושר החוץ הבריטי הביעו את התנגדותנו לפעולת ההריסה".

כזכור בתחילת חודש ספטמבר דחה בג"ץ את העתירה החמישית שהוגשה על ידי תושבי חאן אל אחמר, וקבע כי אין עילה למנוע את מימוש פסק הדין החלוט שניתן בחודש יוני.

במהלך סיור שערך אתמול (שלישי) שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, בחאן אל אחמר, ציין ליברמן כי משרד הביטחון נערך לבצע את פסק הדין "בלילה בין ה-20 ל-21 באוקטובר 2018. יום קודם לכן קיבלתי מכתב מרה"מ עם הוראה לעכב את פינוי חאן אל-אחמר. ב-21 באוקטובר התכנס הקבינט ובסוף הדיון הוחלט שדוחים את הפינוי במספר שבועות ובכל מקרה עד סוף השנה חאן אל-אחמר יפונה".

אנחנו מנהלים את המאבק המשפטי בבג"ץ לפינוי חאן אל אחמר מאז שנת 2009. הצהרתו של הדיפלומט הבריטי הבכיר קשורה בקשר הדוק להחלטתו של נתניהו לדחות את מימוש פסק הדין למועד לא ידוע

העובדה שחלפו חודשים ארוכים מאז שנתניהו החליט לדחות את מימוש פסק בג"ץ, לצד ההצהרה היהירה מצד הדיפלומט הבריטי שממשלתו פועלת לסכל את החלטת ממשלת ישראל, ממחישה בצורה ברורה וחדה שראש הממשלה נתניהו נותן לבריטים את התחושה ששלטון המנדט עדיין לא נגמר. לצערנו ההססנות של שר הביטחון נתניהו לממש את פסק הדין, באה לידי ביטוי גם בחולשה דיפלומטית שמפגין שר החוץ נתניהו כלפי מעורבות גסה מצד דיפלומטים אירופאים.

המדינה לא עמדה בהתחייבותה לפנות מאות משפחות בדואיות שפלשו לאלפי דונמים בבעלות יהודית פרטית בנגב. עתרנו יחד עם הבעלים מחדש לבית המשפט לאחר שבזמן שחלף הרחיבה המדינה את הפיצויים וההטבות שהוצעו לפולשים, שמצידם סירבו לכל פשרה ואף בנו מאות בתים נוספים

על העובדות אין בכלל וויכוח: מאות משפחות משבט אל עזאזמה, השתלטו על חלקה בת כאלפיים דונם (!) בבעלות יהודית פרטית ליד קיבוץ רביבים, שנרכשה לפני עשרות שנים, ובנו במקום מאות בתים בלתי חוקיים. לאורך השנים טענה המדינה כי היא מנסה להגיע להסדר עם הפולשים והציעה לכל אחד מהם מגרש של חמישה דונם (!) ביישוב קבע שהוקם עבורם בסמוך, אבל בפועל, שום דבר לא קרה. כעת עתרנו מחדש יחד עם הבעלים לבית המשפט, לאחר שהצהרות המדינה התגלו כריקות מתוכן.

https://youtu.be/hWAt7Donfuc

הכל החל כאשר בשנת 1995 נדדו בני השבט לתחומי מועצת רמת נגב, והקימו מקבצים בלתי חוקיים ליד קיבוץ רביבים. על בסיס החלטת ממשלה, בשנת 2003 'הולבן' השטח, והוכר למפרע כיישוב בשם ביר האדאג'. המדינה השקיעה במקום מיליוני שקלים בפיתוח מגרשים לבנייה, תכנון מסודר של היישוב ובהכנת תשתיות עבור תושביו.

למרות שלתושבים הבדואים הוצעו פתרונות זמינים וחוקיים ביישוב המוסדר, לאורך השנים נבנו מאות בתים ללא היתר בתוך החלקה הפרטית בבעלות יהודית – הנמצאת מחוץ לתכנית המתאר של היישוב.

אשר אורנשטיין, אריה גולובנציץ ואברהם גולובנציץ, חלק מבעלי הקרקע אותה רכשו אבותיהם לפני עשרות שנים, עתרו בשנת 2013 יחד איתנו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בדרישה כי לאור היסוד החוקתי של זכות הקנין, ייקבע מועד אחרון בו המדינה תפנה את הפולשים משטחם. המדינה הצהירה בפני בית המשפט כי היא מנהלת משא ומתן לפינוי בהסכמה מול מאות משפחות שקיבלו הצעה נדיבה של פינוי-פיצוי. לכל משפחה הוצע לקבל בחינם מגרש בגודל חמישה דונמים (!) ביישוב ביר האדאג' הסמוך, לצד פיצוי כספי על המבנים הבלתי חוקיים.

לאור הצהרת המדינה, כי הליכי ההסדרה מתקדמים בקצב משביע רצון, סבר בית המשפט המחוזי כי אין צורך לקבוע לוחות זמנים להשבת הקרקע לבעליה ודחה את העתירה. גם בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו בעלי הקרקע, ואלו נאלצו להמתין ולסמוך על הצהרות המדינה.

אלא שבמהלך השנים האחרונות, לא זו בלבד שהליך ההסדרה ופינוי הפולשים כלל לא יצאו לפועל, אלא שבמהלכן אף נוספו עוד כ200 מבנים בלתי חוקיים בשטח הפרטי. בשנה שעברה הצהיר ראש הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, יאיר מעיין, בפנינו ובפני בעלי הקרקע, כי "לאור חוסר שיתוף הפעולה מצד התושבים וחוסר רצונם להגיע להסדר הסתיימה פעילות ההסדרה של הרשות".

ואם לא די בכך, הרי שהמועצה האזורית 'נווה מדבר', גוף ציבורי ממלכתי, סללה לאחרונה כביש בלתי חוקי באורך קילומטר וחצי בתוך החלקה הפרטית. כעת הגישו בעלי הקרקע יחד עם תנועת רגבים עתירה מחודשת לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, מאחר והמדינה עצמה לא עמדה בהתחייבותה, לצד תביעה אזרחית לסילוק יד מול מועצת "נווה מדבר".

חוסר האכיפה והמעש שהפגינה המדינה לאורך השנים האחרונות, הבהירה לפולשים שהם יכולים להמשיך לעשות ככל העולה על רוחם. במספר מקרים בהם נטען שיהודים בנו על קרקע פרטית של ערבים, בית המשפט לא הסתפק בהצהרות המדינה, והורה כי על הרשויות לפעול בלוח זמנים קשיח וברור. ערך השיוויון בפני החוק מחייב, שכך יקבע בית המשפט גם במקרה הזה.